לזכר רבבות קדושי ריגה – לטביה

85 שנה לטבח רומבולה (לטביה)

מאת יעקב רוזנפלד.

לוח זיכרון בבית הכנסת ששרד בריגה

ריגה הייתה עיר גדולה ותוססת. עשרות אלפי יהודים התגוררו בעיר שהיא בירת מדינת לטביה, עיר יפה ומרכזית ששוכנת על חוף הים הבלטי.

30 אלף מיהודי העיר נרצחו בשנות השואה, בעיקר באמצעות מכונות ירייה, בסיוע פעיל במיוחד של אזרחים לטביים צמאי דם, שגילו התלהבות רבה במשימתם זו. בחודש כסליו בנובמבר 1941 נהרגו בין 25,000 ל-28,000 יהודים ביער רומבולה.

הטבח ביער רומבולה התרחש לאחר שבחודש חשוון תש"ב, לפני שמונים וחמש שנה, החליט השלטון הנאצי לגרש לריגה את יהודי גרמניה ששהו ברחבי ברית המועצות. לצורך "פינוי מקום" לאוכלוסייה זו החליטו הנאצים לחסל את הקהילה היהודית בריגה ולשכן במקומם את יהודי גרמניה. קיימות השערות שונות מדוע ביכרו הגרמנים לפעול כך. הסברה הרווחת היא שיהודי ה"מזרח" היו יותר מתועבים בעיני הנאצים, ולפי דעה של חוקרים מסוימים, שנתמכת במסמכים נאציים שהתגלו, הנאצים העדיפו שיהדות מזרח אירופה תוכחד כדי שהשפעתם התלמודית והרוחנית לא תהיה קיימת עוד.

בארכיון של גנזך קידוש השם שמור ומתועד חומר יקר ערך על יהדות לטביה בכלל, וריגה בפרט, בדגש על השנים שבין המלחמות ובוודאי על שנות השואה, ואנשי הארכיון עמלים כעת בהכנת חומר היסטורי יקר ערך זה לפרסום.

לציון שמונים וחמש שנה לטבח רומבולה התמקדנו, במחלקת החינוך של גנזך קידוש השם, בהנצחת קדושי ריגה; תלמידי החכמים ובני הישיבות, חסידים ואנשי מעשה, רבנים ו"כלי קודש", אבות, אימהות ותינוקות של בית רבן, לאלפיהם ורבבותיהם, שנעקדו על קידוש השם בשנות הזעם, שאפילו מצבה לא נוצקה על קברם. יהיו דברינו מצבה לזכרם ונר תמיד לנשמותיהם.

יהודים בגטו ריגה

החומר שברשותנו רב ומגוון, ולקראת יום הזיכרון, יום ההילולא, ננציח שני צעירים גדולי תורה וענקי רוח שנהרגו בריגה ולא נותר מהם כל זכר.

נקדים. בשנים שבין שתי המלחמות רחשה פעילות גדולה בריגה למען "שמירת שבת" ברחבי העולם היהודי. הוקם ארגון בשם "שומרי שבת", ופעיליו הפליאו ביוזמות כבירות ברחבי אירופה. במסגרת הפעילות הזו יצא לאור ביטאון בשם "דער שבת" ובו כתבו אישי ציבור, רבנים, עסקנים מכל העדות והחוגים למען שבת קודש. בעיתון זה אף פורסם מכתבו המפורסם של החפץ חיים למען התעוררות שמירת שבת, וסביר להניח שהמכתב נכתב לבקשת פעילי "שומרי שבת".

במסגרת הנצחת יהדות ריגה נאסף בגנזך קידוש השם חומר יקר ערך על ארגון "שומרי שבת", ובארכיון נמצאים עותקי העיתון הייחודי "דער שבת" ששופך אור על תקופה רחוקה ומסקרנת זו. בריגה יצא לאור בין שתי המלחמות עיתון אגודאי בשם "היינט". גם בו קיים חומר היסטורי רב ערך.

בעזרת ה' בתערוכה "יהדות לטביה" יוצגו המסמכים המרתקים הללו בתוספת תרגום עברי צח, כמו כן יוצגו דברי תורה שנכתבו בידי גאונים צעירים מפארי ישיבות ליטא שהתגוררו בלטביה, כמו הגאון הצדיק רבי יוסף שר הי"ד, בן מרן רבי יצחק אייזיק זצ"ל. ר' יוסף היה תלמיד ישיבת חברון בירושלים, ושב לליטא. הוא ערך את הירחון "כנסת ישראל" ובו נשמרו דברי תורה מפיהם ומפי כתבם של גאוני עולם, גדולי ליטא ולטביה. ר' יוסף היה צדיק נשגב והתנהגותו בגטו ריגה הפליאה עין כול, עד שנרצח בידי הנאצים. כמו כן נשמרו בארכיון דברי תורה מהגאון הצדיק רבי בן ציון דון יחיא. הוא היה רב נערך במשך שנים ארוכות, עשרות בשנים; מחבר ספרים פורה ואיש הלכה שרבים המתינו למוצא פיו. הוא ישב על כיסא אביו הגאון ר' אליעזר בעיר לוצין, שכונתה "ירושלים דלטביה", עד שנרצח באכזריות נוראה בידי הנאצים שהתנפלו עליו כמו חיות טורפות ועינוהו בייסורים נוראים. הוא נהרג ביום כ"ה אב תש"ה. דברי התורה שלו הם מו"מ הלכתי בדין הגעלת כלי אלומיניום שמחופה בתערובת של עפר.

