יש לכם קרובי משפחה שהיו במחנות ריכוז? אחד מאוספיו של ה-ITS הועלה בצורה מקוונת לאינטרנט בשיתוף פעולה עם יד ושם וכעת ניתן לחפש בו תיעוד אותנטי מתקופת המלחמה ביחס ל-2.2 מיליון איש (לאו דווקא יהודים). התיעוד שאפשר למצוא שם הוא לפעמים מדהים. International Tracing Service - ארגון שהוקם על ידי בעלות הברית לאחר המלחמה על מנת לאתר אנשים שאבדו תחת מנגוני הדיכוי הגרמנים. הוא כולל בתוכו מיליוני מסמכים אותנטיים ועוד אינסוף תכתובות ועדויות שנשלחו אליו לאחר המלחמה. עד לאחרונה הוא היה תחת ניהולו של הצלב האדום ורק בשנים האחרונות הוא החל להיפתח לציבור הרחב. כבר נתקלתי לא אחת באנשים שהיו בטוחים שהוריהם לא סיפרו מעולם על קורותיהם משם והופתעו לגלות עדויות שלהם ב-ITS. כרגע מה שעלה לאתר זה רק חלק מהאוצר הבלום שמחזיק ה-ITS, בעיקר תיעוד מזמן המלחמה. ניתן להגיש בקשה ליד ושם או ל-ITS עצמו על מנת לקבל תיעוד רחב יותר. https://collections.arolsen-archives.org/en/search

ביום חמישי י"ט בכסלו תשע"ח - 07.12.17, נפתח בלובלין בטקס רב רושם המוזיאון להיסטורית ישיבת חכמי לובלין. גנזך קידוש השם " שמח לתרום להקמת מפעל הנצחה בעל חשיבות היסטורית - יהודית ראשונה במעלה, וצופה להמשך התפתחותו והפיכתו לאבן שואבת למוקירי הישיבה ולשוחרי דעת.

אל השרים נלוו יועציהם ועוזריהם. כן השתתפו בסיור בכירים במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, מר שמעון שמעון, מפקח ארצי מינהלת פולין והגב' ליאת סלומון מנהלת מה"ד להב"ה.

בעקבות גל השריפות שפקד את ישראל בקיץ שעבר, כשבין היתר היו למאכולת אש ארכיונים. חפצים, מסמכים, צילומים שנמצאו בבתים פרטיים, התעורר הצורך הדחוף לסרוק את החומרים המשפחתיים הכוללים פריטים שערכם רב להיסטוריה היהודית ולשמר אותם בתנאים נאותים. משפחות רבות פנו אל "גנזך קידוש השם" בבקשה לסרוק ולשמר את הארכיונים המשפחתיים שיש להם חשיבות ערכית רבה מלבד החשיבות הנוסטלגית הפרטית. במבצע נמרץ שנערך על ידי "גנזך קידוש השם", נאספו ונסרקו חומרים רבים אשר חשיבותם וערכם הינם לאין ערוך. האוספים עוברים תהליך סריקה, מיון ושימור על ידי ארכיונאים מוסמכים כשבסיום התהליך יונגשו החומרים לציבור הרחב בהתאם להסכמת התורם. החומר המקורי יישמר בקפידה באוצרות גנזך קידוש השם, או יוחזר לבעלים לאחר הסריקה והכל בהתאם להוראות התורם.

פורום הארכיונים הנתמכים ע"י מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט, התכנס ב"גנזך קידוש השם" לדון בבעיות העומדות על הפרק. בפגישה נדונו הדרכים לקידום הצרכים הדחופים של הארכיונים.

קורס למדריכים המלווים קבוצות נוער למזרח אירופה בכלל ולפולין בפרט, נערך ב"גנזך קידוש השם". הקורס נערך מטעם משרד החינוך ועיריית בני ברק.

