הרב ישעיהו אנגלרד – פולין
רבה של סוסנוביץ
נולד בשנת תרמ"ה בכפר שטשימישיץ, בגבול בין רוסיה לפולין. למד אצל חותנו, האדמו"ר מקרימילוב, רבי נתן הכהן רבינוביץ ובנו של בעל חסד לאברהם, ר' אברהם יששכר מראדומסק.
נבחר ברוב גדול להיות רב בסוסנוביץ, מהגדולות בקהילות פולין. הרב אנגלרד הפך קהילה זו לקהילה חרדית לדוגמה, בעלת מוסדות חינוך ומוסדות צדקה לתפארת. השתתף בוועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, והתבלט ביכולתו להדק קשרים בין הצדדים מארצות שונות, כולל רוסיה וגרמניה.
הכיכר המרכזית בעיר סוסנוביץ, פולין
בתקופת השואה
סוסנוביץ וסביבותיה היו הראשונות לכיבוש הנאצי. לסוסנוביץ באו פליטים יהודים רבים מהעיירות הסמוכות. הרב אנגלרד הפך את ביתו לבית של הכנסת אורחים, והשיג לפליטים קורת גג ולחם לאכול.
כשלוש שנים הנהיג את הקהילה תחת שלטון הרשע. בתקופה זו דאג שבני קהילתו ובני הקהילות הסמוכות יחישו מזון וסיוע לבני קהילות ה"חסות", ובפרט לגטו לודז', לשם נשלחו ביוזמתו חבילות מזון רבות.
כשהתחילו הגירושים בגטו סוסנוביץ, דרשו הגרמנים מהיודנראט רשימה של יהודים לגירוש. הרב אנגלרד פסק שאין למסור רשימה זו, כי אין רשות לפי ההלכה להסגיר אחים לידי מרצחים. ראש היודנראט כעס על כך, והחליט לנקום ברב. הוא צירף את הרב ואת בני משפחתו לרשימת המגורשים, אך אחרי שהרב הועלה לרכבת התחרט ראש היודנראט וביקש להוריד אותו. הרב סירב להינצל, באומרו כי במקומו עלולים לשלוח יהודי אחר, וזה אסור על פי דין.
יהודי העיר סוסנוביץ, פולין, עומדים בצפיפות רבה, ממתינים לגירושם
משנתמלאו קרונות המשא, השמיע הרב באוזני אחיו דברי עידוד וניחומים, והרכבת יצאה לדרכה לאושוויץ, שם נספה הרב עם רוב בני משפחתו.
בנו, רבי אברהם ישכר אנגלרד, הצליח לברוח מהגטו ולהצטרף לפרטיזנים. לאחר השואה חזר לסוסנוביץ ושימש כרב העיר. הוא פעל גדולות ונצורות בקרב שארית הפליטה. בהמשך היגר לארצות הברית וממנה עלה לארץ ישראל בשנת תשי"ג, בה הוכתר לשמש כאדמו"ר מראדזין (בשל היותו חתן כ"ק אדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, בעל התפארת יוסף. על גיסו רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין כתבנו כאן בעבר).
כרבי מראדזין ייסד בארץ ישראל בתי חסידים של חסידות זו וחידש את מצוות התכלת, מסורת אבותיו הק'.
(מקור: אלה אזכרה חלק ו, ועוד.)
