ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

מאה שנה לייסודו של סמינר בית יעקב הראשון

רחוב סטניסלבה 10, קראקוב - פולין בית יעקב, מהפכת החינוך שהצילה דורות, הוקמה בידי שרה שנירר בשנת תרע"ח, כבית ספר קטן שפעל בתוך בית פרטי, ומשקיבלה את עידודו והסכמתו של הרבי מגור, כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מרדכי זצ"ל, ושל מרן הגאון הקדוש החפץ חיים זצ"ל, והרעיון החל לקרום עור וגידים והפך להיות רשת בתי ספר ענפה וממוסדת, התעורר הצורך לייסד סמינר להכשרת מורות ומחנכות. סמינר "בית יעקב" למורות בקרקוב במהלך בנייתו מסופר שהתייחסותו הראשונה של ה"אמרי אמת" מגור ליוזמה זו, שהפיחה רוח חיים בקרב אלפים מיהודי פולין שרשמו את בנותיהם ל"בית יעקב", ניתנה כמענה לשאלתו של חסיד גור שבבניין שבבעלותו התק... קרא עוד

חייקל לונסקי, סופר, ספרן וביבליוגרף.

ר' חייקל לונסקי היה איש שקט, אבל מעיינות טוב וחסד נשפכו מעיניו הטובות וחיממו אינספור לבבות, גם בימי הרעה, ימי "גטו וילנה" הקשים והנוראים, שהסתיימו בחיסול קהילת וילנה הענקית והשורשית, מי ייתן לנו תמורתה. שמונים שנה מלאו למותו של ר' חייקל לונסקי, האיש והאגדה, האיש וההיסטוריה, האיש והספרייה. את "ספריית שטראשון" איווה לו רבי חייקל לונסקי לבית ולמפעל חיים. הוא הכיר את רבבות עותקי הספרייה כאדם המכיר את תפילת "אשרי". ראש טוב היה לו בין כתפיו, אותו מילא באסמי ידע אינסופיים, ומהם העניק בטוב ליבו לכל באי הספרייה וחוסי צילה. רבי חייקל שימש 45 שנה כספרן "ספריית שטראשון" שבווילנה. הוא גם חיבר ספר... קרא עוד

ז'פוריז'יה

טילים נפלו סמוך לבית הכנסת בז'פוריז'יה, כך סיפרו השבוע כתבי העת ואתרי החדשות. רב העיר, שליח חב"ד הרב נחום ערנטרוי, השוהה בעיר, עדכן שעל פי הדיווחים המקומיים ישנם כמה פצועים: "היו פיצוצים חזקים והתעוררתי מהרעש. היה לנו נס גדול. ברוך השם שלומי ושלום בני הקהילה טוב. זו הפעם הראשונה שנופל במרכז העיר, 5 דקות הליכה מבית הכנסת". סביר להניח שרבים מאיתנו לא שמעו כלל את שמה ואת שמעה של עיר זו, אולם ז'פוריז'יה היא עיר ענקית בת קרוב למיליון תושבים, ועד השואה הייתה בה קהילה יהודית ענקית שפשוט נכחדה מהעולם. קהילת ז'פוריז'יה, ובעגה האידישאית זאַפּאָראָזשיע, מנתה לפני השואה כעשרים ושבעה אחוזים מהעיר (ב... קרא עוד

אלו שהתנערו מהאפר

בס"ד. "ובמותם לא נפרדו..." הצדיק הקדוש רבי יהודה מדזיקוב זצ"ל הגאון המופלא רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, ה"מנחת יצחק" י"א סיוון תשמ"ט – יום פטירת שני צדיקים וגאונים, פליטי שואת אירופה, שהתנערו מהאפר וטמנו עמוק בליבם את יגונם, וכל חייהם היו מקשה אחת של הרבצת תורה, חסידות וחסד. הגאון המופלא רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, ה"מנחת יצחק", והצדיק הקדוש רבי יהודה מדזיקוב זצ"ל. שניהם, רבי יצחק יעקב ווייס, גאב"ד העדה החרדית ומחבר השו"ת הנודע "מנחת יצחק", ורבי יהודה הורויץ מדזיקוב, היו תפארת יהדות גאליציה הגאונית והחסידית. שניהם למדו בבחרותם אצל הגאון הנודע רבי מאיר אריק וקיבלו ממנו היתר ... קרא עוד

