"הטלגרמה של חב"ד" – שמונים שנה אחורה
גבאי בית כנסת חב"ד בתל אביב קיבלו טלגרמה מראש הקהילה היהודית בקויבישאב מ. פייגין, לשלוח מיד מארץ ישראל בדואר אויר לולבים, אתרוגים והדסים.
ידיעה זו, שפורסמה בערב חג הסוכות שנת תש"ד בעיתון "דבר", גרמה לו לסופר נתן אלתרמן להתרגשות רבה, והוא התיישב לכתוב שיר.
ולפני השיר, מעט רקע על התקופה ועל המשורר.
שנת תש"ד, המלחמה העולמית משתוללת ומרחץ הדמים הנאצי אינו פוסק לרגע.
מול גייסותיה של גרמניה ניצבה רוסיה הסובייטית, בהנהגת ראש ממשלתה יוסף סטלין, הקומוניסט העריץ שזה עתה התחילו כוחותיו הצבאיים לקצור הצלחות בשדות הקרב, וזו הפעילה צנזורה צבאית קפדנית על כל דבר דואר שנשלח ברוסיה – מבפנים ומבחוץ.
ידיעה קטנה זו, בדבר הטלגרמה שנשלחה מהקהילה היהודית בקויבישאב ובה מתוארת הבקשה שלהם "לשלוח מיד מארץ ישראל בדואר אויר לולבים, אתרוגים והדסים", הדריכה את דמיונו של נתן אלתרמן שהיה אחד מהמשוררים המוערכים מבין משוררי השירה העברית החדשה. אלתרמן, יליד ורשה, שהיו לו שורשים בחסידות חב"ד, ובכלל יחסו לדת ולמסורת היה אוהד וחם, התיישב לכתוב שיר דמיוני על דו-שיח במשרד הצנזורה הסובייטית לנוכח המכתב ששלחו אנשי הקהילה היהודית הנאנקת אי שם ברוסיה הסובייטית בזמני המלחמה העקובה מדם, מעניות, מאימת מוות ומגזרות הממשלה הסובייטית-קומוניסטית שהרסה את היהדות ברחבי ברית המועצות ואסרה על קיומם של טקסים דתיים כלשהם.
הינה לשון השיר, שפורסם אף הוא בעיתון "דבר" (העיתון היומי של ההסתדרות הכללית).
תמלול:
חסידי חב"ד שברוסיה הריצו טלגרמה לתל אביב בדבר משלוח אתרוגים ולולבים. בדרכה הגיעה הטלגרמה לידי הצנזורה הצבאית הרוסית, ושם:
נשא את ראשו
הצנזור הצבאי
ויברק מבטו, חושד וחד,
ויפנה כה וכה
וישאל חשאי:
שטו טקויה (מה זה) חב"ד?
אז גנח המזכיר: נחפש בתיבות
ונבדוק בתיקים אלפא-ביתיים.
אח… רבים וסבוכים הם ראשי-התבות
של מוסדות-השלטון הסוביטיים…
הם צצים בימינו אחד לאחד
ואתה את שמותם פענח…
ולשאל לא-נעים… תכשל בחב"ד
וספגת מידי המפקח!
אז נכנס קצין הגורדיה דוד שניאורסון,
וירמז לו הצנזור: הקשב נא, דודקה!
אין כמוך בקי בסבכי השלטון,
אנא, מה זה חב"ד? נא, היה לי ידיד כאן!
ויחייך הקצין שניאורסון, מהרהר,
עת הושיט אל הכתב את היד,
וידבר: אי חב"ד, חבר צנזור יקר,
אי חב"ד, חבר צנזור, חב"ד!
שמע גריגורי, שמע גרישה אחי, בן אגנצי,
תבינה אם אזן לי תט.
הוי חב"ד! קודם כל הוא ארגון אנטי-נאצי,
אנטי-נאצי, אחי, בהחלט!
הם אינם מכירים ביאוש וכניעה
וחמים הם כאש מתלקחת!
(לו היתה בידיהם החזית השניה,
היא היתה כבר, אחי, נפתחת.)
וחזק בטחונם מכל צר ואסון
ושוה בטחונם בטליונים! [גדודים]
כך צוה עליהם מנהיגם שניאורסון,
ואני מאותם שניאורסונים…
ובדברי עליהם
בלבבי ארגישה
כי אותו הניצוץ לא יכבה בי לעד!
ולא פעם בקרב, האמינה לי, גרישה,
מתלקחת בי אש-להבה של חב"ד!
ואז אין סכנה ואין פחד, גריגורי!
אין דבר בעולם אשר לא יתכן!
טוב שיש לנו מטריאליזמוס היסטורי
אבל טוב שגם זה יש, לא כן?
אז גרגורי אמר: כן, דוד, אני גוי
אבל בנתי לך, איני פתי.
גם אנחנו זוכרים את דימיטרי דונסקוי,
אף כי אין הוא יליד המשטר הסובייטי.
כי עבר והווה מצטרפים לאחד
באומה העומדת באש.
וכן מני לוב עד חזית סטלינגרד
לא ביישו את חב"ד נכדיהם של חב"ד…
סלח דודקה, אני מתרגש.
כך הצנזור דיבר ויקום ויצעד
כחולם שקוראים לו: עורה
ויטביע בצל טלגרמת חב"ד
את חותם הצנזורה.
(תודה ל"חב"ד אונליין")
