ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל.

חיים ומוות על קידוש השם –  הקדוש ר' יוסף בוימינגר מסירות הנפש של הנצר האחרון למשפחת בוימינגר מפשמישל להגנת ארץ ישראל. הקדוש ר' יוסף בוימינגר ביום ד' אייר תש"ח, היום לפני 74 שנה, יום לפני הכרזת מדינת ישראל, נרצח על קידוש השם יוסף בומינגר בעמדו על משמרתו בכפר עציון, שלושה שבועות לפני יום הולדתו העשרים. במותו נכחד הנצר האחרון למשפחה חשובה ומפוארת, משפחת בוימינגר הידועה מפשעמישל שכולה עלתה על המוקד במחנות ההשמדה, בימי השואה. רחוב מיצקיוויץ' בעיר פשמישל, גליציה, שוקק חיים ההורים של יוסף, אחיו, אחיותיו וסבתו הושמדו כולם בשנת תש"ג, ודודיו הוגלו לסיביר. יוסף עצמו ה... קרא עוד

זדונסקה ולה, עיר ואם בישראל

לקראת יום השואה. דמעות רותחות על עיר יהודית שנחרבה. ועל עשרת אלפי קדושיה שהומתו במיתות משונות לפני שמונים שנה. קיץ תש"ב. על זדונסקה ולה לא רבים בדורנו שמעו, לא על תפארתה מימי קדם ולא על סופה הטראגי. רחוב סטאנשיץ בגטו זדונסקה-וולה, פולין אבל בזדונסקה ולה ארעו לפני שמונים שנה, בסוך החורף ותחילת הקיץ של שנת תש"ב, שני מעמדים נוראים של קידוש השם ברחובה של עיר בהם אולצו אלפי יהודי זדונסקה ולה לצפות תקופה קצרה לפני גירושם ורציחתם במחנה ההשמדה חלמנו, בסוף הקיץ של אותה שנה, תש"ב. זדונסקה ולה הייתה עירו של הרבי הראשון מסטריקוב, ובה התגוררו במשך השנים אלפי חסידים ואנשי מעשה דורות ש... קרא עוד

הגאון מקאז'ליקוב רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל, הי"ד.

יום השנה לפטירתו, כ"ז ניסן תש"ג. הרב פרומר היה נחשב לאחד מגדולי הדור לפני השואה. ספרי השו"ת שלו נפוצו בעולם היהודי על כל רבדיו, בין השאלות שהורצו אליו שנדפסו בארץ צבי ועוד ספרים, קיימת חליפת מכתבי תורה בינו ובין גדולי וצדיקי הדור, כמו צדיקי בית גור ועוד. הרב אריה צבי נולד בעיירה צ'לאדז (שלזיה, דרום פולין, קרוב לגבול עם סלובקיה ושכנה קרובה של קטוביץ הידועה) בשנת תרמ"ד ובהיות בן שלוש נפטרה אמו. כשאביו התחתן בשנית, עבר לגור אצל קרובי אמו בעיירה וולברום שב''פולין קטן'' אז החלה ספינת חייו לשוט על פני מים סוערים שמאז ועד יום מותו לא נחו לרגע.  אבל למרבה הפלא עם כל מה שעבר עליו היה ... קרא עוד

חורבן בית הכנסת העתיק "מהר"ם מלובלין" – שלהי חודש ניסן תש"ב.

