ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

ר' ישראל זופניק – תלמיד חכם, חסיד, נדבן ובעל חסד

40 שנה לפטירתו מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. באכסנייתו של איש העסקים האמריקאי, חסיד סאטמאר "קנאי" בכל רמ"ח אבריו, ר' ישראל זופניק זצ"ל, הופיע ביום בהיר הרבי הקדוש מגור, ה"בית ישראל" זצוק"ל. הרבי הנערץ מגור, "רבן של כל בני הגולה", ביקש לשוחח עם הנדבן הנודע שהגיע לביקור בארץ לימים ספורים. מה ביקש הרבי לומר לו? "איש עסקים" בקאשוי ר' ישראל זופניק היה איש עסקים אמיד בעיר קאשוי שבסלובקיה. חנות הספרים שבבעלותו הייתה לשם דבר ועוד עסקים מסועפים נוהלו על ידו הודות למוחו הגאוני, ובעיקר בזכות סייעתא דשמיא רבה שלה זכה. ר' ישראל רווה נחת ממשפחתו הצעירה, ובד בבד עם הצלחותיו המס... קרא עוד

ויאמר הנני

מסעו האחרון, רווי הדמעות, של הרבי הקדוש מקארלין, רבי אברהם אלימלך הי"ד, לארץ ישראל, ערב פרוץ המלחמה. מסע נורא שהותיר חותם מר על מאות מחסידי היישוב הישן, שכל ימיהם לא שכחו את הדמעות, את הבכיות, את דברי הפרידה ואת מסירות נפשו של מנהיג בישראל, שבעיני קודשו ראה הכול מראש, ויכול היה להציל עצמו, אך העדיף להיות יחד עם צאן מרעיתו ב"שנות ראינו רעה". לרגל יום ההילולא, י"ד מרחשוון, שמונים שנה לעקידתו של הרבי הנערץ יחד עם כל בני משפחתו, הי"ד. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. חלק א חסידות קארלין נמנית בין חצרות הקודש הראשונות שפעלו באוקראינה מהדור השני להופעת אור החסידות, אורו של רבי ישראל... קרא עוד

י' מרחשוון, יום השנה לפטירת הגאון מטשעבין

מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. הגאון מטשעבין, רבי דוב בעריש ויידענפעלד, היה נחשב בין שתי המלחמות באירופה לאחד מגדולי ופוסקי הדור, עד כדי כך שבשנת תרצ"ט, עם פרוץ המלחמה, תואר בעיתון המפלגה הנאצית "דר שטירמר" כ"גדול התלמודיסטים בעולם", ומשכך נמלט מפולין ללבוב שהייתה אז בשליטת ברית המועצות. מלבוב גורש בידי השלטונות לסיביר, ושם ביערות הועסק בעבודות פרך במשך כשנתיים עד שהגיע לבוכרה, בה שהה כשנתיים עד שבהשתדלות הרב הראשי הרב הרצוג זכה לקבל אישור יציאה מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. אב שכול היה אז, שבור ורצוץ, לאחר שנות טלטול ובריחה בלתי פוסקת, עבודות פרך והסתתרות בתנאים לא תנאים, והגיע היום ... קרא עוד

עיירות שחרבו חלק ב'

מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בימים האחרונים של חודש תשרי, "ירח האיתנים" תש"ג, ובימים הראשונים של חודש מרחשוון, חוסלו קהילות חשובות, ותיקות ושורשיות ברחבי מזרח אירופה. בכל אחת מקהילות אלו התגוררו אלפי יהודים, ובשנים האחרונות לחייהם סבלו מתנאי גטו שבהם נאנקו בצפיפות וב"עוצר רעה ויגון". רעב, רציחות, מגפות, עינויים וענישה קולקטיבית היו מנת חלקם של התושבים היהודים מאז הכיבוש הנאצי שאירע בסוף שנת תרצ"ט-1939. אולם לפני שמונים שנה בדיוק, בשלהי חודש תשרי ותחילת חודש מרחשוון של שנת תש"ג, סתיו 1942, בא הקץ המר על רבבות יהודים אלו, ובשיטתיות מבחילה הובלו כולם למותם למחנות המוות ולבורות ההריגה ביע... קרא עוד

עיירות שחרבו חלק א'

חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרוֹמִים תִּשְׁפֹּכֶת דַּם... שמונים שנה בדיוק מהימים ה"נוראים", חגי תשרי תש"ג, שבהם נהרגו רבבות יהודים בני קהילות הקודש וכמעט לא נותר מהן שריד ופליט. מאת: יעקב רוזנפלד - גנזך קידוש השם. שמונים שנה חלפו, אך שמות הערים והעיירות ששקקו חיים יהודיים עליזים וטהורים משך מאות שנים לא נשכחו ולא יישכחו לעולם. אלו היו ימים נוראים. האסון שהמיט הצורר הנאצי על כה הרבה ערים ועיירות בישראל עד לבלתי השאיר להם שריד, מותיר את המתבונן בהיסטוריה כה קרובה זו הלום רעם ומוכה תדהמה. כל אחת מעיירותיה של פולין, חבל ארץ מלאה באינספור יהודים קדושים וטהורים, עולם מלא הייתה. כל קהילה והוו... קרא עוד

האדמו"ר רבי אברהם יהושע השיל ממכנובקא זצ"ל

שלושים וחמש שנה לפטירתו מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם "מה אהבתי תורתך" הרבי הקדוש ממכנובקא היה בחייו סמל לגבורה יהודית עיקשת אשר בעטייה אף עשה שנים ארוכות בארץ גזרה, בסיביר, ואף מששב משם, שבור בגופו אך איתן ברוחו, לא הסכים לעזוב את רוסיה, וזאת כדי להיות עם יהודי מסך הברזל אשר הוא היה מעודד אותם ומחיה את הנקודה היהודית שבהם. מגילת ימי חייו של הרבי ממכנובקא פלאית היא. כל ימיו מבואו ועד צאתו היו "בלתי לה' לבדו". הוא סבל מרורות בעבור הגחלת היהודית שהבעיר במסירות נפש. הוא ספג מכות רצח ועמד לא פעם בפני סכנת מוות, אולם הוא, שהיה גדול בתורה ויחסן מהגדולים בעולם, ויכול היה להיות אחד... קרא עוד

יום כיפור במצור ובמצוק – מאסף מרטיט לב

מסירות נפש למקווה בערב יום כיפור "בין שאר גזירות רעות שגזרה מלכות הרשעה, היה האיסור על יהודים לטבול במקווה. המקוואות נחתמו ועל הדלת נתלה פתק האומר: על פתיחת המקווה או השימוש בו צפוי עונש כעל מעשה חבלה – מ-10 שנים עד עונש-מוות. אך הרבי קיבל החלטה, החלטה נחושה: בערב יום כיפורים יש לטבול במקווה. לא הועילו כל טענותיהם של מקורביו כי הדרך למקווה כרוכה בסכנת-נפשות – ומה גם לגבי אישיות כרבי, אולם הרבי לא שינה את החלטתו ואנו התכוננו לבצעה. אך כיצד ייעשה הדבר? כאמור, היו כל המקוות חתומים. השימוש עצמו באחד מהם כרוך בהוצאות מסוכנות. אך לאחר כמה התייעצויות חשאיות בין הרבי לבין בעלי מקווה אחד, הוחלט ... קרא עוד

