"הטלגרמה של חב"ד" – שמונים שנה אחורה
גבאי בית כנסת חב"ד בתל אביב קיבלו טלגרמה מראש הקהילה היהודית בקויבישאב מ. פייגין, לשלוח מיד מארץ ישראל בדואר אויר לולבים, אתרוגים והדסים. ידיעה זו, שפורסמה בערב חג הסוכות שנת תש"ד בעיתון "דבר", גרמה לו לסופר נתן אלתרמן להתרגשות רבה, והוא התיישב לכתוב שיר. ולפני השיר, מעט רקע על התקופה ועל המשורר. שנת תש"ד, המלחמה העולמית משתוללת ומרחץ הדמים הנאצי אינו פוסק לרגע. מול גייסותיה של גרמניה ניצבה רוסיה הסובייטית, בהנהגת ראש ממשלתה יוסף סטלין, הקומוניסט העריץ שזה עתה התחילו כוחותיו הצבאיים לקצור הצלחות בשדות הקרב, וזו הפעילה צנזורה צבאית קפדנית על כל דבר דואר שנשלח ברוסיה – מבפנים ומ... קרא עוד
"כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ".
הסופר יחיאל די-נור, סוסנוביץ – תל אביב. מבין ניצולי השואה המועטים, שרידי סוסנוביץ, נודע הסופר הידוע ממשפט אייכמן, יחיאל די-נור (ששם משפחתו המקורי היה פיינר). יחיאל בחר לעצמו שם עט רב משמעות: "ק. צטניק", שנגזר מ"KZ", הקיצור המנהלי המקובל אצל הנאצים ל-Konzentrationslager, כלומר "מחנה ריכוז". יחיאל פיינר, לא רבים יודעים, היה מלפנים בחור תלמיד חכם מופלג, עילוי, מטובי ישיבת חכמי לובלין, שהיה מבין בודדי התלמידים המובחרים ששמעו שיעורים בסודות התורה מפי ראש הישיבה. בין שתי המלחמות היה עסקן פעיל במסגרת "צעירי אגודת ישראל" וחיבר ספר שירה בשם צווייאונצוואנציק: לידער. (22 שירים) אימי השואה... קרא עוד הגאון רבי שלמה זאב צוויגנהפט זצ"ל.
חתנו של הגאון מסוסנוביץ, רבי שלמה זאב צוויגנהפט זצ"ל, שימש לפני המלחמה כראש השוחטים בקהילות רבות ומפוארות ברחבי פולין. אביו, כמו זקנו ואבי זקנו, שימשו במשך דורות כשוחטים שקיבלו את מסורת השחיטה מדור דור, וצדיקי הדורות הידרו לאכול משחיטתם. רבי שלמה זאב נולד בעיר סוסנוביץ בשנת תרע"ו לאביו הגאון רבי משה חיים, תלמיד האבני נזר. בילדותו התייתם מאביו וגדל בבית זקנו, הרב אפרים מרדכי מוטל צווייגענהאפט, שוחט ודיין ומורה צדק של סוסנוביץ. משפחתו התייחסה להט"ז. כילד למד בחיידר כתר תורה של חסידות ראדומסק. בגיל 12 התקבל כתלמיד של הרב דב בריש איינהורן בישיבת אמסטוב. כשהוא היה עדיין בגיל 14 התק... קרא עוד הגאון מסוסנוביץ
רבי שלמה שטנצל היה גאון צעיר ומופלא שנקטף מהעולם בצעירותו. בראשונה כיהן כרב העיר צ'לאדז' שבסמיכות לסוסנוביץ (ולפי המובא בספר יזכור לקהילת סוסנוביץ התגוררו בעיירה זו כאלפיים יהודים, רובם חסידי ראדומסק וסוכוטשוב), ועל דבר עזיבתו את רבנות עיר זו וחזרתו לסוסנוביץ מסופר מעשה הוד, "תיכתב זאת לדור אחרון": היד הרועדת של השוחט באחד הימים החלו לצוץ טענות על ליקויים בשחיטה של השוחט בעיירה. טענות אלו כמובן הסעירו את תושבי העיר צ'לדז'. שנים רבות עשה השוחט המקומי את מלאכתו נאמנה, והיה ידוע ביראת-שמיים שלו, בהידוריו ובזהירותו הרבה. לא היה בעיר מי שפקפק בכשרות הבהמות והעופות ששחט. אולם בעת האחרו... קרא עוד הרב ישעיהו אנגלרד – פולין
רבה של סוסנוביץ נולד בשנת תרמ"ה בכפר שטשימישיץ, בגבול בין רוסיה לפולין. למד אצל חותנו, האדמו"ר מקרימילוב, רבי נתן הכהן רבינוביץ ובנו של בעל חסד לאברהם, ר' אברהם יששכר מראדומסק. נבחר ברוב גדול להיות רב בסוסנוביץ, מהגדולות בקהילות פולין. הרב אנגלרד הפך קהילה זו לקהילה חרדית לדוגמה, בעלת מוסדות חינוך ומוסדות צדקה לתפארת. השתתף בוועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, והתבלט ביכולתו להדק קשרים בין הצדדים מארצות שונות, כולל רוסיה וגרמניה. הכיכר המרכזית בעיר סוסנוביץ, פולין בתקופת השואה סוסנוביץ וסביבותיה היו הראשונות לכיבוש הנאצי. לסוסנוביץ באו פליטים יהודים רבים מהעיירו... קרא עוד דמויות מהעיר סוסנוביץ
בתשעה באב מלאו שמונים שנה לעקדת קדושי סוסנוביץ, אחת מערי קהילת זגלמביה – הכינוי של בנדין ובנותיה. (אזור זגלמביה שבדרום מערב פולין הקיף כמה יישובים שבהם התרכזו היהודים בימים ההם. בנדין הייתה העיר המרכזית, והערים סביבה היו סוסנוביץ, פיאסקי, קסאוור, מילוביץ, גרויצה, חנצ'ין, פינצ'וב, חמלניק, סטאשוב, וודיסלב, וולושצ'ובה, וולברום, שציקוצין ז'ארקי, זאבריצה, דומברובה, שטשמישיץ, אולקוש וצ'אנסטחובה.) מדי שנה נוהגים שרידי קהילות אלו לציין בתשעה באב את היום המר והנמהר שבו עלה הכורת על ערים ותיקות אלו וכמעט לא השאיר בחמתו שריד ופליט. העיר סוסנוביץ (סאסנובצע), מלפנים מעוזם של חסידי רדומסק ואלכסנדר... קרא עוד
הרבי הקדוש מטשחויב, בן זקוניו של ה"דברי חיים" מצאנז הי"ד זיע"א
שמונים שנה לרציחתו בבוכניה, ג' אלול תש"ג – ג' אלול תשפ"ג הרה"ק רבי יצחק ישעיה נולד בשנת תרכ"ד, בן זקונים להגה"ק רבי חיים האלברשטאם, ה''דברי חיים'' מצאנז. מאז שחר טל ילדותו נודע ר' ישעי'לה כאדם גדול וקדוש, וכבר בגיל 19 הוכתר לשמש כרב העיר טשחויב. בשנת תרנ"ג התגורר בסאטמאר ומשם עקר לקראקא. היה נחשב לאחד מגדולי וצדיקי הדור, איש מופת, קדוש עליון, גדול בתורה ועובד ה' מופלא ורבים נהרו לפתחו. במרינבד בפרוץ השואה נמלט ללבוב ומשם לבוכניא, שם הסתתר בבונקר עד לגילויו ביום ג' אלול תש"ג. באותו יום יום מר נשרף באכזריות בהיותו עטוף בטליתו של אביו זצוק"ל. לפי עדויות, הורה ליהו... קרא עוד
"דף של ספינה"
מאה שנה לתקנת לימוד הדף היומי לפני מאה שנה בדיוק הדהים הגאון רבי מאיר שפירא את העולם כולו עת התקבל רעיונו הכביר בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, רעיון לימוד הדף היומי בכל תפוצות ישראל. הרעיון, שהתקבל באהבה ובחיבה בכל העולם כולו, מלווה מאז ועד היום, ולעולמי עולמים, את כל קצוות העם היהודי. אין מספר ל"רבבות אלפי ישראל" שכבר סיימו את הש"ס בעטייה של תקנה זו, ואף בימי הרעה, עת סבלו יהודים שבורי לב במצור ובמצוק, היה להם דף הגמרא למשיב נפש והיו הוגים בו בסתר בימים ובלילות, מתוך מסירות נפש אמיתית שנבעה מרגשי אהבת ה' ואהבת התורה, רגשות קודש שהרב הנערץ מלובלין כה הגביר בקרב כל שדרות העם, בשנים ... קרא עוד
מצעד חג הסוכות של אלה שלא נכנעו
שמונים שנה מאותו חג הסוכות תש"ד, מחנה פלאשוב, בפרברי קראקוב. סוכה בגטו לודז' חודש זה היה לחודש ההריגה הגדולה במחנה שלנו. הצוררים דרשו מאתנו קרבנות לכל חג ומועד, ואף על פי כן על מה טרחו ודאגו היהודים הנותרים? הם חשבו על תחבולות כיצד לקיים מצוות סוכה ולברך את ברכת "שהחיינו" על "זמן שמחתנו"!... במחנה העקורים בליל הראשון של החג נמשך מצעד חשאי באחד מפינות המחנה. לאן נמשך המצעד? אל סוכה ארעית באמת, שהוקמה ב"כיכר העצים" של המחנה. הפועלים שעבדו במחלקה זו בנו בו ביום איזה "מחסן", כאילו לשם אחסנת כלי העבודה שלהם. "המחסן" היה ללא תקרת גג והוא כוסה בסכך כשר, שנצטבר משאריות של נסורת הע... קרא עוד
ראדין, עיירה שהייתה
ילדי ראדין. מה עלה בגורלם? הי"ד היום, לפני תשעים שנה, עם דמדומי חמה של כ"ד אלול תרצ"ג, שבו יהודים שבורי לב מהלווייתו של גדול הדור, רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים", הצדיק שהותיר חותם לשעה ולדורות, הגאון שהאיר עיני ישראל בספריו ההלכתיים וזיכה את כלל ישראל במתנת החיים, "מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע"... מנהיג בתקופה סוערת היה החפץ חיים, בין שתי המלחמות העולמיות כשההווי היהודי, העיירה היהודית, והחינוך הטהור השורשי, חוו טלטלות ו"האונייה חישבה להישבר"... החפץ חיים היה הקברניט, המנהיג, מורה הדרך והרועה הנאמן. תשעים שנה חלפו מאותו יום שבו ליוו רבבות את המנהיג הישיש למנוחות, זה שכל... קרא עוד
כרחם אב על בנים
על הורים וילדים בימי השואה מאת: יעקב רוזנפלד "ספרים רבים חוברו, ויצירות מרובות נכתבו על מה שהתרחש כאן, ולמרות זאת עוד לא קם הסופר או המשורר שיוכל לבטא את עומק התהום, את אימת העולם ההוא... ייתכן שלא ניתן כלל לתאר ולבטא את מה שקרה בשפת אנוש, בשפת המילים... הניתן לתאר רגשות אם או אב או ילד קטן על האומשלג-פלאץ? או את הרגע שבו דוקטור מנגלה מצווה על אם ללכת ימינה ועל בנה שמאלה?..." (צבי אייכנוולד, בני ברק, בנאום לפני בני נוער בפולין. אברהם צבי בן חיים נפטר לפני שנה, בערב ראש השנה תשפ"ג) את צער הקריעה של ילדים מחיק הוריהם, יכולים רק אבות ואימהות להבין. גם כשהיינו ילדים היי... קרא עוד
"למען קדושים מושלכים באש" – הצדיק שמסר נפשו להצלת אלפי גולי טרנסילבניה
ביום ב' אלול חל יום הזיכרון של הרבי הקדוש מוויז'ניץ, מרן רבי אליעזר הגר זכר צדיק וקדוש לברכה, המכונה בהערצה ה"דמשק אליעזר", על שם ספרו. לפני שבעים ושבע שנים נפטר הרבי הגאון והקדוש אחרי מחלה ממארת שחוללה בו שמות, והוא אך בן נ"ה שנה. תלאות רבות פקדו את ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ, אבל הוא תדיר היה רגוע ושָׁלֵו, נהרה שפוכה על פניו ו"חדוות ה' היא מעוזו". ימי חייו עלי אדמות, מאז עומדו על דעתו, רובם ככולם היו ימי עברה וזעם שבהם נצרכו יהודים שבורי לב להרבה חיזוק ונחמה, ואם כי במשך כל ימי חייו, כולם שווים לטובה, היה "הוא נותן עוז ותעצומות לעם", הרי שבייחוד בשנות הזעם, ימי השואה הנוראה, היו ... קרא עוד
הרבי הגאון והקדוש מבאיאן קראקא הי"ד. שמונים שנה לעקידתו באושוויץ, ג' אלול תש"ג.
הרה"ק רבי משה ("ר' משה'ניו") פרידמן הי"ד מבאיאן-קראקא בן הרה"ק רבי שלום יוסף, נכדו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נולד בפורים תרמ"א (1881) בהוסאטין שבאוקראינה. עם הסתלקות אביו בהיותו פעוט כבן שנתיים גידל אותו סבו, הרה"ק רבי מרדכי שרגא, האדמו"ר מהוסאטין, ולאחר מכן דודו, הרה"ק רבי ישראל. בהיותו בן עשרים, בשנת תרס"א, הקים את ביתו עם הרבנית הצוה"ח מרת מרים בת הרה"ק רבי מנחם נחום מבאיאן, ועבר לגור בבאיאן. שם המשיך לעמול בתורה והתפרסם כלמדן וחסיד הבקי בכל מקצועות התורה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח עם כל משפחתו לווינה, שם פגש בין הגולים רבנים ואדמו"רים רבים. בשנת תרע"ח נפטר חותנו, ואז הוכתר... קרא עוד
"ילדי טהרן" – שמונים שנה לעלייתם לארץ ישראל
פרק ב: נתיב הייסורים של פיניהל'ה שרייבר, לימים הגאון ר' פנחס שרייבר זצ"ל, רבה של אשדוד. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. ביום י"ח שבט שנת תרצ"א נולד פנחס לאביו ר' ישראל בונם ולאמו מרת ציפורה, בירוסלב, עיר גדולה ומלאה חכמים וסופרים. רבי פנחס שרייבר זצ"ל אביו היה גאון גדול, וכבר בינקותו היה הוגה עימו שעות ארוכות בתורה "מאחורי התנור" בבית הכנסת, זאת כעדות שרידי העיר. בילדותו למד בחברותא עם ילד פלא בעל מוח חריף, שלום ברנדר שמו, לימים ראש ישיבת בעלזא הגאון ר' שלום בראנדער, אף הוא מהעיר ירוסלב. בפרוץ המלחמה גלה הגאון החסיד רבי ישראל בונם, מגדולי חסידי בעלזא, לעיירה השכנה צ'צ'... קרא עוד
עַל־אֵ֣לֶּה אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם
בתשעה באב יהודים מקוננים על החורבן; יושבים לארץ דוממים ומהרהרים בהיסטוריה הקרובה והרחוקה. נהרות של דם עולים להם מול העיניים, ודמעותיהם זולגות מאין הפוגה. בתשעה באב יהודים נזכרים בשואה בת ימינו, זו שעדיין מאות אלפים מהניצולים שלה עודם חיים, זו שתוצאותיה, נכון יותר רישומיה, עדיין חרוטים בנפש האומה. תשעה באב הוא יום של מחשבות והרהורים, יום של אבל לאומי. מיליוני סיפורי זוועה התרחשו בשואה, אבל זוועות השואה אינן סיפורים, כמו שאירועיה אינם היסטוריה במובנה הרגיל, היסטוריה שקוראים עליה ולומדים אותה. השואה היא פצע נורא בלב האומה, מכה אנושה שלעולם לא תתרפא. זכר השואה מעיק וצורב. אין לו מנחם,... קרא עוד
תש"ג–תשפ"ג. שמונים שנה לעלייתם של ילדי טהרן.
