ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

גווילים נשרפים ואותיות פורחות

בשנת תש"ד, בעוד ערי אירופה המזרחית, מרכזי התורה הגדולים וההיסטוריים, היו כבר ברובם אחרי השמדה או בעיצומו של מסע הרג נורא, עדיין הייתה הונגריה שלווה ויושביה חיים תחת שגרה כמעט רגילה.

בחודש אדר תש"ד, בעת שכבר החל הצורר הנאצי לנחול תבוסות מהדהדות בחזית הרוסית ובעוד מקומות, כבשו הגרמנים את הונגריה ותוך חודשים ספורים נשלחו מאות אלפי היהודים לאושוויץ.

במבט לאחור, מחריד לעלעל בדפי ההיסטוריה ולהתבונן בקהילותיה של הונגריה שעדיין שקקו חיים בשעה שכל אירופה בערה באש תופת.

גם בתי הדפוס היהודיים בהונגריה פעלו, עד לרגע האחרון! וכך אנו מוצאים ספרים שיצאו ממכבש הדפוס בהונגריה לקראת חג הפסח שנת תש"ד, ולדוגמה נביא את "חוקת הפסח הקצר", ספר הלכתי יסודי שהמהדורה הראשונה שלו יצאה לאור בשנת תרס"ד ע"י הגאון רבי בן ציון גאסנבויער, שהיה רב בקהילות חשובות בגליציה. ספרו זכה להסכמות של גאוני וצדיקי הדור ויצא לאור עוד בחייו בכמה מהדורות.

בשנת תש"ד, לקראת חג הפסח, הוציא לאור הרב יעקב יהושע וויזנער מהעיר ביסערמין (עיר בצפון מזרח הונגריה, כ-20 ק"מ מצפון לדברצן) מהדורה חדשה ומושקעת של ספר זה, ולא העלה על דעתו שבאותו חג פסח כבר יהיו היהודים תחת השלטון הנאצי ימ"ש.

אלף יהודי העיר ביסערמין גורשו בחודש אייר לאושוויץ, ורק אי אלו מהם שנלקחו למחנות עבודה שרדו את התופת.

זה העמוד הראשון של הספר שנדפס בדפוס של ר' משולם כ"ץ-כצבורג בבודפשט.

מה עלה בגורלם של הרב ווייזנער ושל בעל הדפוס ר' משולם כ"ץ – אין ידוע לנו, אבל גלויה עצובה זו, מזכרת לחיים יפים שנגדעו באבחת חרב, נותרה לנו, והרי היא (באדיבות הספרייה הלאומית ירושלים).

להלן קישור למהדורה הקודמת של הספר, באתר היברו בוקס. https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32362&st=&pgnum=2

ספרו המפורסם של הרב ישכר שלמה טייכטל נדפס אף הוא בדפוס של הרב משולם כ"ץ-קצבורג בבודפשט, תש"ג.

ספרים נוספים שנדפסו בעיצומה של השואה בהונגריה (בשנת תש"ד), מתוך "הספרנים", בלוג הספרייה הלאומית:

ש"ס שנדפס בהסכמת הרה"ק מסאטמאר זיע"א, ובה הוא כותב: "לאחר שהמדפיסים כתבי הקודש אבד מארץ זכרם… ונחסרו הרבה ספרים וגמרות…",

ובהסכמת הגה"ק רבי שלמה זלמן עהרנרייך, שכותב: "בעוונותינו הרבים אחר המלחמות והשמות שהיה בעתים האלה בעולם נשרפו ונאבדו הרבה ספרים קדושים וש"סים, וגם כלתה מלאכת הדפוס במדינת פולין ושאר מדינות…".

ר' שלמה זלמן וקהילתו נרצחו חודשים ספורים לאחר מכן (אגב, את הש"ס המדובר הדפיס בנו, ר' שמעון זאב).

ספר זה נדפס לאחר נסיעתו של הרה"ק מבעלזא מהונגריה לארץ ישראל, כחודש לפני הכיבוש הנאצי, ובו דרשת הגה"ק במילגורייא, ודברות קודש של הרה"ק מבעלזא שנשא בעיר בודפשט בשנת תש"ד.

הספר נדפס בבית דפוס בבודפשט של "האלמנה ובני המנוח נחום אורי אייזלר".