הימים הנוראים של סוף שנת תש"ב – תחילת שנת תש"ג בגטו לודז'

מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. "פרק הזמן מ-5 עד 12 בספטמבר 1942 (מכ"ג אלול ועד א' דראש השנה תש"ג), ייחרת לעד בזכרון אצל אותו חלק מאוכלוסיית הגטו, אשר המזל יאיר לו פנים והוא יזכה לראות בסיומה של המלחמה. צעירים גוררים עגלה טעונה במצרכי מזון עבור תושבי גטו לודז' שבוע אחד, 8 ימים, אשר דמו לנצח! היום קשה עוד לתפוס את אשר אירע. בגטו חלף כוח איתנים אשר טיאטא מפני השטח כ-15,000 נפש. את המספר המדויק אין איש יודע עדיין. והחיים כאילו שוב חזרו לאפיקם הישן". מאה ושישים אלף היהודים שצופפו בתחומי גטו לודז' התרגלו כבר לחיים העלובים ולרעב הנצחי. בדרך לא דרך הצליחו למצוא את האיזון בין הרצ... קרא עוד

זכור עקדת יצחק

שמונים שנה לרבי הקדוש מאלכסנדר הי"ד מאת: יעקב רוזנפלד הרבי מאלכסנדר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, היה מגדולי המנהיגים של יהדות פולין. אלפים נמנו עם חסידיו, ו"שטיבלאך" (בתי כנסת חסידיים) שסרו למרותו מילאו את פני פולין. בלודז' לבדה היו לאלכסנדר למעלה ממאה שטיבלאך. רשת ישיבות אלכסנדר מנתה אלפי תלמידים, והרבי, שהיה נערץ גם בקרב אלו שאינם חסידיו, נחשב כמנהיג בעל שיעור קומה שכל פולין החסידית העריכה וכיבדה. יחד עם מרן האמרי אמת מגור זיע"א, בעיירת המרפא קרעניץ. הרבי הגאון והקדוש היה רועה נאמן לכלל ישראל, הוא עמד יחד שכם אחד עם הרבי מגור ה"אמרי אמת" בכל ענייניה ומערכותיה של היהדות הפו... קרא עוד

י"ט אלול. יום הריגתו על קידוש השם של בעל התוספות רבי יעקב מאורליינש

מזה 833 שנה דוממת בבית החיים העתיק לונדריש בלונדון חלקת קברו של אחד מגדולי ומאורי אותו דור דעה, בעל התוספות רבנו יעקב מאורליינש, תלמיד רבנו תם, אשר פסקיו ההלכתיים הותירו רושם עז לשעה ולדורות. רבי יעקב מוזכר רבות בדברי התוספות על פני כל הש"ס אבל מעטים, גם מבין הלומדים המופלגים, יודעים את ההיסטוריה הכואבת הקשורה בדמותו של פוסק ענק זה, שמצא את מותו על קידוש השם בימי המהומות האנטישמיות שהתחוללו בידי נוצרים בימי הכתרתו של מלך אנגליה, ריצ'ארד הראשון. באורליאן, עיר צרפתית מהעתיקות ביותר, התגורר רבי יעקב, ויש המכנים אותו רבנו תם דאורליינש, ושם לימד תורה לתלמידים וממנה נגזר שמו רבי יעקב מאורליינ... קרא עוד

עיר סארני וקדושיה. שמונים שנה לעקידתם.

מאת יעקב רוזנפלד סארני הייתה עיר ואם בישראל. אלפי יהודים התגוררו בה וחלקם הגדול היו חסידי קרלין. הווי מיוחד של תורה, חסידות וחסד שרר בה. רבני סארני היו גדולי תורה וחסידות, מהם שהיו מפארים את עולם התורה בשנות טרום המלחמה. במהלך שנת תש"ב, שבה כבר הוכבד העול של הכובש הנאצי על יושבי סארני, הצטרפו אליה רבים מבני העיירות הסמוכות, והם שוכנו בבתי כנסת, בישיבות, בבתי הספר ובבתים פרטיים של תושבי סארני שהתגלו אז, בשעתם הקשה, בטוב ליבם ועיניהם הטובות. הם היו חולקים פיתם באותו זמן מצור ומצוק עם האורחים, הגולים האומללים, ועמדו לימינם בסבר פנים יפות ובלב טוב שהיה עולה על גדותיו. כד מלא אפר מקבר... קרא עוד

גטו יאנובסקה – מרחץ דמים ואש של אהבת תורה ומסירות נפש

מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. שקיעת שמשה של למברג, עיר ואם בישראל לפני שמונים שנה, בסוף הקיץ ובעונת הסתיו של שנת 1942, התרחש מרחץ דמים איום ונורא בעיר לבוב, היא לעמבערג היהודית ההיסטורית, עירם של רבבות אלפי ישראל, שבה כיהנו ה"ישועות יעקב" וה"שואל ומשיב" ועוד גדולי הדורות שספריהם מפארים את היכלי התורה עד היום הזה. בלבוב התגוררו בתחילת המלחמה כמאה אלף יהודים, אליהם נוספו עוד עשרות אלפי פליטים מערי הסביבה וכפריה. מכל אלו שרדו בסוף המלחמה כמאתיים איש, כל אחד עם סיפור ההצלה האישי שלו, אולם על כלל תושבי עיר פאר זו עלה הכורת בצורה האכזרית ביותר וגדע בחרון אף עטרת תפארת ישראל. חלק... קרא עוד

"עקידת אברהם יעקב"

שורות לזכרו של כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמאן הי"ד מבאיאן לעמבערג. יום הזיכרון של הרבי הנערץ מבאיאן לעמבערג נקבע, לפי עדויות, ליום ב' באלול תש"ב. באותו יום, לפני שמונים שנה בדיוק, עמד עם רעייתו, הרבנית הצדקנית, בחצר ביתו, ולפתע פתאום נורו בידי מרצח נאצי ימ"ש, ושניהם כרעו נפלו למותם, למגינת לב חסידיו ומעריציו ואלפי רבבות יהודי לעמבערג (לבוב) שהעריצוהו והקדישוהו עד מאוד ותמיד מצאו נוחם תחת כנפיו. רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מבאיאן בעיר הנופש מארינבאד, צ'כיה, הרבי היה קדוש וטהור וגדול בתורה, אולם בקרב כל שדרות העם הוכר כאיש רך וחנון, בעל לב טוב ואוזן קשבת, ויהודים רבים מספו... קרא עוד

אנקת אסיר

אבי היתומים – כ"ק אדמו"ר מסקולען זצ"ל, ארבעים שנה לפטירתו. מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. ביום שישי, ערב ראש חודש אלול, ימלאו ארבעים שנה להסתלקותו של הרבי מסקולען, הרה"ק הרבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצ"ל. פיסת היסטוריה זו, "מסירות הנפש" בהתגלמותה, אינה ידועה לכלל הציבור כל צורכה, וראויה היא לסקירה יסודית ומקיפה. במסגרת זו נקדיש שורות ספורות לזכרו של הרבי הגאון והקדוש שהציל נפשות רבות מישראל ורבים השיב מעוון, אבי היתומים פליטי השואה, נעים זמירות ישראל, שהלחין אלפי ניגונים טהורים, אשר חלקם הגדול נוצר משברי ליבו עת נמק בבית הכלא בעוצר רעה ויגון ובסכנת חיים ממשית שבה היה שרוי עד שזכה לה... קרא עוד

הרבי הקדוש מבעלזא – רבי אהרן רוקח זצ"ל, חמישים וחמש שנה לפטירתו.

מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בשמחת תורה שנת ת"ש נמלט הרבי הקדוש מבעלזא לעיר פרמישלאן. בחודש אב שנת תש"א, עת שרפו הנאצים את בית הכנסת בפרמישלאן על יושביו, ובתוכם גם בנו בכורו הקדוש רבי משה, נמלט הרבי לקרקוב, וממנה לבוכניה. רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז, נפרד מחסידיו מבעד חלון הרכבת במהלך שנת מנוסתו ממקום למקום התבשר על הריגת כל ילדיו ונכדיו, אך הרבי, שכונה בפי כול "מלאך האלוקים", לא הראה כל אותות סערה ותדהמה, אלא המשיך להקשיב בחום ובאהבה לאינספור יהודים שראו אותו ככותל המערבי שלהם, והוא בליבו הרך סבל את כולם ונתן להם את כולו. לפני שמונים שנה בדיוק, עת החלו השילוחים הגדולים... קרא עוד

"נדם לבם של ישראל"

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, ערב תשעה באב ת"ש, וילנא מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם בשנת תרפ"ב, לפני מאה שנה בדיוק, רעש וגעש עולם הישיבות בליטא בפרט, ובמזרח אירופה בכלל, כשהגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל הוציא לאור את הכרך הראשון של ספרו "אחיעזר". רבי חיים עוזר היה גדול הדור, ושמו היה מעורר רטט של הערכה והערצה בכל רחבי תבל. הרב חיים עוזר גרודזינסקי בצעירותו ובזקנתו הוא עמד על ערש אגודת ישראל בשנים שבין שתי המלחמות יחד עם גדולי צדיקי פולין, והתווה את דרכו של עולם הישיבות בכל העולם כולו. רבי חיים עוזר היה ראש מועצת גדולי התורה, הוא הקים את ועד הישיבות ועמד... קרא עוד

ח' אב תש"ב – האקציה הגדולה בגטו ורשה

מוצאי תשעה באב תש"ב – המשלוח הראשון מגיע למחנה ההשמדה טרבלינקה. שמונים שנה לזוועת טרבלינקה, ועדיין קשה להפנים מה היה שם. הלב נקרע: אוי מה היה לנו. "משלוח" לטרבלינקה... משלוח. מילה כה נפוצה שכל כך מתקשרת לארגזי מזון הנחים במפתן הדלת ישר מהצרכנייה, או ארגז דגים מצוננים שמגיע בטמפרטורה מבוקרת ישירות מהחנות. אבל המשלוח לטרבלינקה לא הכיל דגים, וגם הטמפרטורה שם לא הייתה מבוקרת. חלק גדול מה"משלוח" לא שרד את תנאי הדרך, וכלל לא הגיע ליעד. כשאנחנו רוצים להבין מה בין טרבלינקה לשאר המחנות, נאמר שהחילוק הוא שטרבלינקה לא הייתה מחנה לעבודת כפייה כשאר המחנות. היא הייתה מחנה שכל תכליתו מוות. ... קרא עוד

ילד הטרנספורט שנותר לבדו והעפיל בכוחות עצמו לפסגה

למרגלות הרי "האלפים הקטנים" בסלובקיה, בעיירה קסומה ושמה פעזינק Pezinok)) היושבת באזור יפהפה לא הרחק מברטיסלבה, נולד בט"ו אלול תרפ"ו יצחק טוביה וייס, לימים "גאב"ד העדה החרדית בירושלים". טירת פעזינק (ויקיפדיה) עיירה ציורית זו משופעת בכרמים ובחקלאות יפהפייה, בסביבתה נובעים מים מינרליים עתירי גופרית בעלי סגולות מרפא ובתוכה שוכן ברוגע בראשיתי אגם גדול מרהיב ביופיו, רוחש דגי פורל ומוקף כרי דשא מוריקים, ובשנת הולדתו של יצחק טוביה התגוררו בה מאה עשרים ואחד יהודים, ואפילו חיידר לא היה בו. אביו של יצחק טוביה, רבי שלמה, תלמיד חכם נאה וסוחר עצים, שכר לו מלמד לשעות אחרי הצהריים ואילו בבקרים ה... קרא עוד

מנשרים קלו ומאריות גברו

שמונים שנה להריגת ארבעים קדושי ישיבת באבוב בגטו בוכניה. ראש חודש אב תש"ב. ליום הזיכרון של הרה"ק רבי שלמה מבאבוב, ראש חודש אב, תש"ס מאת: יעקב רוזנפלד היום אפשר רק לקרוא ולהתפעם, ולהשתומם... אבל הם היו חלק מהחיים שלנו, הם היו חלק מהשגרה ואפילו לא חשבנו את מי אנחנו רואים, את מי אנחנו שומעים, בכנפיים של מי אנחנו חוסים. האדמורי"ם, שרידי השואה, שהתנערו מהאפר, שלא שקעו באבל שלהם, באובדן הנורא, בשכול, בגעגועים; שהתחילו הכל מחדש. מה הניע אותם? מה נסך בהם כוח? היום הוא יום הזיכרון העשרים ושניים (''יארצייט'') של הרבי הגדול מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם זצ"ל. כן, הרבי המוכר כל כך מהתמ... קרא עוד

רבי יום טוב עהרליך, 32 שנה לפטירתו, כ"ז תמוז תש"ן–תשפ"ב

ר' יום טוב עהרליך, יליד קוזן - הורודוק, עיירה יהודית חסידית טיפוסית שבה התגוררו חסידי קרלין רבים, מבטא בשירתו היהודית את העיירות היהודיות של פעם, הענוגות, החמימות והאהובות. יום טוב גדל בעיר דוויד הורודוק, גם היא עיירה קרלינאית שאינה קיימת עוד, ובפרוץ המלחמה גלה לעומק רוסיה, עד שהגיע לסמרקנד. בסמרקנד, עם כל הקושי להתרגל לסגנון חיים שונה בתכלית מכל ההווי האהוב והמוכר שממנו נתלש, היה משמח את עצמו ואת סובביו ביצירותיו היהודיות היפהפיות, שובות הלב והרגש. כמה קשה היה אז ליהודי אירופי מהעיירה להתרגל לצורת החיים באוזבקיסטן? הינה עדות מפי הלל זלצמן (באדיבות אתר בית חב"ד) שעשה יחד עם יום טוב א... קרא עוד

טרגדיית ההתבוללות מחד גיסא, וקידוש שם שמיים מאידך גיסא

ג'ון לגוואי בסוף חודש תמוז תשמ"ט הודיע בית המשפט הצרפתי כי מעורבותו של ג'ון לגוואי בפשעים נגד האנושות (קרי: רצח בין 13 ל-20 אלף יהודי צרפת ב-16 ביולי 1942) הובררה מעל לכל ספק. ג'ון לגוואי היה מפקד בכיר במשטרת צרפת הכבושה. הוא היה שני בהיררכיה הפיקודית של צמרת המשטרה, ואחראי ישיר על אזורי הכיבוש. בסוף חודש תמוז תש"ב, לפני שמונים שנה בדיוק, בשיתוף הפעולה ההדוק הידוע לשמצה בין ראשי השלטון הגרמני הנאצי לבין ראשי משטר וישי בצרפת, תוכנן גירוש מיידי לעשרות אלפי יהודי צרפת למחנות ההשמדה. רובם המוחלט של המגורשים לא שבו. שנים רבות ניסו בפריז להתנער מאחריות מדינת צרפת על אירוע אכזרי זה, אך ב... קרא עוד