גנזך קידוש השם בפרויקט מיוחד, סדרת מאמרים, כתבות, זיכרונות וקטעי יומנים. מאמר ראשון בסדרה – זיכרונות מרן רבנו הפני מנחם זיע"א מימי שהייתו ב"בתי אבות בפוניבז' ", תמוז אב תש"ג, במחיצת הרב מפוניבז' וילדי טהרן. תודה לעיתון המבשר ולסופר הרה"ח ר' יקותיאל יהודה גנזלר שליט"א על המאמר האיכותי. רבי'נס א קינד היה זה בחודשי הקיץ של שנת תש"ג, ורבנו ה"פני מנחם", אז בחור כבן שיבסר. באותם ימים סבל רבנו מ"אסטמה" שייסרה את נשימתו, ואף נחלה ב"סיניסיטוס" קשה, שרק הקשה עליו עוד יותר. הרופא שבדקו ייעץ לו לנסוע לשהייה באזור חוף הים, כשהוא מסביר שהאוויר הלח יעשה את שלו, למען בריאותו של בן הזקונים של... קרא עוד
טרבלינקה. שמונים שנה למרד הנועז ולחיסול המחנה, א' מנחם אב תש"ג.
א) הדרך לטרבלינקה – אני מאמין ב) "רצחו וגם ירשו" – הדיוק הגרמני שבא לידי ביטוי בשדידת רכושם וחפציהם של קורבנותיהם – עד האחרון שבהם ג) "בית הכנסת" ד) "בחמת זעם" – תיאור פרטי המרד מפי שרידים הדרך לטרבלינקה – אני מאמין קולו הערב של ר' עזריאל-דוד פסטג היה שם דבר בוורשה כולה. רבים נהרו אל בית הכנסת שבו נהגו ר' עזריאל-דוד ואחיו, אף הם משוררים בחסד, להתפלל בימים הנוראים. ר' עזריאל-דוד היה עובר לפני התיבה והם ליוו אותו כמקהלה. הוא ניחן בקול רם, צלול ומרגש, שסחף את כל שומעיו. ... קרא עוד
מאור שימשה של קראקא וגליציה כולה
המאור ושמש, 200 שנה לפטירתו, א' תמוז תקפ"ג, מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם מאה ועשרים שנה היה ציונו הקדוש של המאור ושמש תל תלפיות ליהודי קרקוב. מאז הסתלקותו ביום א' תמוז תקפ"ג, לפני מאתיים שנה בדיוק, ועד לאותו יום מר ונמהר, אי אז באביב שנת תש"ג, שבו הרסו הנאצים ימ"ש את שארית קהילת קרקוב והביאו את הקץ על קהילת קודש מפוארת שהייתה מגדל אור של תורה, עבודת ה' וחסד במשך יותר משש מאות שנה. דמותו של המאור ושמש, גדול תלמידיו של הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א, חקוקה בלבבות עם זכר העיר קרקוב, באשר הוא היה הצדיק הראשון שהביא אליה את תורת החסידות ובעטיו הצטרפו אליה רבים וטובים, לאי... קרא עוד
שלהי חודש סיוון תש"ג, שמונים שנה לחיסול מחנה המוות בלזץ
שלהי חודש סיוון תש"ג, שמונים שנה לחיסול מחנה המוות בלזץ על מחנה בלזץ כבר כתבנו ביום השנה השמונים לפתיחת המחנה, שנהרגו בו כ-600,000 יהודים ושרד ממנו רק אדם אחד (אחרי שהשורד השני, חיים יצחק הירשמן הי"ד, נהרג בתום המלחמה ביום שבו החל למסור את עדותו על חוויותיו במחנה). בימי סגירת המחנה אולצו כמה מאות מהשרידים לעבוד באינטנסיביות בהשמדת ראיות וממצאים, ואז נלקחו לסוביבור ושם נהרגו באכזריות. אין תיעוד רב על מחנה בלזץ, בדרום מזרח מחוז לובלין, סמוך לרכבת לבוב-לובלין, זאת משום שמבלזץ, כאמור, לא שרד איש כי אם רודולף רדר, שתיאר את חוויותיו בספרון. את מאות אלפי אחינו היהודים שמצאו את מותם במחנה... קרא עוד
היום לפני 95 שנה…
כ"ה סיוון תרצ"ח, ורשה. מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. הרבי מראדזין בורח מחסידיו... לפנינו קטע עיתונות מעניין ובו סיפור נדיר השופך מעט אור על תקופה זו, מעט יותר משנה לפני פרוץ המלחמה, ונותן לנו הצצה קלה לאופן שבו התמודדו גדולי וצדיקי הדור עם בעיות הדור, כמו המודרניזציה וההתדרדרות הרוחנית. על הרבי מראדזין, הקדוש רבי שלמה הי"ד, נכתב כאן אשתקד במלאת 80 שנה להריגתו על קידוש השם. הוא היה איש חינוך מובהק, ורשת הישיבות שייסד וניהל, "סוד ישרים", משכה אליה את מיטב הנוער החסידי ברחבי פולין. הוא גם פעל רבות לייסוד תלמודי תורה "יסודי התורה" וסניפים של רשת החינוך "בית יעקב" ברחבי פולין.... קרא עוד
מלינוב שעל גדות נהר "איקווה"
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. ביום הזיכרון של הרבי מקארלין, רבי אהרן השני (י"ז בסיוון תרל"ב, לפני 151 שנה) – זה הזמן להיזכר בעיר מלינוב, עיר יהודית שנכחדה וכמעט לא נותר ממנה שריד ופליט. הבית אהרן היה על אם הדרך לחתונת נכדתו, ועצר לתחנת ביניים בעיר מלינוב. לפתע הכריז ואמר "אוי, השמיים שלי מעוננים!". הוא התחיל להתכונן לפטירתו מהעולם, אמר וידוי בכוונה, עלה על מיטה, וכך נפטר מתוך התכוננות נפשית עילאית ובדעה צלולה. הרבי כבר ידע לפני הנסיעה שבאמצע הדרך ייפח את נשמתו וזו תעלה בסערה השמיימה, שכן בשבת קודש האחרונה נשא דברים מפורשים על כך, והם מופיעים בספר בית אהרן עמ' קיד, תחת הכותרת "שנת... קרא עוד
ככלות ימי השלושים לפטירתו של האדמו"ר מטשחויב שינווא – רבי חיים יוסף משה קנר זצ"ל, נשיא ת"ת "תורת אמת"
בכ"ט בניסן ה'תשפ"ג הסתלק לבית עולמו האדמו"ר מטשחויב שינווא חיפה - רמת שלמה, רבי חיים יוסף משה קנר זצ"ל, בנו של רבי אברהם אביש קנר, האדמו"ר מטשחויב. מאת: דבורה סורסקי בערב חג החנוכה ה'תשפ"ג, במסגרת מיזם "מנגד תראה: קפריסין – התחנה האחרונה" ב"גנזך קידוש השם", נערך עימו ריאיון, בהשתתפות בנו האדמו"ר הרב יששכר יואל שליט"א. בעדותו גולל האדמו"ר את קורות המשפחה בימי הזעם ובגולת קפריסין, מזיכרונותיו כנער בן שבע עשרה שנים. פיסות מגדלותו של אביו כקברניט תופסות מקום נכבד בזיכרונותיו. בשורות שלפניכם, שנשזרו בהן עדות זו ופרטי מידע נוספים, מתבהרת תמונה של חיים יהודיים פועמים ומתגלים פרקים במנהיגות,... קרא עוד
80 שנה לחיסול גטו לבוב
כ"ז אייר תשפ"ג מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. מתי מעט שרדו את המלחמה מתוך 110,000 (מאה ועשרה אלף!) יהודי לבוב, היא למברג, העיר הגדולה והמפורסמת בגליציה, בעבר "בירת גליציה המערבית". לבוב הייתה הקהילה היהודית השלישית בגודלה בפולין אחרי ורשה ולודז', וגדולי הדור, ענקים ומפורסמים, כיהנו בה ברבנות. דיינו אם נזכיר חלק קטן מהם, שמות ידועים כמו מהר"ם מלובלין, הסמ"ע, ה"מגיני שלמה", הט"ז, החכם צבי, ה"פני יהושע", ה"מרכבת המשנה", ה"ישועות יעקב", ה"שואל ומשיב" ועוד רבים. על לבוב כבר נכתב רבות אבל בוודאי לא יותר מדי, משום שהיא הייתה "עולם יהודי" מפואר, מלא בתורה, חסד וחסידות, מלא בפעילות ... קרא עוד
מוישהל'ה דער זינגער
החזן משה שמעון קראוס ז"ל, לפטירתו. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בצער רב התקבלה הידיעה על פטירת החסיד הישיש רבי משה שמעון קראוס (מוישה'לה) ז"ל. החזן, יליד מונקאטש, ששרד את המלחמה והיה ידוע בקרב קהלים נרחבים כחזן מחונן, איש חמודות שתמיד החיוך מרוח על פניו, חיוך שאינו מסגיר במאומה את מה שעבר על ''ילד הפלא'', החזן מוישה'לה קראוס, שהרבי מצאנז זי"ע, ה''שפע חיים'', הוציא אותו במו ידיו מעמקי תהום והחזיר אותו לחיים של תורה ומצוות, בימים הקשים שלאחר המלחמה. משה, שסיפורו שפורסם בסרט וידיאו מבית מפעל העדויות של גנזך קידוש השם עורר הדים רבים, השיב את נשמתו בגיל מאה ואחד, צלול ורהוט עד כמע... קרא עוד
הנער היתום מהעיירה שהיה לתפארת עולם התורה
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. על "ילדי טהרן" מי לא שמע, אבל ספק אם בני הנוער כיום יודעים במה ובמי מדובר. והיום, יום פטירתו של ראש הישיבה הגדול, מרן הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, שבצעירותו נתן את כל כולו לילדי טהרן, שאחרי סבל וטלטולים באו ארצה בגפם חסרי השכלה וידע בסיסי כיוון שהמלחמה הנוראה עשקה מהם את כל התוכן של ימי הילדות והנערות. רבי גרשון, בעצמו יהודי של מסירות נפש. אימו, שממנה התייתם בנערותו, הצליחה לזייף את תאריך הלידה שלו ושל אחיו רבי יעקב, ובכך שהיו רשומים יותר צעירים מגילם לא אולצו להתחנך בבית ספר בפיקוח היבסקציה. למד בילדותו בסתר, יחד עם אחיו, אצל המשפיע החב"די רבי זלמן ל... קרא עוד
שמונים שנה לחיסול קהילת ברודי
לפני שמונים שנה, יום לפני ל"ג בעומר תש"ג, חוסל גטו ברודי, ובכך בא קיצה של העיר הגדולה והמפורסמת שהייתה מכונה בחיבה "בראד". מאות שנים חיה ותססה העיר בראד, שבימי תפארתה היה בה רוב יהודי מוחלט (קרוב לתשעים אחוז מהעיר, לפני מלחמת העולם הראשונה). בשנת תרס"ה היו בה עשרים וארבעה תלמודי תורה, ועוד כמה ישיבות וארגוני חסד שהיו לשם ולתפארת בגליציה כולה. בין ארגוני החסד שכבר פעלו בבראד במאה ה-19 אנו מוצאים את בית החולים, מושב זקנים, קופת גמילות חסדים, בית תמחוי, קרן מלגות לנערים, בית יתומים, אגודת "חסד ואמת" לתמיכה בחולים, חברת "תומכי אלמנות", חברה להלבשת ילדי בתי הספר ולהספקת ספרי לימוד חינם ועוד. וה... קרא עוד
הרב אברהם שלמה לויסון זצ"ל
מחשובי רבני הולנד, שכונה "רבי שמחה" אף על פי ששמו מעולם לא היה שמחה... שורות לזכרו של הרב הנערץ שנספה ב"רכבת האבודה", ביום י"ב אייר תש"ה. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. הרב אברהם שלמה נולד בשנת תרס"ב. הוא היה ירא שמיים ותלמיד חכם מופלג שבצעירותו כבר זכה להגיע להוראה, ובשנת תרצ"ה מונה לכהן כרב העיר ליוורדן והרב הראשי של כל מחוז פריזלנד. במקביל כיהן גם כרב מחוז דרתנה, שניהם בהולנד. אגב, בליוורדן, העיר עתיקת היומין, לא נותרו לאחר השואה יהודים, וחסידי אומות העולם שמרו על בית הכנסת העתיק לבל יחולל. לימים הועברו הרהיטים שלו וכל תכולתו לארץ ישראל, שם נקבעו בבית הכנסת בכפר בתיה שבש... קרא עוד
בין פסח לעצרת בהווי הגטו
בין פסח לעצרת הם ימים של תיקון המידות. בימים אלו מתו תלמידי רבי עקיבא על "שלא נהגו כבוד זה בזה", ומשכך נוהגים בהם אבלות. בימי ספירת העומר, לפי המובא בספרים הקדושים, עובדים בהדרגתיות על תיקון המידות עד חג השבועות. תיקון המידות מהווה הכנה לקבלת התורה, כי אין כל ערך לתורה ומצוותיה בלי תיקון המידות: דרך ארץ קדמה לתורה! ברשימה זו, הראשונה בסדרה, נספר מעט על יהודים שעסקו בעבודת תיקון המידות, דווקא בימי השואה, ימים של טירוף הדעת ואיבוד העשתונות, לכאורה. מתוך כתבי זיכרונות שונים ששרדו את התופת ניווכח איך יהודים של עבודת המידות זרחו והאירו דווקא בימים אלו, בזמנים "שהיה העולם שמם", דיברו והתעס... קרא עוד
עטרה אברמסון הי"ד
75 שנה למותה על קידוש השם, ד' אייר תש"ח – ד' אייר תשפ"ג הרה"ח ר' אביגדור אברמסון, מהחסידים ואנשי המעשה בעיירה ויילון שבמחוז לודז' בפולין, ניהל בית חסידי חם עם אשתו מרת רבקה. מרכז העיר וויילון, פולין, שהופצץ על ידי הצבא הגרמני קרוב לבן ארבעים שנה היה בפרוץ המלחמה, בה מצא את מותו מתוך רעב וכפן בשנת תש"ב. בדף העדות שמסר עליו אחיינו מופיע שאביגדור נפטר מרעב במהלך שנת 1942. גם הוא, וגם רבקה אשתו, כמו כל ילדיו, אחיו ואחיותיו, קרוביו וידידיו, נספו בידי הנאצים ועוזריהם, ותיוותר רק בתם עטרה ("קריינדל"), נערה חכמה, יראת ה', מלאת חן ותום ילדות, שבפרוץ המלחמה הייתה רק בת 13. גם על ... קרא עוד
רבי שם קלינברג הי"ד
שמונים שנה לרציחתו על קידוש השם צדיק וקדוש היה רבי שם קלינברג. צדיק יסוד עולם, מקובל אלוקי שגדולי הדור העריכו אותו וקיבלו את דעתו. מתולדותיו: אביו היה נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנא, "שר בית הזוהר". אימו הייתה בתו של רבי משה רוטנברג, מסקוליה, אף הוא אדמו"ר מגזע קומרנא. שמו הנדיר, שם, ניתן על פי הוראת סבו רבי אייזיק, שאמר שבראש השנה של שנת לידתו היה שם בן נח מליץ יושר על עם ישראל, ובשל כך הבטיח לו שיקרא על שמו את התינוק הראשון שייוולד במשפחתו. רבי אייזיק נפטר כשהיה בן 4, אך הוא זכר את דמותו. למד בעיקר אצל אביו. הוסמך להוראה על ידי רבה של קרקוב, רבי חיים לייבוש הורביץ. נישא לשלומצ... קרא עוד