מסירות נפש בוילנא

ז' סיון, יום הזיכרון לגראף פוטוצקי בשניפישוק, כיום שכונה בווילנה, היה שנים רבות בית החיים הגדול והעתיק בו נטמנו רבבות מתושבי ווילנא, ובראשם, הגאון רבי אליהו מווילנא וגר הצדק הנודע אברהם בן אברהם, הגרף פוטוצקי. גר הצדק הנודע, שגדולי עולם דיברו גדולות ונצורות בשגב קדושתו, נהרג ביום השני של חג השבועות על קידוש השם. גופו הטהור נשרף באכזריות ונשמתו יצאה תוך כדי זעקת ''שמע ישראל'' שהדהדה למרחקים. הצדיק הנשגב רבי אלכסנדר זיסקינד, מחבר 'יסוד ושורש העבודה' הסתתר יממה שלמה בקרבת מקום עקידתו כדי שיוכל לענות אמן על ברכתו ''אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על קידוש השם''. ואילו החפץ חיים התבטא ש... קרא עוד

כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב

שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין. בס"ד כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין. רבי שמואל שלמה ליינר האדמו"ר מראדזין פולין מגדולי צדיקי פולין היה הרבי מראדזין, רבי שמואל שלמה הי"ד, שנודע בתקיפותו ובהנהגתו הרוממה. רבים נהרו לפתחו, וישיבתו ''סוד ישרים'' קיבצה לתוכה את המיטב של צעירי הצאן. צעיר לימים היה, אך כוחו היה רב בביצור החינוך היהודי בפולין. הוא הקים שבעה סניפים לישיבתו, ועשה רבות למען תנועת בית יעקב. בפרוץ השואה נמלט לוולדובה, משם ניסו חסידיו להוציא אותו ולהבריח אותו אל מחוץ לאזור הסכנה, אולם הוא התנגד לכך בתוקף ובכסף שנאסף להצל... קרא עוד

ערב שבועות תשכ"ז

נסיעתו הראשונה של הרבי מצאנז לכותל המערבי בשנת תשכ"ז שהה האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, בארצות הברית. האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג הוא הגבר ראה עני בשבט אברתו, הוא אשר איבד במלחמה את כל היקרים לו: אישה, אחד עשר ילדים, קהילה מפוארת וכל תלמידיו וחסידיו, עקב בדאגה אחר הידיעות המחרידות שהגיעו מארץ ישראל דבר יום ביומו. איומיהם של צבאות ערב על מדינת ישראל, צבאות שהיו חזקים ורבים פי כמה וכמה מצבאה של המדינה הצעירה, הדירו שינה מעיניו, והוא הרבה לבקש רחמים, לקרוע שערי שמיים בתפילותיו. והימים ימי שמחה במעון קודשו, שכן בתו הבכי... קרא עוד

תקיעת השופר של הניצול היחיד

לקראת יום ירושלים משעה שנשמעה הקריאה ''הכותל בידינו'' והרעידה לבבות ישראל בכל העולם כולו, השתוקק הרב אריה לוין ללכת אל הכותל המערבי, להתרפק אל אבניה ולשאת תפילה מעומק ליבו הטהור. רבי אריה לוין, אוהב ישראל בכל נימי נפשו, נשא את סבלות הדור על כתפיו והיה שופך כמים תפילות למען הכלל והפרט. הרב אריה לוין שוקד על תלמודו הכותל, כותל הדמעות, היה לו לחבר נאמן, לידיד נפש, ובו היה מספיג את תפילותיו שבקעו מעומק לב אוהב ודואג. בעשרים השנים שבהן היה הכותל המערבי בידי הירדנים נמנע מרבי אריה לוין להתרפק בתפילה במקום שריד בית מקדשנו ולהתמוגג שם על אבניו בדמעות מרות ורותחות, אך משבאה הבשורה ע... קרא עוד

