מבנה הערכה
ערכת למידה זו מיועדת לתלמידים בגיל הנעורים. בתקופה זו התלמידים עסוקים בשאלות הנוגעות לזהותם, בגיל שבו הם כבר בוגרים ואחראים יותר לחייהם, הן בהיותם פרטים והן חלק מחברה.
לצד זה גיל הנעורים הוא גיל שמחפש גיבורים, ולכן חשוב לכוון את הצעירים לשאת עיניים אל דמויות ראויות מההיסטוריה של העם היהודי. נשיאת עיניים אל גדולי ישראל לאורך כל הדורות היא ערך מרכזי ויסודי ביהדות – "מפיהם אנו חיים", וככל שיספוג ויפנים זאת הנער מוקדם יותר, תהיינה התפתחותו וצמיחתו הרוחנית והאישית עשירות ויציבות יותר.
אחת התקופות שבהן עלתה דמותם של גדולי ישראל והזדהרה באור יקרות, היא תקופת החושך של ימי השואה. במצב שבו כל אדם נלחם על חייו, מפליא לראות כיצד ריכזו המנהיגים הרוחניים את כל כוחותיהם בדאגה לציבור בכל תחום שבו יכלו לתרום. בדמויות אלו מתמקדת ערכת למידה זו.
מבנה הערכה ושיקולים דידקטיים
ההנהגה הרבנית בתקופת השואה היא יריעה רחבה במיוחד, והיא כוללת תיעוד רב שכתבו וסיפרו הרבנים ששרדו וכן יהודים רבים שהיו מעורבים בהתרחשויות או שהיו עדים להן.
מובן שבערכת למידה אין אפשרות אלא לגעת בקצה היריעה, וכדי לעשות זאת באופן שתיקלט אצל התלמיד תמונה שלמה ולא ייקלטו רק פרטים מפוזרים נקבע עקרון האכלול (אינדוקצייה) כדרך להצגת החומר.
למידה בדרך של אכלול משמעותה הסקת מסקנות ממקרים פרטיים והשלכתן על מקרים כלליים. לשם כך מוקדה העדשה בקורותיו ובפועלו של רב אחד, הרב יהושע משה אהרונסון, שמתוך התבוננות בפעולותיו בשנות הזעם אפשר ללמוד על הנהגת הרבנים האחרים, מן הפרט אל הכלל.
ייתכן לומר שיש פה אכלול בתוך אכלול: מתוך העדויות הנקודתיות של הרב אהרונסון – עולות מסקנות על תחום הפעילות, ומתוך תחום הפעילות של רב אחד – עולות מסקנות על פעילות של רבנים רבים.
המסגרת לתיאור פעולותיו של הרב אהרונסון היא התחנות שעבר הרב בימי המלחמה, וכך כל תחנה היא יחידה אחת מתוך ארבע היחידות של הערכה.
באופן זה כרוכים לאורך כל היחידה שני נושאים, שכל אחד חשוב כשלעצמו:
- הנושא ההיסטורי – שלבי המלחמה וקורות היהודים בכל שלב.
- הנושא הערכי-חינוכי – עמידת הרבנים בכל כוחם בתפקידם הקשה מנשוא ותרומתם העצומה לציבור.
עם זאת, הערכה אינה מסתפקת בהצגת פעולותיו של הרב אהרונסון בלבד, ולכל תחום שבו פעל הרב מובאת דוגמה נוספת של רב או של רבנים אחרים שפעלו אף הם בתחום דומה. לשם העשרה מובא מידע עיקרי על הדמויות הנוספות שמוזכרות.
סיכום מטרות הערכה
בתחום הלימודי
- להתוודע לפועלם של רבנים בהיותם דמויות מופת בימי השואה;
- לקלוט את רוחב היריעה של הפעולות;
- להכיר את הרקע ההיסטורי שבו התקיימה פעילות הרבנים בשואה;
- לרכוש מיומנות של עיון במקורות והפקת מידע רב-ערך מהם.
בתחום הערכי
- לעורר הערכה ואף הערצה לגדולי האומה;
- לחנך לערכים ולמשמעות;
- לעורר דיון בנושאים ערכיים הרלוונטיים לחיי התלמידים.
