ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

"עקידת אברהם יעקב"

שורות לזכרו של כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמאן הי"ד מבאיאן לעמבערג.

יום הזיכרון של הרבי הנערץ מבאיאן לעמבערג נקבע, לפי עדויות, ליום ב' באלול תש"ב.

באותו יום, לפני שמונים שנה בדיוק, עמד עם רעייתו, הרבנית הצדקנית, בחצר ביתו, ולפתע פתאום נורו בידי מרצח נאצי ימ"ש, ושניהם כרעו נפלו למותם, למגינת לב חסידיו ומעריציו ואלפי רבבות יהודי לעמבערג (לבוב) שהעריצוהו והקדישוהו עד מאוד ותמיד מצאו נוחם תחת כנפיו.

רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מבאיאן בעיר הנופש מארינבאד, צ'כיה,

הרבי היה קדוש וטהור וגדול בתורה, אולם בקרב כל שדרות העם הוכר כאיש רך וחנון, בעל לב טוב ואוזן קשבת, ויהודים רבים מספור, שבורי לב ומוכי גורל, בין אם הכירוהו קודם ובין אם לא, היו באים אליו ושופכים לפניו מר ליבם, והוא היה מקשיב להם ומדבר על ליבם ועושה כל אשר לאל ידו לסייע בעדם ולהושיעם.

הרבי, שהיה יושב בכבודו של עולם בלעמבערג היא העיר הגדולה, רצה בכל מאודו לעלות לארץ ישראל ואף ניסה להפעיל את חסידיו שישיגו עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים, אולם לא עלתה זאת בידו. ביקורו בארץ ישראל בשנת תרצ"ג עורר אז התרגשות רבה, והחזן יוסלה רוזנבלט ששהה אז בארץ הלחין לכבור המאורע יצירה מיוחדת. באותה שנה הדליק את המדורה הגדולה במירון כחזקת אבותיו הק'.

רבי אברהם יעקב פרידמן, האדמו"ר מבאיאן מגיע לציון רשב"י במירון להדלקה המסורתית

כאמור, היה אוהב ישראל בכל לב ונפש ועמד לישע כל אדם מישראל שבא לשחר פניו בדבר ישועה ורחמים.

תכונותיו אלו בלטו במיוחד עם פרוץ השואה עת תקפו הגזרות והרדיפות, כשנאלץ להירשם כ"סוכן ביטוח" כדי לשרוד. עם גבור הצרות והייסורים חלה מרוב צער, אך כלפי חוץ לא הראה כל אותות צער ויגון, אדרבה, הוא היה ממשיך להפעיל את הקלויז שלו ויהודים רבים באו אליו להתחזק בצילו. הוא היה יוצא מגדרו כדי לסייע לזולת במה שהיה יכול, ואף במקרים של סיכון אישי ממשי.

בספר "אלקי אבי בעזרי" מעיד הרב משעניצא על פועלו של הרבי מבאיאן במסירות נפש למען יהודים אחרים בכל מקומות מושבותם:

"בעיר לעמבערג יצ"ו דר ש"ב הרה"צ רבי אברהם יעקב פרידמאן זצ"ל האדמו"ר מרוז'ין סאדיגורא, וכתבתי אליו מכתב ותיארתי לפניו המצב בו אנו נמצאים וביקשתי שישלח לנו מצות ומצרכי שמן לצורך חג הפסח. ולא ארכו הימים והתחילו לזרום אלינו חבילות של מזון כשר לפסח וגם קצת כסף מזומן עד שלא הוצרכנו בפסח לרעוב. ואם כי לא ערכנו סדר ברבים אמנם כל מי שרצה לקיים מצוות אכילת מצה היה נכנס אלינו ומקיים המצוה כהלכתה. וזוכרני שבקיץ תש"א בפעם האחרונה ששלח לנו האדמו"ר מבאיאן אוכל וכסף, כתב אלינו המשב"ק שלו שבפעם הזאת אינו שולח חבילות מעיר לעמבערג רק הוא הלך לעיירה קטנה סמוך ללעמבערג כי בלעמבערג הוא ערב יום כיפור ונשפך הרבה "בארשט" (דם) והלוואי שלא נצטרך לקנא בכם".

כאמור, השיגוהו כדורי המרצחים ביום ב' אלול שנת תש"ב בחצר ביתו, ושם קבורתו.

ה' ייקום דמו.

בגנזך קידוש ה' זוכרים את הצדיק שמסר נפשו למען כלל ישראל ומדליקים נר לעילוי נשמתו. זכרו של רבי אברהם יעקב בן רבי יצחק יהיה נצור בליבנו לעד.