היום לפני שמונים שנה…

בין המצרים תש"ב, קונין, פולין בתקופת תמוז תש"ב חנתה במחנה מכונית פאר, מתוכה יצאו קציני ס.ס. אחדים, ואחריהם השתרך אדם קשיש בעל סבר פנים רציני, לבוש בהידור, ומשקפי זהב על חוטמו. הנהג פרק מהמכונית שש מזוודות עור, כשעליהן מוצמדות תוויות הנושאות את שם בעליהן. קציני הס.ס. לחצו את ידו... נפרדו ממנו באדיבות והסתלקו... מראה האדון עם מטענו המכובד במחנה כפיה ליהודים, עורר בנו סקרנות רבה. אימצנו עינינו להתבונן בתופעה מרנינה זו במחננו החשוך. חשבנו שהוא אחד מן הגדולים שעלו לגדולה בין לילה מתוך האשפתות. (עלי מרורות, זיכרונות הגאון רבי יהושע משה אהרונסון זצ"ל) הרב יהושע משה אהרונסון זצ"ל האור... קרא עוד

230 שנה להריגת רבי שלמה מקארלין בלודמיר

80 שנה להשמדת עשרות אלפי יהודי לודמיר. כוס התרעלה שעברה על יהדות העיר הגדולה לודמיר שבוואהלין (כיום אוקראינה) היא בעצם הסיפור של כלל ישראל שהתיישב ברובו במדינות אירופה, וכמה ש''ביקש לישב בשלווה – היה קופץ עליו רוגזו של עשיו''. גולה אחר גולה גלתה יהדות לודמיר, אבל שמחים בחלקם היו היהודים שחיו את חייהם בה בעמל, ביגיעה, באחדות, בהומור, עיתים בשלווה ועיתים לא, אבל תמיד יהודים טובים של העיירה היהודית, עד שעלה עליהם הכורת והשמיד את כל תפארתה של לודמיר. קרוב לשלושים אלף יהודים, אנשים נשים וטף, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם קדושים שמסרו נפשם להקדיש ליוצרם באותן שנות ראינו רעה, שנות השמדת יהדות... קרא עוד

הרה"ק רבי נחמיה אלתר זצ"ל הי"ד

בשנת תרל"ד נולד גאון יהדות פולין, הצדיק הקדוש רבי נחמיה אלתר, עליו אמרו כבר בצעירותו שאינו יודע צורת מטבע ואף את ביתו אינו מכיר. רבי נחמיה אלתר מגור הוא היה קדוש וטהור מבואו ועד צאתו, בן יקיר וחביב ל''שפת אמת'' מגור, גאון מופלא שהעמיד תלמידים רבים, ראש הישיבה הראשון של ''שפת אמת" בירושלים, שאליה עלה לאחר המלחמה העולמית הראשונה ובה שהה עד שנת תרצ"א. מששב לפולין הוכתר כרב בלודז', והיה נודע כגאון הדור שרבים שיחרו לפתחו. בימי השואה הנוראה שתה את כוס התרעלה, שיכל את שבעת ילדיו ונותרה לו בתו הצדקנית הרבנית יוטע הענע לפליטת עולמים. היא הייתה נשואה לרבי הקדוש מגור רבי שמחה בונים, ובנס ני... קרא עוד

לאופולדשטאדט – אי יהודי בלב הדנובה

בשנת תרפ"ב, לפני מאה שנה בדיוק, הייתה לאופולדשטאדט קהילה חמה ותוססת. תלמידי חכמים רבים התגוררו בה, חסידים ואנשי מעשה העניקו לה את ההווי הייחודי שלה, עד שרבים כינו אותה בתואר "רובע ברוקלין של וינה", זאת עקב אחוז היהודים הגבוה שהתגורר בה. ארבעים אחוז מתושבי לאופולדשטאדט היו יהודים. "שיף שוהל" הנודע – בית הכנסת "קהל עדת ישראל" – היה תמיד מלא יהודים שמחים ורעננים, אנשי עמל ויגיעה, תלמידי חכמים, משכימי קום, בעלי צדקה וחסד. בית הכנסת "שיף שוהל" בוינה נוסח התפילה ב"שיף שוהל" היה ייחודי, וחזנים ידועי שם היו מרטיטים לבבות בנעימות קולם. בשנת תרפ"ב, לפני מאה שנה, עת מונה ב"שיף שוהל" החזן הנ... קרא עוד

וילכו שניהם יחדיו…

ליום הזיכרון של הרבי מקרעטשניף, ניצול השואה שהקים עולמות של תורה וחסד ורבים השיב מעוון אשוויץ, תש"ד. אב ובנו עומדים יחד זה מול זה, עיניהם נפגשות, ודומעות. פרידה. בנו רבי אליעזר זאב רוזנבוים, הרבי מקרעטשניף הי"ד "אתה תשרוד", מבטיח האב הגדול, רבי אליעזר זאב רוזנבוים, הרבי מקרעטשניף, לבנו הבחור, דוד משה. אתה תשרוד כי "העולם עוד צריך לך. העולם זקוק לך", אולם אני הולך, עליי נגזרה הגזרה. האב בירך את בנו, והסמיך אותו להיות ממשיכו ברבנות ובהנהגת הכלל, ונפרד ממנו. לעולם. הרבי הקדוש מקרעטשניף נרצח באושוויץ ואילו הבן, רבי דוד משה בן ה-19, שרד ואחרי המלחמה שב לסיגעט, שם התקבצו פל... קרא עוד

150 שנה לייסוד "החברה לקניית אדמת יריחו" – היוזמה האדירה שהובילו גדולי ישראל מפולין, ובראשם הגה"ק רבי חיים אלעזר ואקס, ה"נפש חיה" מקאליש זצ"ל, להעלאת יהודי הגולה לארץ ישראל ויישובם באזור יריחו.

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר וואקס, מגדולי צדיקי וגאוני הדור לפני כמאה וחמישים שנה, רבה של קאליש הנודע בשם ספרו "נפש חיה", נולד בעיר טארנעגראד לפני מאתיים שנה בדיוק, בשנת תקפ"ב, לאביו הגאון רבי אברהם יהודה לייביש ואימו מרת חיה טאבה. טארנעגראד (טרנוגרוד), עיר הולדתו של ה"נפש חיה", נחרבה עד היסוד לפני שמונים שנה, בקיץ תש"ב, וכל 3,000 יהודי העיר, יהודים קדושים וטהורים, גורשו למותם באכזריות ובסדיסטיות. בכך בא הקץ לקהילה יהודית גדולה, חשובה ושורשית שהיום כמעט אין מי שיודע להגות את שמה, ובעבר פיכו בה חיים יהודיים עשירים; עיירה יהודית מלאה תורה וחיי מעשה בסגנון הישן, שכבר לא קיים היום. לימים... קרא עוד

ויאמר הנני –  למען שארית הפליטה

55 שנה לפטירת הרבי מקופישניץ, ט"ז תמוז תשכ"ז   הצדיק הנודע רבי אברהם יהושע העשיל מקופישניץ היה נחשב לאחד מגדולי צדיקי הדור כבר בדור שלפני החורבן, אולם את פרסומו בכל העדות והחוגים קנה בשנים שלאחר חורבן אירופה, כשממקום מושבו בארצות הברית, באיסט סייד שבמנהטן, פעל גדולות ונצורות להצלת שארית הפליטה. ביוזמתו נפתחו מוסדות רבים, בתמיכתו ניצלו אינספור צעירים ועל כולם זכור אותו צדיק לטוב בתמיכתו האדירה בחינוך העצמאי בארץ ישראל באותם ימים ראשונים. הוא היה הבריח התיכון לחינוך היהודי בארץ ישראל, ואלמלא הוא אין לדעת כמה רבבות או מאות אלפי תלמידים לא היו זוכים לחינוך יהודי, וחלילה נאבדים כליל מבין כלל... קרא עוד

"רק הגוף היהודי נמצא בגלות, אבל הנשמה היא חופשית!"