פרקי הערכה
מבוא
המבוא עוסק בתפקיד המנהיג בעם ישראל באופן כללי, תוך עיון קל בדברי התורה וחז"ל בעניין בחירת המנהיג הראשון שבחירתו מתוארת בתורה – יהושע בן-נון.
בהמשך מובא הסבר על מבנה היחידה, ולצידו מידע יסודי על הרב אהרונסון – הלוז של הערכה, ועל תפקידי הרבנים בתקופת השואה.
יחידות הלמידה
ליחידות מבנה דומה, וכל אחת מהן מורכבת מכמה חלקים שיפורטו להלן. לשם הגיוון והעניין, היחידה הרביעית אינה זהה במבנה לשלוש היחידות הראשונות.
חלקי היחידות הם:
- משימת פתיחה – הצגת מסמך כלשהו שבאמצעותו אפשר לענות על שאלות ולהעלות השערות בנוגע לנושאים המדוברים ביחידה. מטרת המשימה היא לעורר עניין וסקרנות ולהכניס את התלמידים לאווירה ולמסגרת של היחידה.
- קטע היסטורי – מידע היסטורי על סביבת הפעולה שבה פעל הרב אהרונסון בתחנה שביחידה זו. התחנות הן: הכיבוש הנאצי והגירוש לגטאות, מחנות עבודה, מחנות השמדה, מחנות עקורים.
- מקורות וקטעי קישור –רוב המקורות עוסקים ברב אהרונסון, חלקם הגדול מהיומן שכתב הרב והתפרסם בספר "עלי מרורות". החומר כולל את קורות הרב בתחנה זו – בקצרה, וקטעים שעוסקים בפעולותיו – באריכות. כן מובאים קטעי עדות ומידע על רבנים אחרים שעסקו בפעולה דומה ובאותה מסגרת.
- שאלות – לאחר כל קטע, מקור או הרחבה, מובאות שאלות. השאלות הן מכמה סוגים: שאלות הבנה ודיוק, שאלות השוואה והקבלה ושאלות מחשבה והערכה.
- יחידה רביעית –ביחידה זו נוספו קטעי צפייה של עדויות מכלי ראשון, ובכל קטע מקרה חדש שלא הוזכר במקורות הכתובים, הנוגע בנקודה דומה וקשורה לנקודה המרכזית שבה עסקו המקורות.
יחידת סיכום
כאמור, הערכה מבוססת על למידה אינדוקטיבית, ולכן נוספה בה יחידת סיכום שבאה ליצור הכללה ולהציג את התמונה השלמה.
בסיכום ירוכזו המידע והנתונים שעלו ביחידה לכלל תמונה אחת סביב שני צירים:
- המלחמה והתחנות המרכזיות בקורות העם היהודי בשואה;
- פעולות הרבנים בתקופה זו.
שאלות נלוות תסייענה ביצירת המבט הכולל והרחב.
השימוש בערכה
הערכה מותאמת בעיקרה ללמידה משותפת ודיאלוגית בזוגות או בקבוצות קטנות. השימוש בשאלות ובמשימות מאפשר הרחבת זווית הראייה של התלמידים ודו-שיח בינם לבין עצמם ובינם לבין הטקסטים. השאלות מסייעות לתלמידים להתמודד עם הבנת הטקסט, והותאמו במיוחד כך שמעבר להבנת הנקרא תרחיב הלמידה השיתופית של התלמידים את זוויות הראייה של כלל הקבוצה. בשאלות הבנה והערכה כדאי להמליץ לתלמידים הלומדים בקבוצות לאסוף כמה שיותר תשובות לכל שאלה, ולאחר מכן לראות אם הם יכולים להגיע להסכמה על התשובה הטובה ביותר בעיניהם.
עם זאת, מובן שלמורה יש תפקיד מרכזי. חלקו הראשון של תפקיד המורה הוא בהתאמת השאלות לרמת התלמידים. ייתכן שהמורה ימצא כי שאלות מסוימות קשות מדי עבור תלמידיו, ויוכל לפשט אותן או לוותר עליהן. החלק השני של תפקיד המורה הוא במהלך הלמידה והדיונים; השאלה היכן להתערב וכיצד – נתונה בידי המורה ועל פי שיקול דעתו.
