ילדי מסתור בתקופת השואה
הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ז'-ח' במסגרת שיעורי ספרות שואה והיסטוריה.
ערכת זו מורכבת משתי יחידות מרכזיות, שעוסקות בסיפור חייהם של שני ילדים ששרדו את השואה. ביחידה אחת מסופר סיפורה של הלה קוגלר שחוותה את המלחמה בפולין, ארץ מולדתה, נמלטה ממסתור אחד לשני, וחיה בזהות שאולה. השנייה עוסקת בשמואל אמזל, יליד בלגיה, שבעת המלחמה חי זמן מה בזהות שאולה ושרד את השואה בבית ילדים יהודי. היחידות מתארות את מסע חייהם עד עלותם ארצה לאחר המלחמה ואת שיקומם הראשוני, כאן בארץ. לערכה צורפו עדויות של ילדים נוספים, כדי להרחיב את הסוגיות שנדונות ביחידות. מומלץ לשלבן על פי שיקול הדעת של המורה.
לשתי היחידות קודם פרק של הרקע ההיסטורי לפרשת ילדי המסתור בתקופת השואה.
לאחר שתי היחידות ישנו פרק סיכום, ובו ניתוח משווה בין שתי היחידות מבחינת המצילים וכן זרקור על חסידי אומות העולם ומניעיהם.
לערכה מצורפת צפייה מונחית, ובה עדויות של ילדי מסתור ממזרח אירופה וממערבה, המספרים את סיפורם מכלי ראשון.
ליבת הערכה היא, כאמור, שתי היחידיות המרכזיות שבהן סיפורם של הלה ושל שמואל. שאר היחידות – יבואו לידי שימוש על פי שיקול הדעת הדידקטי של המורה. הרקע ההיסטורי, הפרק המסכם על חסידי אומות העולם והצפייה המונחית – כל אחד מן הפרקים הללו יכול לשמש כהטרמה, כסיכום וכעצירת ביניים לעיכול המידע; הכול על פי צורכי הלומדים ורמתם הרגשית והקוגניטיבית.
שיקולים לבחירה
המערך שלפניכם נועד לתלמידי בתי הספר היסודיים, מאחר שהוא מאפשר להם לעקוב אחרי סיפור אחד שלם. הערכה מציגה בפני התלמידים סיפורי חיים של ילדי מסתור תוך ניתוח השוואתי ביניהם ותוך תיווך מכוון לתהליך של למידת חקר והסקת מסקנות. המערך בנוי בגישה אינדוקטיבית – "פרט" שמטרתו "ללמד על הכלל כולו". סגנון זה מאפשר לתלמידים להזדהות עם דמות היחיד, ובאמצעותו להתוודע ולהסיק מסקנות על הקשיים, דרכי ההתמודדות והמושגים המאפיינים את אותה תקופה. באמצעות סיפורו הם צועדים עימו מימיו הטובים של הניצול – לימים הקשים שלו. כמו כן הם נחשפים ליכולת השיקום המדהימה של הניצול. בנוסף, באמצעות קורות הילדים הללו ניתן להבחין בשונות ובאחידות בתנאי החיים של המשפחה היהודית תחת השלטון הנאצי במזרח אירופה ובמערבה.
סוגיות ומוקדים לדיון
- הרקע למסירת הילדים והדילמות של משפחות שנאלצו להיפרד מילדיהם
- קושי הפרידה של ההורים ושל הילדים
- סוגי המסתור של ילדים
- התמודדותם של הילדים שחיו בזהות שאולה
- הקשיים בחיי המסתור: הפחד, הבדידות, חיי השקר, עבודה קשה
- התוודעות לערך היהודי של ערבות הדדית
- שאלות הלכתיות הנוגעות למסירת ילדים למשפחות נוצריות
- פדיון הילדים לאחר המלחמה: הערבות ההדדית של הניצולים כלפי הקורבנות, החזרה לזהות יהודית, החזרה לבית
- חסידי אומות העולם – מיהם? מה מניעיהם? ומי נכלל בהגדרה זו?
- חשיפה למקורות היסטוריים: עדויות, מסמכים, תמונות ועדויות ויזואליות.
כל הסוגיות הללו מופיעות ביחידות הערכה – חלקן באופן ישיר וחלקן באופן מרומז. את כולן ניתן להעלות לדיון עם התלמידים ולפתוח את עולמם לנושא, וזאת באמצעות השאלות שניתנו בכל יחידה ובאמצעים נוספים. הבחירה: אילו סוגיות לפתח ובמה להתמקד – מסורה בידי המורה ונתונה לשיקול דעתו הדידקטי והפדגוגי, שמביא בחשבון את אוכלוסיית הלומדים ונתוני ההוראה.
מקורות
סיפורם של הלה קוגלר ושמואל אמזל, שעליהם מתבססת הערכה, כמו גם סיפורם של נפתלי פקטר ויעקב מוזס, שקטעים קצרים מעדויותיהם משולבים בערכה – כולם לקוחים מתוך מאגר הראיונות הוויזואליים של "גנזך קידוש השם".