י"ב–י"ג תמוז תרפ"ז – 95 שנה לשחרור הרבי הריי"ץ מליובאוויטש מבית הכלא שנים ספורות לאחר המהפכה הקומוניסטית עלה רבי יוסף יצחק שניאורסון על כס נשיאות חסידות חב"ד, זאת בתקופה שבה כל פעילות דתית הייתה אסורה על פי החוק ועלולה הייתה לגרור עונש מוות. רבי יוסף יצחק, איש מסירות הנפש, לא התייחס כלל לחוקי הממשל הסובייטי, ופעל לחיזוק וביצור היהדות בכל רחבי רוסיה הגדולה – "ברית המועצות" – מעצמת-העל ששלטה על חמישה עשר אחוזים משטחי היבשה בעולם כולו. הרבי הריי"ץ מליובאוויטש רבי יוסף יצחק הקים רשת מוסדות חינוך וניהל מערכת מסועפת של פעילים שהפיצו תורה ויהדות במסירות נפש, והבעירו את הגחלת היהודית ... קרא עוד

שלושה לילות, שלושה אנשים, רבי אחד.

ליום הזיכרון של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז, ניצול השואה שאיבד את כל משפחתו בשואה וזכה להתנער מהאפר ולהקים עולמות כבירים של תורה וחסד. ט' תמוז. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. 1 בלילה אפל אחד בגטו, כך סיפר הרבי מצאנז לרבנית ע"ה, שהיתי עם יהודי מתבולל. היהודי הזה היה "רחוק מאוד", כך תיאר זאת הרבי. "רחוק מאוד מאוד". עד כדי כך רחוק, שהיה נשוי לגויה שילדה לו שלושה בנים. גויים. הלילה היה אפל. אסירי המחנה שכבו בדרגשיהם, מכונסים בעצמם, איש איש ביגונו, איש איש בכאביו, והיהודי שלידי שכב, עיניו בוהות באוויר, כבויות, משדרות עצב, ייאוש תהומי וחידלון. רכנתי אליו והתחלנו לדבר. ה... קרא עוד

"תקופת אירוסין בת שבע שנים"

לזכר הגאון רבי שניאור קוטלר, ראש ישיבת ליקווד זצ"ל ארבעים שנה לפטירתו. רבי שניאור קוטלר נולד בשנת תרע"ח בעיר סלוצק לאביו הגאון הנודע רבי אהרן קוטלר. רבי ברוך בער ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ, משוחח עם רבי אהרן קוטלר בזמן נופשם ביער. לידו משמאל עומד הרב רבי משה שצ'קס, רב ואבד בלומז'ה. הנער הוא שניאור קוטלר, בנו של רבי אהרון אימו הייתה מרת חנה פערל, בת הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. רבי שניאור היה עילוי, גאון מופלא ומנהיג נערץ לאלפים ורבבות. לזכותו נזקפת מהפכת הישיבות והכוללים בארצות הברית. בהיותו פעוט בן שנתיים וחצי הבריח אותו אביו מעבר לגבול פולין-רוסיה כי חשש שהבולשוויקים י... קרא עוד

שלושים שנה לפטירת הרבי מגור, הרה"ק רבי שמחה בונים אלתר זצ"ל, ה"לב שמחה".

ז' תמוז תשנ"ב – ז' תמוז תשפ"ב ה''לב שמחה'' היה איש אלוקים, עובד ה' וגאון מופלא. הוא היה מנהיג נערץ לעדת חסידי גור ולכלל ישראל, ותקנות רבות שתיקן לטובת הכלל והפרט ולרווחתם היו לנכסי צאן ברז לכלל הציבור בארץ ובתפוצות. ה''לב שמחה'' היה בנו של ה"אמרי אמת", התגורר בארץ ישראל בין השנים תרצ"ד–תרצ"ח, ושב לפולין עד לפרוץ המלחמה. "הלב שמחה עם אביו ה"אמרי אמת" בנס הצליח להימלט מגיא ההריגה יחד עם בנו הפעוט (כיום, כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א) ובתו. כל ימיו היו חטיבה אחת של תורה ועבודת ה', ואת צאן מרעיתו היה רועה בפיקחות ובתבונה מתוך רוך, אהבה ורחמנות. "רוח הקודש" הייתה גלויה במחיצתו ויהו... קרא עוד

"מאתיים ימי חרדה"

בני היישוב היהודי בארץ ישראל שכבר התגוררו כאן לפני שמונים שנה, בקיץ שנת תש"ב, זכרו כל ימיהם, וזקני העדה שעדיין עימנו, לאורך ימים, עדיין זוכרים היטב את "מאתיים ימי החרדה" ואת המושגים שנלוו ל"ימים נוראים" אלו, מושגים שהחרידו את בני היישוב בארץ ישראל שכבר התכוננו במתח עצום לגרוע מכול. היישוב היהודי לא ידע את נפשו מאימת הצורר רומל, הגנרל הנאצי ששכן לא רחוק מדרום לארץ ישראל ולא הסתיר כלל את כוונותיו. התוכנית שלו הייתה ברורה ופשוטה להחריד: להפעיל את "האוכלוסייה המקומית" במצרים ובארץ ישראל, קרי הערבים, לצורך השמדת יהודי ארץ ישראל, שמנו אז כחצי מיליון נפש. הגנרל רומל מנחה את פיקודיו במהלך ה... קרא עוד

75 שנה לגילוי יומנה של אנה פרנק

יומנה של אנה פרנק הוא היומן המפורסם ביותר בעולם. 33 מיליון עותקים ממנו נמכרו, והוא תורגם כמעט לכל שפה מדוברת בעולם המפותח. מוזאונים על שמה של הנערה היהודייה המפורסמת בעולם קיימים במקומות רבים בעולם המערבי, ודומה כי אין מי שלא שמע אי פעם את שמה של אנה פרנק. אולם מחקר שנערך בארצות הברית בתקופה האחרונה מגלה שרוב בני הנוער אינם מודעים לעובדה שאנה הפרנק המפורסמת, זו ששמה מונצח באינספור ערים, אתרים, מוסדות, סרטים, ספרים וכתבי עת, הייתה נערה יהודייה. אנה פרנק אומנם משפחתה של אנה לא נחשבה משפחה חרדית לפי המשמעות הרגילה של הגדרה זו, אולם עלעול בדפי היומן המופלא, המבטא כישרון כתיבה והבעה נדיר... קרא עוד

כ"ה סיוון תרפ"ב – כ"ה סיוון תשפ"ב – מאה שנה לאישור המנדט הבריטי בארץ ישראל.

