הגאון רבי יואל היילפרין זצ"ל

רב ברגן בלזן ומגדולי רועי עדת שארית הפליטה, ליום הזיכרון, כ"ח אלול

יומיים לפני ראש השנה של שנת תשמ"ג נפטר רב גדול ונערץ, מגדולי רועי ישראל בין שארית הפליטה, שאיבד את כל משפחתו בימי השואה ולא זכה להיבנות שוב. הגאון רבי יואל היילפרין זצ"ל עלה ביום כ"ח אלול לישיבה של מעלה, שם נפגש בוודאי עם אשתו הרבנית דינה ועם שלושת ילדיו הי"ד שנרצחו באכזריות בידי חיות הטרף הנאציות והותירוהו בגפו, הוא לבדו עם אלוקיו, הוא לבדו עם צאן מרעיתו אשר להם נתן את כל כולו.

הגאון רבי יואל נולד בשנת תרס"ד בעיר קראקוב לאביו הרה"ק רבי מתתיהו חיים, משושלת צדיקי ברעז'אן ורב העיר דובצ'יצה. שימש את הגאון הנודע רבי שמואל אנגל, וגם קיבל ממנו סמיכה.

לאחר נישואיו לרבנית הצדקנית מרת דינה הי"ד בת הרה"ק רבי אלימלך רובין, משושלת רופשיץ ורבה של יאסלא, היה ליד ימינו של חותנו בניהול ענייני העיר ושימש כרב בפועל. הוא היה רוח החיים בעיר זו והקים בה חדרים ובית ספר בית יעקב. כן הקים בה ישיבה לתלמידים מצוינים.

יאסלא אינה עיר מפורסמת היום, למרבה היגון, אבל מלפנים הייתה עיר ואם בישראל. יאסלא שוכנת בדרום מזרח פולין, ובין שתי המלחמות התגוררו בה כ-1,500 יהודים. התארגנות גדולה וחשובה הייתה בעיר זו, של חסידים ואנשי מעשה, מה שהשתקף בתוצאות הבחירות האחרונות לעירייה זו שבהן זכתה הרשימה החסידית לרוב הקולות היהודיים. באלול תרצ"ט פרצו הנאצים ליאסלא וחוללו בה שמות. זמן קצר לאחר מכן העלו את בית המדרש באש.

בית הכנסת ביאסלא. (השטעטל הווירטואלי.)

בחודש אב תש"א נוצר גטו יאסלא, ואליו הופנו גם יהודים מהסביבה. כ-2,500 יהודים התגוררו בגטו עד לחיסולו בשני שלבים, במהלך קיץ שנת תש"ב. 200 יהודים נותרו בעיר בהוראת הנאצים, כדי לטפל ברכוש היהודי לאחר האקציה השנייה בחודש אב או אלול תש"ב, וגם אלו נרצחו ימים ספורים לאחר שהנאצים הפיקו תועלת מהם. הי"ד. מכל העיר הזו נותרו רק עשרים יהודים ששהו במסתור.

גם על הרב הנערץ ואיש המעש רבי יואל עברה כוס התרעלה. אשתו מרת דינה וילדיו שרה, חנה וחיים הי"ד, נהרגו על קידוש השם. הוא עצמו נמלט לרוסיה ושם נכלא. כששוחרר מהכלא עבר להתגורר בבוכרה, ושם עזר לפליטי מלחמה.

לפי המובא במקומות שונים מפי עדים נאמנים, חלקו היה רב ומכריע בהצלת הרב מטשעבין מגולת בוכרה, ובנסיעתו לארץ ישראל.

לאחר המלחמה התעלה על אבלו האישי ובכוחות בל ייאמנו פעל למען שארית הפליטה. הוא הקים את ועד הרבנים של האזור הבריטי (ברגן בלזן) ופעל שם גדולות ונצורות. למרבה הצער, עקב פטירתו ללא צאצאים לא ידוע כיום על פעילותו המדהימה, אבל אם נבדוק במקורות המוסמכים, הרי שהוא היה רוח החיים בכל הקשור להתרת העגונות וחידוש החיים היהודיים בברגן בלזן בקרב שארית הפליטה לאחר המלחמה. במקורות ספורים מופיע שהוא חיבר ספר בשם "אוסף תקנת עגונות"; עדיין לא הצלחנו למצוא עותק מספר זה, ונשמח להעשרת היריעה על אודות ספר זה.

בוויקיפדיה האנגלית מצוטט מפי מקורות היסטוריים מהימנים על היקף פעילותו של הרב:

Rabbi of Bergen-Belsen and of the British Occupation Zone in Germany

After World War II ended, Halpern moved to Bergen-Belsen, where was appointed as rabbi. He officiated over 1,800 weddings of Holocaust survivors and circumcised more than 1,500 boys. He also permitted hundreds of agunot to remarry.

(תרגום: הרב מל בתקופה זו כ-1,500 תינוקות, העמיד כ-1,800 חופות והתיר מאות עגונות.)

לאחר שהבריטים עזבו את ברגן בלזן הסתיימה פעילות ועד הרבנים והרב היגר לאמריקה, התיישב בבראונסוויל שבברוקלין ושימש בה כרב, לאחר מכן עבר לבורו פארק והקים בה "מרכז חינוך התורה".

נישא בשנית בארה"ב, אך לא זכה לבנות בית חדש. בארה"ב זכה להרביץ תורה ולהעמיד תלמידים. היה מקורב לגדולי הדור, וכ"ק הרבי מליובאוויטש חיבבו מאוד.

בגנזך קידוש השם מנציחים את זכרו של הגאון והצדיק, מגזע קדושי עליון, שעל כל מה שעבר, מעולם לא נח ולא שקט מלהרבות פעלים לתורה וליהדות.

יהי זכרו של הרב יואל בן רבי מתתיהו חיים נצור בליבנו לעד.