מבוא
הרבנית אסתר פרבשטין
"כאשר שוחררנו מתי מעט השרידים, אחד מעיר ושניים ממשפחה, ללא רוח חיים וללא כל רצון לחיות, אמרנו לנפשנו: 'אבדנו כולנו אבדנו'. לא נראה באופק באופן טבעי כיצד ישקמו אנשים אלו את עצמם. אנשים, עוטי עור ובשר, שאלו בתמיהה רבתי: 'התחיינה העצמות האלה?!', ומן השמים ענו בניחותא: 'תחיינה העצמות האלה!' בחוש ראינו את חסד א-ל המרעיף עלינו טללי תחיה. קול נביא השם הדהד באזנינו: 'עורי עורי לבשי עוז'! כל אחד התחזק והתאמץ להתחיל – מן האין לברוא עולם חדש!". (הרב אהרונסון – עלי מרורות, עמ' 293)
חרף המציאות העגומה, למרות התחזיות הקודרות ובניגוד לכל היגיון, בעוד הגוף והנפש פרפרו במאמץ להיאחז בחיים – הלך ונבנה גשר מחודש שחיבר אט אט את האדם לעצמו, לאמונתו ולאורחות חייו. בתהליך הדרגתי ומעורר השתאות ובכוחות נפש שהתעוררו במהירות מפתיעה קמו ניצולים מתוך "השארית" והצמיחו תשתית מרשימה בעוצמתה.
הם המשיכו. נלחמים בכל הקשיים – הרגשיים, המעשיים, הנפשיים.
הם ראו שליחות בהשבת צלם האנוש אשר נגזל מהם.
הם ראו שליחות בדבקות ביהדות, בנשיאת הדגל לדורות הבאים.
הם ראו שליחות ונקמה בהקמת משפחות ובהמשכיות הדורות.
הם ראו שליחות במאבק לעלייה לארץ ישראל, ארץ אבותיהם וביתם.
שבת במחנה העקורים לנדסברג
שבת במחנה העקורים לנדסברג
במחנה העקורים לנדסברג התפרסם הכרוז הבא למען שמירת השבת:
תקנות למען השבת
אחות יקרה!
בידייך וביכולתך להכניס יהדות לביתך על ידי שמירת השבת!
הביאי כבוד להורייך שנספו באופן טרגי על קידוש ד' כשתנהיגי בביתך שמירת שבת.
זכרי, בעומדך עם כיסוי הראש כדי להדליק נרות שבת קודש, ביתך מתמלא בקדושת שבת.
הצטרפי לחברותייך הטהורות ששומרות בגאווה על שמירת השבת.
זכרי, רק את יכולה להשפיע על בעלך שישמור את השבת כראוי.
הכיני את עצמך לבניית בית מלא נחת יהודית בארץ ישראל על ידי שמירת השבת.
לנדסברג, י"ט בתמוז תש"ו
ועד למען השבת.
ליל סדר ראשון - שולמית שולץ (ווייליצ'קה, פולין)
חדר אוכל של אנשי שארית הפליטה בבנדין
ראש השנה הראשון אחרי המלחמה - ראובן קמפניינו (איטליה)
הרב הרצוג בביקור במחנה העקורים צלסהיים
חדר אוכל כשר של הקהילה בצ'נסטכובה
ברית מילה ליוסף ליכטנשטיין התינוק הראשון שנולד במחנה העקורים היידנהיים - גרמניה
אנשי שארית הפליטה במחנות העקורים פלדפינג אוחזים בידיהם חבילות מזון ותשמישי קדושה שקיבלו מהקצין הצבאי האמריקאי מאיר בירנבוים.
אשר אמסטרדם - עם הרבי מקלויזנבורג בשחרור (יאבישנוב, פולין)
בודקים אתרוג לקראת חג הסוכות במחנה עקורים בגרמניה
יחזקאל שיקמן - לבוש חסידי לאחר המלחמה (סוסנוביץ, פולין)
בחורי ישיבה משארית הפליטה לומדים גמרא במחנה העקורים פרנוולד.
