ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

הסוכריה שהצילה את התינוקת

שורות לזכר הרבנית מסקווירא ע"ה

הלוויית הרבנית מסקווירא (צילום: אבי סורקיס)

חרש עשו הנמלטים את דרכם בעקבותיו של המבריח, בחסות החשכה.

הורים צעירים, תינוקת רכה ומבריח גוי ערל לב שחושב רק על כסף…

ידע המבריח היטב שאם יתגלו ימותו על אתר ובלי כל דין, ולכן מראש הזהיר את החבורה הקטנה לבל יוציאו הגה מפיהם. בקושי לנשום נתן להם.

האב, רבי משה יהושע הגר, לימים כ"ק מרן אדמו"ר ה"ישועות משה" מוויזניץ זצ"ל, החזיק את בתו הצעירה חיה חנה וניסה להרגיע את בכיה. אבל זו לא נרגעה.

והמבריח, בעיניים רעות ויוקדות, הסתובב וחיפש בחשכה את ראשה של התינוקת. את גרונה…

הוא גמר אומר לחנוק אותה למוות, כי אם לא – כל הקבוצה, כולל המבריח עצמו, ימותו ביריות.

התחננו האב והאם, אבל מאום לא הועיל. תנועותיו של הגוי היו מהירות ואכזריות, והתינוקת עדיין בוכה.

פתאום הזמין הקב"ה סוכריה צבעונית ומתוקה. התינוקת בת השנה נרגעה על אתר, ובחסדי השי"ת ניצלו חייהם של כל בני הקבוצה.

היה זה ביום ז' אייר תש"ד, לפני קרוב לשמונים שנה. באותו יום נחוג יום ההצלה של הרבי הנערץ מוויזניץ שכבר בגרוסוורדיין, בהיותו אברך צעיר, עמד בראש ישיבה גדולה, תלמוד תורה, ומפעלים גדולים לתורה וחסד.

בארץ הקודש שיקם הרבי מוויזניץ וקומם מעפר את חצר החסידות הגדולה והמסועפת, ונולדו לו עוד בנים ובנות, מהם בנים וחתנים אדמו"רים נערצים, מנהיגי קהילות גדולות ועצומות בארץ ישראל ובארצות הברית.

בתו הבכירה, הרבנית מרת חיה חנה, זו שעשתה עימו את דרך האימה בבריחתו מתופת הנאצים, זכתה להינשא לכ"ק אדמו"ר מסקווירא שליט"א, ניצול שואה אף הוא, ויחד הקימו את אחת מהחסידויות הגדולות בעולם, חסידות סקווירא, שמרכזה בניו סקווירא הקרובה למאנסי שבניו יורק, ארצות הברית.

כעת, בימי אבלה של רבנית צדקנית זו, שנפטרה בגיל 81 לאחר שנות סבל וייסורים, מתכנסים רבבות חסידים לנחם את האבלים, מגדולי האדמו"רים בדורנו, בעלה הרבי מסקווירא יבלחט"א, אחיה האדמו"רים מוויזניץ שליט"א, ואחיותיה הרבניות מבעלזא ומסאטמאר.

בהערצה רבה מדברים כעת על צדקנית זו ומעשיה הטובים, ליבה הרחום ומעשיה הטובים.

אישה רבת פעלים הייתה, ומוסדות צדקה וחסד רבים עמדו תחת ניהולה ונשיאותה.

לדוגמה ננקוט את המוסד המדהים בכל קנה מידה: "אם בישראל", בית ההחלמה הנפלא ליולדות שהקימה הרבנית ללא כל מטרות רווח. אולי תמונות ספורות מהמקום המפואר ייטיבו להגדיר את טיב המקום ואופיו, מעבר למילים והסברים.

הרבנית מסקווירא, שכתינוקת רכה נמלטה ממלתעות המרצחים, ורגע לפני ההצלה כמעט מצאה את מותה לולי סוכריה אחת מתוקה, נתנה את עצמה כל ימיה למען תינוקות ואימותיהם. היא הייתה מבקרת במוסד שלה, שהיה כה קרוב לליבה, ועשתה כל אשר יכלה להיטיב ליולדות ולהקל מהן את סבלן.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.