חגיגת ט'ו בשבט בבני ברק בשנת ת'ש 1940
מנהגי עדות בט"ו בשבט
סדר ט"ו בשבט השפיעה ישירות על מנגי עדות ישראל בארץ ובגולה
בסלוניקי שביון נהגו לקיים הצגות מיוחדות בלאדינו שבהן השתתפו צעירים מחופשים לעצים, וכל עץ שר את שירו בליווי מקהלה.
בחאלב שבסוריה- נהגו לקרוא בבית הכנסת בערב ט"ו בשבט את "עשרת הדברות".על פי נוסח סדר טו בשבט שנחגג שם, ולאחר סיום התפילה היו שבים הביתה לסעודת חג שכולה הייתה מפירות.
בכורדיסטאן – נהגו לאכול מספר רב ככל האפשר של פירות, והיו שולחים זה לזה צלחות ועליהן שלושים מיני פירות. רחובות היהודים בערי כורדיסטאן היו נראים בט"ו בשבט כמו בפורים עם ילדים אצים רצים מבית לבית ובידיהם מגשי המנות, ועוד.
חמישה עשר בשבט בארץ
בגולה אין ט"ו בשבט אלא תאריך שבלוח...מה שונה מזה היא רוח היהדות במקום שיכולה היא להתפתח כאוות נפשה! מעמידה אותנו בתוך הטבע הרחב, מקום שם ישתמש האדם בכוחותיו בברית אמיצה עם הטבע, ויעמיד את מאוויו וכוחותיו תחת ברכתו והגנתו של הקדוש ברוך הוא . שדות הם יעודנו הטבעי. מי ייתן ויכולנו לשוב אל פשטותם של חיי הכפר, נשואים על ידי רוח אלוקית ישראלית, כי אז היה הפשטות והשלום, הצנעה ואהבת האדם, האנושיות והשמחה, ההתלהבות והאושר מנת חלקנו. שוב היה נשמע קול כינורו של דוד, ושוב הייתה רות מוצאת את השבילים אל שדהו המבורך של בועז...
(רבי שמשון רפאל הירש, במעגלי השנה)
ילדי תלמוד תורה בבני ברק נוטעים עץ בט'ו בשבט
מסיבת ט'ו בשבט במחנה עקורים באד רייכנהאל
גילויי כוחות נסתרים בחיק הטבע
אחד מגדולי החסידות בהונגריה הוא רבי יצחק אייזיק מקאליב. בהיותו נער התרועע עם הצאן והבקר עד שנתגלה על ידי רבי לייב שרהס, (מתלמידי הבעל שם טוב)ואחר עלה ונתעלה להנהיג את צאן קדושים,.
וכך היה המעשה: באחד הימים רמזו לרבי לייב שרהס, כי בעיר מסוימת מצוי ילד מופלא, ועליו לגלותו ולהדריך אותו באורחות חיים. נטל את צרורו והגיע לאותה עיר. שקל את צעדיו, והחליט לצאת לשדה ולהימלך בדעתו כיצד לגלות את ילד הפלא שאור גנוז בתוכו. לפתע הגיעה לאוזניו נגינת רועים שהסעירה את ליבו. משנשא את עיניו ראה מרחוק, בשיפולי הגבה, ילד יפה עיניים, המפקח על להקת אווזים, ומחולל בחלילו והאווזים נאספים אליו מתרפקים עליו באהבה. קרב רבי ליב שהרס אל העדר ורועו , והטה את אוזנו, ונפעם מאוד "הנה זה הוא". הוא נכנס בדברים עם הנער הרועה ושמע מפיו את המילים והמנגינה, שלמד אותם מפי הרועים הנוכריים , והם נסובים על מראות הטבע, והרהורי לבו של הרועה:
"יער יער מה גדול אתה,
שושנה שושנה מה רחוקה את,
לולי היה היער קטן יותר,
הייתה השושנה קרובה אלי יותר,
ולו הוציאני מן היער, היינו שנינו ביחד."
ואותו נער תמים הוא שהכניס רוח קדושה בתוך הנגינה, והתקין להם מילים שיש בהם מערגת ישועה וציפייה לגאולה.
"גלות גלות מה ארוכה את,
שכינה שכינה מה רחוקה את,
לולי הייתה הגלות קצרה יותר,
הייתה השכינה קרובה יותר,
ולו הוציאנו מן הגלות,
היינו שנינו ביחד".
נטל רבי לייב שהרס את הנער והכניסהו לישיבתו של רבי שמלקא מניקלשבורג ולא ארכו הימים, ואותו נער עלה ונתעלה עד שנתפרסם כרבי יצחק אייזיק מקאליב.
(טבע ואמונה בחסידות, בצלאל לנדא)
תלמידי כתה ח' בתלמוד תורה 'רבי עקיבא' בבני ברק נוטעים עצים ביום טו בשבט. מאחור עומד המנהל הרב זלמן קוריץ והמורה הרב ירוחם קרלנשטיין.
עץ החיים - במחנה רכוז
זהו סיפור פשוט על אישה צעירה שהייתי עד ראייה למותה במחנה ריכוז. אישה צעירה זו ידעה כי היא עומדת למות תוך ימים ספורים. אך כשדיברתי עמה הייתה רוחה טובה עליה על אף ידיעתה זו. "מודה אני לגורל על שהפליא את מכותי". אמרה לי "בחיי הקודמים פונקתי ולא נהגתי רצינות בהישגים רוחניים". היא הורתה באצבע החוצה בעד חלון הצריף ואמרה: "עץ זה שכאן הוא ידידי היחיד בבדידותי". בעד החלון יכלה לראות רק ענף אחד של עץ ערמונים, ובענף השני היו שני ניצנים. "פעמים רבות אני מדברת אל העץ הזה", אמרה לי. בחרדה שאלתי אותה, האם העץ ענה לה? "כן". מה אמר לה העץ? ענתה: "הוא אמר לי, "אני פה - אני פה – אני החיים, חיי הנצח".
(ויקטור פרנקל, מתוך, האדם מחפש משמעות)
קערה מאוירת ועליה מילות 'בורא פרי העץ'. שמשה להגשת פרות האילן בט"ו בשבט
בבית הילדים בזבשה, פולין
בבית הילדים בזבשה התחנכו מאות בני נוער שגדלו בתקופת השואה אצל משפחות נוצרים ובמנזרים.
המחנך מר הובל מספר: הגעתי למוסד בליל ט"ו בשבט. זה היה ליל כפור. ספרתי לילדים על השקדייה הפורחת עתה בארץ ישראל, וראיתי לאט לאט את העיניים שלהם נדלקות... לקראת ט"ו בשבט בשנה הבאה, הכינותי מחזה בשלוש מערכות. המערכה הראשונה- חג ט"ו בשבט בפולין. מערכה שנייה- ט"ו בשבט בגיטו בזמן המלחמה. ומערכה שלישית הוקדשה לחג ט"ו בשבט בארץ ישראל, זה נתן הרבה לילדים.
(ספר המועדים)
תושבי בני ברק הצעירה נוטעים נטיעות ביום "ט"ו בשבט"
הרב זליג שפירא מעשר את היבול הראשון של פרי הדר בבני ברק