המנדט הבריטי אושר ונוסד רשמית לפני מאה שנה בדיוק, ביום כ"ה בסיוון תרפ"ב, על ידי "חבר הלאומים" – גוף שהיה "הגלגול הראשון" של ארגון האו"ם. חבר הלאומים נוסד אחרי מלחמת העולם הראשונה במטרה לייצב את השלום העולמי ולמנוע מלחמת עולם נוספת. הרב יוסף חיים זוננפלד בראש משלחת לקבלת פני הנציב העליון האנגלי. מימין לשמאל הרב משה לייב ברנשטיין מראשי העדה החרדית, הרב י. דיסקין, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב ראובן שלמה יונגרייז, יו"ר "העדה החרדית". זה היה גוף מסורבל "חסר שיניים" שנכשל במשימתו המרכזית, ותוצאותיה העגומות של מלחמת העולם השנייה הן ההוכחה הטובה ביותר לכישלון "מפואר" זה. אולם גם אחת מהחלטו... קרא עוד

מאה שנה לייסודו של סמינר בית יעקב הראשון

רחוב סטניסלבה 10, קראקוב - פולין בית יעקב, מהפכת החינוך שהצילה דורות, הוקמה בידי שרה שנירר בשנת תרע"ח, כבית ספר קטן שפעל בתוך בית פרטי, ומשקיבלה את עידודו והסכמתו של הרבי מגור, כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מרדכי זצ"ל, ושל מרן הגאון הקדוש החפץ חיים זצ"ל, והרעיון החל לקרום עור וגידים והפך להיות רשת בתי ספר ענפה וממוסדת, התעורר הצורך לייסד סמינר להכשרת מורות ומחנכות. סמינר "בית יעקב" למורות בקרקוב במהלך בנייתו מסופר שהתייחסותו הראשונה של ה"אמרי אמת" מגור ליוזמה זו, שהפיחה רוח חיים בקרב אלפים מיהודי פולין שרשמו את בנותיהם ל"בית יעקב", ניתנה כמענה לשאלתו של חסיד גור שבבניין שבבעלותו התק... קרא עוד

חייקל לונסקי, סופר, ספרן וביבליוגרף.

ר' חייקל לונסקי היה איש שקט, אבל מעיינות טוב וחסד נשפכו מעיניו הטובות וחיממו אינספור לבבות, גם בימי הרעה, ימי "גטו וילנה" הקשים והנוראים, שהסתיימו בחיסול קהילת וילנה הענקית והשורשית, מי ייתן לנו תמורתה. שמונים שנה מלאו למותו של ר' חייקל לונסקי, האיש והאגדה, האיש וההיסטוריה, האיש והספרייה. את "ספריית שטראשון" איווה לו רבי חייקל לונסקי לבית ולמפעל חיים. הוא הכיר את רבבות עותקי הספרייה כאדם המכיר את תפילת "אשרי". ראש טוב היה לו בין כתפיו, אותו מילא באסמי ידע אינסופיים, ומהם העניק בטוב ליבו לכל באי הספרייה וחוסי צילה. רבי חייקל שימש 45 שנה כספרן "ספריית שטראשון" שבווילנה. הוא גם חיבר ספר... קרא עוד

ז'פוריז'יה

טילים נפלו סמוך לבית הכנסת בז'פוריז'יה, כך סיפרו השבוע כתבי העת ואתרי החדשות. רב העיר, שליח חב"ד הרב נחום ערנטרוי, השוהה בעיר, עדכן שעל פי הדיווחים המקומיים ישנם כמה פצועים: "היו פיצוצים חזקים והתעוררתי מהרעש. היה לנו נס גדול. ברוך השם שלומי ושלום בני הקהילה טוב. זו הפעם הראשונה שנופל במרכז העיר, 5 דקות הליכה מבית הכנסת". סביר להניח שרבים מאיתנו לא שמעו כלל את שמה ואת שמעה של עיר זו, אולם ז'פוריז'יה היא עיר ענקית בת קרוב למיליון תושבים, ועד השואה הייתה בה קהילה יהודית ענקית שפשוט נכחדה מהעולם. קהילת ז'פוריז'יה, ובעגה האידישאית זאַפּאָראָזשיע, מנתה לפני השואה כעשרים ושבעה אחוזים מהעיר (ב... קרא עוד

אלו שהתנערו מהאפר

בס"ד. "ובמותם לא נפרדו..." הצדיק הקדוש רבי יהודה מדזיקוב זצ"ל הגאון המופלא רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, ה"מנחת יצחק" י"א סיוון תשמ"ט – יום פטירת שני צדיקים וגאונים, פליטי שואת אירופה, שהתנערו מהאפר וטמנו עמוק בליבם את יגונם, וכל חייהם היו מקשה אחת של הרבצת תורה, חסידות וחסד. הגאון המופלא רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, ה"מנחת יצחק", והצדיק הקדוש רבי יהודה מדזיקוב זצ"ל. שניהם, רבי יצחק יעקב ווייס, גאב"ד העדה החרדית ומחבר השו"ת הנודע "מנחת יצחק", ורבי יהודה הורויץ מדזיקוב, היו תפארת יהדות גאליציה הגאונית והחסידית. שניהם למדו בבחרותם אצל הגאון הנודע רבי מאיר אריק וקיבלו ממנו היתר ... קרא עוד

מסירות נפש בוילנא

ז' סיון, יום הזיכרון לגראף פוטוצקי בשניפישוק, כיום שכונה בווילנה, היה שנים רבות בית החיים הגדול והעתיק בו נטמנו רבבות מתושבי ווילנא, ובראשם, הגאון רבי אליהו מווילנא וגר הצדק הנודע אברהם בן אברהם, הגרף פוטוצקי. גר הצדק הנודע, שגדולי עולם דיברו גדולות ונצורות בשגב קדושתו, נהרג ביום השני של חג השבועות על קידוש השם. גופו הטהור נשרף באכזריות ונשמתו יצאה תוך כדי זעקת ''שמע ישראל'' שהדהדה למרחקים. הצדיק הנשגב רבי אלכסנדר זיסקינד, מחבר 'יסוד ושורש העבודה' הסתתר יממה שלמה בקרבת מקום עקידתו כדי שיוכל לענות אמן על ברכתו ''אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על קידוש השם''. ואילו החפץ חיים התבטא ש... קרא עוד

כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב

שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין. בס"ד כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין. רבי שמואל שלמה ליינר האדמו"ר מראדזין פולין מגדולי צדיקי פולין היה הרבי מראדזין, רבי שמואל שלמה הי"ד, שנודע בתקיפותו ובהנהגתו הרוממה. רבים נהרו לפתחו, וישיבתו ''סוד ישרים'' קיבצה לתוכה את המיטב של צעירי הצאן. צעיר לימים היה, אך כוחו היה רב בביצור החינוך היהודי בפולין. הוא הקים שבעה סניפים לישיבתו, ועשה רבות למען תנועת בית יעקב. בפרוץ השואה נמלט לוולדובה, משם ניסו חסידיו להוציא אותו ולהבריח אותו אל מחוץ לאזור הסכנה, אולם הוא התנגד לכך בתוקף ובכסף שנאסף להצל... קרא עוד

