מנורה של עץ בעמק הבכא
בנר שביעי חנוכה, שנת תשמ"ד, בפני קהל חסידים ותלמידים, השמיע כ"ק אדמו"ר מצאנז זצוק"ל דברי שבח והודאה להשי"ת, ובין דבריו העניק טעימה מחוויותיו אי שם, במחנה, שבו סבל יחד עם אחיו היהודים את העול המר של הצורר הנאצי, ושאב חיזוק מהאמונה ומקיום המצוות, דווקא אז, בעמק הבכא.
האדמור השפע חיים מצאנז – קלויזנבורג מול נרות החנוכה
להלן חלק מדבריו.
תרגום: יעקב רוזנפלד
אני נזכר היום
הייתי במחנה בחנוכה
וכמה שבועות לפני חנוכה בקושי פעלתי אצל הקאפו היהודי שיכניס אותי לעבודה בנגרייה
הקאפו הראשי, הגוי, הרשע נכנס לשם ושאל אותי: האם אתה נגר?
אמרתי לו, ברגע שקיבלתי פקודה, נהייתי נגר.
היה לי כלי נסירה ועבדתי כל היום
ישבתי כל היום ויצרתי לי מנורה
שתהיה לי מנורה לחנוכה
עשיתי לי מנורה, סייעו בידי נערים יהודים, ולמרות שלא היו לי מתכות יצרתי לי מנורה מעץ
היה יום שישי, חנוכה, והרבה יהודים באו לראות איך מדליקים נרות חנוכה
כך היה רצון ה' וחווינו ניסים, גנבנו ממטבח של ס.ס. שמן זית
הביאו שמן זית נקי וטהור, בקבוק קטן
הקאפו שעובד במטבח הוא הביא אותו
וכל אחד מאיתנו היה לו חלק במצווה
והכנסנו את השמן למנורה והדלקנו אותה
ושמחנו
כי בחסד השי"ת יכולנו להדליק נרות חנוכה
וזו הייתה מנורה מעץ, ויהי, לפנות ערב החלה המנורה עצמה לבעור
מייד הגיעו נערים, צעירים, זרקו החוצה את המנורה
זרקו אותה לשלג
ובכן
הלכנו ועשינו מנורה חדשה…
לא נכנענו, ולא נרפינו, מעולם
האמת היא, שגם שם לא נכנענו ולא נתנו לעצמנו "הנחות"
יהודים ערליכע יידן,
שהחזיקו עצמם חזק באמונה
גם שם החזיקו עצמם חזק
נלחמו בכל הכוחות להישאר יהודים
לא נכנענו…
אבל כשהקב"ה עוזר ואפשר להדליק מנורת כסף, עם שמש, שתדלק כל הלילה
הדלקת נרות חנוכה במחנה וסטרברוק בהולנד
ואין אס. אס.
הרי צריך להביע זאת, ולתת שבח והודיה לבורא כל עולמים
שעשה ניסים לאבותינו
ובימים ההם בזמן הזה גם אנו ראינו ניסים
היו ניסים…
זה עצמו שהדלקנו את מעט השמן באותה מנורה לשעה אחת, זה גם היה נס
נס מהשי"ת שלא נכנס האס. אס.
כי הרי הוכרחנו לשמור ולהיזהר שלא ייכנסו
אילו היו נכנסים מי יודע מה היה קורה
הרי עמדו ושמרו מכל הצדדים…
לכן צריך להודות להשי"ת על כל הניסים
על כל נס שעושה עימנו השי"ת.
והאמת, הרי רואים ניסים
עם כל הצרות שעוברים, עם כל הרשעות שיש בעולם,
נעבעך
הרי בוודאי אנו חווים זמן מר מאוד
הרבה צרות יש בעולם, הרבה אסונות
כאן רוצחים, כאן מניחים פצצות
ויש צרות אחרות
בוודאי הלב שותת דם
אבל מאידך, אסור שהצרות יחשיכו עינינו מראות את הניסים שעושה עימנו השי"ת
כשעוזר השי"ת ויושבים יהודים יחדיו בחנוכה
מתאספים יחדיו
מדליקים נרות חנוכה ואומרים לפני השי"ת שירות ותשבחות
זה גם ניסים
לפני ארבעים שנה מעטים האמינו שעוד נזכה לזה
מעטים האמינו שעוד יינצלו, שעוד יחיו. שעוד ידליקו נרות חנוכה…
מי שהיה שם, מי שזוכר, מי שיודע
צריכים אנו להודות להשי"ת
אני רוצה לומר: זה העיקר מה שאנו מודים להשי"ת
ומביעים לפניו שבח והודאה
זה לא רק על החיים, או על האוכל שיש לנו או על הכסף
זו טיפשות, זה הבל
העיקר אנו נותנים שבח והודאה להשי"ת על שאנו יכולים להיות יהודים
על שהשי"ת לא נטש אותנו
אכן, הייתי אוכל שם עשב, לא פעם…
לא פעם הייתי גוחן על האדמה ואכלתי עשב, ואכלתי עלים מהעצים
אבל בכל זאת עזר לי השי"ת
הייתי שם שנה תמימה ולא אכלתי טריפות!
חלילה
מסיבת חנוכה בגטו לודז', פולין – חנוכה תש"ד.
אפילו לא מהמטבח שלהם
על זה אנו צריכים להודות להשי"ת
ולהביע בפניו שבח והודיה
שלא פיטמו אותנו במאכלות אסורות
היינו רואים איך אנשים, ל"ע, תפסו כלב, חתכו אותו ואכלו אותו,
איני אומר שלא היה מותר, חלילה
היה זה פיקוח נפש אמיתי
אנשים הרי התנפחו, מתו ברעב
אם רק נהיו "מוזלמן" כבר היו בסכנת חיים
אבל הקב"ה עזר לי שנה תמימה
בפסח לא אכלתי חמץ
חלילה
לא נגעתי בשום חמץ, תשעה ימים
אפילו בערב פסח…
צריכים להודות להשי"ת, אסור לשכוח את חסדיו…