הגמרא שתורגמה במרתף
יריעה מיוחדת במלאות שמונים שנה לייסוד הפרויקט המדהים מאת: יעקב רוזנפלד בחודש מנחם-אב תשפ"ג, עוד כשלושה חודשים, תמלאנה ארבעים שנה לפטירתו של הגאון הרב שמואל היבנר זצ"ל, שבערוב ימיו כיהן כרב קהילת "סקולה" בברוקלין שבניו יורק. אולי היה כדאי להקדיש יריעה נפרדת לאיש ולפעלו דווקא אז, בסביבת יום ההילולא הארבעים, אבל "עצור במילין לא נוכל" עתה, במלאות שמונים שנה לאותם ימי אופל וצלמוות שבהם ישב הרב היבנר במסתור בבלגיה הכבושה ועסק במפעל חייו: תרגום הש"ס לשפת היידיש. דורנו מושפע כיום בתרגומי ש"ס לשפות שונות, במהדורות פאר, שיוצאים לאור בסיוע נדיב של אישים וגופים פילנטרופיים שונים, אולם באותו א... קרא עוד
דּוֹר שְלִישִׁי
מאת: יעקב רוזנפלד בימים שעם ישראל נזכר בשואה אנו משוחחים עם אנשים, צעירים, שגדלו על ברכי סבים וסבתות ששרדו את השואה, וגם התחנכו במקומות שנשמותיהם של קדושי השואה היו להם יסוד ושורש. להם אין צורך להזכיר את השואה, את קורבנותיה ואת ניצוליה. הסיפור הזה הוא חלק מההוויה שלהם, הם גדלו עליו ואין הם מדברים עליו כלל במונחים של שכחה וזיכרון. השואה צרובה בתודעתם וממנה הם מנסים רק להתרומם, לגדול ולפרוח. ביקשנו משלושה מהם לכתוב שיר שיבטא את המבט שלהם על השואה. אנשים רגילים, לא משוררים ולא סופרים. והאמת, די השתוממנו מהתוצאה. הרי היא לפניכם. דור השואה אנחנו. מאת: ש.ג. עַל חוּרְבוֹתָי... קרא עוד
קושיא אחת ועוד ארבע
מעובד מתוך יומנו של הרב קלמן פרבר. מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם, זיכרונות מחודש האביב, שבו התגורר יחד עם משפחות רבות בתוך חדר צפוף, בלוק עלוב וטחוב שאליו התנקזו שברי האדם, כל אחד אבלו בליבו ויגון מר על פניו. הרב קלמן פרבר היו שם, בבלוק, רסיסי משפחות ובני אדם בודדים, היו מבוגרים והיו צעירים, הצד השווה שבהם – החור השחור שהיה פעור בתוכם; חור של געגוע ליקרים מכול שאין ידוע גורלם, וחור של דאגה נוקבת, מה יֵלד יום... והינה, הגיע ערב פסח, הראשון בגטו. כל אחד השתדל לנקות את פינתו. אנשים קרצפו ושטפו את הרצפות, ניקו והבריקו את החלונות, הכשירו את הכיריים. לא הייתה משפחה אחת בבל... קרא עוד
ליל הסדר בברגן בלזן
פרופ' יפה אליאך האדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלוז'וב שבועות מספר לפני חג הפסח הגיעו טרנספורטים חדשים לסקטור הנתינים הזרים במחנה ברגן-בלזן. בין הטרנספורטים היה אחד מבוכניה והסביבה ובו מספר רב של חסידים בעלי נתינות דרום-אמריקאית וארצישראלית. כשבעים איש, רובם מטרנספורט בוכניה התארגנו ופנו בבקשה אל מפקד המחנה, רודולף הס, כי במקום מנת הלחם הזעומה הניתנת להם יום-יום, תינתן להם כמות הקמח והם עצמם יאפו מצות לקראת חג הפסח הקרב. כל אחד מבין שבעים האנשים חתם את שמו על כתב הבקשה. כדובר הקבוצה נבחר הרבי מבלוז'ב, רבי ישראל שפירא, אחד מוותיקי המחנה, אשר נהירין היו לו נוהלי המחנ... קרא עוד
קול הטנור שנדם בבונקר
החזן גרשון סירוטה הי"ד החזן שרבבות גדשו אולמות שבהם השמיע את קול התפילה, נחנק ונשרף בגטו ורשה, בבונקר ברחוב וולינסקה 6. מותו הטראגי של גרשון סירוטה בתחילת המרד, ערב פסח תש"ג, כמעט לא זכה לתשומת לב. היו אלו ימי חורבן העולם, והאנושות, ההמומה והלומת הרעם, כמעט לא התייחסה למוות של איש אחד, נודע ומפורסם ככל שהיה. אולם בימים כתיקונם, פטירתו של חזן כה דגול שהעולם עצר את נשימתו למשמע קולו העוצמתי, ושהיה חידוש מדהים שלא היו לו מתחרים עלי אדמות, היה אמור להיות מאורע מסוקר ומפורסם במיוחד. גרשון סירוטה נחשב בשעתו ל"מלך החזנים", ובכל מקום בואו נאספו רבבות, בני ברית ושאינם בני ברית, כדי להקשיב לק... קרא עוד
"סימן אדום בצוואר"
סיפור מהרבי הקדוש מסקווירא, 45 שנה לפטירתו. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם שבור ומיואש הסתובב הבחור פליט השואה ברחובות וויליאמסבורג. בגפו הגיע מאירופה העשנה, את כל העבר שלו השאיר שם. הוריו ומשפחתו, כמו מרבית חבריו, עלו בעשן המשרפות, וגם, לא עלינו, אמונתו ואלוקיו. הוא החליט להתחיל חיי חופש באמריקה. חיים חילוניים. הוא החל להסתגל לחיים החדשים באמריקה. שנים אחדות ניסה את עצמו פה ושם, והינה הגיע אליו צו הגיוס. בארה"ב בזמן מלחמה יש סמכות לקונגרס להורות על גיוס חובה, והבחור שכבר עמד בפני ועדה רפואית נמצא בריא וחזק, ושלטונות הצבא לא הותירו לבחורים כאלו הרבה ברירות. הגזרה הזו נפלה על ... קרא עוד
רישומים מגטו קובנה, היום לפני שמונים שנה
ונר זיכרון ליהודי העיירות הליטאיות, בנותיה של וילנה מאת יעקב רוזנפלד יריעת המשך ל"שקיעת שמשה של קובנה", גנזך קידוש השם, כ"ב אדר תשפ"ג ביום כ"ט אדר תש"ג, בתחנת הרכבת פונאר, פרוור וילנאי קטן, 5 ק"מ מהכניסה לעיר, עצרה רכבת בת 88 קרונות מלאים ביהודים מווילנה ומהעיירות הסמוכות לה בתחנת הרכבת, וקרונותיה הראשונים החלו להיפתח. מזה תקופה ארוכה לא חוו יהודי וילנה, וליטא בכלל, רציחות המוניות, שכן עיקר מעשי הרצח ההמוניים אירעו בשנות ת"ש–תש"א, ואילו שנת תש"ב והמחצית הראשונה של תש"ג התאפיינו בעיקר בחיי עוני, עבודה, מחלות ומוות איטי מתמשך; הגרמנים הפיקו תועלת מעבודת הכפייה ומשכך סביר היה להם, לי... קרא עוד
שמונים שנה לשקיעת שִמשה של קובנה – כ"ב אדר תש"ג
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם מרן הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא זצ"ל בשבת קודש, כ"ב אדר א' תש"ג, שקעה חמתה של קובנה והגטו האפוף צער ומכאוב התמלא תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. הידיעה המרה על הסתלקותו של רבן של כל בני הגולה, מרן הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא, היכתה בתדהמה את אלפי יושבי הגטו, ואלה התארגנו עד מהרה להלוויה ענקית, בלתי חוקית. ההלוויה שיצאה ביום ראשון כ"ג אדר הייתה מאורע נדיר שבתנאי הימים ההם היה בלתי אפשרי, כי סכנת נפשות אמיתית ריחפה על כל מי שנטל חלק ב"התארגנות בלתי חוקית" שכזו, אבל הרב, שכל ימיו מסר נפשו למען צאן מרעיתו, בסופו של דבר, בבוא יומו, זכה לכבוד אחרון ולקבו... קרא עוד
הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. עובדות ועדויות מימי השואה ליום ההילולא כ"א אדר.
מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם הרבי ר' אלימלך באושוויץ ''הרה"ק מרן רבי אלימלך זיע"א ואחיו הרה"ק מרן רבי זושא זיע"א קבלו עליהם גלות והלכו נע ונד ובכל מקום בואם המתיקו חבלי הגלות וכאשר הגיעו לאושוויטץ ורצו לעבור שם הגבול למדינת אשכנז, עמד הבעל דבר עליהם ולא הניחם והיה לו עמהם ויכוח גדול עד שגמרו בדעתם שלא להתגרות בו וחזרו לגאליצען ולא הלכו כלל למדינת אשכנז.ואנחנו גולי הנאצים ימ"ש בשעה שהגענו לאושוויץ וראינו את המקום הנורא להבות אש ועשן הכבשן עולה עד לב השמים, שאלתי את אחד בעובדים היהודים באיזה מקום אנחנו והשיב לי בירקענוי שהוא מקום הגבול בין אושוויטץ למדינת אשכנז.באותו רגע עלה ברעיוני... קרא עוד
ועיניו של רבי חיים זלגו דמעות
ליום השנה הראשון של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. רבי חיים קנייבסקי בשעת לימוד רבי הלל מן שליט"א היה תלמידו ומקורבו של רבי חיים קניבסקי עשרות שנים. הוא ראה אותו בכל המצבים והכיר את תגובותיו לכל מצב ולכל שאלה, אולם תגובה רגשית אחת שבקעה מעומק ליבו של הרב חרוטה בליבו, ועליה סיפר בהזדמנויות שונות. "בא אליי יהודי שמתגורר באנגליה ובפיו שאלה חשובה שאימו הישישה מבקשת לשאול את הרב, והוא, הבן, אינו מסוגל לשאול אותה. הוא מבקש שאני אשאל את השאלה". האם, זקנה מופלגת אך צלולה בדעתה, עברה את השואה וסבלה בה את הגיהינום. פעמיים (!) הייתה באושוויץ במשך תק... קרא עוד
ויהי בימי הפורים תרח"ץ…
מהרב אלימלך שטייער הי"ד, מטובי סופרי היהדות החרדית, איש גאון וצדיק שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בגטו ורשה. בס"ד ויהי בימי הפורים תרח"ץ... מהרב אלימלך שטייער הי"ד, מטובי סופרי היהדות החרדית, איש גאון וצדיק שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בגטו ורשה. קבוצת סופרים חרדיים בישיבת חכמי לובלין יושבים מצד שמאל: אלתר שנור ז"ל, אחריו בלתי מזוהה, אחריו בלתי מזוהה, לצידו לייבל פראם האידיאלוג של פא"י, אחריו משה גירשט הי"ד עורך "יידישע ארבייטער שטימע" שבועון של פא"י שיצא לאור בלודז', מאחורי הספסל עומד ממשוקף ר' אלימלך שטייר הי"ד מחשובי הסופרים ב"טאגבלאט" של אג"י, לפני שנציג רשימה זו, פרי עטו... קרא עוד
מגילת תש"ג, שנכתבה בעיצומה של המלחמה
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם בפורים שנת תש"ג שהה צבי הרשל וייס במעצר בעיירה Ilioara במחוז מורש שברומניה. יחד עם יהודים נוספים, שבורים ורצוצים, ישב הרשל בתנאי מעצר קשוחים וניסה לשמח את עצמו ואת חבריו. הוא השיג דפים וכתב מגילת אסתר חדשה. המגילה הארוכה, הכתובה בסגנון פיליטון ובהרבה הומור שחור, שרדה את המלחמה ונמצאת כיום בארכיון יד ושם. ה"מגילה" כתובה יידיש, ובשורותיה הצפופות הרשל מספר את כל התלאה אשר מצאה אותם בימי המלחמה הנוראה. הרשל מספר על ההשפלה שהייתה מנת חלקו וחלקם של היהודים. הוא מספר על מכות הרצח שקיבל, ובשפתו המליצית וההיתולית הוא לועג למעניו ושוביו. המגילה מרתקת, ומב... קרא עוד
80 שנה לנס מנוסת הנאצים מהאי ג'רבה
שבת קודש פרשת תרומה תש"ג, ג'רבה (המצויה תחת הכיבוש הנאצי). מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם בבוקר יום שבת קודש, בשעה תשע וחצי, הופיעו קצינים גרמנים בבית כנסת הכהנים שבאי ג'רבה, שם התפלל הרב הנערץ, הצדיק רבי כלפון משה הכהן, והודיעו לרב שתוך שלוש שעות על הקהילה להעמיד 50 ק"ג זהב, ולא יהיה הוא, הרב, הקורבן הראשון, אבל בהחלט לא האחרון... הרב, שנודע בצדקותו ובפיקחותו, לא איבד את שלוות נפשו וענה: לעת עתה אינני יכול למלא את מבוקשכם עד שאלך להתייעץ עם אחינו, תושבי הרובע "הקטן". ענו לו הקצינים, איננו יכולים להמתין מלבצע פקודה זו, אך אם רצונך בכך, נסיע אותך כעת לרובע הקטן ותודיע להם מה שברצ... קרא עוד
הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל
סיפור על כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מגור זצוק"ל, ה"בית ישראל", ליום השנה, ב' אדר. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. שני חברים טובים הם היו, מילדות. נערים, חסידי גור מפולין.שניהם עברו את המחנות ושרדו, שברי כלים הם היו אבל חיים.אחד מהם עלה לארץ ישראל ודבק ברבי הקדוש הבית ישראל מגור זצ"ל. נפשו בערה באש המופלאה של גור המחדשת כנשר נעוריה. ברבי ובדבריו הקדושים מצא נוחם, וכל חייו סבבו סביב המלאך בצורת אדם שאותו הועידה ההשגחה העליונה "לבנות הנהרסות ולנטוע הנשַׁמה", ועליו, כמו בת קול יצאה ואמרה "מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל".אין בפי בן אנוש ... קרא עוד
