הרבנית וולבה מספרת על התכנסויותיהם של בחורי הישיבה בבית אביה, רבי אברהם גרודז'ינסקי:
מדי ליל שבת נהגו להתאסף בביתנו בני תורה שעדיין נשארו מישיבת סלבודקה. אבי היה משמיע באוזניהם דברי תורה ומילות חיזוק ועידוד.
אותם בחורים היו שבורים ורצוצים בגופם ובנפשם, הם נשארו גלמודים, יחידים מכל משפחתם, ועבודת הפרך שעבדו במפעלים הגרמנים התישה אותם כליל. דברי התורה והעידוד שהרעיף עליהם אבא היה עבורם מקור כח וחיזוק להמשיך ולא להישבר.
בדבריו ניתן להרגיש בחוש את ההתכוננות העמוקה והעקבית לקידוש השם. הוא אף הציע לפניהם שתיים עשרה קבלות אשר כולם חתמו לשמור עליהן כשיזכו להישאר בחיים (אחד המעטים שנשארו הוא הרב מרדכי צוקרמן זצ"ל שהיה לאחר מכן רב בבית הכנסת פרושים).
ואלו הן הקבלות: 1. אמונה 2. שמירת שבת 3. טהרת המשפחה 4. זהירות ממאכלות אסורים 5. ריבית 6. ביטול תורה 7. אהבת רע וישראל 8. חסד 9. הסתפקות 10. בטחון 11. חינוך הבנים 12. ארץ ישראל
(הרבנית רבקה וולבה, בתו של הרב גרודז'ינסקי, "ואמונתך בלילות")