רבי נפתלי שטרן ז"ל –
חזן ראשי של קהילת יראים בסאטמר והתפילות שכתב במחנה וולפסברג
קטעים מתוך מאמרו של נחמן כהנא
"הנני העני ממעש נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל" בבואי לתאר בשער בת רבים את מעשיו של החזן רבי נפתלי שטרן ז"ל בעמק הבכא
כשהתוודעתי לקורות חייו של רבי נפתלי שטרן ז"ל עלו בדעתי שני אישים בני דורות שונים – שניהם גיבורי רוח – רבנו מאיר בן ברוך מרוטנברג ורבי אמנון ממגנצא.
ביום ד' בתמוז ה' אלפים ארבעים ושש (שנת 1286) נחטף רבנו מאיר (מהר"ם) מרוטנברג בידי הבישוף מבאזיל והוא מסרו לרודלפוס קיסר רומי. רודלפוס החזיק את רבנו מאיר במגדל אנזיסהיים באלזס עד יום מותו של רבינו בי"ט באייר ה' אלפים חמישים ושלש (שנת 1293), וגופתו נמסרה לקבורה רק כעבור 13 שנים. רודלפוס דרש מן הקהילה היהודית דמי פדיון בסכום עתק ורבינו מאיר אסר לשלם, בהסתמכו על המשנה במסכת גיטין דף מ"ה עמוד א'; "אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם".
בשבתו בחושך וצלמוות, כתב רבינו מאיר ספר תורה וחיבר ספרים ותשובות רבות, הכול מתוך הזיכרון.
רבי אמנון ממגנצא נדרש בידי המלך להמיר את דתו, וכדי לדחותו השיב שהוא זקוק לשלושה ימים כדי לדון בדבר. מיד עם צאתו מן המלך הבין את חומרת תשובתו והתחרט עמוקות. כעבור שלושה ימים ציווה המלך להביאו, וכשסירב להמיר את דתו נידון לעינויים קשים מנשוא. בראש השנה הובא כרות איברים לבית הכנסת, סמוך לשליח הציבור. כשהגיעו הציבור לקדושה ביקש רבי אמנון לומר תפילה לפני הקהל, ובקול חזק השמיע את התפילה "ונתנה תוקף קדושת היום" הנאמרת בקהילות אשכנז בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים עד היום הזה. כשסיים את המילים האחרונות פרחה נשמתו לגן עדן. בלילה השלישי לאחר מותו, הופיע רבי אמנון בחלום לרבנו קלונימוס בן רבינו משולם ולמדו את כל הפיוט וציווהו לשלוח אותו לכל תפוצות ישראל.
רבי נפתלי שטרן ז"ל נמנה עם גיבורי הרוח בדורנו. שלושה ימים לפני ראש השנה, במחנה וולפסברג בשלזיה, רשם רבי נפתלי את תפילות הימים הנוראים מתוך הזיכרון. הנייר נלקח משקי מלט ונרכש תמורת פרוסות לחם יקרות ונכתב בבדל של קצה עפרון. למרות הלחץ הגופני והנפשי הצליח רבי נפתלי לשחזר את התפילות בנוסח המקורי ובסדר הנכון, ולהנציח בכך את מסורת הגבורה של שלומי אמוני ישראל בכל הדורות.
וכך כתב רבי נפתלי בזיכרונותיו על אותם הימים; "כתבתי את זה בכדי שלא תהיה לי טעות עד כמה שאפשר כי אני זוכר את התפילות כבעל תפילה שהתפללתי שנים רבות…. ידוע לי עכשיו שיש הרבה שגיאות מבחינה עברית, למשל הפכתי א' ו-ע' ו-ה' בסוף המילה". ורבי נפתלי הוסיף; " כתבתי את זה, ישבתי, תיקנתי את התפילה. בראש השנה התפללנו והתפילה היתה יפה, התפילה היתה טובה, טובה עד כמה שאפשר לומר את זה, אבל ביום כיפור לא יכולנו להתפלל, הגרמנים כנראה התכוננו לזה"…
כל הדברים האלו התחברו יחד בחייו של רבי נפתלי שטרן ז"ל כאשר רשם מתוך הזיכרון תפילות הימים הנוראים של כלל ישראל בתוך הימים הנוראים הפרטיים שלו בשואה.
רבי נפתלי שטרן נולד בשנת 1910 בעיר נג'י-בניה בהונגריה, ושימש שנים רבות חזן ראשי של קהילת היראים בעיר סאטמר.
המחזור של רבי נפתלי לא נכתב באש על גבי אש אלא בדם על גבי דם – הוא השיג נייר של שקי מלט ושילם עבורו בלחם – לחם שהיה צריך להזין את דמו ולהחיותו..
קשה לתאר מה חשב בליבו כשמסר את הדפים הצהובים לשמירה ב'יד ושם' וביקש; " אני אבוא בחגים רק לראות את זה". עמודיו מכילים את התפילות המקובלות בנוסח אשכנז.
מעניין במיוחד הוא העמוד הראשון שבו נכתבו התפילות העיקריות בראשי פרקים בלבד. ייתכן שהדבר נעשה מתוך חשש שמא בעקבות הצער והעינויים שעוברים עליו הוא עלול לשכוח את התפילות, או משום שחשש שמא לא יוכל להשיג עוד נייר.
בעמוד האחרון הקפיד רבי נפתלי לכתוב את השמות של בני עירו שמתו מרעב, מהתעללות ומעבודת פרך. רבי נפתלי הצליח לכתוב את התפילות של ראש השנה, ועל פי סדרן כפי שהן נאמרות עד היום.
הכתב ברור להפליא. השורות ישרות וניכר שנכתבו ביד יציבה. הייתי מכנה את עבודתו בשם "יד ושם", כי התפילות שהיה משמיען בקדושת בית הכנסת בהיותו שליח ציבור על פי "שם", תפילות אלה נרשמו כעת ב"יד" בגיהינום ששרר בזמן השואה.
