מכתב קודש מכ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז זיע"א

בעניין היחס הנדרש מצד ראשי המדינה כלפי הפוליטיקה האמריקאית מכל גווניה. המכתב, משמעות מיוחדת לו לתקופתנו, ולכבוד יום ההילולא אנו מביאים את תוכנו בתוספת מעט רקע.

ב"ה, קרית צאנז, ו' באב תשכ"ד

לכבוד מר אבא אבן סגן ראש הממשלה י ר ו ש ל י ם .

אישי ומכובדי,

פנייתי הזאת באה לא בתור אזרח ארה"ב ולא בתור אדמו"ר ורב, אלא כיהודי פשוט וגבר אשר ראה עני עמו בשבט עברתו והקריב משפחתו על מזבח חרבן האומה. –

לא אוכל לעצור ברוחי מלהביע רגשות לבי המלאים צער וחלחלה, בראותי, אשר במדינתנו, מדינה קטנה וכבשה אחת בין שבעים זאבים, ימצאו לבלרים קצרי-הבנה שירהיבו בנפשם להתגרות בארה"ב; באומה הגדולה והאדירה, אשר חלק גדול מתושביה, מלבד מיליוני יהודים טובים אשר לבם ונפשם קשורים לארצנו – אוהדים לנו; להתערב בעניניה הפנימיים על ריב לא להם ולהשמיץ בגסות מועמד מפלגה גדולה לנשיאות ארה"ב ולכנותו "רשע" וכדו'.

ומה יאמרו הגויים: איה חכמתכם ובינתכם לעיני העמים? והעוד לא די בשנאת ישראל הקיימת ויש צורך להוסיף שמן למדורת האיבה ההולכת וגדלה יום יום?

וסוף סוף, פעמים רבות הפתיעו הבחירות בארה"ב רבים, ובפרט בדור הזה, שנולדו ענינים בלי חזון מראש ושערום אחד מני אלף. ויתכן, שיסעו בשיקול דעתם, ואותו האיש המושמץ כ"רשע" יבחר לנשיא – היעריכו ההפסד והנזק למדינה, לתושביה, ליהדות ארה"ב ולכלל ישראל הפזורים בין אויביהם?

וגם אם תפסיד אותה מפלגה – האין שום כח בידיה, על כל מנהיגיה וראשיה, לגרום ח"ו לצרות שונות לעם קטן ודל? ומה הרווח שירויחו – המדינה, תושביה וכלל ישראל – מההתערבות וההתגרות הזאת? הבאמת יחשבו שבידי עתוני ישראל האפשרות להכריע את גורל הבחירות בארה"ב לכאן או לכאן?

האם לא די לנו בריב ומצה של שנאת החינם בין איש לרעהו אשר חיים בלעו, והגורם לנו, בעוונותינו הרבים, תקלות לא מעטות? העדיין לא נגדשה הסאה, עד שנכנס לריב עמים אחרים?

האין בכח הרשות לרסן תאוות שפלות של לבלר הרוצה להראות "כחו וגבורתו"?

רבות חשבתי בלבי אם לבוא במכתב הזה, אך כאב עמי וארצי לא הניחני להחריש במקום שיש חילול השם, ר"ל, שתוצאותיו מי ישורנו. נאלץ הייתי להחליט לבוא לפני כבודו – אשר מי כמוהו נהיר לו המצב הבין-לאומי ובפרט בארה"ב – ולהציע לפניו רעיונותי ומחשבותי.

השם הטוב ירחם עלינו ויאמר למלאך המשחית די, וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב. אמן, כן יהי רצון.

בברכה, ובכבוד רב

יקותיאל יהודה הלברשטאם

רקע:

המכתב המרתק הזה שפורסם בקבצים תורניים, נכתב בקיץ תשכ"ד (אוגוסט 1964) על ידי האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, הרה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, והוא מייצג רגע היסטורי פוליטי מרתק שבו האדמו"ר – ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו ומצא מקלט בארה"ב לפני שעלה לארץ – הרגיש חובה להזעיק את צמרת הממשלה בישראל.