ברית מילה במחנה העקורים פרנוולד
בחורים צעירים משארית הפליטה במחנה העקורים אשווגה, גרמניה
אסתר דוידוביץ - חזרה לחיים יהודיים (הוידונאנאש, הונגריה)
ניצולי השואה לומדים במחנות העקורים
דב זילבר - התפילה הראשונה לאחר השחרור (פיוטרקוב, פולין)
תפילת חג השבועות, הראשון לאחר השחרור, במחנה בוכנוולד
שלמה וקשטוק - חגיגת בר מצוה עם סיום המלחמה (קאליש, פולין)
קריאת התורה בבית הכנסת במחנה עקורים
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג נושא דברים באסיפה שכינס במחנות עקורים
רבנים במחנות העקורים
שבת חזון בברגן בלזן
שבת חזון בברגן בלזן
"בשבת חזון, השבת הרצינית ביותר בשנה, ביום של חשבון הנפש, שהיה יום קיץ כבד, התאספה שארית היהדות החרדית בצריף מספר שלוש. מתי מעט, שם בפינה עמדה שארית הפליטה, מה שנשאר מישיבות, שטיבלאך, רבנים ומתיבתות. פסיעותיהם אינן בטוחות, הראש עדיין נטוי כלפי מטה. שנים רבות כל כך היו נתונים למכות, בעיטות, עושק וביזיון – מבלי יכולת להשיב. הנה השארית של רוח היהדות של פעם נאספה כאן כדי להתבונן ולהגיד קדיש לזכר היפה והנעלה עלי אדמות, לזכרה של יהדות פולין. לא קדיש של מילים רגילות, אלא קדיש של מעשים, כאלה שמובילים להחיות את הפאר היהודי של פעם. קדיש בעולם, שיגיד שהיהדות החרדית חיה, שקיימים אנשים צעירים אמיצים שחשים בכוח להחזיר עטרה ליושנה, קדיש של חיים רחוקים מהזוהמה ומהריקבון שהזרות בכלל והשונא בפרט החדירו למחנה היהודי. כל הניסיונות שבעולם עברו עליהם, עד עכשיו היו מבודדים, עמדו בפינה, אף אחד לא הבינם. כעת מתאספים הם מכל המחנות, והחדשות מתחילות לזרום: 'נוצרה ישיבה בניהולו של ח' ל' לובינסקי', 'מקימים מטבח כשר', וכו'. במקום נשמעות מחיאות כפיים. בכל אופן יהודים שמחים! לב יהודי פועם בקרבם! התהליך ההיסטורי, שמתגולל כמחזוריות בעם ישראל, ירידה ועלייה. גברים צעירים מתכוננים לחיים חדשים. והנשים? גם אנו מצטרפות: נשמע קולה של מורת בית יעקב! אנו חיות ורוצות לחיות חיים יהודיים טהורים, בינתיים מונות אנו מתי מעט, אבל עם כוח רוחני של צעירות חרדיות, שמבטאות את האחדות היהודית וקוראות כאן במחנה זה לעבודה במטרה משותפת, לרומם את המוסר ואת רמת המידות של הנוער היהודי בכלל!".