לרגל יום השואה תשע"ו

צוות שגרירות גרמניה בישראל ערך ביקור בעיר בני ברק במגמה להכרה מקרוב של הציבור החרדי ועצר לסיור מעמיק בארכיון השואה החרדי היחידי בעולם היהודי צוות שגרירות גרמניה בישראל, שערך ביקור בעיר בני ברק במגמה להכרה מקרוב של הציבור החרדי, ביקש במפתיע, במסגרת הביקור לכלול בסיור גם ביקור לימודי ב"גנזך קידוש השם" שבעיר, כדי להתוודע ולהכיר מקרוב בציבור החרדי את דרכי ההנצחה והעלאת זכר ששת מליון הנרצחים הי"ד בשואה האיומה בידי הנאצים והשלטון הגרמני באותן שנים. ר' חנוך זייברט, ראש העיר, שנתבקש ע"י הנהלת הגנזך להצטרף לביקור, סקר בפני צוות השגרירות את היחודיות של "גנזך קידוש השם", המהווה את ארכיון השואה החרדי היחידי בעולם היהודי בכללותו והינו פנינה בכתרה של העיר בני ברק, המטרופולין של הציבור החרדי בעולם. ראש העיר סיפר בהתרגשות לנוכחים את היותו בן לניצולי שואה ונכד ליהודים שומרי תורה ומצוות שהתגוררו לפני מלחמת העולם השניה בברלין שבגרמניה והסביר את החשיבות שהעיר רואה בגנזך מוקד מרכזי לקשר שבין דור ההווה והעתיד לעבר הכאוב ולמפואר שקדם לו. ר' חנוך זייברט ציין בדבריו, כי בגלל החשיבות והיחודיות שרואה העיר ב"גנזך קידוש השם" הקצתה העירייה מתחם חדש ובשטח נרחב, שבו יוקם מבנה רחב-מימדים לגנזך, כדי לאפשר את פיתוחו והרחבתו בקנה מידה מרשים, ובכך תתפתחנה האפשרויות להציג בו, בתנאים הולמים יותר את החורבן ומשמעותו ואת הבניין ושגשוגו. הרב דוד סקולסקי, מנכ"ל גנזך קידוש השם" עמד בדבריו על המניעים בהקמת הגנזך ע"י הסופר החרדי הנודע ומגדולי חוקרי השואה, רבי משה פראגר ז"ל, כמוקד הנצחה ומרכז הדרכה חינוכי לדור הצעיר, אשר לא ידע ולא הכיר את מאורעות השואה ומוראותיה. נציגי השגרירות הגרמנית גילו התעניינות רבה בחומר הארכיוני הרב שבאגפי הגנזך ועיינו בסקרנות גדולה במסמכים מגוונים ובעיתונים יהודיים בשפה הגרמנית מתקופת השואה, צפו בצילומים בחיי היום-יום של ילד יהודי שיצא מגרמניה ב"קינדער טרנספורט" ששולח מכתבים להוריו ולא זוכה לכל מענה, שמעו עדויות מוקלטות על קיום מצוות, עזרה הדדית ומסירות נפש תחת המגף הנאצי וגם קיבלו הסברים ומושגים של שאלות הלכתיות בשואה ועצמת הנפש היהודית מול העומדים לכלותה. חברי משלחת השגרירות הביעו את תודתם על הביקור המרתק בו ראו, לראשונה, את הנצחת זכר השואה בהיבט של הציבור החרדי וציינו את משאלתם לבקר שוב, ובביקור ממושך יותר בגנזך, וכמו"כ לאפשר גם לקבוצות מגרמניה המגיעות לביקור בארץ לסייר בגנזך ולראות דרך מיוחדת ומעניינת להנצחת זכר השואה ונספיה, שבוודאי עד כה לא הכירו בדומה לה.

בשורה לדוברי האנגלית! יחידת הלימוד "כי עמנו-אל" תורגמה לשפה האנגלית. זוהי בשורה חדשה ומשמחת למורים ולמורות המלמדים את נושא השואה לתלמידים דוברי אנגלית בארץ ובחו"ל.

נשלמה סריקתה של יומן ניס שנכתב בעת שנות השואה ע"י הרב ישראל יהושע מאירוביץ ז"ל. היומן כתוב בשפת האידיש ובימים אלו עמלים על סיום תרגומו לעברית.

לרגל השקת הספר "את נשארת שם" - מכתבים לאחות שלא היכרתי

תרמו את האוסף שלהם לגנזך קידוש השם. האוסף מכיל מאות כותרים ביניהם ספרים יקרי ערך. האוסף יועמד לרשות הציבור.

נושא הכנס היה הנצחת השואה בלמידה חוץ-כיתתית, וחברי הפורום נחשפו לפרויקט "חינוך והנחלה" של "גנזך קידוש השם" המרכז פעילות חינוכית, מגוונת ואטרקטיבית למגוון גילאים וקהלי יעד.