חייה ומורשתה של שרה שנירר בעלת החזון והמייסדת של תנועת "בית יעקב" יום פטירתה כ"ו באדר תרצ"ה

"זהו סיפורה של אישה שמעולם לא ילדה, אבל אלפים קראו לה אמא. זהו סיפורו של אדם שנמנע מלהצטלם, אבל תמונתו חקוקה בליבם של אלפים ותופסת את מקומה בין הגלריה של התמונות ההיסטוריות של אותם נבחרים שעזרו לפלס את הדרך במסעה הקשה של הישרדות האומה"(ד"ר יהודית גרינפלד")   שרה שנירר חוללה מהפכה באמצעות הקמת תנועת "בית יעקב", "ובנות אגודת ישראל" היא הייתה החלוצה, הנחשונית , בהתווית דרכן של בנות ישראל, כשותפות בבניית אומת הנצח... "בית יעקב" הוא גם סיפורן של תלמידותיה וממשיכות דרכה של שרה ש...[קרא עוד]
"זהו סיפורה של אישה שמעולם לא ילדה, אבל אלפים קראו לה אמא. זהו סיפורו של אדם שנמנע מלהצטלם, אבל תמונתו חקוקה בליבם של אלפים ותופסת את מקומה בין הגלריה של התמונות ההיסטוריות של אותם נבחרים שעזרו לפלס את הדרך במסעה הקשה של הישרדות האומה"(ד"ר יהודית גרינפלד")   שרה שנירר חוללה מהפכה באמצעות הקמת תנועת "בית יעקב", "ובנות אגודת ישראל" היא הייתה החלוצה, הנחשונית , בהתווית דרכן של בנות ישראל, כשותפות בבניית אומת הנצח... "בית יעקב" הוא גם סיפורן של תלמידותיה וממשיכות דרכה של שרה שנירר, אשר לא זו בלבד שיסדו רשת עניפה  של בתי ספר "בית יעקב" ברחבי אירופה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה – בתי ספר בהן לימדו תורה והשקפה לבנות ישראל, ואף צעדו אל המשרפות מתוך אמונה וגבורת נפש עצומה, כאשר הן מלקטות בדרכן מעשי  צדקה וחסד אותם עשו עם אחיהם הנאנקים. אותן תלמידות מעטות של שרה שנירר ששרדו את התופת ניערו מעליהן את אפרה של אירופה ונגשו ללא שהות למלאכת השיקום והתקומה, כאשר הן מקימות מחדש את עולם החינוך והתורה בכל קצוות תבל. וכך כתב עליה לאחר פטירתה הרב אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד "אם לאלפים ולרבבות, אם מלטפת – ומוכיחה בלהט דבריה נשבו לבבות להט אם אוהבת ומשגיחה... זיכרונות הערצה נאמנים, ילוו את נשמתה הגדולה, במשך מאות דורות ושנים, ייזכר שמה בכבוד ובתהילה...." שרה שנירר  - אבני דרך – 1883 – תרמ"ד – תרצ"ה – 1935 – כ"ו באדר 87 שנים לפטירתה תרמ"ד – 1883 – הולדת שרה שנירר בקרקוב למשפחה הנמנית על חסידות בעלז, ייחוסה מגיע עד הב"ח והש"ך   תרע"ד – 1914  - תרע"ז – 1917 – במלחמת העולם הראשונה נסעה עם משפחתה כפליטה לוינה. בוינה היא פוגשת לראשונה קהילה חרדית המשלבת אורטודכסיה עם השכלה, נוסח שיטת "תורה עם דרך ארץ" מיסודו של הרב הירש. היא נוכחת בדרשתו של הרב פלש בוינה, אודות כוחה של האישה בעם ישראל, תוך שהוא מרים על נס את תרומתה של יהודית לניצחון על היוונים, ואת  הסיפור של חנה ושבעת בניה. בעקבות כך, מקבלת שרה שנירר החלטה נחושה לפעול למען מסגרת – חינוכית – תורנית – לימודית לבנות עירה קרקוב.   תרע"ז – 1917 – לקראת תום מלחמת עולם ראשונה שבה שרה שנירר לקרקוב ומתחילה לפעול למימוש החזון. בראשית דרכה היא פונה להנהגה התורנית שבאותה תקופה., ובעיקר "לחפץ חיים", לאדמו"ר מגור – "האמרי אמת", והאדמו"ר מבעלז. עם הסכמתם, היא מקימה את "בית יעקב".   תרע"ח – 1918 – תא ראשון של בי"ס "בית יעקב" לבנות, ובו 25 בנות. נוסד בקרקוב שבפולין ע"י שרה שנירר בביתה, מתכונת בית הספר: לימודי קודש כהשלמה ללימודי החול מבית הספר הפולני.   