כ"ז אייר. יום הולדתו ויום פטירתו של חיים פרידמן

בבית הקברות שער הגולן ניצבת לה מצבה דוממת, בודדת, עצובה וקורעת לב. בת 68 שנה היא המצבה הזו, ותחתה טמונה גופתו של קדוש, גיבור, נצר יחיד למשפחתו, שעבר את אימי השואה, עלה לארץ בגפו ונפטר מתוך מסירות נפש למען עם ישראל. חיים פרידמן נולד בפולין ביום שבת קודש, כ"ז באייר תרצ"ד. כילד קטן עבר את השואה ואיבד בה את אביו ואת אימו, את אחיו ואחיותיו, את סביו וסבתו. הוא נשאר בודד בעולמו, והחליט לעלות לארץ ישראל. חיים פרידמן בשנת תש"ט עלה לארץ, ואחרי שנים ספורות התנדב להילחם להגנת עם ישראל ביישובי הצפון. בשנת תשי"ד השתתף בקרב ניצנה, שם מת על קידוש השם בדיוק ביום הולדתו העשרים, ביום ראשון, כ... קרא עוד

וולוז'ין – עיר ואם בישראל

כ"ג אייר תש"ב, יום השנה השמונים להשמדת יהדות וולוז'ין. על אם הדרך בין וילנא למינסק יושבת לה וולוז'ין, עיר ליטאית עתיקה שהותירה חותם עז לשעה ולדורות. בניינה הגדול והנאה של הישיבה הנודעת של וולוז'ין, שהייתה מכונה בחיבה ''אם הישיבות'', קיים עד היום ומתנוסס בה לתפארת, גל-עד לימים שהיו. וולוז'ין הייתה עיר יהודית חיה ותוססת. גאוני עולם ישבו בה, גדולי הדור הליטאיים הקרינו ממנה אורם לכל קצווי ליטא ואירופה בכלל. הנודע שבהם הוא כמובן רבי חיים מוולוז'ין, מחבר "נפש החיים", שהשפעתו העצומה על עולם התורה והישיבות ניכרת על כל צעד ושעל. גם גדולי עולם, הגאונים הנודעים לבית בריסק, חיו ופעלו בוולוז'ין. רבנ... קרא עוד

ל"ג בעומר תרפ"ד – 22 מאי 1924

תשעים ושמונה שנה להנחת אבן הפינה לבניין ישיבת חכמי לובלין. מעמד הנחת אבן הפינה לישיבה הגדולה והמפוארת בעולם, היה אירוע אדיר שכמותו לא חוותה פולין היהודית עד אז מעודה. התיעודים שפורסמו בעיתונות העולמית ביטאו עוצמה יהודית פורצת גבולות והתחדשות מרעננת שהרנינה לבבות של מאות אלפים ברחבי העולם. מאות המשתתפים במעמד הנחת אבן הפינה לישיבת חכמי לובלין בפולין בשורת הישיבה החדשה שהרימה את קרן התורה ואת קרן ישראל הרימה את המורל הלאומי היהודי וטיפחה ציפייה רוויית התרגשות אין קץ בקרב אינספור יהודים ברחבי כל מדינות אירופה והעולם היהודי, שעיניהם יצאו לראות כבר את הבניין המפואר בבניינו ותפארתו,... קרא עוד

ל"ג בעומר בקראקא

מסורת ארוכת שנים שנגדעה בשנות הזעם. ביום ל"ג בעומר היו משחירים רחובותיה של קראקא העתיקה מרוב אדם. מכל קצות פולין וגאליציה, ואף מהונגריה ועוד, היו מגיעים רבבות אלפי ישראל למקום מנוחתו של אביר הרועים, מרן רבי משה איסרליש, הרמ"א, ביום ההילולא שלו, שחל בי"ח באייר, ל"ג בעומר. תיעודים שונים נשמרו מהווי ימי ל"ג בעומר בקראקוב, ואלו נותנים לנו, שמונים שנה ויותר מאז, מבט כלשהו על עולם מופלא שהיה ואיננו. לפנינו תיאור מרתק מעטו של יוסף בוסק, מספרו ''יערות הסנה אכלו'', באדיבות ארגון יוצאי קרקוב בישראל: במשך מאות שנים היו אירועי ל"ג בעומר מיוחדים לעיר הזאת בגלל מקום קברו של הרמ"א, שבני העיר ... קרא עוד

שמונים שנה ל"קרב חרקוב".

