ל"ג בעומר (י"ח באייר), הוא היום השלושים ושלשה לספירת העומר. יום זה הוא יום שמחה, מותר להסתפר, להתחתן, לרקוד ולשמוע מוזיקה, בניגוד לנהוג בכל ימי הספירה (שולחן ערוך).
הטעמים לשמחה הגדולה ביום ל"ג בעומר:
- בו פסקה המגפה שבה מתו תלמידי רבי עקיבא (קבלת הגאונים).
- יום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא (מסורת הקדמונים), ביום זה גילה רבי שמעון את סודות התורה, כמסופר בזוהר הקדוש (ב"אידרא רבה"), ורצונו שישמחו ביום זה.
ל"ג בעומר (י"ח באייר), הוא היום השלושים ושלשה לספירת העומר. יום זה הוא יום שמחה, מותר להסתפר, להתחתן, לרקוד ולשמוע מוזיקה, בניגוד לנהוג בכל ימי הספירה (שולחן ערוך).
הטעמים לשמחה הגדולה ביום ל"ג בעומר:
במקומות נוספים: בתימן, היו סוגרים את החנויות, ולאחר שרחצו והחליפו בגדיהם, נאספו לבית הכנסת והדליקו נרות, ואחר כך קראו יחד את כל ה"אידרא זוטא" במקהלה ובמתינות, בנעימה מיוחדת. ברודוס, נהגו לאסוף ביום זה את ה"גניזה" [ספרי קודש שהתבלו, תשמישי קדושה, דפים המכילים דברי תורה וכדומה] מכל הבתים הפרטיים ומבתי הכנסת, ולערוך להם לוייה המונית לכבוד התורה.
- בו פסקה המגפה שבה מתו תלמידי רבי עקיבא (קבלת הגאונים).
- יום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא (מסורת הקדמונים), ביום זה גילה רבי שמעון את סודות התורה, כמסופר בזוהר הקדוש (ב"אידרא רבה"), ורצונו שישמחו ביום זה.
במקומות נוספים: בתימן, היו סוגרים את החנויות, ולאחר שרחצו והחליפו בגדיהם, נאספו לבית הכנסת והדליקו נרות, ואחר כך קראו יחד את כל ה"אידרא זוטא" במקהלה ובמתינות, בנעימה מיוחדת. ברודוס, נהגו לאסוף ביום זה את ה"גניזה" [ספרי קודש שהתבלו, תשמישי קדושה, דפים המכילים דברי תורה וכדומה] מכל הבתים הפרטיים ומבתי הכנסת, ולערוך להם לוייה המונית לכבוד התורה.