(שבת חזון אין ברגען-בלזען)
תלמידי ישיבת בית מאיר במחנה העקורים באדסיטיין, אוסטריה במרכז התמונה יושב הרב אהרונסון
יוסף זלמן קליינמן - חיים יהודיים במחנה העקורים באיטליה (סייליש, צ'כוסלובקיה)
סוכות בשארית הפליטה המבורג
סדר חג הפסח במחנה העקורים פלדפינג - גרמניה
אבא הלפרין - במחנה עקורים עם הרבי מקלויזנבורג (ליטא - ישראל)
נער יהודי עוזר באפיית מצות במחנה עקורים באוסטריה
ילדים יהודים משארית הפליטה משתתפים בטקס הדלקת נרות חנוכה במחנה העקורים Gluszyca, פולין
לימוד תורה במחנה העקורים
האדמו"ר מקלויזנבורג בפלדפינג
האדמו"ר מקלויזנבורג בפלדפינג
בית כנסת, תפילה במניין, אמירת קדיש – כל המושגים האלו שנעלמו במצולות השואה קמו לתחייה במחנות העקורים וחיברו אותם מחדש להווי הרוחני המוכר. לוח השנה היהודי על שבתותיו ומועדיו אף הוא שב בהדרגה, ולא בקלות, להיות שעון החיים. במחנה פלדפינג הצליח האדמו"ר מקלויזנבורג לגבש קבוצת אנשים כבר בשבת הראשונה שאחרי השחרור ולנהל איתם את תפילות השבת כסדר:
"כשחלפו רק שלושה ימים מן השחרור, התחיל אדמו"ר זי"ע להתכונן לקראת שבת מלכתא. ביום שישי, כ"א באייר, קרא אליו מספר נערים מבין הניצולים, וביקש מהם שיהיו מסייעים על ידו לארגן מקום תפילה מתאים ובית מדרש עבור יהודי המחנה. לאחר חיפוש יסודי מצאו אולם גדול ורחב ידים, שעמד ריק לחלוטין, ואשר שימש בעבר להופעות מוסיקליות של הנוער ההיטלריסטי. המקום נראה בעיניו כמתאים לבית מדרש. עמד ושלח, אפוא, את הנערים לבשר ולהודיע בקרב היהודים בכל פינות המחנה, כי נפתח ביהמ"ד הראשון אחרי השחרור, ועוד הערב יתקיימו בו תפילות 'קבלת שבת' בציבור. הבשורה, כמובן מאליו, גרמה להתרגשות רבה. בהדרכתו האישית ניקו הצעירים את האולם והכשירו אותו לתפילה, הביאו מהיכן שהביאו ספסלים ושולחנות אחדים והכינו 'כיפות' עשויות מנייר לכיסוי הראשים. הרבי טיכס עצות מהיכן להשיג 'טלית' לתפילה. הביאו לו סדין ממחסני המחנה והועיד אותו לשם טלית. מפקעת של צמר, שנזדמנה לפניו בהשגחה פרטית, טווה במו ידיו את החוטים לציצית. מלאכת הטוויה עלתה לו בקושי רב, שעות שלמות, עד שמחוסר פנאי לא הספיק אפילו לקשור הכריכות על הגדילים כראוי, והסתפק בקשרים הראשונים בלבד. היום נטה לערוב; אתא שבת ראשונה של גאולים. בהתקדש היום התאספו באולם המוסיקה מאות יהודים, חרסים נשברים, כל מי שרצה להיזכר כי יהודי הוא. אדמו"ר זי"ע התעטף ב'טליתו' וירד לפני התיבה, והתחיל להתפלל תפילת מנחה של ערב שבת בקול שובר לבבות: 'הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו...'. הקהל עמד בלא סידורים ובכה. איש לא היה מסוגל לפצות פה. הרבי גופו היה חלוש מאד וקולו רועד, אך מרגע לרגע התגבר הקול והתגלגל כרעם, והתפשט ומילא את חלל האויר בכל האולם, עד שבקע רקיעים: 'יאמרו גאולי ד', אשר גאלם מיד צר...', והיה מאריך ומתגבר בתפילתו בבכיות ובדביקות רבה: 'יושבי חושך וצלמות אסירי עני וברזל... ויגיעו עד שערי מוות...': ובסערת רוחו זעק מרה 'נפשם ברעה תתמוגג... ויצעקו אל ד' בצר להם...', וכל הציבור געה עמו בבכיה גדולה, וינועו אמות הספים, נפרצו מעינות הדמעה, וכך בכל משך התפילה, שנמשכה יותר משעה וחצי ללא הפוגה...".
(לפיד האש, עמ' רנו)
יהודים משארית הפליטה צועדים תחת החופה בהכנסת ספר תורה במחנה עקורים
יהודים משארית הפליטה עוסקים בקבורת גופות לאחר השחרור
יהודים משארית הפליטה משתתפים בשיעורו של הרב שלמה צבי הכהן שטרסר במחנה העקורים סנטה צ'זרו, איטליה. בין התלמידים נמצא ר' מנדל לוי.
