ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

כ"ז אייר. יום הולדתו ויום פטירתו של חיים פרידמן

בבית הקברות שער הגולן ניצבת לה מצבה דוממת, בודדת, עצובה וקורעת לב.

בת 68 שנה היא המצבה הזו, ותחתה טמונה גופתו של קדוש, גיבור, נצר יחיד למשפחתו, שעבר את אימי השואה, עלה לארץ בגפו ונפטר מתוך מסירות נפש למען עם ישראל.

חיים פרידמן נולד בפולין ביום שבת קודש, כ"ז באייר תרצ"ד. כילד קטן עבר את השואה ואיבד בה את אביו ואת אימו, את אחיו ואחיותיו, את סביו וסבתו. הוא נשאר בודד בעולמו, והחליט לעלות לארץ ישראל.

חיים פרידמן

בשנת תש"ט עלה לארץ, ואחרי שנים ספורות התנדב להילחם להגנת עם ישראל ביישובי הצפון.

בשנת תשי"ד השתתף בקרב ניצנה, שם מת על קידוש השם בדיוק ביום הולדתו העשרים, ביום ראשון, כ"ז אייר, ונקבר בבית העלמין שער הגולן.

שער הגולן נמצא מדרום לכינרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, ושייך למועצה אזורית עמק הירדן. שמו, "שער הגולן", נקבע עקב מיקומו, שהוא כמו שער כניסה לאזור רמת הגולן.

בגנזך קידוש השם מעלים את זכרו של חיים פרידמן. בחור יהודי קדוש שחייו היו רצף של אסונות; שימי נעוריו עברו עליו במצור ובמצוק, ובחר להקדיש את חייו למען עם ישראל.

בשבת קודש הבעל"ט יחול יום השנה השישים ושמונה של חיים פרידמן, ויום הולדתו השמונים ושמונה.

שם, בישיבה של מעלה, יושב חיים בן דב "במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים", במחיצת כל בני משפחתו היקרה שמסרו נפשם על קדושת השם.

נדליק נר לעילוי נשמתו, נתפלל ונלמד פרק משניות לטובתו, ונקדיש זמן מה למחשבה על נער יתום, נצר אחרון למשפחתו, שמצא את מותו כאן בארץ ישראל, מתוך קידוש השם על אדמת הקודש.

נזכור לעד את חיים בן דב (בערקו) ומינצה פרידמן.