איש דורות ראו עיניו
הגאון הרב דוד משה ליברמן זצ"ל. שנה לפטירתו. ביום כ"ה בשבט תשפ"ב, לפני שנה בדיוק, נפטר הרב הראשי של אנטוורפן, הגאון רבי דוד משה ליברמן זצ"ל. הרב ליברמן היה רב נערץ מהזן שכבר אינו קיים היום, ניצול שואה שהתנער מהאפר ובנה עולמות של תורה וחסד בשמחה, בחיוניות ומתוך ביטול עצמי וענווה שאין דומה לה. הרב ליברמן היה גאון אדיר. בעשור האחרון לימי חייו היה סגי נהור (עיוור), ואז הבחינו תלמידיו שכל התורה סדורה לו בראשו ותלמודו קולח מפיו כאילו ספרים פתוחים לפניו והוא מצטט מתוכם. לא רק מסכתות ופסוקים הוא דקלם בעל פה בהבנה עמוקה ויסודית אלא גם ספרי מפרשים, כמו קצות החושן, חוות דעת ועוד רבים, וגם ספ... קרא עוד
כפר הילדים המיוחדים של סאלי (שמואל) ורבקה ביין
שמונים שנה למותם. ארץ, אל תכסי דמם מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם עד כה לא ידוע במדויק תאריך מותם של סאלי (שמואל בן לייב) ביין, אשתו רבקה, ילדתם ליזה קרולה ו"ילדיהם" הלא ביולוגיים, הילדים המיוחדים שלמענם מסרו סאלי ורבקה את כל ימי חייהם. מה שידוע הוא שזה קרה בסוביבור, לפני בערך שמונים שנה. מי היו סאלי ורבקה, ומה הם היו עבור מאות ילדים בעלי מוגבלויות נפשיות שהתגוררו בכפר שהקים להם סאלי ביין במשך שלושים וארבע שנות פעילותו, עד לסוף הטראגי של סאלי, רבקה, ליזה קרולה ושאר הילדים, חוסי הכפר? מי היו המלאכים האלו שכמעט נשכחו מהעולם ואנו, בגנזך קידוש השם, מנציחים את פועלם ואת חייהם, האנשים... קרא עוד
גרודנה ("הורודנא") – העיר והאגדה
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם, במלאות שמונים שנה לחיסול גטו גרודנה. לא רבות הן הערים היהודיות שהותירו חותם כה עז על העולם היהודי ועל הווי החיים ההלכתי-תורני כמו החותם שהותירה גרודנה, העיר הגדולה לאלוקים. רחוב בעיר גרודנה, פולין בפרוץ המלחמה התגוררו בגרודנה עשרים וחמישה אלף יהודים, והם שוכנו בשני גטאות. גטו אחד היה באזור בית הכנסת, והוא היה קטן וצפוף; בחצי קילומטר רבוע הצטופפו חמישה עשר אלף איש. הגטו השני היה בין הרחובות זילנסקע וזמקאווה ובו התגוררו 10,000 איש, אבל המבנים בו היו רעועים ומוזנחים יותר, ושטחו הלך וקטן מפעם לפעם כתוצאה מהשילוחים והרציחות. בראשית המלחמה עוד התגור... קרא עוד
כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני
שורות לזכר יוסף ברוך בן ישראל, נצר אחרון למשפחתו, משיירת הל"ה – שלושים וחמשה קדושים שנהרגו לפני שבעים וחמש שנים, ה' שבט תש"ח, עת ניסו להגן בחירוף נפש על יהודי גוש עציון הנצורים. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. מקור: יזכור. בלב שבור חזר יוסף – הנס ברוך לארץ ישראל. הוא הרגיש בודד בעולמו וביותר העיקה עליו תחושת האכזבה. יוסף, יליד וינה, היה בחור שומר תורה ומצוות שהוריו נהרגו בתופת הנאצית והוא הצליח בתחילת המלחמה לעלות ארצה בעליית הנוער. יוסף לא מצא מנוח לעצמו בארץ ישראל והתגייס לבריגדה היהודית, במסגרתה לחם בנאצים בצפון איטליה ומשם הועבר להולנד ובלגיה. בבלגיה נודע לו שאחותו הי... קרא עוד
"הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל"
שו"ת "מקדשי השם" ומחברו הגאון רבי צבי הירש מייזליש. ליום הזיכרון, כ"ה טבת. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. הספר "שו"ת מקדשי השם", בעיקר החלקים שהמחבר דן בהם בשאלות שהופנו אליו ואל רבנים אחרים בשואה, מספק זווית ראייה ייחודית לתקופת השואה. פרקיו מופלאים, כפי שמחברו היה איש גדול ומופלא; הספר הזה כולו "מסירות נפש" ודבקות יהודית טהורה בהקב"ה, בתורתו וב"שלחן ערוך" שלו. לעיני קוראי והוגי הספר נפרשת מסכת בלתי מוכרת, מפתיעה ומרגשת. מצד אחד היא מפחידה ואולי גם מדכאת, כי פיסת ההיסטוריה האיומה הזו כה קרובה היא לימינו, וכה נורא לגלות באילו עניינים התעסקו רועי ומנהיגי ישראל לפני שמונים שנה, עת ... קרא עוד
שמונים שנה לניצחון המכריע בקרב סטלינגרד (1 בינואר 1943 – כ"ד טבת תש"ג).
קרב סטלינגרד שנמשך כמחצית השנה נחשב כקרב הגדול ביותר בתולדות האנושות. תוצאותיו היו קטסטרופליות, ומהכוחות הסובייטיים הלוחמים נהרגו במהלכו 478,000 חיילים. בסך הכול נהרגו במהלך הקרב משני הצדדים (כולל חיילים איטלקים, רומנים והונגרים שלחמו למען הנאצים, וכולל עשרת אלפי אזרחים) כשני מיליון איש. הניצחון הסובייטי בסטלינגרד היווה מפנה דרמטי במהלך המלחמה, שעד אז נחלו בה הגרמנים רק ניצחונות מזהירים. לפי הנתונים ההיסטוריים, יהדות רומניה ניצלה מכיליון ודאי כתוצאה מהניצחון הסובייטי המופלא. העיר הענקית נהרסה כמעט כולה, אולם כאמור כאן החל השינוי שהאנושות שיוועה לו בעיניים כלות. קרב סטלינגרד (ויקפ... קרא עוד
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה…"
הרהורים נוגים מול התמונה מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. אני רואה אותם צועדים בדרך האחרונה. צועדים בדומייה, הורים וילדים. אני רואה אותם בינות לבניינים הבוערים ואפילו מבט אינם מעיפים שום מבט לאחור קדימה הם צועדים, ראשם למעלה ועיניהם למטה. צועדים בשקט והם יודעים רק שהם כן נלחמו בגבורה הם נלחמו על צלם האלוקים שלהם אלו שלא נכנעו. אני רואה אותן, ראשן מכוסה ובזרועותיהן הן מלטפות את ראשי עולליהן אני רואה אותם, את אלו שבדרכם האחרונה תומכים במי שכשלו רגליו אני רואה את האנשים הצועדים בלאט על אדמת ניכר, צועדים למותם, ותוהה מה התרחש אז בליבם פנימה, מה התחולל בנפ... קרא עוד
זה ה' קיווינו לו !
ט' טבת תשפ"ג. שמונים שנה לחיסול גטו ברנוביץ'. לדמותו של הרבי הקדוש מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע הי"ד זיע"א. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. מקור: "דמויות הוד", הרב אהרן סורסקי, אידישע וועלט פארום, ויקיפדיה, ועוד. הרבי הקדוש מסלונים צעיר לימים היה, אולם השפעתו על קהלים רחבים הייתה עצומה. הוא נחשב לצדיק מופלא, גאון וקדוש, וגדולי ישראל מכל החוגים העריצוהו והקדישוהו. גם גאוני הדור הליטאים, רבי חיים עוזר ורבי שמעון שקופ, היו עימו בידידות נדירה והעריכו אותו מאוד למרות פער הגילים הגדול ביניהם. רבי שלמה דוד יהושע היה חתן הרבי מאלכסנדר, הרה"ק רבי יצחק מנחם מנדל, מגדלי מנהיגי הדור, ... קרא עוד
ה"אביר יעקב" מסדיגורה זצ"ל
ה' טבת, יום השנה לפטירתו. מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. הרבי הקדוש מסדיגורה היה נחשב כאחד מגדולי צדיקי הדור בין שתי מלחמות העולם, וגם בארץ ישראל, שאליה הצליח להימלט בנס מתחת למלתעות הנאצים, היה מגדולי מנהיגי וצדיקי הדור, ורבים נהרו לפתחו. הרבי הקדוש, שמרבית חסידיו נהרגו בימי השואה, היה מלפנים רבי נערץ לאלפים ורבבות, ומשהגיע לארץ ישראל ראו בו רבים מבני היישוב הישן והחדש צדיק הדור ובאו תכופות להיפקד אצלו בדבר ישועה ורחמים. מירושלים היו שיירות מצויות לתל אביב, רבים מבני חסידויות ותיקות היו נוסעים למעונו להתבשם מקדושתו ולזכות בברכתו. הרבי הקדוש רבי אברהם יעקב מסדיגורה לא זכה ... קרא עוד
אם הבנים שמחה
בס"ד אם הבנים שמחה הסיפור המחריד על חנה ושבעת בניה, מה שנהוג לספר בימי החנוכה לילדי ישראל, והמסר המהדהד שלו, מופיע במקורות חז"ל במספר גרסאות, ומפרשים קדומים מפרשים סוגיה זו בכמה אופנים. לכאורה היו כמה סיפורים כאלו בשנות השמד והגזרות, שכן בגמרא (גיטין נז) האישה מופיעה בסיפור זה בעילום שם ("אשה ושבעת בניה") ובמדרשים שונים היא מופיעה כ"חנה ושבעת בניה", ואילו במדרש המובא ב"ילקוט שמעוני" בפרשת כי תבוא, האם שבסיפור היא "מרים בת תנחום". את הנוסח שבילקוט שמעוני נצטט כאן עקב הלשון הקלה והמובנת שלו. מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם בַּת תַּנְחוּם שֶׁנִּשְׁבֵּית הִיא וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ עִמָּהּ, מֶה עָשָ... קרא עוד
רב החובל
שורות לזכר הגאון רבי חיים שמואלביץ, ליום השנה לפטירתו, ג' טבת. מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. "רב החובל שנשלח ממרומים לנווט את ספינת הישיבה בין גלים סוערים בימי החורבן הנורא" (ראש ישיבת סלבודקא, הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל, על רבי חיים שמואלביץ, במסע ההלוויה, ג' טבת תשל"ט). תמונה נדירה של הרב חיים שמואלביץ בצעירותו (במרכז) הגאון רבי חיים שמואלביץ היה גדול הדור, כבר בנערותו כונה "העילוי מסטוצ'ין". הוא ניחן בזיכרון אגדי וכל התורה הייתה סדורה לו במוחו. תלמידיו שגלו עימו בימי השואה ביפן ובסין סיפרו תמיד שמתוך הזיכרון היה מצטט באוזניהם ספרים שלמים, עמוקים ועיוניים. גם שיחות ה... קרא עוד
"משה, סע הביתה!"
"אוד מוצל מאש", האדמו"ר מקארלין סטולין, הרה"ק רבי יוחנן פרלוב זצ"ל. סיפור ליום השנה לפטירתו, כ"א כסלו. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. (תודה להרב אשר ברנשטיין שליט"א ששמע את הסיפור מפי רבי משה עצמו וממנו שמעתי את פרטיו). לפני חמישים שנה נכנס יהודי לבית הכנסת קרלין בשכונת בית ישראל. הוא התיישב על ספסל עץ גדול וישן ונשען על השולחן, מהורהר, היה נראה עליו שהוא מחפש משהו. משה היה שמו של ההלך, ניצול שואה מהונגריה, ולפרנסתו עסק במכירת תיקים וארנקים. בחור צעיר ממתפללי בית הכנסת שהכיר אותו מחנות התיקים, ניגש ושאל את משה אם הוא צריך דבר מה. משה, יהודי שבע תלאות, הביט על הנער ושאל... קרא עוד
"בזעקך יצילך קיבוצך"
שמונים שנה לעצרת התפילה בבית הכנסת החורבה, כ' כסלו תש"ג מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בסוף שנת 1942 כבר היה ידוע בארץ ישראל על זוועה בקנה מידה היסטורי שמתחוללת בארצות הכיבוש באירופה. בקיץ 1942 (תש"ב), בימים שכונו "מאתיים ימי החרדה", שרר בארץ ישראל פחד קיומי עקב התקדמות כוחותיו של רומל בחזית הצפון-אפריקאית וניצחונותיו שסללו את דרכו מזרחה לעבר תעלת סואץ. (על תקופה זו ראו "מאתיים ימי חרדה", אתר גנזך קידוש השם https://www.ganzach.org.il/mentions/%D7%9E%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94/). אולם היקף ההשמדה השיטתית וממדיה האדירים לא נודעו, ... קרא עוד
"נשיא היהודים"
מאה שנה לרצח הנשיא גבריאל נרוטוביץ מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם ביום כ"א כסלו תרפ"ג הושבע גבריאל נרוטוביץ כנשיא הראשון של הרפובליקה הפולנית השנייה. בחירתו היכתה בתדהמה את מפלגות הימין הלאומני בפולין, שכן היא התאפשרה הודות לקולותיהם של נציגי השמאל, המרכז, האיכרים וה"מיעוטים" – שם מכובס ל'יהודים", שנואי נפשם של הלאומנים הפולנים. גבריאל נרוטוביץ (ויקיפדיה) "קולות המיעוטים" כללו את מפלגתו היהודית-ציונית של יצחק גרינבוים ועוד קבוצות. בבחירות אלו זכו המפלגות היהודיות להישג חסר תקדים. שמונה אחוזים מה"סיים" היו יהודים. ההכתרה לוותה בגל עכור של אנטישמיות ושנאה מפעפעת. רחובות ... קרא עוד
"מן המֵצר" – הניגון שהלחין כ"ק האדמו"ר ממודז'יץ זצ"ל במנוסתו מפולין הבוערת, בתחילת המלחמה, מאוטווצק לווילנה.
