יז' באלול תרצ"ט – פרוץ מלחמת העולם השניה

בי"ז באלול תרצ"ט (1 בספטמבר 1939) פלשו הגרמנים לפולין, ובכך נפתחה מלחמת העולם השנייה. לאחר כחודש חדלה פולין להתקיים כמדינה, ושטחה חולק בין גרמניה לברית המועצות, על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שנחתם שבוע לפני פרוץ המלחמה. בעקבות כך הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה, אך רק לאחר כחצי שנה הם הזיזו כוחות בפועל.

באביב ת"ש (1940) פתחו הגרמנים בחזית מערבית ותוך פחות משלושה חודשים כבשו את רוב מערב-אירופה: דנמרק, נורבגיה, הולנד, לוקסמבורג, בלגיה וצרפת. בינתיים הצטרפו לגרמניה המדינות הבאות: איטליה, בולגריה, הונגריה ורומניה, בגוש שנודע כ"מדינות הציר". כשנה לאחר מכן כבשו מדינות הציר את יוגוסלביה ואת יוון.

מצב היהודים

בפולין החלה המדיניות האנטי-יהודית עם הכיבוש הגרמני. בחודשים הראשונים היא התאפיינה במעשים כמו: התעללות פיזית, חטיפה לעבודות, הגבלות על בתי עסק יהודיים, ענידת סימן זיהוי ליהדותם ואיסור על התקהלות (כולל לתפילה בציבור) ועל נסיעה בתחבורה ציבורית. לאחר מכן נחסמו חשבונות הבנק של היהודים, מה שהרע מאוד את מצבם הכלכלי.

במקביל לכך, החל בפולין תהליך איטי של גטואיזציה – ריכוז היהודים בשטחים מצומצמים המיועדים ליהודים בלבד. הראשון הוקם בפיוטרקוב כבר אחרי הימים הנוראים של שנת ת"ש (אוקטובר 1939). בניסן ת"ש (מאי 1940) נסגר הגטו בלודז', שהיה הגטו השני בגודלו עם יותר ממאתיים אלף תושבים. כחצי שנה לאחר מכן נסגר הגטו בוורשה שבו עברו יותר מחצי מיליון יהודים. התהליך הואץ רק בשנת תש"א (1941), אז הוקמו עשרות רבות של גטאות, וביניהם בקרקוב ובלובלין. חלק מהגטאות היו סגורים, כדוגמת גטו לודז' שהיה מנותק לחלוטין מהסביבה הלא-יהודית וכדוגמת גטו ורשה שהוקף בחומה גבוהה ונאסרה ממנו היציאה בלי אישור מיוחד, וחלקם היו פתוחים ברמות שונות של קשר עם הסביבה הבלתי יהודית. בדרך כלל הוקמו הגטאות בשכונות הצפופות והמוזנחות ביותר בערים. במקרים רבים שררו בהם צפיפות, מחסור חמור במוצרי יסוד ותנאי תברואה ירודים.

במערב אירופה לא הוקמו גטאות, אך בוצעו צעדים אחרים במסגרת המדיניות האנטי-יהודית, כגון: סימון הבגד היהודי בטלאי צהוב, עוצר מלא בשעות החשיכה, איסור נסיעה באופניים, איסור כניסה למקומות ציבוריים והגבלים כלכליים.

קודם לכן, בעקבות איגרת הבזק של היידריך מאלול תרצ"ט (ספטמבר 1939), הקימו הגרמנים מועצות יהודיות (יודנראט), שנועד להן התפקיד הקשה של העברת התכתיבים הגרמניים לציבור היהודי והנהגת הקהילות היהודיות באמצעים הדלים שעמדו לרשותן. בגטאות הגדולים החזיקו המועצות היהודיות משטרה יהודית לשמירה על הסדר.

התגובה היהודית

מאימת הגרמנים, ברחו כבר בשבועות הראשונים של המלחמה כ-300,000 מיהודי פולין מזרחה אל מעבר לנהר הבוג. לאחר מכן סגרו הסובייטים את הגבול, והמעבר נעשה בלתי אפשרי כמעט. גם הגירה למדינות אחרות הייתה קשה ביותר עקב סגירת שערי מדינות העולם החופשי בפני פליטים יהודים.

היהודים ניסו אפוא להחזיק מעמד במצבם החדש והקשה. ארגוני עזרה יהודיים ובראשם הג'וינט שלחו סיוע כספי ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי. באמצעותו ובאמצעות כספים שגבו היודנרטים הוקמו מטבחים עממיים לרעבים, נפתחו בתי חולים יהודיים, וחודשה פעילותם של חלק ממוסדות הסעד. בגטאות הגדולים הוקמו מפעלי עבודה גרמניים, אך הם ספקו כמות משרות שלא ענתה על הצורך העצום. גם מספר היהודים שקיבלו היתר לעבודה מחוץ לגטו היה זעום. בחלק מהמקומות הייתה הברחת המזון לתוך הגטו תנאי הכרחי להישרדותם של יושבי הגטו, והיא נעשתה תוך סיכון עצמי גבוה ביותר גם בידי ילדים בני עשר.

ניסיון ההישרדות חרג מעבר לקיום הפיזי היומיומי. במקומות שבהם התאפשר הדבר נפתחו מחדש מוסדות הלימוד השונים, ובמקומות שבהם נאסר לפתוח בתי ספר התקיימו כיתות לימוד מחתרתיות. פעילות חינוכית אידיאולוגית התקיימה גם במסגרת תנועות הנוער השונות שפעלו בקהילות היהודיות. למרות הקושי והסכנות, המשיכה להתקיים שמירת המצוות, לא רק בחיים הפרטיים אלא גם בחיים הציבוריים. בייחוד בא הדבר לידי ביטוי באמצעות תפילות בציבור ודרשות, שהמשיכו להתנהל אם בגלוי ואם בסתר. בכמה מקומות אף נעשתה פעילות של תיעוד החיים היהודיים במצב החדש, אם ביוזמת היודנראט, כמו בלודז', ואם ביוזמה מחתרתית, כמו ארכיון "עונג שבת", שהקים ד"ר עמנואל רינגלבלום בוורשה.

ואז – הכל השתנה

יואל שיף - עול מלכות שמים (רודניק, גיליציה)
שרה צוהר - פרוץ המלחמה והגזירות הראשונות (קראקוב, פולין)
אפרים מנלה - גזרות ראשונות (סוסנוביץ, פולין)
הנאצים פולשים לפולין

יצחק רוזמרין - בריחה לוורשה (קרסנושילץ, פולין)
זימל רוטשטיין - הפלישה לפולין (פולין)
דב זילבר - הכנסת אורחים עם פרוץ המלחמה (פולין, פיטרקוב)
אשר מנדלבוים - הגזירות הראשונות (קרקוב, פולין)
רוחות מלחמה

מנחם מנדל בריקמן - עבודת כפיה ביום הכיפורים (פביניץ, פולין)
ספר תורה לא מפקירים!