ל"ג בעומר תרפ"ד – 22 מאי 1924

תשעים ושמונה שנה להנחת אבן הפינה לבניין ישיבת חכמי לובלין.

מעמד הנחת אבן הפינה לישיבה הגדולה והמפוארת בעולם, היה אירוע אדיר שכמותו לא חוותה פולין היהודית עד אז מעודה.

התיעודים שפורסמו בעיתונות העולמית ביטאו עוצמה יהודית פורצת גבולות והתחדשות מרעננת שהרנינה לבבות של מאות אלפים ברחבי העולם.

מאות המשתתפים במעמד הנחת אבן הפינה לישיבת חכמי לובלין בפולין

בשורת הישיבה החדשה שהרימה את קרן התורה ואת קרן ישראל הרימה את המורל הלאומי היהודי וטיפחה ציפייה רוויית התרגשות אין קץ בקרב אינספור יהודים ברחבי כל מדינות אירופה והעולם היהודי, שעיניהם יצאו לראות כבר את הבניין המפואר בבניינו ותפארתו, בניין שאכן היה לתל תלפיות ולסמל יהודי אדיר שביטא עוז ותעצומות והחזיר את הגאווה היהודית השורשית, יהדות של עמל התורה וה"מוח היהודי" החריף שמצא לו מנוחה בבית היוצר לגדולי התורה וההוראה של הדור החדש.

בחורי חכמי לובלין, הישיבה הטובה בעולם, לא הכזיבו, והתוצאה הייתה מדהימה בכל קנה מידה, תמונות וזיכרונות ייחודיים שמורים בארכיוני "גנזך קידוש השם", תיעוד של ימים יפים של פריחה ולבלוב, אבל היום התמונות האלו מנקזות דמעות רותחות בזויות העיניים. צער נוקב על גן פרחים מלבלב שהושמד כולו ביום חרון.

האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב נושא דברים בטקס הנחת אבן הפינה לישיבת חכמי לובלין

ישיבת חכמי לובלין, כל תלמידיה ובוגריה עלו רובם ככולם "עולה על מוקדה"; הבניין הנאה והגדול שכל כך הפך לסמל של יהדות פולין הפעלתנית, התוססת, הלמדנית והחסידית, עומד היום בשיממונו, כמעט מאה שנים לאבן הפינה, תשעים שנה לחנוכת הבית ושמונים שנה לפריצה החייתית של הנאצים להיכל הישיבה תוך זריעת הרס וחורבן בכל פינה.

ביום פרוץ הארורים לבניין הישיבה, פרצו הם במין טירוף בלתי מוסבר לספריה הגדולה שהייתה לשם דבר בעולם התורה.

עשרים ושניים אלף ספרים שכנו מסודרים בארונות עץ כבדים. ספרי קודש מהם יקרי ערך ששימשו את הצורבים הצעירים להרחבת ידיעותיהם ולמילוי אסמיהם. את כל אלו אספו הנאצים וסידרו אותם בערימה מחוץ לבניין הישיבה, והעלו אותם באש. והנה ציטוט מביטאון הנוער הגרמני: "דויטשה יוגענד צייטונג":

הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.

קשה לקרוא שורות שוברות לב אלו. אבל אסור לנו לשכוח.

עולם התורה השתקם מחדש, בארץ ישראל ובארצות הברת ואירופה, לא מעט בזכות רוחו ומורשתו של רבי מאיר שפירא מלובלין שאורו לא יכבה לעולמים, אולם הצער הנוקב על עולם מופלא שהיה ואיננו, לא נותן מנוח.

רבי מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין, מקבל את פני העיתונאי ר' משה פראגר באולם בו מוצג דגם בית המקדש שבנה האומן ר' חנוך וינטרוב