כשרוב בני האדם קוראים או שומעים חדשות לבקרים על אודות קצב ההתקדמות של צבא רוסיה ב''קרב חרקוב'' ומתעדכנים על ההצלחות הרוסיות או האוקראיניות בחבל ארץ זו – הם עושים זאת די בחוסר עניין, וגם זעקת ה''גוואלד'' של נשיא אוקראינה היהודי, זלנסקי, על הפצצת אתר הזיכרון ליהודי חרקוב, חלפה להם ליד האוזן ומצאה אותם די אדישים. אולם למען האמת, צמד המילים ''קרב חרקוב'' אמור להניע נימים בליבו של כל יהודי, שכן קרב חרקוב הקודם, שהוכרע בניצחון נאצי מובהק, סתם את הגולל על יהדות מפוארת – קהילה גדולה ומכובדת ושורשית במזרח אירופה שפשוט הושמדה מהעולם. בחודש מאי 1942 (אייר תש"ב, לפני שמונים שנה בדיוק) התחולל ''קרב חרק... קרא עוד

יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל.

חיים ומוות על קידוש השם –  הקדוש ר' יוסף בוימינגר מסירות הנפש של הנצר האחרון למשפחת בוימינגר מפשמישל להגנת ארץ ישראל. הקדוש ר' יוסף בוימינגר ביום ד' אייר תש"ח, היום לפני 74 שנה, יום לפני הכרזת מדינת ישראל, נרצח על קידוש השם יוסף בומינגר בעמדו על משמרתו בכפר עציון, שלושה שבועות לפני יום הולדתו העשרים. במותו נכחד הנצר האחרון למשפחה חשובה ומפוארת, משפחת בוימינגר הידועה מפשעמישל שכולה עלתה על המוקד במחנות ההשמדה, בימי השואה. רחוב מיצקיוויץ' בעיר פשמישל, גליציה, שוקק חיים ההורים של יוסף, אחיו, אחיותיו וסבתו הושמדו כולם בשנת תש"ג, ודודיו הוגלו לסיביר. יוסף עצמו ה... קרא עוד

זדונסקה ולה, עיר ואם בישראל

לקראת יום השואה. דמעות רותחות על עיר יהודית שנחרבה. ועל עשרת אלפי קדושיה שהומתו במיתות משונות לפני שמונים שנה. קיץ תש"ב. על זדונסקה ולה לא רבים בדורנו שמעו, לא על תפארתה מימי קדם ולא על סופה הטראגי. רחוב סטאנשיץ בגטו זדונסקה-וולה, פולין אבל בזדונסקה ולה ארעו לפני שמונים שנה, בסוך החורף ותחילת הקיץ של שנת תש"ב, שני מעמדים נוראים של קידוש השם ברחובה של עיר בהם אולצו אלפי יהודי זדונסקה ולה לצפות תקופה קצרה לפני גירושם ורציחתם במחנה ההשמדה חלמנו, בסוף הקיץ של אותה שנה, תש"ב. זדונסקה ולה הייתה עירו של הרבי הראשון מסטריקוב, ובה התגוררו במשך השנים אלפי חסידים ואנשי מעשה דורות ש... קרא עוד

הגאון מקאז'ליקוב רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל, הי"ד.

יום השנה לפטירתו, כ"ז ניסן תש"ג. הרב פרומר היה נחשב לאחד מגדולי הדור לפני השואה. ספרי השו"ת שלו נפוצו בעולם היהודי על כל רבדיו, בין השאלות שהורצו אליו שנדפסו בארץ צבי ועוד ספרים, קיימת חליפת מכתבי תורה בינו ובין גדולי וצדיקי הדור, כמו צדיקי בית גור ועוד. הרב אריה צבי נולד בעיירה צ'לאדז (שלזיה, דרום פולין, קרוב לגבול עם סלובקיה ושכנה קרובה של קטוביץ הידועה) בשנת תרמ"ד ובהיות בן שלוש נפטרה אמו. כשאביו התחתן בשנית, עבר לגור אצל קרובי אמו בעיירה וולברום שב''פולין קטן'' אז החלה ספינת חייו לשוט על פני מים סוערים שמאז ועד יום מותו לא נחו לרגע.  אבל למרבה הפלא עם כל מה שעבר עליו היה ... קרא עוד

חורבן בית הכנסת העתיק "מהר"ם מלובלין" – שלהי חודש ניסן תש"ב.