ערב שבועות תשכ"ז

נסיעתו הראשונה של הרבי מצאנז לכותל המערבי בשנת תשכ"ז שהה האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, בארצות הברית. האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג הוא הגבר ראה עני בשבט אברתו, הוא אשר איבד במלחמה את כל היקרים לו: אישה, אחד עשר ילדים, קהילה מפוארת וכל תלמידיו וחסידיו, עקב בדאגה אחר הידיעות המחרידות שהגיעו מארץ ישראל דבר יום ביומו. איומיהם של צבאות ערב על מדינת ישראל, צבאות שהיו חזקים ורבים פי כמה וכמה מצבאה של המדינה הצעירה, הדירו שינה מעיניו, והוא הרבה לבקש רחמים, לקרוע שערי שמיים בתפילותיו. והימים ימי שמחה במעון קודשו, שכן בתו הבכי... קרא עוד

תקיעת השופר של הניצול היחיד

לקראת יום ירושלים משעה שנשמעה הקריאה ''הכותל בידינו'' והרעידה לבבות ישראל בכל העולם כולו, השתוקק הרב אריה לוין ללכת אל הכותל המערבי, להתרפק אל אבניה ולשאת תפילה מעומק ליבו הטהור. רבי אריה לוין, אוהב ישראל בכל נימי נפשו, נשא את סבלות הדור על כתפיו והיה שופך כמים תפילות למען הכלל והפרט. הרב אריה לוין שוקד על תלמודו הכותל, כותל הדמעות, היה לו לחבר נאמן, לידיד נפש, ובו היה מספיג את תפילותיו שבקעו מעומק לב אוהב ודואג. בעשרים השנים שבהן היה הכותל המערבי בידי הירדנים נמנע מרבי אריה לוין להתרפק בתפילה במקום שריד בית מקדשנו ולהתמוגג שם על אבניו בדמעות מרות ורותחות, אך משבאה הבשורה ע... קרא עוד

כ"ז אייר. יום הולדתו ויום פטירתו של חיים פרידמן

בבית הקברות שער הגולן ניצבת לה מצבה דוממת, בודדת, עצובה וקורעת לב. בת 68 שנה היא המצבה הזו, ותחתה טמונה גופתו של קדוש, גיבור, נצר יחיד למשפחתו, שעבר את אימי השואה, עלה לארץ בגפו ונפטר מתוך מסירות נפש למען עם ישראל. חיים פרידמן נולד בפולין ביום שבת קודש, כ"ז באייר תרצ"ד. כילד קטן עבר את השואה ואיבד בה את אביו ואת אימו, את אחיו ואחיותיו, את סביו וסבתו. הוא נשאר בודד בעולמו, והחליט לעלות לארץ ישראל. חיים פרידמן בשנת תש"ט עלה לארץ, ואחרי שנים ספורות התנדב להילחם להגנת עם ישראל ביישובי הצפון. בשנת תשי"ד השתתף בקרב ניצנה, שם מת על קידוש השם בדיוק ביום הולדתו העשרים, ביום ראשון, כ... קרא עוד

וולוז'ין – עיר ואם בישראל

כ"ג אייר תש"ב, יום השנה השמונים להשמדת יהדות וולוז'ין. על אם הדרך בין וילנא למינסק יושבת לה וולוז'ין, עיר ליטאית עתיקה שהותירה חותם עז לשעה ולדורות. בניינה הגדול והנאה של הישיבה הנודעת של וולוז'ין, שהייתה מכונה בחיבה ''אם הישיבות'', קיים עד היום ומתנוסס בה לתפארת, גל-עד לימים שהיו. וולוז'ין הייתה עיר יהודית חיה ותוססת. גאוני עולם ישבו בה, גדולי הדור הליטאיים הקרינו ממנה אורם לכל קצווי ליטא ואירופה בכלל. הנודע שבהם הוא כמובן רבי חיים מוולוז'ין, מחבר "נפש החיים", שהשפעתו העצומה על עולם התורה והישיבות ניכרת על כל צעד ושעל. גם גדולי עולם, הגאונים הנודעים לבית בריסק, חיו ופעלו בוולוז'ין. רבנ... קרא עוד

ל"ג בעומר תרפ"ד – 22 מאי 1924

תשעים ושמונה שנה להנחת אבן הפינה לבניין ישיבת חכמי לובלין. מעמד הנחת אבן הפינה לישיבה הגדולה והמפוארת בעולם, היה אירוע אדיר שכמותו לא חוותה פולין היהודית עד אז מעודה. התיעודים שפורסמו בעיתונות העולמית ביטאו עוצמה יהודית פורצת גבולות והתחדשות מרעננת שהרנינה לבבות של מאות אלפים ברחבי העולם. מאות המשתתפים במעמד הנחת אבן הפינה לישיבת חכמי לובלין בפולין בשורת הישיבה החדשה שהרימה את קרן התורה ואת קרן ישראל הרימה את המורל הלאומי היהודי וטיפחה ציפייה רוויית התרגשות אין קץ בקרב אינספור יהודים ברחבי כל מדינות אירופה והעולם היהודי, שעיניהם יצאו לראות כבר את הבניין המפואר בבניינו ותפארתו,... קרא עוד

ל"ג בעומר בקראקא

מסורת ארוכת שנים שנגדעה בשנות הזעם. ביום ל"ג בעומר היו משחירים רחובותיה של קראקא העתיקה מרוב אדם. מכל קצות פולין וגאליציה, ואף מהונגריה ועוד, היו מגיעים רבבות אלפי ישראל למקום מנוחתו של אביר הרועים, מרן רבי משה איסרליש, הרמ"א, ביום ההילולא שלו, שחל בי"ח באייר, ל"ג בעומר. תיעודים שונים נשמרו מהווי ימי ל"ג בעומר בקראקוב, ואלו נותנים לנו, שמונים שנה ויותר מאז, מבט כלשהו על עולם מופלא שהיה ואיננו. לפנינו תיאור מרתק מעטו של יוסף בוסק, מספרו ''יערות הסנה אכלו'', באדיבות ארגון יוצאי קרקוב בישראל: במשך מאות שנים היו אירועי ל"ג בעומר מיוחדים לעיר הזאת בגלל מקום קברו של הרמ"א, שבני העיר ... קרא עוד

שמונים שנה ל"קרב חרקוב".

כשרוב בני האדם קוראים או שומעים חדשות לבקרים על אודות קצב ההתקדמות של צבא רוסיה ב''קרב חרקוב'' ומתעדכנים על ההצלחות הרוסיות או האוקראיניות בחבל ארץ זו – הם עושים זאת די בחוסר עניין, וגם זעקת ה''גוואלד'' של נשיא אוקראינה היהודי, זלנסקי, על הפצצת אתר הזיכרון ליהודי חרקוב, חלפה להם ליד האוזן ומצאה אותם די אדישים. אולם למען האמת, צמד המילים ''קרב חרקוב'' אמור להניע נימים בליבו של כל יהודי, שכן קרב חרקוב הקודם, שהוכרע בניצחון נאצי מובהק, סתם את הגולל על יהדות מפוארת – קהילה גדולה ומכובדת ושורשית במזרח אירופה שפשוט הושמדה מהעולם. בחודש מאי 1942 (אייר תש"ב, לפני שמונים שנה בדיוק) התחולל ''קרב חרק... קרא עוד

יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל.