ביריעה זו, כאמור, אני מביא דברי התעוררות לקדושת השבת שנכתבו בידי שניים מהצורבים הצעירים של ריגה, לטביה.

הגאון הצדיק רבי הושע שר (שמו המלא: רבי יהושע העשיל הושע) היה חניך ישיבת ריגה ונחשב כאחד מבחירי התלמידים. שימש כרב ושו"ב בכמה מקומות, ואלו דבריו הנפלאים להתעוררות שמירת שבת.

בחזרה אל השבתות וימים טובים שלנו! (תרגום חופשי)

אותם יהודים, שאצלם בלב עדיין בוערת אש יהודית, המשתוקקת ומתגעגעת אל השלמות והרוממות שהייתה אצלם בבית, בעת השבתות והימים טובים – אותם יהודים, שאינם נותנים לעצמם דין וחשבון ברור ואינם מחזיקים בכוח העמידה הדרוש, והתחילו להקל או לעבוד בשבת.

אותם, שהרגל חילול השבת עדיין לא הורידם אל המדרגה הנמוכה ביותר, וחושיהם עדיין לא קהו לגמרי, צריכים כעת בעזרת השם לעצור ממירוצם והמייתם היומיומית, מהרעש וההמולה ברחוב, ולחשוב כמה גדול ונורא הוא האובדן וההפסד לעם ישראל כאשר חלילה מְחללים את השבת ויום טוב. וכמה גדול ומתוק הוא האוצר, כאשר שומרים עליהם.

עם השבתות והימים טובים שלנו קשורה הקדושה והדרגה הרוחנית שלנו.

כאשר שבת ויום טוב היו מגיעים, היה היהודי פושט מעליו את ההמייה היומיומית של חיפוש אחר פרוסת לחם, מעמלו ויגיעתו לצרכיו היומיומיים, והיה משליך מעליו את הכובד שהעסיק את כוחו במשך כל השבוע.

השבת ויום טוב הקדושים היו מעלים אותו גבוה מעל לכל זאת, מכניסים אותו לאווירה של קדושה וטהרה, של התעלות ורוממות נפש, והיו מעניקים לו "שבתדיקייט" ויום-טובדיקייט גם לימי החול בכל מקום, בבית וברחוב, בעיר ובכפר, ולא היו נותנים לו להיבלע ולהפוך לנקודה המשתוקקת אל גלי החומריות.

ארבע האמות של הבית זרחו. הן האירו עמוק לתוך החיים היהודיים, עמוק לתוך הנשמה היהודית, גירשו את החשכה והשחור היומיומיים ומילאו את הכול בטהרה ובזיכוך.

גדול הוא האובדן, אם שבת ויום טוב חלילה נחלשים או מתחללים. מתי יבוא היהודי אל עצמו? מתי יתבונן ויבין שהגשמיות אינה תכליתו? ומתי יבין ויאמר לעצמו את הקריאה הרוממה הזו: להשליך מעליו את הכובד ולהתעטף בשבתות ובימים טובים של יופי? מה יהיה על תורתו ויהדותו? ומה יהיה עליו עצמו?…

אתם היהודים, שבליבכם עדיין לא כבתה האהבה לתורתנו ולקדושתנו. אתם שעדיין יכולים להרגיש את הכאב הגדול והזעקה הפנימית של הנשמה היהודית, אתם שיכולים עדיין לשמוע את צעקת הכאב של העם היהודי, אחינו, הימנעו ממעשים מסוכנים כל כך! קבלו על עצמכם בתוקף שלא לחלל את השבתות והימים טובים שלנו. והקב"ה יעזור לכם. דעו, שעל ידי שמירת שבת ויום טוב כראוי, חיי כל העם היהודי מתאגדים יחד בקשר של קיימא עם השם ותורתו! דעו! שעל ידי חילול שבת ויום טוב חלילה, אתם עושים פשע גדול נגד עצמכם ונגד העם היהודי!

בחזרה אל השבתות והימים טובים שלנו!

עוד מאמר מ"שומרי שבת" השתמר בארכיון, והוא מפי הגאון הצעיר ר' חיים ב"ר שניאור זלמן קלופט הי"ד, יליד העיירה נעוול, פלך ויטבסק, ופאר תלמידי יגדיל תורה בריגה ו"ישיבת ריגה".

השבת והעם היהודי

השבת מחדירה בכל יהודי כוחות חדשים, שמחה וחיוניות חדשה לחיים, רוח של תקווה שנושאת אותו במשך כל השבוע… כמו קרן אור היא מאירה לו את כל קשיי ימי המעשה… שבת קודש מזכירה לאדם את מהותו, היא מחזירה אותו לצלם האלוקים שלו, למעמד השמיימי שלו…

הקדוש ר' חיים קלופט הי"ד – השבת והעם היהודי. תרצ"ט.