הבחירות לנשיאות ארה"ב 1964

באותה שנה התמודדו על נשיאות ארצות הברית שני מועמדים: הנשיא המכהן מהמפלגה הדמוקרטית, לינדון ג'ונסון, ומולו המועמד הרפובליקני, הסנטור בארי גולדווטר (Barry Goldwater).

גולדווטר היה שמרן קיצוני, והיו לו עמדות נחרצות מאוד בענייני חוץ וביטחון (הוא נחשב ל"נץ" פוליטי). בתקשורת הישראלית ובחלק מהעיתונות העולמית תיארו אותו לעיתים קרובות בצורה חריפה, מבוהלת ואף פוגענית, כמי שעלול להוביל למלחמת עולם או לפגוע באינטרסים של מדינות שונות, ביניהן ישראל. חלק מהלבלרים (העיתונאים) בישראל השתמשו כלפיו בביטויים חריפים במיוחד (וכפי שהאדמו"ר מציין, אף כינו אותו במפורש "רשע").

זווית הראייה של האדמו"ר מצאנז

האדמו"ר מצאנז, שהקים באותם ימים את קריית צאנז בנתניה ואת בית החולים לניאדו, החזיק גם באזרחות אמריקאית (לאחר שגר שם שנים מספר לאחר המלחמה) והכיר היטב את המנטליות והמערכת הפוליטית בארה"ב.

במכתב הוא מביע חרדה עמוקה מכמה סיבות:

כבשה אחת בין שבעים זאבים: האדמו"ר מזדעזע מכך שעיתונאים בישראל מרשים לעצמם להתערב בעניינים פנימיים של המעצמה הגדולה בעולם, שמדינת ישראל הצעירה תלויה בחסדיה ובסיוע שלה.

חשש מנקמה פוליטית: האדמו"ר מזהיר מפני האפשרות שגולדווטר אכן ינצח (כפי שקורה לא פעם בבחירות, בניגוד לתחזיות העיתונות), ואז הוא או מפלגתו ינטרו טינה למדינת ישראל וליהדות ארה"ב על ההשמצות הגסות נגדו. הוא שואל בציניות: האם העיתונאים בארץ באמת חושבים שהם אלו שיכריעו את הבחירות בארה"ב?

הכרת הטוב לקהל האמריקאי: הוא מציין שחלק גדול מאזרחי ארה"ב הם אוהדי ישראל, והתגרות כזו עלולה להפוך אותם לשונאים ולהבעיר את "מדורת האיבה".

הנמען: מר אבא אבן

האדמו"ר בחר לשלוח את המכתב דווקא לאבא אבן, שכיהן באותה עת כסגן ראש הממשלה (תחת לוי אשכול).

הבחירה באבא אבן לא הייתה מקרית. אבן היה הדיפלומט הבכיר ביותר של ישראל, כיהן בעבר כשגריר ישראל בארה"ב ובאו"ם, והיה מוערך מאוד בזירה הבינלאומית. האדמו"ר פונה אליו כמי ש"נהיר לו המצב הבין-לאומי ובפרט בארה"ב", מתוך תקווה שאבא אבן יפעיל את השפעתו כדי לרסן את הדיבורים והכתיבה חסרת האחריות בעיתונות הישראלית הרשמית או המפלגתית של אותם ימים.

סוף דבר: בסופו של דבר, באותן בחירות (נובמבר 1964), לינדון ג'ונסון ניצח ברוב מוחץ, וגולדווטר הפסיד. עם זאת, המכתב נותר כעדות היסטורית מרתקת לראייה המדינית המפוקחת, האחריות הציבורית והחרדה לשלום עם ישראל שהפגין האדמו"ר מצאנז.