חיים ומוות על קידוש השם –  הקדוש ר' יוסף בוימינגר מסירות הנפש של הנצר האחרון למשפחת בוימינגר מפשמישל להגנת ארץ ישראל. הקדוש ר' יוסף בוימינגר ביום ד' אייר תש"ח, היום לפני 74 שנה, יום לפני הכרזת מדינת ישראל, נרצח על קידוש השם יוסף בומינגר בעמדו על משמרתו בכפר עציון, שלושה שבועות לפני יום הולדתו העשרים. במותו נכחד הנצר האחרון למשפחה חשובה ומפוארת, משפחת בוימינגר הידועה מפשעמישל שכולה עלתה על המוקד במחנות ההשמדה, בימי השואה. רחוב מיצקיוויץ' בעיר פשמישל, גליציה, שוקק חיים ההורים של יוסף, אחיו, אחיותיו וסבתו הושמדו כולם בשנת תש"ג, ודודיו הוגלו לסיביר. יוסף עצמו ה... קרא עוד

זדונסקה ולה, עיר ואם בישראל

לקראת יום השואה. דמעות רותחות על עיר יהודית שנחרבה. ועל עשרת אלפי קדושיה שהומתו במיתות משונות לפני שמונים שנה. קיץ תש"ב. על זדונסקה ולה לא רבים בדורנו שמעו, לא על תפארתה מימי קדם ולא על סופה הטראגי. רחוב סטאנשיץ בגטו זדונסקה-וולה, פולין אבל בזדונסקה ולה ארעו לפני שמונים שנה, בסוך החורף ותחילת הקיץ של שנת תש"ב, שני מעמדים נוראים של קידוש השם ברחובה של עיר בהם אולצו אלפי יהודי זדונסקה ולה לצפות תקופה קצרה לפני גירושם ורציחתם במחנה ההשמדה חלמנו, בסוף הקיץ של אותה שנה, תש"ב. זדונסקה ולה הייתה עירו של הרבי הראשון מסטריקוב, ובה התגוררו במשך השנים אלפי חסידים ואנשי מעשה דורות ש... קרא עוד

הגאון מקאז'ליקוב רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל, הי"ד.

יום השנה לפטירתו, כ"ז ניסן תש"ג. הרב פרומר היה נחשב לאחד מגדולי הדור לפני השואה. ספרי השו"ת שלו נפוצו בעולם היהודי על כל רבדיו, בין השאלות שהורצו אליו שנדפסו בארץ צבי ועוד ספרים, קיימת חליפת מכתבי תורה בינו ובין גדולי וצדיקי הדור, כמו צדיקי בית גור ועוד. הרב אריה צבי נולד בעיירה צ'לאדז (שלזיה, דרום פולין, קרוב לגבול עם סלובקיה ושכנה קרובה של קטוביץ הידועה) בשנת תרמ"ד ובהיות בן שלוש נפטרה אמו. כשאביו התחתן בשנית, עבר לגור אצל קרובי אמו בעיירה וולברום שב''פולין קטן'' אז החלה ספינת חייו לשוט על פני מים סוערים שמאז ועד יום מותו לא נחו לרגע.  אבל למרבה הפלא עם כל מה שעבר עליו היה ... קרא עוד

חורבן בית הכנסת העתיק "מהר"ם מלובלין" – שלהי חודש ניסן תש"ב.

יהדות לובלין העתיקה והמפוארת, הייתה הקרבן הראשון של ''מבצע ריינהרד''  הידוע לשמצה, שבמסגרתו חוסלה באכזריות פראית אוכלוסיית הגטאות הגדולים בכל רחבי פולין. מבין ארבעים אלף יהודי לובלין שהיוו כשליש מאוכלוסיית העיר, נהרגו שלושים וחמש אלף איש עד חודש ניסן – אייר תש"ב, והאלפים הבודדים ששרדו, גורשו לגטו קטן בשם ''מיידן טטרסקי'' וממנו למחנה מיידנק, שם נהרגו כולם במהלך מבצע ''חג הקציר'' (סתיו תש"ד, במסגרת מבצע בעל שם חגיגי זה, נהרגו ביריות לתוך בורות למעלה מארבעים ושלוש אלף יהודים בו זמנית בכמה מקומות, תוך השמעת מוזיקה מחרישת אוזניים). אז, באביב 1942, שלהי ניסן תש"ב, משעלה הכורת על הקהילה ה... קרא עוד

"טבח דונמונדה"

טבח שבוצע בימי כ"ו אדר וח' ניסן תש"ב, בתוך בור ענק ביער סמוך לריגה בו נורו למוות יהודים מגורשי גרמניה ששוכנו במחנה יונגפרנהוף. גטו ריגה ידוע לשמצה ואזכורו מעלה רטט של יגון נוקב. מתוך חמישים אלף היהודים ששוכנו בו בכפיה, שרדו רק מאה (!). אנשי הס.ס. ועוזריהם הלטבים הפעילו אכזריות חייתית על קרבנותיהם, ומתוך מסכת ההתעללויות והרציחות נודעו מעשי ההרג ההמוניים שבוצעו ביערות ריגה, על מנת לדלל את אוכלוסיית הגטו. הטבח הראשון היה בין י' לי"ח כסליו שנת תש"ב (1941). במסגרת טבח זה אולצו 27 אלף יהודים אזרחי לטביה להתכנס ביער 'רומבולה', וזאת כדי לפנות מקום בגטו מינסק עבורי יהודי גרמניה המגורשים. ... קרא עוד

שמונים שנה לפתיחת מחנה ההשמדה בלז'ץ

כ"ח אדר תש"ב – כ"ח אדר תשפ"ב (17 מרץ 1942). במחנה בלז'ץ מצאו את מותם קרוב לחצי מיליון יהודים, אולם המחנה לא קיבל את פרסומו עקב כך שכמעט לא נותרו ממנו שרידים. ידוע על שלושה בני אדם שיצאו את שערי המחנה בחיים. בלז'ץ היה מחנה ההשמדה הראשון (בתחום הגנרלגוברנמן - שטחי פולין הכבושה שלא סופחו לגרמניה) לפני ''סוביבור'' ו''טרבלינקה'' ומיקומו נבחר עקב הסמיכות לגבול לובלין –גאליציה. בלז'ץ נבנתה קרוב לשנה בידי עובדי כפיה והוקמו בה תאי גז נייחים בהם הומתו אלף איש ביום. עובדי הכפיה שהקימו את המחנה הומתו בחנק בשלב הניסוי שבוצע בהם בסוף פברואר 1942, כשגז הפחמן הוזרם לראשונה באמצאות צינורות אל התאי... קרא עוד

ז' אדר תשפ"ב שמונים שנה להטבעת ספינת המעפילים "סטרומה".

סטרומה הפליגה מרומניה בנר ראשון של חנוכה תש"ב (דצמבר 1941) ועל סיפונה  769 יהודים שנמלטו מרומניה הפאשיסטית שכבר לחמה אז לצד הנאצים, ומצב היהודים בה היה בכי רע. ההפלגה בת ארבע השעות לכיוון איסטנבול התארכה ליומיים, עקב מצבה המכני של הספינה הישנה שבעבר שימשה להובלת בקר ימית, והוסבה לספינת מסע עבור פליטי מלחמה יהודים, בדרכם לארץ ישראל. הספינה עגנה ב"איזור הבידוד" בנמל איסטנבול במשך עשרה שבועות, והטורקים לא נתנו לפליטים להיכנס לתחומה. בינתיים, מנוע הספינה שבק חיים, ועל סיפונה שבע מאות שישים ותשע יהודים שבורים ומיואשים שעתידם לוט בערפל, ועוד עשרה אנשי צוות, מהם יהודים.  הבריטי... קרא עוד