וה' ירחם על פליטת משפחתנו…

פריטים מתוך האוסף החדש שהתקבל בארכיון גנזך קידוש השם

אירועי יום השואה בשנה זו נערכים בסימן 80 שנה לשחרור המחנות, בדגש על שחרור בוכנוולד, שבשבת קודש כ"ח ניסן ימלאו שמונים שנה לסיפור האנושי שלו שריגש והסעיר את העולם.

הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א בשחרור ממחנה בוכנוואלד

אחד משרידי בוכנוולד המפורסמים בעולם הוא הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, הרב הראשי, ונשיא גנזך קידוש השם.

לקראת יובל השמונים נפגשו אנשי הארכיון של גנזך קידוש השם עם פרופ' לאה נעמי פוגלמן תחי', בת דודתו של כבוד הרב לאו, שבביתה בקריית מוצקין גדל הרב לאו היתום, פליט השואה, בבואו ארצה.

הגב' פוגלמן נוצרת בליבה זיכרונות אלו מימי הילדות והנערות וגם הרב לאו, כמובן, זוכר למשפחת פוגלמן חסד נעורים ובליבו פינה חמה למשפחת דודו ודודתו, מטיביו ומאמציו.

הקשר החם בין המשפחות הוא הדוק עד היום ולאורך ימים, וביריעה הבאה נגולל את סיפורה של הגב' פוגלמן בפירוט.

הקשר המשפחתי בין הרב לאו למשפחת פוגלמן הוא זה:

הגאון רבי מרדכי פוגלמן זצ"ל

הגאון הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל, רבה של קטוביץ ולאחר השואה רב קריית מוצקין, היה גיסו של הגאון רבי משה חיים לאו הי"ד, רבה של פיעטרקוב.

הגאון המופלא רבי שמואל יצחק שור זצ"ל, רבה של מוסטריץ, גליציה, מח"ס "מנחת שי" (ומקור השם שור, זקנם בעל התוספות רבי יוסף בכור שור).

בנו הגאון רבי אברהם חיים שור זצ"ל עלה לארץ ישראל וכיהן בירושלים כראב"ד.

בתו לאה הינדא נישאה להגאון רבי צבי יהודה לאו מלבוב, אביו של הרב משה חיים לאו.

בתו מרגלא נישאה להגאון רבי יעקב שמשון שפירא, בנם הוא הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין.

אחת מבנותיו של הגאון רבי צבי יהודה לאו הייתה מרת בלה פוגלמן, אשתו של הגאון רבי מרדכי, רבה של קטוביץ.

בגנזך קידוש השם שמור הארכיון של הגאון רבי מרדכי פוגלמן ובו מסמכים חשובים והיסטוריים. להלן מסמך חשוב מאוד שמתפרסם כאן לראשונה: מכתב בכתב ידו של הגאון רבי אברהם חיים שור לגיסו ואחותו, הזוג פוגלמן, שנשלח אליהם בעיצומם של ימי השואה.

במכתב מתאר הרב שור את מאמציו להשגת סרטיפיקטים לבני משפחתו, שלא נשאו פרי, ומייעץ להם איך לפעול כדי להציל את גיסתם מייטא.

הדברים נכתבו בסמוך ליום השנה של אחות הרב שור, היא הרבנית לאה הינדא ע"ה, אימו של הגאון רבי משה חיים לאו הי"ד, ובדבריו מעתיר הרב בעד בנה. באותו פרק עוד לא נודע גורלם של הקדושים אשר בארץ המה, הי"ד…

באותו זמן היו הרב והרבנית פוגלמן יחד עם בתם תבלחט"א מרת לאה נעמי תחי' במסע בריחה נואש. הם היו אז בסכנת חיים, ובנס זכו להינצל ולעלות לארץ ישראל.

בשלהי השואה, באביב שנת תש"ה, כשבשורת השחרור כבר אפפה את אירופה ומשפחת פוגלמן כבר הייתה בארץ ישראל; שבועות ספורים לאחר שחרורו של הילד ישראל מאיר לאו יחד עם עוד מאות ילדי בוכנוואלד בידי הצבא האמריקאי, נפטר הדוד רבי אברהם חיים שור זצ"ל ונקבר בירושלים.

לציון תאריך זה מובא כאן העתק ממכתבו המרגש, והעתק מיומנו של הרב פוגלמן שבו הוא מגולל את הימים הראשונים של המלחמה, ערב ראש השנה והימים הנוראים של שנת ת"ש.