תרפ"ב- 1922 – הגיליון הראשון של ירחון "בית יעקב" יוצא לאור, ובעקבותיו (1925)יצא גם עיתון ילדים: "קינדערגארטן".   תרפ"ג –  1923 - מספר בתי ספר של "בית יעקב" ברחבי פולין  עומד על 54 סניפים. נערכים מגעים להקמת תיכון רשמי וסמינר הכשרה להוראה, המוכרים ע"י משרד החינוך הפולני וכולל מתכונת לימודים פורמלית מלאה.   תרפ"ה – 1925 – יסוד סמינר "בית יעקב" למורות בקרקוב.   תרפ"ו – 1926 – הקמת תנועת הנוער "בנות אגודת ישראל" לבנות עשרה ומעלה, ובעקבותיה תנועת הנוער "בתיה" לבנות הצעירות. התנועה הוקמה ע"י הרב אליעזר פרידינזון. פעילותה התנהלה בשעות אחה"צ. בשבתות ובחופשים. מתכונתה כללה פעילות חברתית, השקפתית, , יציאה ליערות, למחנות ולפעילות פנאי, וכן התארגנות של עזרה לקהילה . תרפ"ו – 1926 – סמינריון קיץ למורות ולמדריכות ביורדאנוב, ומכאן ואילך בכל קיץ נערך סמינריון בראבקה או ביורדאנוב לעיתים בהשתתפותה של שרה שנירר.   תרפ"ז – 1927 – הנחת אבן הפינה לבניין החדש של הסמינר בקרקוב.   תרפ"ט – 1929 – הסמינר בקרקוב בהנהלת שרה שנירר מוציא מחזור ראשון של 22 בוגרות להקים בתי ספר של "בית יעקב" ברחבי פולין, ובהם לומדות כ – 4490 תלמידות.   תרפ"ט – 1929 - ועידה עולמית ראשונה לארגון "בנות אגודת ישראל".   תר"ץ – 1930 – חנוכת הבית עם סיום בניתן של שתי הקומות הראשונות בבניי הסמינר ותחילת בניתן של שלוש הקומות הנוספות.   תר"ץ – 1930 - קיימים כבר בתי ספר של "בית יעקב" בנקודות רבות ברחבי אירופה: ליטא, אוסטריה, צ'כוסלובקיה, הוגריה, רומניה.   תרצ"ג – 1933 – בפולין קיימים כבר 265 בתי ספר של "בית יעקב" בהם לומדות כ – 37,981 תלמידות.   תרצ"ה – 1935 – פטירתה של שרה שנירר  ע"ה בכ"ו באדר. היא נקברת בבית העלמין היהודי. שלימים נהרס. ועל אדמתו נבנה מחנה פלאשוב. בהלוויתה זכתה לכינוי "חד בדרא".   תרצ"ה – 1935 – לאחר פטירת שרה שנירר מונה למנהל  סמינר "בית יעקב בקרקוב" הרב יהודה לייב אורליאן. הוא היה עבור תלמידותיו גם מורה לחיים. ותלמידותיו שימשו כמורות בכל רחבי פולין והשפעתן החינוכית הייתה גדולה בכל הקהילות שבהן חינכו ולימדו עד פרוץ השואה.   תרצ"ז – 1937 – ברחבי פולין קיימים 250 בתי ספר של "בית יעקב". בהם לומדות 38,000 בנות ו -300 קבוצות של "בנות" ובהם כ – 16,000 חניכות.   תרצ"ט – 1939 – תש"ה – 1945 – עם הכיבוש הנאצי נסגרים מרבית בתי הספר והפעילויות של תנועת "בית יעקב" .אולם רבים מהם יורדים למחתרת וממשיכים לקיים  פעילות לימודית והתכנסויות חברתיות על אף התנאים הקשים.   תש"ה – 1945 – תש"ח – 1948 -מלחמת העולם השנייה שמה קץ לחינוך הרשמי בבתי הספר של התנועה במזרח אירופה, עם סיום השואה מצאו עצמן בנות "בית יעקב" כמו שאר הניצולים באירופה – מדוללות בכמותן, אבלות ועקורות מכל. "דו לעבסט מאמע"!(את חיה אמא!), כך כותרת המאמר שהתפרסם בעיתונות שארית הפליטה  ע"י תלמידתה של שרה שנירר , רבקה פינקסביץ. והיא אכן הייתה חיה – חיה בליבותיהן, חיה בהתנהגותן וחיה במעשיה של כל תלמידותיה שנותרו לפליטה, ובהשראתה ומכוח חזונה מלפנים קם "בית יעקב" לתחייה מחודשת לבנות ישראל בשארית הפליטה.! בזה אחר זה קמו תאים של "בית יעקב" במחנות העקורים ואף מחוצה להם. הם לא דמו זה לזה. כל אחד הרכיב מאפיינים שונים משל עצמו. אולם הצד השווה שבכולם היה הרוח, רוחה של שרה שנירר, רוחו של רעיון "בית יעקב", הרוח הבלתי מנוצחת.