דבורה ברגר - ראש השנה הראשון לאחר המלחמה (לודז', פולין)
בחורים משארית הפליטה במחנה העקורים סנטו צ'זארו, איטליה, אופים מצות בהדרכת הרב לייבל קוטנר.
אדית וייס - הרבי מקלויזנבורג במחנה עקורים פרנוולד (סייליש, הונגריה)
אברהם יעקב פריש - הנחת תפילין ראשונה בבודפשט (האידונאנאש, הונגריה)
אנשי שארית הפליטה רוקדים בהקפות שניות במחנה העקורים פרנוולד
משה וייס - קבורת המתים עם הרבי מקלויזנבורג (הונגריה)
ניצולי השאה לומדים במחנות העקורים
נחמן ביסטריץ - במחנה עקורים עם הרבי מקלויזנבורג (קראסנא, רומניה)
תפילת כל נדרי עם האמרי חיים מויז'ניץ - מרדכי אדל (אנטוורפן, בלגיה)
יחיאל גליקשטיין - הצלת ספר תורה אחרי המלחמה (ז'רנוביץ, פולין)
שמואל בראודה - הצלת ספרי קודש מגויים (רוז'אן, פולין)
דף השער של סידור 'שארית הפליטה' שהודפס במחנה העקורים לנדסברג, גרמניה.
לייבל בריקמן - חג הפסח באיטליה עם הקבוצה של ר' לייבל קוטנר (פביניץ, פולין)
סעודת שבת במחנות עקורים
חג המצות תש"ו
חג המצות תש"ו
כבר מאמצעו של החורף במשך מספר חודשים היה הרבי מקלויזנבורג עסוק בהכנות לקראת חג המצות הממשמש ובא.
הרבי רכש כמות של חיטים במטרה לאפות מהן מצות.
לצורך האפייה בנו תנור מיוחד ובמשך מספר חודשים היו עסוקים באפיית מצות כדי שתהיה כמות מספקת לכל אנשי המחנה, ולא זו בלבד, אלא גם ממחנות אחרים זכו לאכול מצות כשרות ומהודרות הודות למצות אלו שנאפו במסירות נפש במחנה פערנוואלד, הודות לפועליו של הרבי.
ביער הסמוך לפערנוואלד היה נהר של מים חיים אשר מימיו היו צלולים וטובים, ראויים לשתייה. בנהר זה היינו הולכים לטבילה בימים הראשונים לשהותנו בפערנוואלד, עד שהושלמה בניית המקווה בתוככי המחנה.
כעת לצורך אפיית המצות, היינו יוצאים דבר יום ביומו אל הנהר עם דמדומי חמה, כדי לשאוב ממימיו הזכים לצורך "מים שלנו".
חג הפסח עצמו הגיע.
ההרגשה של יציאה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה הייתה אצלנו בצורה חיה ומוחשית.
לא היה קשה לנו לקיים את מאמר חכמינו זכרונם לברכה: "חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", למרות שהיינו משוחררים מעולם של הגרמנים, אבל עדיין היינו רחוקים מאוד מלהגיע אל המנוחה ואל הנחלה. כולנו היינו מוכים צרות וייסורים, אבל ושכול. כולנו היינו יהודים שהשארנו את יקירינו מאחור במשרות אושוויץ, בירקנאו, דכאו, ושאר מדורי הגיהינום של מלאך המוות המשחית הנאצי.
בליל התקדש חג הפסח התקיים סדר ליל פסח, שאותו ערך הרבי מקלויזנבורג לפני הקהל הרחב.
שלוש מאות אברכים ובחורים הסבו יחד בליל סדר זה. אף הנשים והבנות ישבו בשיפולי האולם והשתתפו בסדר הזה.
בראש בשולחן ישב הרבי, האב הרחום ותוארו כמלאך ה' צבאות, מבאר את ההגדה ואת הסימנים אחת לאחת בשפתו, שפת האידיש.
יוסף דוד פרקש - בר מצווה אחרי המלחמה (ארד, רומניה)
הכנסת ספר תורה בבית הכנסת במחנה העקורים קרומבאך, גרמניה
הלה קולגר - בחזרה לעם היהודי (פולין)