יהדות לובלין העתיקה והמפוארת, הייתה הקרבן הראשון של ''מבצע ריינהרד''  הידוע לשמצה, שבמסגרתו חוסלה באכזריות פראית אוכלוסיית הגטאות הגדולים בכל רחבי פולין. מבין ארבעים אלף יהודי לובלין שהיוו כשליש מאוכלוסיית העיר, נהרגו שלושים וחמש אלף איש עד חודש ניסן – אייר תש"ב, והאלפים הבודדים ששרדו, גורשו לגטו קטן בשם ''מיידן טטרסקי'' וממנו למחנה מיידנק, שם נהרגו כולם במהלך מבצע ''חג הקציר'' (סתיו תש"ד, במסגרת מבצע בעל שם חגיגי זה, נהרגו ביריות לתוך בורות למעלה מארבעים ושלוש אלף יהודים בו זמנית בכמה מקומות, תוך השמעת מוזיקה מחרישת אוזניים). אז, באביב 1942, שלהי ניסן תש"ב, משעלה הכורת על הקהילה ה... קרא עוד

"טבח דונמונדה"

טבח שבוצע בימי כ"ו אדר וח' ניסן תש"ב, בתוך בור ענק ביער סמוך לריגה בו נורו למוות יהודים מגורשי גרמניה ששוכנו במחנה יונגפרנהוף. גטו ריגה ידוע לשמצה ואזכורו מעלה רטט של יגון נוקב. מתוך חמישים אלף היהודים ששוכנו בו בכפיה, שרדו רק מאה (!). אנשי הס.ס. ועוזריהם הלטבים הפעילו אכזריות חייתית על קרבנותיהם, ומתוך מסכת ההתעללויות והרציחות נודעו מעשי ההרג ההמוניים שבוצעו ביערות ריגה, על מנת לדלל את אוכלוסיית הגטו. הטבח הראשון היה בין י' לי"ח כסליו שנת תש"ב (1941). במסגרת טבח זה אולצו 27 אלף יהודים אזרחי לטביה להתכנס ביער 'רומבולה', וזאת כדי לפנות מקום בגטו מינסק עבורי יהודי גרמניה המגורשים. ... קרא עוד

שמונים שנה לפתיחת מחנה ההשמדה בלז'ץ

כ"ח אדר תש"ב – כ"ח אדר תשפ"ב (17 מרץ 1942). במחנה בלז'ץ מצאו את מותם קרוב לחצי מיליון יהודים, אולם המחנה לא קיבל את פרסומו עקב כך שכמעט לא נותרו ממנו שרידים. ידוע על שלושה בני אדם שיצאו את שערי המחנה בחיים. בלז'ץ היה מחנה ההשמדה הראשון (בתחום הגנרלגוברנמן - שטחי פולין הכבושה שלא סופחו לגרמניה) לפני ''סוביבור'' ו''טרבלינקה'' ומיקומו נבחר עקב הסמיכות לגבול לובלין –גאליציה. בלז'ץ נבנתה קרוב לשנה בידי עובדי כפיה והוקמו בה תאי גז נייחים בהם הומתו אלף איש ביום. עובדי הכפיה שהקימו את המחנה הומתו בחנק בשלב הניסוי שבוצע בהם בסוף פברואר 1942, כשגז הפחמן הוזרם לראשונה באמצאות צינורות אל התאי... קרא עוד

ז' אדר תשפ"ב שמונים שנה להטבעת ספינת המעפילים "סטרומה".

סטרומה הפליגה מרומניה בנר ראשון של חנוכה תש"ב (דצמבר 1941) ועל סיפונה  769 יהודים שנמלטו מרומניה הפאשיסטית שכבר לחמה אז לצד הנאצים, ומצב היהודים בה היה בכי רע. ההפלגה בת ארבע השעות לכיוון איסטנבול התארכה ליומיים, עקב מצבה המכני של הספינה הישנה שבעבר שימשה להובלת בקר ימית, והוסבה לספינת מסע עבור פליטי מלחמה יהודים, בדרכם לארץ ישראל. הספינה עגנה ב"איזור הבידוד" בנמל איסטנבול במשך עשרה שבועות, והטורקים לא נתנו לפליטים להיכנס לתחומה. בינתיים, מנוע הספינה שבק חיים, ועל סיפונה שבע מאות שישים ותשע יהודים שבורים ומיואשים שעתידם לוט בערפל, ועוד עשרה אנשי צוות, מהם יהודים.  הבריטי... קרא עוד