ה"אמרי שאול", הרה"ק רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב זצ"ל, שבעים וחמש שנה לפטירתו, ט"ו כסלו תש"ח. באדיבות ביטאון חסידות מודז'יץ הרבי ממודז'יץ, שנחשב כאחד מגדולי האדמו"רים בפולין בין שתי המלחמות, גדול בתורה בנגלה ובנסתר, היה נודע בעולם כולו כגדול בחוכמת הנגינה שהלחין מעל 1,500 ניגונים, מהם "יצירות" מורכבות ומדהימות. האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט הרבי לווילנה ואליה הגיע לאחר מנוסה חסרת מנוח, ובה מצא "עם שרידי חרב", אלפי ורבבות ניצולים ופליטים שהילכו בה אפופי יגון וקדרות, והוא בקדושתו והתלהבותו הזליף על נפשות ישראל טללי חיות, עונג ושמחה. ... קרא עודדמעה חמה עם לכתה של חנה גוסלר פיק
יעקב רוזנפלד, ככלות השלושים לפטירתה (שיחה עם בתה, הגב' רות מאיר תחי' מירושלים). חנה גוסלר פיק, שנפטרה ביום ה' מרחשוון, לפני כחודש ומשהו, הייתה בעיני רבים מאוד ברחבי העולם סמל. מיליונים נחשפו לסיפורה, והיא, שראתה זאת כצו וכמפעל חיים, הייתה מספרת שוב ושוב ללא לאות, לילדים ולבני נוער, ואף למבוגרים, בארץ ישראל, בארצות הברית ובאירופה. ספרה לילדים (בהוצאת הד ארצי ובמהדורה החדשה בהוצאת יד ושם) תורגם לשפות רבות, ותרם תרומה מכרעת להפצת הסיפור הייחודי האמוני שחנה כה היטיבה לספר. גלגולים רבים עברה חנה עד שזכתה לשבת במחיצת מראיינת של גנזך קידוש השם ולספר את סיפורה המפעים, ואז, בערוב ימיה, בדי... קרא עוד
הרבי הקדוש מהוסיאטין – למברג – שמונים שנה להריגתו על קידוש ה'
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. "אין אני רוצה להציל את עצמי. נראה אשר גזירה היא. נשמח אחים במותנו, נכפר על אחינו הפזורים בכל העולם, ויזכו הם בחיים ובאושר". מי אמר דברים אלו? באיזה תאריך, באיזה מקום ובאילו נסיבות? הרה"ח ר' אהרן רבינוביץ מביא עדות זו בספר "דעת משה" (הראשון) מפי עורך הדין טריף מהעיר לבוב, על אודות הצדיק הקדוש האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמאן הי"ד, הרבי מהוסיאטין-למברג (לבוב). ביום י"ח טבת תר"מ, בעיר הוסיאטין, נולד רבי מנחם נחום לאביו הרה"ק רבי שלום יוסף בן הרה"ק רבי מרדכי שרגא, צעיר בניו של הרבי הקדוש מרוז'ין, רבי ישראל זיע"א. בהיותו בן שלוש נפטר אביו והילד גדל ... קרא עוד
חרסון ו"בנותיה" – המושבות החקלאיות היהודיות
לרגל יום ט' כסלו – יום הולדתו ויום פטירתו (לפני 195 שנה) של כ"ק האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, רבי דב בער בן רבי שניאור זלמן. מאת יעקב רוזנפלד. חרסון, עיר הנמל הדרום-אוקראינית השוכנת על חופי הים השחור ונהר הדנייפר, נמצאת בראש החדשות בתקופה האחרונה. עיר גדולה זו היא מהנפגעות הגדולות ביותר של מלחמת רוסיה-אוקראינה, וגם בשבועות האחרונים, מאז כבשו האוקראינים מחדש את חרסון, עדיין לא באה אל המנוחה ואל הנחלה, שכן העיר נחרבת ונהרסת מיום ליום כתוצאה מההפגזות הרוסיות העזות אשר כמעט אינן מותירות בה חלקה טובה. מערכת החשמל אינה פועלת בחרסון וגם לא המים, והתושבים נאנקים, ומקווים לטוב. חרסון, כיום בת ש... קרא עוד
כסלו תשפ"ג – שמונים שנה להערת השוליים של הרבי מפיאסצנה
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בארכיב הממשלתי של ממשלת פולין מאוחסנים ארגזי ארכיון "עונג שבת", ובהם מסמכים שנכתבו במחתרת בידי אישי ציבור יהודים מחוגים שונים. בארכיון זה נשמרו עדויות, יומנים ורישומים שונים מתוך עדויות של אלו שבראשית המלחמה הצליחו לברוח מהגטאות וממחנות ההשמדה והואילו לספר לעולם את מה שחוו ועיניהם ראו. משנת 1999 (תשנ"ט) הארכיון נכלל במסגרת Memory of the World ("תוכנית זיכרון עולם") של אונסק"ו לתיעוד ולשימור אוספים שתרמו להתפתחות האנושית. בארכיון "עונג שבת" הוסתרו דפי הספר "אש קודש" – שיחות קודש מהרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה שנשא בעיצומן של שנות הזעם, שנ... קרא עוד
ר' ישראל זופניק – תלמיד חכם, חסיד, נדבן ובעל חסד
40 שנה לפטירתו מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. באכסנייתו של איש העסקים האמריקאי, חסיד סאטמאר "קנאי" בכל רמ"ח אבריו, ר' ישראל זופניק זצ"ל, הופיע ביום בהיר הרבי הקדוש מגור, ה"בית ישראל" זצוק"ל. הרבי הנערץ מגור, "רבן של כל בני הגולה", ביקש לשוחח עם הנדבן הנודע שהגיע לביקור בארץ לימים ספורים. מה ביקש הרבי לומר לו? "איש עסקים" בקאשוי ר' ישראל זופניק היה איש עסקים אמיד בעיר קאשוי שבסלובקיה. חנות הספרים שבבעלותו הייתה לשם דבר ועוד עסקים מסועפים נוהלו על ידו הודות למוחו הגאוני, ובעיקר בזכות סייעתא דשמיא רבה שלה זכה. ר' ישראל רווה נחת ממשפחתו הצעירה, ובד בבד עם הצלחותיו המס... קרא עוד
ויאמר הנני
מסעו האחרון, רווי הדמעות, של הרבי הקדוש מקארלין, רבי אברהם אלימלך הי"ד, לארץ ישראל, ערב פרוץ המלחמה. מסע נורא שהותיר חותם מר על מאות מחסידי היישוב הישן, שכל ימיהם לא שכחו את הדמעות, את הבכיות, את דברי הפרידה ואת מסירות נפשו של מנהיג בישראל, שבעיני קודשו ראה הכול מראש, ויכול היה להציל עצמו, אך העדיף להיות יחד עם צאן מרעיתו ב"שנות ראינו רעה". לרגל יום ההילולא, י"ד מרחשוון, שמונים שנה לעקידתו של הרבי הנערץ יחד עם כל בני משפחתו, הי"ד. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. חלק א חסידות קארלין נמנית בין חצרות הקודש הראשונות שפעלו באוקראינה מהדור השני להופעת אור החסידות, אורו של רבי ישראל... קרא עוד
י' מרחשוון, יום השנה לפטירת הגאון מטשעבין
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. הגאון מטשעבין, רבי דוב בעריש ויידענפעלד, היה נחשב בין שתי המלחמות באירופה לאחד מגדולי ופוסקי הדור, עד כדי כך שבשנת תרצ"ט, עם פרוץ המלחמה, תואר בעיתון המפלגה הנאצית "דר שטירמר" כ"גדול התלמודיסטים בעולם", ומשכך נמלט מפולין ללבוב שהייתה אז בשליטת ברית המועצות. מלבוב גורש בידי השלטונות לסיביר, ושם ביערות הועסק בעבודות פרך במשך כשנתיים עד שהגיע לבוכרה, בה שהה כשנתיים עד שבהשתדלות הרב הראשי הרב הרצוג זכה לקבל אישור יציאה מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. אב שכול היה אז, שבור ורצוץ, לאחר שנות טלטול ובריחה בלתי פוסקת, עבודות פרך והסתתרות בתנאים לא תנאים, והגיע היום ... קרא עוד
עיירות שחרבו חלק ב'
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בימים האחרונים של חודש תשרי, "ירח האיתנים" תש"ג, ובימים הראשונים של חודש מרחשוון, חוסלו קהילות חשובות, ותיקות ושורשיות ברחבי מזרח אירופה. בכל אחת מקהילות אלו התגוררו אלפי יהודים, ובשנים האחרונות לחייהם סבלו מתנאי גטו שבהם נאנקו בצפיפות וב"עוצר רעה ויגון". רעב, רציחות, מגפות, עינויים וענישה קולקטיבית היו מנת חלקם של התושבים היהודים מאז הכיבוש הנאצי שאירע בסוף שנת תרצ"ט-1939. אולם לפני שמונים שנה בדיוק, בשלהי חודש תשרי ותחילת חודש מרחשוון של שנת תש"ג, סתיו 1942, בא הקץ המר על רבבות יהודים אלו, ובשיטתיות מבחילה הובלו כולם למותם למחנות המוות ולבורות ההריגה ביע... קרא עוד
עיירות שחרבו חלק א'
חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרוֹמִים תִּשְׁפֹּכֶת דַּם... שמונים שנה בדיוק מהימים ה"נוראים", חגי תשרי תש"ג, שבהם נהרגו רבבות יהודים בני קהילות הקודש וכמעט לא נותר מהן שריד ופליט. מאת: יעקב רוזנפלד - גנזך קידוש השם. שמונים שנה חלפו, אך שמות הערים והעיירות ששקקו חיים יהודיים עליזים וטהורים משך מאות שנים לא נשכחו ולא יישכחו לעולם. אלו היו ימים נוראים. האסון שהמיט הצורר הנאצי על כה הרבה ערים ועיירות בישראל עד לבלתי השאיר להם שריד, מותיר את המתבונן בהיסטוריה כה קרובה זו הלום רעם ומוכה תדהמה. כל אחת מעיירותיה של פולין, חבל ארץ מלאה באינספור יהודים קדושים וטהורים, עולם מלא הייתה. כל קהילה והוו... קרא עוד
האדמו"ר רבי אברהם יהושע השיל ממכנובקא זצ"ל
שלושים וחמש שנה לפטירתו מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם "מה אהבתי תורתך" הרבי הקדוש ממכנובקא היה בחייו סמל לגבורה יהודית עיקשת אשר בעטייה אף עשה שנים ארוכות בארץ גזרה, בסיביר, ואף מששב משם, שבור בגופו אך איתן ברוחו, לא הסכים לעזוב את רוסיה, וזאת כדי להיות עם יהודי מסך הברזל אשר הוא היה מעודד אותם ומחיה את הנקודה היהודית שבהם. מגילת ימי חייו של הרבי ממכנובקא פלאית היא. כל ימיו מבואו ועד צאתו היו "בלתי לה' לבדו". הוא סבל מרורות בעבור הגחלת היהודית שהבעיר במסירות נפש. הוא ספג מכות רצח ועמד לא פעם בפני סכנת מוות, אולם הוא, שהיה גדול בתורה ויחסן מהגדולים בעולם, ויכול היה להיות אחד... קרא עוד
יום כיפור במצור ובמצוק – מאסף מרטיט לב
מסירות נפש למקווה בערב יום כיפור "בין שאר גזירות רעות שגזרה מלכות הרשעה, היה האיסור על יהודים לטבול במקווה. המקוואות נחתמו ועל הדלת נתלה פתק האומר: על פתיחת המקווה או השימוש בו צפוי עונש כעל מעשה חבלה – מ-10 שנים עד עונש-מוות. אך הרבי קיבל החלטה, החלטה נחושה: בערב יום כיפורים יש לטבול במקווה. לא הועילו כל טענותיהם של מקורביו כי הדרך למקווה כרוכה בסכנת-נפשות – ומה גם לגבי אישיות כרבי, אולם הרבי לא שינה את החלטתו ואנו התכוננו לבצעה. אך כיצד ייעשה הדבר? כאמור, היו כל המקוות חתומים. השימוש עצמו באחד מהם כרוך בהוצאות מסוכנות. אך לאחר כמה התייעצויות חשאיות בין הרבי לבין בעלי מקווה אחד, הוחלט ... קרא עוד
הימים הנוראים של סוף שנת תש"ב – תחילת שנת תש"ג בגטו לודז'
מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. "פרק הזמן מ-5 עד 12 בספטמבר 1942 (מכ"ג אלול ועד א' דראש השנה תש"ג), ייחרת לעד בזכרון אצל אותו חלק מאוכלוסיית הגטו, אשר המזל יאיר לו פנים והוא יזכה לראות בסיומה של המלחמה. צעירים גוררים עגלה טעונה במצרכי מזון עבור תושבי גטו לודז' שבוע אחד, 8 ימים, אשר דמו לנצח! היום קשה עוד לתפוס את אשר אירע. בגטו חלף כוח איתנים אשר טיאטא מפני השטח כ-15,000 נפש. את המספר המדויק אין איש יודע עדיין. והחיים כאילו שוב חזרו לאפיקם הישן". מאה ושישים אלף היהודים שצופפו בתחומי גטו לודז' התרגלו כבר לחיים העלובים ולרעב הנצחי. בדרך לא דרך הצליחו למצוא את האיזון בין הרצ... קרא עוד
זכור עקדת יצחק
שמונים שנה לרבי הקדוש מאלכסנדר הי"ד מאת: יעקב רוזנפלד הרבי מאלכסנדר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, היה מגדולי המנהיגים של יהדות פולין. אלפים נמנו עם חסידיו, ו"שטיבלאך" (בתי כנסת חסידיים) שסרו למרותו מילאו את פני פולין. בלודז' לבדה היו לאלכסנדר למעלה ממאה שטיבלאך. רשת ישיבות אלכסנדר מנתה אלפי תלמידים, והרבי, שהיה נערץ גם בקרב אלו שאינם חסידיו, נחשב כמנהיג בעל שיעור קומה שכל פולין החסידית העריכה וכיבדה. יחד עם מרן האמרי אמת מגור זיע"א, בעיירת המרפא קרעניץ. הרבי הגאון והקדוש היה רועה נאמן לכלל ישראל, הוא עמד יחד שכם אחד עם הרבי מגור ה"אמרי אמת" בכל ענייניה ומערכותיה של היהדות הפו... קרא עוד
י"ט אלול. יום הריגתו על קידוש השם של בעל התוספות רבי יעקב מאורליינש
מזה 833 שנה דוממת בבית החיים העתיק לונדריש בלונדון חלקת קברו של אחד מגדולי ומאורי אותו דור דעה, בעל התוספות רבנו יעקב מאורליינש, תלמיד רבנו תם, אשר פסקיו ההלכתיים הותירו רושם עז לשעה ולדורות. רבי יעקב מוזכר רבות בדברי התוספות על פני כל הש"ס אבל מעטים, גם מבין הלומדים המופלגים, יודעים את ההיסטוריה הכואבת הקשורה בדמותו של פוסק ענק זה, שמצא את מותו על קידוש השם בימי המהומות האנטישמיות שהתחוללו בידי נוצרים בימי הכתרתו של מלך אנגליה, ריצ'ארד הראשון. באורליאן, עיר צרפתית מהעתיקות ביותר, התגורר רבי יעקב, ויש המכנים אותו רבנו תם דאורליינש, ושם לימד תורה לתלמידים וממנה נגזר שמו רבי יעקב מאורליינ... קרא עוד
עיר סארני וקדושיה. שמונים שנה לעקידתם.
