שמירת שבת בתקופת השואה
מבוא
לפניכם ערכת הדרכה בנושא: שמירת שבת בתקופת השואה.
יום השבת הוא יום מנוחה והתעלות הנשמה עבור האדם היהודי, היום שממנו הוא שואב כוחות לימים הבאים. השבת – נועם הנשמות והשביעי – עונג הרוחות ועדן הנפשות.
שבת הוא יום מיוחד, שיש בו עצירה של האדם מכל מה שהוא עסוק בו ועלייה למישור רוחני יותר. מעמד זה מביא את האדם לגלות בעצמו, בקהילתו, בעמו הרבה מעבר למה שאפשר במציאות היום-יומית הרגילה.
תקופת השואה העמידה יהודים בסיטואציות קשות ומורכבות, והשבת –לא פעם נתנה את האפשרות, גם בתוך הסבל והקושי, למצוא נחמה קטנה ולראות בה מתנה.
יהודי יכול בשבת לרגע קט, לעצור, לחשוב, להיזכר, לנסות לשמר, להתגעגע ולהתחבר.
הנאצים היו מודעים לכך, ועשו כל שביכולתם כדי להפוך דווקא את הימים הללו לימי גזירות, גירושים ועבודות כפייה מיוחדות.
ואולם, היהודים לא נכנעו, אלא עשו ככל שביכולתם לנהל לוחות שנה, לציין את ימי השבת ולשמור אותם. גם יהודים שאינם שומרי מצוות עשו מעל ומעבר כדי לזכור את השבת.
זו הייתה דרכם של האסירים המעונים והמושפלים לבטא התנגדות ושמירה על צלם אנוש, לא להיכנע לניסיונם של הנאצים להפוך אותם למכונות עבודה חסרות נשמה, ולהביע תקווה שיבואו ימים טובים יותר שבהם יוכלו לשמור את השבת כהלכתה, בגלוי ובגאון.
לפניכם ערכת למידה אשר משקפת את ערגתם ואת ניסיונם של היהודים לשמור ולזכור את השבת גם במציאות הנוראה של הגטאות והמחנות.
חשוב לציין כי ערכה זו נבנתה על סמך המשמעות הערכית של השבת ולא בהתאמה לרצף האירועים הכרונולוגיים בתקופת השואה.
הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות התיכון וטווח השיעורים שלה הוא 5–7.
מבנה הערכה
הפתיחה – מטרתה לזהות ולגלות את משמעות השבת על כל ערכיה, אז והיום.
היחידה הראשונה: "שמור את יום השבת לקדשו" – בודקת כיצד שמרו יהודים את השבת בתקופת השואה, באילו קשיים נתקלו, וכיצד התמודדו עימם.
היחידה השנייה: "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו" – מתמקדת בדרך הייחודית, שבה בחרו יהודים לכבד את השבת כשהתקשו לשמור עליה בתקופת השואה.
היחידה השלישית: עדיין בבחינת "זכור את יום השבת" – הוקדשה למצווה המיוחדת המקבלת את השבת, הדלקת נרות בתקופת השואה.
היחידה הרביעית: "וקראת לשבת ענג" – עוסקת בשמירת השבת בגטאות ובמחנות, מתוך התבוננות ברובד ההיסטורי של הנושא תוך הבחנה בין המושגים ההיסטוריים השונים בהקבלה לכרוניקה של השואה.
לאחר ארבע היחידות מופיע סיכום הערכה, שבו יש חזרה רוחבית על תוכן הערכה וכן צפייה מונחית המיועדת לסיכום או להטרמה, לפי שיקול הדעת הדידקטי.
מי ייתן ויהיו דברים אלה להנצחת הקדושים שפעלו במסירות נפש לשמירת השבת ולנתינת כוח עבור הדור שלנו להבנת הערכיות והמשמעות של מצווה יקרה זו.
