"תפילה מזעזעת ונלהבת"

תיאור מפי קצין בריטי, היום לפני שמונים שנה (הצפה, 9 מרץ 1944, י"ד אדר תש"ד).

עדות מפיו של קצין צבא בריטי ששב ארצה משהייה ממושכת בין פרטיזנים ביוגוסלביה פורסמה בעיתון "הצפה" ביום י"ד אדר שנת תש"ד, לפני שמונים שנה בדיוק, ולחשיבות המסמך נעתיק את המאמר בשלמות ונפענח את עיקרי הדברים.

אלפי יהודים, מהם פליטים תשושים שכבר שהו ביערות שנתיים, הצטרפו לכוחות הפרטיזנים המאורגנים וסייעו בעדם ככל שיכלו. הקצין שבמלחמה זו היה נדמה לו שכבר ראה כול, וכי דבר כבר לא יפתיע אותו, נאלם דום דווקא באותה תפילת מנחה אי שם בסבכי היער.
"באחד הימים, נלקחתי לראות את אחד המחזות המרהיבים ביותר והמזעזעים ביותר בימי חיי.
בחיי הפרטיים באנגליה ביקרתי לא פעם בבית כנסת וראיתי והכרתי את תפילת היהודים. אולם תפילה כזו שראיתי בהרי יוגוסלביה לא ראיתי מימי.
היה זה באחד מימי החג היהודים.
בתוך חורשה ליד נחל בין הרי יוגוסלביה העזובים עמדו כמאתיים צעירים וזקנים והתפללו תפילה מזעזעת ונלהבת.
מרבית הניצבים במקום נשאו רובים על שכמם ועל מבואות העמק נצבו פרטיזנים שאינם יהודים בעמדות מגן על חבריהם לאפשר להם את התפלה תוך שקט וביטחון מפני האויב. התפילה נמשכה שעה ארוכה. הזקנים שבציבור ובהם רב נהלוה (-?) קראו משהו מספרי הקודש ואחר כך געו כמעט כל הנוכחים בבכי.
את תפילת ה"קדיש" בסופה של התפילה אמרו כל הנוכחים כמעט בלי יוצא מן הכלל…"