מאת יעקב רוזנפלד סארני הייתה עיר ואם בישראל. אלפי יהודים התגוררו בה וחלקם הגדול היו חסידי קרלין. הווי מיוחד של תורה, חסידות וחסד שרר בה. רבני סארני היו גדולי תורה וחסידות, מהם שהיו מפארים את עולם התורה בשנות טרום המלחמה. במהלך שנת תש"ב, שבה כבר הוכבד העול של הכובש הנאצי על יושבי סארני, הצטרפו אליה רבים מבני העיירות הסמוכות, והם שוכנו בבתי כנסת, בישיבות, בבתי הספר ובבתים פרטיים של תושבי סארני שהתגלו אז, בשעתם הקשה, בטוב ליבם ועיניהם הטובות. הם היו חולקים פיתם באותו זמן מצור ומצוק עם האורחים, הגולים האומללים, ועמדו לימינם בסבר פנים יפות ובלב טוב שהיה עולה על גדותיו. כד מלא אפר מקבר... קרא עוד
גטו יאנובסקה – מרחץ דמים ואש של אהבת תורה ומסירות נפש
מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. שקיעת שמשה של למברג, עיר ואם בישראל לפני שמונים שנה, בסוף הקיץ ובעונת הסתיו של שנת 1942, התרחש מרחץ דמים איום ונורא בעיר לבוב, היא לעמבערג היהודית ההיסטורית, עירם של רבבות אלפי ישראל, שבה כיהנו ה"ישועות יעקב" וה"שואל ומשיב" ועוד גדולי הדורות שספריהם מפארים את היכלי התורה עד היום הזה. בלבוב התגוררו בתחילת המלחמה כמאה אלף יהודים, אליהם נוספו עוד עשרות אלפי פליטים מערי הסביבה וכפריה. מכל אלו שרדו בסוף המלחמה כמאתיים איש, כל אחד עם סיפור ההצלה האישי שלו, אולם על כלל תושבי עיר פאר זו עלה הכורת בצורה האכזרית ביותר וגדע בחרון אף עטרת תפארת ישראל. חלק... קרא עוד
"עקידת אברהם יעקב"
שורות לזכרו של כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמאן הי"ד מבאיאן לעמבערג. יום הזיכרון של הרבי הנערץ מבאיאן לעמבערג נקבע, לפי עדויות, ליום ב' באלול תש"ב. באותו יום, לפני שמונים שנה בדיוק, עמד עם רעייתו, הרבנית הצדקנית, בחצר ביתו, ולפתע פתאום נורו בידי מרצח נאצי ימ"ש, ושניהם כרעו נפלו למותם, למגינת לב חסידיו ומעריציו ואלפי רבבות יהודי לעמבערג (לבוב) שהעריצוהו והקדישוהו עד מאוד ותמיד מצאו נוחם תחת כנפיו. רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מבאיאן בעיר הנופש מארינבאד, צ'כיה, הרבי היה קדוש וטהור וגדול בתורה, אולם בקרב כל שדרות העם הוכר כאיש רך וחנון, בעל לב טוב ואוזן קשבת, ויהודים רבים מספו... קרא עוד
אנקת אסיר
אבי היתומים – כ"ק אדמו"ר מסקולען זצ"ל, ארבעים שנה לפטירתו. מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. ביום שישי, ערב ראש חודש אלול, ימלאו ארבעים שנה להסתלקותו של הרבי מסקולען, הרה"ק הרבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצ"ל. פיסת היסטוריה זו, "מסירות הנפש" בהתגלמותה, אינה ידועה לכלל הציבור כל צורכה, וראויה היא לסקירה יסודית ומקיפה. במסגרת זו נקדיש שורות ספורות לזכרו של הרבי הגאון והקדוש שהציל נפשות רבות מישראל ורבים השיב מעוון, אבי היתומים פליטי השואה, נעים זמירות ישראל, שהלחין אלפי ניגונים טהורים, אשר חלקם הגדול נוצר משברי ליבו עת נמק בבית הכלא בעוצר רעה ויגון ובסכנת חיים ממשית שבה היה שרוי עד שזכה לה... קרא עוד
הרבי הקדוש מבעלזא – רבי אהרן רוקח זצ"ל, חמישים וחמש שנה לפטירתו.
מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. בשמחת תורה שנת ת"ש נמלט הרבי הקדוש מבעלזא לעיר פרמישלאן. בחודש אב שנת תש"א, עת שרפו הנאצים את בית הכנסת בפרמישלאן על יושביו, ובתוכם גם בנו בכורו הקדוש רבי משה, נמלט הרבי לקרקוב, וממנה לבוכניה. רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז, נפרד מחסידיו מבעד חלון הרכבת במהלך שנת מנוסתו ממקום למקום התבשר על הריגת כל ילדיו ונכדיו, אך הרבי, שכונה בפי כול "מלאך האלוקים", לא הראה כל אותות סערה ותדהמה, אלא המשיך להקשיב בחום ובאהבה לאינספור יהודים שראו אותו ככותל המערבי שלהם, והוא בליבו הרך סבל את כולם ונתן להם את כולו. לפני שמונים שנה בדיוק, עת החלו השילוחים הגדולים... קרא עוד
"נדם לבם של ישראל"
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, ערב תשעה באב ת"ש, וילנא מאת: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם בשנת תרפ"ב, לפני מאה שנה בדיוק, רעש וגעש עולם הישיבות בליטא בפרט, ובמזרח אירופה בכלל, כשהגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל הוציא לאור את הכרך הראשון של ספרו "אחיעזר". רבי חיים עוזר היה גדול הדור, ושמו היה מעורר רטט של הערכה והערצה בכל רחבי תבל. הרב חיים עוזר גרודזינסקי בצעירותו ובזקנתו הוא עמד על ערש אגודת ישראל בשנים שבין שתי המלחמות יחד עם גדולי צדיקי פולין, והתווה את דרכו של עולם הישיבות בכל העולם כולו. רבי חיים עוזר היה ראש מועצת גדולי התורה, הוא הקים את ועד הישיבות ועמד... קרא עוד
ח' אב תש"ב – האקציה הגדולה בגטו ורשה
מוצאי תשעה באב תש"ב – המשלוח הראשון מגיע למחנה ההשמדה טרבלינקה. שמונים שנה לזוועת טרבלינקה, ועדיין קשה להפנים מה היה שם. הלב נקרע: אוי מה היה לנו. "משלוח" לטרבלינקה... משלוח. מילה כה נפוצה שכל כך מתקשרת לארגזי מזון הנחים במפתן הדלת ישר מהצרכנייה, או ארגז דגים מצוננים שמגיע בטמפרטורה מבוקרת ישירות מהחנות. אבל המשלוח לטרבלינקה לא הכיל דגים, וגם הטמפרטורה שם לא הייתה מבוקרת. חלק גדול מה"משלוח" לא שרד את תנאי הדרך, וכלל לא הגיע ליעד. כשאנחנו רוצים להבין מה בין טרבלינקה לשאר המחנות, נאמר שהחילוק הוא שטרבלינקה לא הייתה מחנה לעבודת כפייה כשאר המחנות. היא הייתה מחנה שכל תכליתו מוות. ... קרא עוד
ילד הטרנספורט שנותר לבדו והעפיל בכוחות עצמו לפסגה
למרגלות הרי "האלפים הקטנים" בסלובקיה, בעיירה קסומה ושמה פעזינק Pezinok)) היושבת באזור יפהפה לא הרחק מברטיסלבה, נולד בט"ו אלול תרפ"ו יצחק טוביה וייס, לימים "גאב"ד העדה החרדית בירושלים". טירת פעזינק (ויקיפדיה) עיירה ציורית זו משופעת בכרמים ובחקלאות יפהפייה, בסביבתה נובעים מים מינרליים עתירי גופרית בעלי סגולות מרפא ובתוכה שוכן ברוגע בראשיתי אגם גדול מרהיב ביופיו, רוחש דגי פורל ומוקף כרי דשא מוריקים, ובשנת הולדתו של יצחק טוביה התגוררו בה מאה עשרים ואחד יהודים, ואפילו חיידר לא היה בו. אביו של יצחק טוביה, רבי שלמה, תלמיד חכם נאה וסוחר עצים, שכר לו מלמד לשעות אחרי הצהריים ואילו בבקרים ה... קרא עוד
מנשרים קלו ומאריות גברו
שמונים שנה להריגת ארבעים קדושי ישיבת באבוב בגטו בוכניה. ראש חודש אב תש"ב. ליום הזיכרון של הרה"ק רבי שלמה מבאבוב, ראש חודש אב, תש"ס מאת: יעקב רוזנפלד היום אפשר רק לקרוא ולהתפעם, ולהשתומם... אבל הם היו חלק מהחיים שלנו, הם היו חלק מהשגרה ואפילו לא חשבנו את מי אנחנו רואים, את מי אנחנו שומעים, בכנפיים של מי אנחנו חוסים. האדמורי"ם, שרידי השואה, שהתנערו מהאפר, שלא שקעו באבל שלהם, באובדן הנורא, בשכול, בגעגועים; שהתחילו הכל מחדש. מה הניע אותם? מה נסך בהם כוח? היום הוא יום הזיכרון העשרים ושניים (''יארצייט'') של הרבי הגדול מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם זצ"ל. כן, הרבי המוכר כל כך מהתמ... קרא עוד
רבי יום טוב עהרליך, 32 שנה לפטירתו, כ"ז תמוז תש"ן–תשפ"ב
ר' יום טוב עהרליך, יליד קוזן - הורודוק, עיירה יהודית חסידית טיפוסית שבה התגוררו חסידי קרלין רבים, מבטא בשירתו היהודית את העיירות היהודיות של פעם, הענוגות, החמימות והאהובות. יום טוב גדל בעיר דוויד הורודוק, גם היא עיירה קרלינאית שאינה קיימת עוד, ובפרוץ המלחמה גלה לעומק רוסיה, עד שהגיע לסמרקנד. בסמרקנד, עם כל הקושי להתרגל לסגנון חיים שונה בתכלית מכל ההווי האהוב והמוכר שממנו נתלש, היה משמח את עצמו ואת סובביו ביצירותיו היהודיות היפהפיות, שובות הלב והרגש. כמה קשה היה אז ליהודי אירופי מהעיירה להתרגל לצורת החיים באוזבקיסטן? הינה עדות מפי הלל זלצמן (באדיבות אתר בית חב"ד) שעשה יחד עם יום טוב א... קרא עוד
טרגדיית ההתבוללות מחד גיסא, וקידוש שם שמיים מאידך גיסא
ג'ון לגוואי בסוף חודש תמוז תשמ"ט הודיע בית המשפט הצרפתי כי מעורבותו של ג'ון לגוואי בפשעים נגד האנושות (קרי: רצח בין 13 ל-20 אלף יהודי צרפת ב-16 ביולי 1942) הובררה מעל לכל ספק. ג'ון לגוואי היה מפקד בכיר במשטרת צרפת הכבושה. הוא היה שני בהיררכיה הפיקודית של צמרת המשטרה, ואחראי ישיר על אזורי הכיבוש. בסוף חודש תמוז תש"ב, לפני שמונים שנה בדיוק, בשיתוף הפעולה ההדוק הידוע לשמצה בין ראשי השלטון הגרמני הנאצי לבין ראשי משטר וישי בצרפת, תוכנן גירוש מיידי לעשרות אלפי יהודי צרפת למחנות ההשמדה. רובם המוחלט של המגורשים לא שבו. שנים רבות ניסו בפריז להתנער מאחריות מדינת צרפת על אירוע אכזרי זה, אך ב... קרא עוד
היום לפני שמונים שנה…
בין המצרים תש"ב, קונין, פולין בתקופת תמוז תש"ב חנתה במחנה מכונית פאר, מתוכה יצאו קציני ס.ס. אחדים, ואחריהם השתרך אדם קשיש בעל סבר פנים רציני, לבוש בהידור, ומשקפי זהב על חוטמו. הנהג פרק מהמכונית שש מזוודות עור, כשעליהן מוצמדות תוויות הנושאות את שם בעליהן. קציני הס.ס. לחצו את ידו... נפרדו ממנו באדיבות והסתלקו... מראה האדון עם מטענו המכובד במחנה כפיה ליהודים, עורר בנו סקרנות רבה. אימצנו עינינו להתבונן בתופעה מרנינה זו במחננו החשוך. חשבנו שהוא אחד מן הגדולים שעלו לגדולה בין לילה מתוך האשפתות. (עלי מרורות, זיכרונות הגאון רבי יהושע משה אהרונסון זצ"ל) הרב יהושע משה אהרונסון זצ"ל האור... קרא עוד
230 שנה להריגת רבי שלמה מקארלין בלודמיר
80 שנה להשמדת עשרות אלפי יהודי לודמיר. כוס התרעלה שעברה על יהדות העיר הגדולה לודמיר שבוואהלין (כיום אוקראינה) היא בעצם הסיפור של כלל ישראל שהתיישב ברובו במדינות אירופה, וכמה ש''ביקש לישב בשלווה – היה קופץ עליו רוגזו של עשיו''. גולה אחר גולה גלתה יהדות לודמיר, אבל שמחים בחלקם היו היהודים שחיו את חייהם בה בעמל, ביגיעה, באחדות, בהומור, עיתים בשלווה ועיתים לא, אבל תמיד יהודים טובים של העיירה היהודית, עד שעלה עליהם הכורת והשמיד את כל תפארתה של לודמיר. קרוב לשלושים אלף יהודים, אנשים נשים וטף, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם קדושים שמסרו נפשם להקדיש ליוצרם באותן שנות ראינו רעה, שנות השמדת יהדות... קרא עוד
הרה"ק רבי נחמיה אלתר זצ"ל הי"ד
בשנת תרל"ד נולד גאון יהדות פולין, הצדיק הקדוש רבי נחמיה אלתר, עליו אמרו כבר בצעירותו שאינו יודע צורת מטבע ואף את ביתו אינו מכיר. רבי נחמיה אלתר מגור הוא היה קדוש וטהור מבואו ועד צאתו, בן יקיר וחביב ל''שפת אמת'' מגור, גאון מופלא שהעמיד תלמידים רבים, ראש הישיבה הראשון של ''שפת אמת" בירושלים, שאליה עלה לאחר המלחמה העולמית הראשונה ובה שהה עד שנת תרצ"א. מששב לפולין הוכתר כרב בלודז', והיה נודע כגאון הדור שרבים שיחרו לפתחו. בימי השואה הנוראה שתה את כוס התרעלה, שיכל את שבעת ילדיו ונותרה לו בתו הצדקנית הרבנית יוטע הענע לפליטת עולמים. היא הייתה נשואה לרבי הקדוש מגור רבי שמחה בונים, ובנס ני... קרא עוד
לאופולדשטאדט – אי יהודי בלב הדנובה
בשנת תרפ"ב, לפני מאה שנה בדיוק, הייתה לאופולדשטאדט קהילה חמה ותוססת. תלמידי חכמים רבים התגוררו בה, חסידים ואנשי מעשה העניקו לה את ההווי הייחודי שלה, עד שרבים כינו אותה בתואר "רובע ברוקלין של וינה", זאת עקב אחוז היהודים הגבוה שהתגורר בה. ארבעים אחוז מתושבי לאופולדשטאדט היו יהודים. "שיף שוהל" הנודע – בית הכנסת "קהל עדת ישראל" – היה תמיד מלא יהודים שמחים ורעננים, אנשי עמל ויגיעה, תלמידי חכמים, משכימי קום, בעלי צדקה וחסד. בית הכנסת "שיף שוהל" בוינה נוסח התפילה ב"שיף שוהל" היה ייחודי, וחזנים ידועי שם היו מרטיטים לבבות בנעימות קולם. בשנת תרפ"ב, לפני מאה שנה, עת מונה ב"שיף שוהל" החזן הנ... קרא עוד
וילכו שניהם יחדיו…
ליום הזיכרון של הרבי מקרעטשניף, ניצול השואה שהקים עולמות של תורה וחסד ורבים השיב מעוון אשוויץ, תש"ד. אב ובנו עומדים יחד זה מול זה, עיניהם נפגשות, ודומעות. פרידה. בנו רבי אליעזר זאב רוזנבוים, הרבי מקרעטשניף הי"ד "אתה תשרוד", מבטיח האב הגדול, רבי אליעזר זאב רוזנבוים, הרבי מקרעטשניף, לבנו הבחור, דוד משה. אתה תשרוד כי "העולם עוד צריך לך. העולם זקוק לך", אולם אני הולך, עליי נגזרה הגזרה. האב בירך את בנו, והסמיך אותו להיות ממשיכו ברבנות ובהנהגת הכלל, ונפרד ממנו. לעולם. הרבי הקדוש מקרעטשניף נרצח באושוויץ ואילו הבן, רבי דוד משה בן ה-19, שרד ואחרי המלחמה שב לסיגעט, שם התקבצו פל... קרא עוד
150 שנה לייסוד "החברה לקניית אדמת יריחו" – היוזמה האדירה שהובילו גדולי ישראל מפולין, ובראשם הגה"ק רבי חיים אלעזר ואקס, ה"נפש חיה" מקאליש זצ"ל, להעלאת יהודי הגולה לארץ ישראל ויישובם באזור יריחו.