יהדות לובלין העתיקה והמפוארת, הייתה הקרבן הראשון של ''מבצע ריינהרד''  הידוע לשמצה, שבמסגרתו חוסלה באכזריות פראית אוכלוסיית הגטאות הגדולים בכל רחבי פולין. מבין ארבעים אלף יהודי לובלין שהיוו כשליש מאוכלוסיית העיר, נהרגו שלושים וחמש אלף איש עד חודש ניסן – אייר תש"ב, והאלפים הבודדים ששרדו, גורשו לגטו קטן בשם ''מיידן טטרסקי'' וממנו למחנה מיידנק, שם נהרגו כולם במהלך מבצע ''חג הקציר'' (סתיו תש"ד, במסגרת מבצע בעל שם חגיגי זה, נהרגו ביריות לתוך בורות למעלה מארבעים ושלוש אלף יהודים בו זמנית בכמה מקומות, תוך השמעת מוזיקה מחרישת אוזניים). אז, באביב 1942, שלהי ניסן תש"ב, משעלה הכורת על הקהילה ה... קרא עוד

"טבח דונמונדה"

טבח שבוצע בימי כ"ו אדר וח' ניסן תש"ב, בתוך בור ענק ביער סמוך לריגה בו נורו למוות יהודים מגורשי גרמניה ששוכנו במחנה יונגפרנהוף. גטו ריגה ידוע לשמצה ואזכורו מעלה רטט של יגון נוקב. מתוך חמישים אלף היהודים ששוכנו בו בכפיה, שרדו רק מאה (!). אנשי הס.ס. ועוזריהם הלטבים הפעילו אכזריות חייתית על קרבנותיהם, ומתוך מסכת ההתעללויות והרציחות נודעו מעשי ההרג ההמוניים שבוצעו ביערות ריגה, על מנת לדלל את אוכלוסיית הגטו. הטבח הראשון היה בין י' לי"ח כסליו שנת תש"ב (1941). במסגרת טבח זה אולצו 27 אלף יהודים אזרחי לטביה להתכנס ביער 'רומבולה', וזאת כדי לפנות מקום בגטו מינסק עבורי יהודי גרמניה המגורשים. ... קרא עוד

שמונים שנה לפתיחת מחנה ההשמדה בלז'ץ

כ"ח אדר תש"ב – כ"ח אדר תשפ"ב (17 מרץ 1942). במחנה בלז'ץ מצאו את מותם קרוב לחצי מיליון יהודים, אולם המחנה לא קיבל את פרסומו עקב כך שכמעט לא נותרו ממנו שרידים. ידוע על שלושה בני אדם שיצאו את שערי המחנה בחיים. בלז'ץ היה מחנה ההשמדה הראשון (בתחום הגנרלגוברנמן - שטחי פולין הכבושה שלא סופחו לגרמניה) לפני ''סוביבור'' ו''טרבלינקה'' ומיקומו נבחר עקב הסמיכות לגבול לובלין –גאליציה. בלז'ץ נבנתה קרוב לשנה בידי עובדי כפיה והוקמו בה תאי גז נייחים בהם הומתו אלף איש ביום. עובדי הכפיה שהקימו את המחנה הומתו בחנק בשלב הניסוי שבוצע בהם בסוף פברואר 1942, כשגז הפחמן הוזרם לראשונה באמצאות צינורות אל התאי... קרא עוד

ז' אדר תשפ"ב שמונים שנה להטבעת ספינת המעפילים "סטרומה".

סטרומה הפליגה מרומניה בנר ראשון של חנוכה תש"ב (דצמבר 1941) ועל סיפונה  769 יהודים שנמלטו מרומניה הפאשיסטית שכבר לחמה אז לצד הנאצים, ומצב היהודים בה היה בכי רע. ההפלגה בת ארבע השעות לכיוון איסטנבול התארכה ליומיים, עקב מצבה המכני של הספינה הישנה שבעבר שימשה להובלת בקר ימית, והוסבה לספינת מסע עבור פליטי מלחמה יהודים, בדרכם לארץ ישראל. הספינה עגנה ב"איזור הבידוד" בנמל איסטנבול במשך עשרה שבועות, והטורקים לא נתנו לפליטים להיכנס לתחומה. בינתיים, מנוע הספינה שבק חיים, ועל סיפונה שבע מאות שישים ותשע יהודים שבורים ומיואשים שעתידם לוט בערפל, ועוד עשרה אנשי צוות, מהם יהודים.  הבריטי... קרא עוד