ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

אברהם, אברהם, ויאמר הנני…

ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

אבי יתומים

שבעים וחמש שנה לפטירת כ"ק הגה"צ רבי מרדכי מבילגורייא זצ"ל

ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

מאה שנה לחוקי ההגירה לארה"ב

תרפ"ה 1924

ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

ליל הבדולח בעין עיתונות התקופה. הרהורים ותובנות

תערוכות מקוונות

רבי מאיר שפירא מלובלין

ז' במרחשוון יום השנה לפטירתו

ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

מרד הזונדרקומנדו

פרק ג'

ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

מרד הזונדרקומנדו

פרק ב'

ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

השביעי באוקטובר 1944 – שמונים שנה

מאמרי הגנזך

רבי משה פראגר ז"ל

מייסד "גנזך קידוש השם" 40 שנה לפטירתו (תשמ"ד–תשפ"ד)

חדשות הגנזך

תומך גורלי

חדשות הגנזך

למען תספרו לדור אחרון

תערוכות מקוונות

ממעמקים קראתיך

לפניכם מקבץ סיפורים, תצלומים ועדויות מתוך הארכיון של גנזך קידוש השם המספרים על יהודים שלא נכנעו למציאות האכזרית וניסו לשמור, ולו במידת מה, על האפשרות להתפלל אל קונם.

חדשות הגנזך

לרגל האירועים הקשים העוברים על עמנו וארצנו

אחינו כל בני ישראל מצויים בצרה ובשביה, ועינינו נשואות בתפילה לשלומם. גילויי האמונה, המסירות ואהבת ישראל מגיעים אלינו מכל עבר ומוכיחים כי "אין כעמך ישראל".

תערוכות מקוונות

ערבות הדדית

חדשות הגנזך

שמונים לגבורה

חוברת ייחודית "שמונים לגבורה" מספרת לראשונה את סיפור המרי והגבורה הרוחנית בוורשה. החוברת, בהוצאת "גנזך קידוש השם", מבוססת על חומרים מקוריים ומרתקים לעיונכם.

חדשות הגנזך

גבורת הרוח – סרטים

עדויות ויזואליות

גנזך קידוש השם בתמיכת מינהל התרבות, ועידת התביעות, קרן העזבונות והחברה להשבת רכוש עוסק באופן אינטנסיבי בגביית עדויות מניצולי שואה על ידי צוות תחקירנים שהוכשר לכך

מוזיאון עתידי

גנזך קידוש השם רואה את המוזיאון העתידי ככלי להרחיב ולהעמיק את המידע ואת המודעות לנושא השואה, תוך הדגשתה של התגובה היהודית וגילויי העמידה הרוחנית תחת רדיפות הנאצים

המשך קריאה

מייסד הגנזך

ר' משה פראגר

הסופר וחוקר השואה ר' משה פראגר מייסד "גנזך קידוש השם", ר' משה פראגר, נולד בפולין בשנת תרס"ט (1909) ונפטר בא"י בתשמ"ה (1984). הסופר הנודע חי וצפה בשלושת העולמות שאת זכרונם מבקש גנזך קידוש השם להנציח. הוא ראה את יהדות אירופה בשגשוגה ובפריחתה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, חזה בחורבנה הנורא בשואה, וזכה אף לראות כיצד מתוך אפר המשרפות קם דור חדש ומפואר. ר' משה פראגר חש כי הוא מהווה מעין גשר בין-דורי שתפקידו הוא לקשר ולחבר את העולם שחרב עם דורות ההווה והעתיד. בעוד שרבים מהניצולים ומהעדים היו מסוגלים לחשוף את הזוועות רק שנים לאחר התרחשותן, ר' משה פראגר התחיל בכך מיד עם פלישת הנאצים לפולין. גם מתוך אימי המלחמה פעל ר' משה להברחת חומרים תיעודיים על ההשמדה והחורבן לחו"ל. הוא הבין את חשיבותם העצומה של התיעוד ושימור הזיכרון, ומאז ועד יום פטירתו ראה בכך את שליחותו העליונה ואת מפעל חייו. לאחר השואה עסק ר' משה בתיעוד והנצחה בכל דרך אפשרית: וכתב ספרים סיפורים ומאמרים שהפכו לאבני יסוד בספרות השואה. גולת הכותרת של פעילותו הייתה הקמת "גנזך קידוש השם". ר' משה פראגר אמנם הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל, אך כל משפחתו ובני עירו נרצחו על ידי הנאצים. הזכרונות חיו בו בכל רגע ורגע, כפי שהעיד על עצמו באחד משיריו: "מדי ערב נשרף אני בכבשנים, ומדי בוקר גח אני מתוכם חי וקיים".

המשך קריאה