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר וואקס, מגדולי צדיקי וגאוני הדור לפני כמאה וחמישים שנה, רבה של קאליש הנודע בשם ספרו "נפש חיה", נולד בעיר טארנעגראד לפני מאתיים שנה בדיוק, בשנת תקפ"ב, לאביו הגאון רבי אברהם יהודה לייביש ואימו מרת חיה טאבה. טארנעגראד (טרנוגרוד), עיר הולדתו של ה"נפש חיה", נחרבה עד היסוד לפני שמונים שנה, בקיץ תש"ב, וכל 3,000 יהודי העיר, יהודים קדושים וטהורים, גורשו למותם באכזריות ובסדיסטיות. בכך בא הקץ לקהילה יהודית גדולה, חשובה ושורשית שהיום כמעט אין מי שיודע להגות את שמה, ובעבר פיכו בה חיים יהודיים עשירים; עיירה יהודית מלאה תורה וחיי מעשה בסגנון הישן, שכבר לא קיים היום. לימים... קרא עוד
ויאמר הנני – למען שארית הפליטה
55 שנה לפטירת הרבי מקופישניץ, ט"ז תמוז תשכ"ז הצדיק הנודע רבי אברהם יהושע העשיל מקופישניץ היה נחשב לאחד מגדולי צדיקי הדור כבר בדור שלפני החורבן, אולם את פרסומו בכל העדות והחוגים קנה בשנים שלאחר חורבן אירופה, כשממקום מושבו בארצות הברית, באיסט סייד שבמנהטן, פעל גדולות ונצורות להצלת שארית הפליטה. ביוזמתו נפתחו מוסדות רבים, בתמיכתו ניצלו אינספור צעירים ועל כולם זכור אותו צדיק לטוב בתמיכתו האדירה בחינוך העצמאי בארץ ישראל באותם ימים ראשונים. הוא היה הבריח התיכון לחינוך היהודי בארץ ישראל, ואלמלא הוא אין לדעת כמה רבבות או מאות אלפי תלמידים לא היו זוכים לחינוך יהודי, וחלילה נאבדים כליל מבין כלל... קרא עוד
"רק הגוף היהודי נמצא בגלות, אבל הנשמה היא חופשית!"
י"ב–י"ג תמוז תרפ"ז – 95 שנה לשחרור הרבי הריי"ץ מליובאוויטש מבית הכלא שנים ספורות לאחר המהפכה הקומוניסטית עלה רבי יוסף יצחק שניאורסון על כס נשיאות חסידות חב"ד, זאת בתקופה שבה כל פעילות דתית הייתה אסורה על פי החוק ועלולה הייתה לגרור עונש מוות. רבי יוסף יצחק, איש מסירות הנפש, לא התייחס כלל לחוקי הממשל הסובייטי, ופעל לחיזוק וביצור היהדות בכל רחבי רוסיה הגדולה – "ברית המועצות" – מעצמת-העל ששלטה על חמישה עשר אחוזים משטחי היבשה בעולם כולו. הרבי הריי"ץ מליובאוויטש רבי יוסף יצחק הקים רשת מוסדות חינוך וניהל מערכת מסועפת של פעילים שהפיצו תורה ויהדות במסירות נפש, והבעירו את הגחלת היהודית ... קרא עוד
שלושה לילות, שלושה אנשים, רבי אחד.
ליום הזיכרון של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז, ניצול השואה שאיבד את כל משפחתו בשואה וזכה להתנער מהאפר ולהקים עולמות כבירים של תורה וחסד. ט' תמוז. מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם. 1 בלילה אפל אחד בגטו, כך סיפר הרבי מצאנז לרבנית ע"ה, שהיתי עם יהודי מתבולל. היהודי הזה היה "רחוק מאוד", כך תיאר זאת הרבי. "רחוק מאוד מאוד". עד כדי כך רחוק, שהיה נשוי לגויה שילדה לו שלושה בנים. גויים. הלילה היה אפל. אסירי המחנה שכבו בדרגשיהם, מכונסים בעצמם, איש איש ביגונו, איש איש בכאביו, והיהודי שלידי שכב, עיניו בוהות באוויר, כבויות, משדרות עצב, ייאוש תהומי וחידלון. רכנתי אליו והתחלנו לדבר. ה... קרא עוד
"תקופת אירוסין בת שבע שנים"
לזכר הגאון רבי שניאור קוטלר, ראש ישיבת ליקווד זצ"ל ארבעים שנה לפטירתו. רבי שניאור קוטלר נולד בשנת תרע"ח בעיר סלוצק לאביו הגאון הנודע רבי אהרן קוטלר. רבי ברוך בער ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ, משוחח עם רבי אהרן קוטלר בזמן נופשם ביער. לידו משמאל עומד הרב רבי משה שצ'קס, רב ואבד בלומז'ה. הנער הוא שניאור קוטלר, בנו של רבי אהרון אימו הייתה מרת חנה פערל, בת הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. רבי שניאור היה עילוי, גאון מופלא ומנהיג נערץ לאלפים ורבבות. לזכותו נזקפת מהפכת הישיבות והכוללים בארצות הברית. בהיותו פעוט בן שנתיים וחצי הבריח אותו אביו מעבר לגבול פולין-רוסיה כי חשש שהבולשוויקים י... קרא עוד
"מאתיים ימי חרדה"
בני היישוב היהודי בארץ ישראל שכבר התגוררו כאן לפני שמונים שנה, בקיץ שנת תש"ב, זכרו כל ימיהם, וזקני העדה שעדיין עימנו, לאורך ימים, עדיין זוכרים היטב את "מאתיים ימי החרדה" ואת המושגים שנלוו ל"ימים נוראים" אלו, מושגים שהחרידו את בני היישוב בארץ ישראל שכבר התכוננו במתח עצום לגרוע מכול. היישוב היהודי לא ידע את נפשו מאימת הצורר רומל, הגנרל הנאצי ששכן לא רחוק מדרום לארץ ישראל ולא הסתיר כלל את כוונותיו. התוכנית שלו הייתה ברורה ופשוטה להחריד: להפעיל את "האוכלוסייה המקומית" במצרים ובארץ ישראל, קרי הערבים, לצורך השמדת יהודי ארץ ישראל, שמנו אז כחצי מיליון נפש. הגנרל רומל מנחה את פיקודיו במהלך ה... קרא עוד
75 שנה לגילוי יומנה של אנה פרנק
יומנה של אנה פרנק הוא היומן המפורסם ביותר בעולם. 33 מיליון עותקים ממנו נמכרו, והוא תורגם כמעט לכל שפה מדוברת בעולם המפותח. מוזאונים על שמה של הנערה היהודייה המפורסמת בעולם קיימים במקומות רבים בעולם המערבי, ודומה כי אין מי שלא שמע אי פעם את שמה של אנה פרנק. אולם מחקר שנערך בארצות הברית בתקופה האחרונה מגלה שרוב בני הנוער אינם מודעים לעובדה שאנה הפרנק המפורסמת, זו ששמה מונצח באינספור ערים, אתרים, מוסדות, סרטים, ספרים וכתבי עת, הייתה נערה יהודייה. אנה פרנק אומנם משפחתה של אנה לא נחשבה משפחה חרדית לפי המשמעות הרגילה של הגדרה זו, אולם עלעול בדפי היומן המופלא, המבטא כישרון כתיבה והבעה נדיר... קרא עוד
כ"ה סיוון תרפ"ב – כ"ה סיוון תשפ"ב – מאה שנה לאישור המנדט הבריטי בארץ ישראל.
המנדט הבריטי אושר ונוסד רשמית לפני מאה שנה בדיוק, ביום כ"ה בסיוון תרפ"ב, על ידי "חבר הלאומים" – גוף שהיה "הגלגול הראשון" של ארגון האו"ם. חבר הלאומים נוסד אחרי מלחמת העולם הראשונה במטרה לייצב את השלום העולמי ולמנוע מלחמת עולם נוספת. הרב יוסף חיים זוננפלד בראש משלחת לקבלת פני הנציב העליון האנגלי. מימין לשמאל הרב משה לייב ברנשטיין מראשי העדה החרדית, הרב י. דיסקין, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב ראובן שלמה יונגרייז, יו"ר "העדה החרדית". זה היה גוף מסורבל "חסר שיניים" שנכשל במשימתו המרכזית, ותוצאותיה העגומות של מלחמת העולם השנייה הן ההוכחה הטובה ביותר לכישלון "מפואר" זה. אולם גם אחת מהחלטו... קרא עוד
מאה שנה לייסודו של סמינר בית יעקב הראשון
רחוב סטניסלבה 10, קראקוב - פולין בית יעקב, מהפכת החינוך שהצילה דורות, הוקמה בידי שרה שנירר בשנת תרע"ח, כבית ספר קטן שפעל בתוך בית פרטי, ומשקיבלה את עידודו והסכמתו של הרבי מגור, כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מרדכי זצ"ל, ושל מרן הגאון הקדוש החפץ חיים זצ"ל, והרעיון החל לקרום עור וגידים והפך להיות רשת בתי ספר ענפה וממוסדת, התעורר הצורך לייסד סמינר להכשרת מורות ומחנכות. סמינר "בית יעקב" למורות בקרקוב במהלך בנייתו מסופר שהתייחסותו הראשונה של ה"אמרי אמת" מגור ליוזמה זו, שהפיחה רוח חיים בקרב אלפים מיהודי פולין שרשמו את בנותיהם ל"בית יעקב", ניתנה כמענה לשאלתו של חסיד גור שבבניין שבבעלותו התק... קרא עוד
חייקל לונסקי, סופר, ספרן וביבליוגרף.
ר' חייקל לונסקי היה איש שקט, אבל מעיינות טוב וחסד נשפכו מעיניו הטובות וחיממו אינספור לבבות, גם בימי הרעה, ימי "גטו וילנה" הקשים והנוראים, שהסתיימו בחיסול קהילת וילנה הענקית והשורשית, מי ייתן לנו תמורתה. שמונים שנה מלאו למותו של ר' חייקל לונסקי, האיש והאגדה, האיש וההיסטוריה, האיש והספרייה. את "ספריית שטראשון" איווה לו רבי חייקל לונסקי לבית ולמפעל חיים. הוא הכיר את רבבות עותקי הספרייה כאדם המכיר את תפילת "אשרי". ראש טוב היה לו בין כתפיו, אותו מילא באסמי ידע אינסופיים, ומהם העניק בטוב ליבו לכל באי הספרייה וחוסי צילה. רבי חייקל שימש 45 שנה כספרן "ספריית שטראשון" שבווילנה. הוא גם חיבר ספר... קרא עוד
ז'פוריז'יה
טילים נפלו סמוך לבית הכנסת בז'פוריז'יה, כך סיפרו השבוע כתבי העת ואתרי החדשות. רב העיר, שליח חב"ד הרב נחום ערנטרוי, השוהה בעיר, עדכן שעל פי הדיווחים המקומיים ישנם כמה פצועים: "היו פיצוצים חזקים והתעוררתי מהרעש. היה לנו נס גדול. ברוך השם שלומי ושלום בני הקהילה טוב. זו הפעם הראשונה שנופל במרכז העיר, 5 דקות הליכה מבית הכנסת". סביר להניח שרבים מאיתנו לא שמעו כלל את שמה ואת שמעה של עיר זו, אולם ז'פוריז'יה היא עיר ענקית בת קרוב למיליון תושבים, ועד השואה הייתה בה קהילה יהודית ענקית שפשוט נכחדה מהעולם. קהילת ז'פוריז'יה, ובעגה האידישאית זאַפּאָראָזשיע, מנתה לפני השואה כעשרים ושבעה אחוזים מהעיר (ב... קרא עוד
אלו שהתנערו מהאפר
בס"ד. "ובמותם לא נפרדו..." הצדיק הקדוש רבי יהודה מדזיקוב זצ"ל הגאון המופלא רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, ה"מנחת יצחק" י"א סיוון תשמ"ט – יום פטירת שני צדיקים וגאונים, פליטי שואת אירופה, שהתנערו מהאפר וטמנו עמוק בליבם את יגונם, וכל חייהם היו מקשה אחת של הרבצת תורה, חסידות וחסד. הגאון המופלא רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, ה"מנחת יצחק", והצדיק הקדוש רבי יהודה מדזיקוב זצ"ל. שניהם, רבי יצחק יעקב ווייס, גאב"ד העדה החרדית ומחבר השו"ת הנודע "מנחת יצחק", ורבי יהודה הורויץ מדזיקוב, היו תפארת יהדות גאליציה הגאונית והחסידית. שניהם למדו בבחרותם אצל הגאון הנודע רבי מאיר אריק וקיבלו ממנו היתר ... קרא עוד
מסירות נפש בוילנא
ז' סיון, יום הזיכרון לגראף פוטוצקי בשניפישוק, כיום שכונה בווילנה, היה שנים רבות בית החיים הגדול והעתיק בו נטמנו רבבות מתושבי ווילנא, ובראשם, הגאון רבי אליהו מווילנא וגר הצדק הנודע אברהם בן אברהם, הגרף פוטוצקי. גר הצדק הנודע, שגדולי עולם דיברו גדולות ונצורות בשגב קדושתו, נהרג ביום השני של חג השבועות על קידוש השם. גופו הטהור נשרף באכזריות ונשמתו יצאה תוך כדי זעקת ''שמע ישראל'' שהדהדה למרחקים. הצדיק הנשגב רבי אלכסנדר זיסקינד, מחבר 'יסוד ושורש העבודה' הסתתר יממה שלמה בקרבת מקום עקידתו כדי שיוכל לענות אמן על ברכתו ''אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על קידוש השם''. ואילו החפץ חיים התבטא ש... קרא עוד
כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב
שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין. בס"ד כ"ט אייר תש"ב – כ"ט אייר תשפ"ב שמונים שנה להריגת הרבי הקדוש מראדזין. רבי שמואל שלמה ליינר האדמו"ר מראדזין פולין מגדולי צדיקי פולין היה הרבי מראדזין, רבי שמואל שלמה הי"ד, שנודע בתקיפותו ובהנהגתו הרוממה. רבים נהרו לפתחו, וישיבתו ''סוד ישרים'' קיבצה לתוכה את המיטב של צעירי הצאן. צעיר לימים היה, אך כוחו היה רב בביצור החינוך היהודי בפולין. הוא הקים שבעה סניפים לישיבתו, ועשה רבות למען תנועת בית יעקב. בפרוץ השואה נמלט לוולדובה, משם ניסו חסידיו להוציא אותו ולהבריח אותו אל מחוץ לאזור הסכנה, אולם הוא התנגד לכך בתוקף ובכסף שנאסף להצל... קרא עוד
ערב שבועות תשכ"ז
נסיעתו הראשונה של הרבי מצאנז לכותל המערבי בשנת תשכ"ז שהה האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, בארצות הברית. האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג הוא הגבר ראה עני בשבט אברתו, הוא אשר איבד במלחמה את כל היקרים לו: אישה, אחד עשר ילדים, קהילה מפוארת וכל תלמידיו וחסידיו, עקב בדאגה אחר הידיעות המחרידות שהגיעו מארץ ישראל דבר יום ביומו. איומיהם של צבאות ערב על מדינת ישראל, צבאות שהיו חזקים ורבים פי כמה וכמה מצבאה של המדינה הצעירה, הדירו שינה מעיניו, והוא הרבה לבקש רחמים, לקרוע שערי שמיים בתפילותיו. והימים ימי שמחה במעון קודשו, שכן בתו הבכי... קרא עוד
תקיעת השופר של הניצול היחיד
לקראת יום ירושלים משעה שנשמעה הקריאה ''הכותל בידינו'' והרעידה לבבות ישראל בכל העולם כולו, השתוקק הרב אריה לוין ללכת אל הכותל המערבי, להתרפק אל אבניה ולשאת תפילה מעומק ליבו הטהור. רבי אריה לוין, אוהב ישראל בכל נימי נפשו, נשא את סבלות הדור על כתפיו והיה שופך כמים תפילות למען הכלל והפרט. הרב אריה לוין שוקד על תלמודו הכותל, כותל הדמעות, היה לו לחבר נאמן, לידיד נפש, ובו היה מספיג את תפילותיו שבקעו מעומק לב אוהב ודואג. בעשרים השנים שבהן היה הכותל המערבי בידי הירדנים נמנע מרבי אריה לוין להתרפק בתפילה במקום שריד בית מקדשנו ולהתמוגג שם על אבניו בדמעות מרות ורותחות, אך משבאה הבשורה ע... קרא עוד
כ"ז אייר. יום הולדתו ויום פטירתו של חיים פרידמן
בבית הקברות שער הגולן ניצבת לה מצבה דוממת, בודדת, עצובה וקורעת לב. בת 68 שנה היא המצבה הזו, ותחתה טמונה גופתו של קדוש, גיבור, נצר יחיד למשפחתו, שעבר את אימי השואה, עלה לארץ בגפו ונפטר מתוך מסירות נפש למען עם ישראל. חיים פרידמן נולד בפולין ביום שבת קודש, כ"ז באייר תרצ"ד. כילד קטן עבר את השואה ואיבד בה את אביו ואת אימו, את אחיו ואחיותיו, את סביו וסבתו. הוא נשאר בודד בעולמו, והחליט לעלות לארץ ישראל. חיים פרידמן בשנת תש"ט עלה לארץ, ואחרי שנים ספורות התנדב להילחם להגנת עם ישראל ביישובי הצפון. בשנת תשי"ד השתתף בקרב ניצנה, שם מת על קידוש השם בדיוק ביום הולדתו העשרים, ביום ראשון, כ... קרא עוד
וולוז'ין – עיר ואם בישראל
כ"ג אייר תש"ב, יום השנה השמונים להשמדת יהדות וולוז'ין. על אם הדרך בין וילנא למינסק יושבת לה וולוז'ין, עיר ליטאית עתיקה שהותירה חותם עז לשעה ולדורות. בניינה הגדול והנאה של הישיבה הנודעת של וולוז'ין, שהייתה מכונה בחיבה ''אם הישיבות'', קיים עד היום ומתנוסס בה לתפארת, גל-עד לימים שהיו. וולוז'ין הייתה עיר יהודית חיה ותוססת. גאוני עולם ישבו בה, גדולי הדור הליטאיים הקרינו ממנה אורם לכל קצווי ליטא ואירופה בכלל. הנודע שבהם הוא כמובן רבי חיים מוולוז'ין, מחבר "נפש החיים", שהשפעתו העצומה על עולם התורה והישיבות ניכרת על כל צעד ושעל. גם גדולי עולם, הגאונים הנודעים לבית בריסק, חיו ופעלו בוולוז'ין. רבנ... קרא עוד
ל"ג בעומר תרפ"ד – 22 מאי 1924
תשעים ושמונה שנה להנחת אבן הפינה לבניין ישיבת חכמי לובלין. מעמד הנחת אבן הפינה לישיבה הגדולה והמפוארת בעולם, היה אירוע אדיר שכמותו לא חוותה פולין היהודית עד אז מעודה. התיעודים שפורסמו בעיתונות העולמית ביטאו עוצמה יהודית פורצת גבולות והתחדשות מרעננת שהרנינה לבבות של מאות אלפים ברחבי העולם. מאות המשתתפים במעמד הנחת אבן הפינה לישיבת חכמי לובלין בפולין בשורת הישיבה החדשה שהרימה את קרן התורה ואת קרן ישראל הרימה את המורל הלאומי היהודי וטיפחה ציפייה רוויית התרגשות אין קץ בקרב אינספור יהודים ברחבי כל מדינות אירופה והעולם היהודי, שעיניהם יצאו לראות כבר את הבניין המפואר בבניינו ותפארתו,... קרא עוד
ל"ג בעומר בקראקא
מסורת ארוכת שנים שנגדעה בשנות הזעם. ביום ל"ג בעומר היו משחירים רחובותיה של קראקא העתיקה מרוב אדם. מכל קצות פולין וגאליציה, ואף מהונגריה ועוד, היו מגיעים רבבות אלפי ישראל למקום מנוחתו של אביר הרועים, מרן רבי משה איסרליש, הרמ"א, ביום ההילולא שלו, שחל בי"ח באייר, ל"ג בעומר. תיעודים שונים נשמרו מהווי ימי ל"ג בעומר בקראקוב, ואלו נותנים לנו, שמונים שנה ויותר מאז, מבט כלשהו על עולם מופלא שהיה ואיננו. לפנינו תיאור מרתק מעטו של יוסף בוסק, מספרו ''יערות הסנה אכלו'', באדיבות ארגון יוצאי קרקוב בישראל: במשך מאות שנים היו אירועי ל"ג בעומר מיוחדים לעיר הזאת בגלל מקום קברו של הרמ"א, שבני העיר ... קרא עוד
שמונים שנה ל"קרב חרקוב".
כשרוב בני האדם קוראים או שומעים חדשות לבקרים על אודות קצב ההתקדמות של צבא רוסיה ב''קרב חרקוב'' ומתעדכנים על ההצלחות הרוסיות או האוקראיניות בחבל ארץ זו – הם עושים זאת די בחוסר עניין, וגם זעקת ה''גוואלד'' של נשיא אוקראינה היהודי, זלנסקי, על הפצצת אתר הזיכרון ליהודי חרקוב, חלפה להם ליד האוזן ומצאה אותם די אדישים. אולם למען האמת, צמד המילים ''קרב חרקוב'' אמור להניע נימים בליבו של כל יהודי, שכן קרב חרקוב הקודם, שהוכרע בניצחון נאצי מובהק, סתם את הגולל על יהדות מפוארת – קהילה גדולה ומכובדת ושורשית במזרח אירופה שפשוט הושמדה מהעולם. בחודש מאי 1942 (אייר תש"ב, לפני שמונים שנה בדיוק) התחולל ''קרב חרק... קרא עוד יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל.
חיים ומוות על קידוש השם – הקדוש ר' יוסף בוימינגר מסירות הנפש של הנצר האחרון למשפחת בוימינגר מפשמישל להגנת ארץ ישראל. הקדוש ר' יוסף בוימינגר ביום ד' אייר תש"ח, היום לפני 74 שנה, יום לפני הכרזת מדינת ישראל, נרצח על קידוש השם יוסף בומינגר בעמדו על משמרתו בכפר עציון, שלושה שבועות לפני יום הולדתו העשרים. במותו נכחד הנצר האחרון למשפחה חשובה ומפוארת, משפחת בוימינגר הידועה מפשעמישל שכולה עלתה על המוקד במחנות ההשמדה, בימי השואה. רחוב מיצקיוויץ' בעיר פשמישל, גליציה, שוקק חיים ההורים של יוסף, אחיו, אחיותיו וסבתו הושמדו כולם בשנת תש"ג, ודודיו הוגלו לסיביר. יוסף עצמו ה... קרא עוד
זדונסקה ולה, עיר ואם בישראל
לקראת יום השואה. דמעות רותחות על עיר יהודית שנחרבה. ועל עשרת אלפי קדושיה שהומתו במיתות משונות לפני שמונים שנה. קיץ תש"ב. על זדונסקה ולה לא רבים בדורנו שמעו, לא על תפארתה מימי קדם ולא על סופה הטראגי. רחוב סטאנשיץ בגטו זדונסקה-וולה, פולין אבל בזדונסקה ולה ארעו לפני שמונים שנה, בסוך החורף ותחילת הקיץ של שנת תש"ב, שני מעמדים נוראים של קידוש השם ברחובה של עיר בהם אולצו אלפי יהודי זדונסקה ולה לצפות תקופה קצרה לפני גירושם ורציחתם במחנה ההשמדה חלמנו, בסוף הקיץ של אותה שנה, תש"ב. זדונסקה ולה הייתה עירו של הרבי הראשון מסטריקוב, ובה התגוררו במשך השנים אלפי חסידים ואנשי מעשה דורות ש... קרא עוד
הגאון מקאז'ליקוב רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל, הי"ד.
יום השנה לפטירתו, כ"ז ניסן תש"ג. הרב פרומר היה נחשב לאחד מגדולי הדור לפני השואה. ספרי השו"ת שלו נפוצו בעולם היהודי על כל רבדיו, בין השאלות שהורצו אליו שנדפסו בארץ צבי ועוד ספרים, קיימת חליפת מכתבי תורה בינו ובין גדולי וצדיקי הדור, כמו צדיקי בית גור ועוד. הרב אריה צבי נולד בעיירה צ'לאדז (שלזיה, דרום פולין, קרוב לגבול עם סלובקיה ושכנה קרובה של קטוביץ הידועה) בשנת תרמ"ד ובהיות בן שלוש נפטרה אמו. כשאביו התחתן בשנית, עבר לגור אצל קרובי אמו בעיירה וולברום שב''פולין קטן'' אז החלה ספינת חייו לשוט על פני מים סוערים שמאז ועד יום מותו לא נחו לרגע. אבל למרבה הפלא עם כל מה שעבר עליו היה ... קרא עוד
חורבן בית הכנסת העתיק "מהר"ם מלובלין" – שלהי חודש ניסן תש"ב.
יהדות לובלין העתיקה והמפוארת, הייתה הקרבן הראשון של ''מבצע ריינהרד'' הידוע לשמצה, שבמסגרתו חוסלה באכזריות פראית אוכלוסיית הגטאות הגדולים בכל רחבי פולין. מבין ארבעים אלף יהודי לובלין שהיוו כשליש מאוכלוסיית העיר, נהרגו שלושים וחמש אלף איש עד חודש ניסן – אייר תש"ב, והאלפים הבודדים ששרדו, גורשו לגטו קטן בשם ''מיידן טטרסקי'' וממנו למחנה מיידנק, שם נהרגו כולם במהלך מבצע ''חג הקציר'' (סתיו תש"ד, במסגרת מבצע בעל שם חגיגי זה, נהרגו ביריות לתוך בורות למעלה מארבעים ושלוש אלף יהודים בו זמנית בכמה מקומות, תוך השמעת מוזיקה מחרישת אוזניים). אז, באביב 1942, שלהי ניסן תש"ב, משעלה הכורת על הקהילה ה... קרא עוד
"טבח דונמונדה"
טבח שבוצע בימי כ"ו אדר וח' ניסן תש"ב, בתוך בור ענק ביער סמוך לריגה בו נורו למוות יהודים מגורשי גרמניה ששוכנו במחנה יונגפרנהוף. גטו ריגה ידוע לשמצה ואזכורו מעלה רטט של יגון נוקב. מתוך חמישים אלף היהודים ששוכנו בו בכפיה, שרדו רק מאה (!). אנשי הס.ס. ועוזריהם הלטבים הפעילו אכזריות חייתית על קרבנותיהם, ומתוך מסכת ההתעללויות והרציחות נודעו מעשי ההרג ההמוניים שבוצעו ביערות ריגה, על מנת לדלל את אוכלוסיית הגטו. הטבח הראשון היה בין י' לי"ח כסליו שנת תש"ב (1941). במסגרת טבח זה אולצו 27 אלף יהודים אזרחי לטביה להתכנס ביער 'רומבולה', וזאת כדי לפנות מקום בגטו מינסק עבורי יהודי גרמניה המגורשים. ... קרא עוד
שמונים שנה לפתיחת מחנה ההשמדה בלז'ץ
כ"ח אדר תש"ב – כ"ח אדר תשפ"ב (17 מרץ 1942). במחנה בלז'ץ מצאו את מותם קרוב לחצי מיליון יהודים, אולם המחנה לא קיבל את פרסומו עקב כך שכמעט לא נותרו ממנו שרידים. ידוע על שלושה בני אדם שיצאו את שערי המחנה בחיים. בלז'ץ היה מחנה ההשמדה הראשון (בתחום הגנרלגוברנמן - שטחי פולין הכבושה שלא סופחו לגרמניה) לפני ''סוביבור'' ו''טרבלינקה'' ומיקומו נבחר עקב הסמיכות לגבול לובלין –גאליציה. בלז'ץ נבנתה קרוב לשנה בידי עובדי כפיה והוקמו בה תאי גז נייחים בהם הומתו אלף איש ביום. עובדי הכפיה שהקימו את המחנה הומתו בחנק בשלב הניסוי שבוצע בהם בסוף פברואר 1942, כשגז הפחמן הוזרם לראשונה באמצאות צינורות אל התאי... קרא עוד
