ג' חשוון תש"א, הברית שהתקיימה בערוב היום

מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם.

רבי הקדוש מסקווירא, רבי יעקב יוסף טברסקי זצ"ל

את התיאור הבא, לולי היה אמיתי, היינו משייכים לסוגת סיפורי הילדים שעליהם גדלנו ועימם אנו משכיבים את זאטוטינו, אבל זה סיפור אמיתי שגיבורו המרכזי הוא אחד מגדולי האדמו"רים ומנהיגי הדור שליט"א שרבבות יהודים הולכים לאורו, והוא התרחש לפני שמונים וחמש שנה בדיוק.

שנת תש"א, ימי הסתיו, העיר יאס שברומניה.

זה עתה חלפו ימי שמיני עצרת ושמחת תורה שחתמו את פרק הימים הנוראים, ויהודי יאס, שבורי הלב, התכוננו לימי החורף האירופי הקר, בצל ימי הגזרות והפוגרומים שהעיבו על אור חיי השגרה שזה מכבר שכחו אותם. "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה" – הוא הפסוק שאפשר לומר כי נוצר בדיוק לתקופה זו.

עצבות ירדה לעולם, קדרות כבדה העיקה בלבבות ואיש לא ידע מה יֵלד יום. חייהם של יהודי יאס, כמו גם רכושם וממונם, היו להפקר, וריח האסון של יהודי פולין כבר הורגש באוויר והחריד את כולם. חבלי ארץ רומניה ההיסטורית חולקו בין ממשלת רוסיה הקומוניסטית לבין רומניה הפשיסטית, ואנטישמיות מחליאה הייתה מתפרצת תכופות ומכה ללא רחם.

אומנם, שנה זו הייתה עדיין רגועה יחסית, שכן עדיין לא פרצו הגרמנים לרומניה והרומנים עדיין לא הצטרפו באופן מוצהר למזימת הגרמנים ימ"ש להשמיד, להרוג ולאבד; החיים התנהלו במידה מסוימת כסדרם, ורבים מבני העיר מצאו נוחם בצילו של הרבי הקדוש מסקווירא, רבי יעקב יוסף טברסקי זצ"ל, שהתגורר באותו פרק זמן בעיר יאס, והרעיף טללים של חיזוק וחיות על לבבות נשברים; יהודים צמאים ותאבים לקורטוב של יידישקייט ואמונה בצוק העיתים.

ואז פתאום הדהדה הבשורה והרנינה את הלבבות. בן נולד לרבי! בן ראשון אחרי שלוש בנות.

הרבי היה נערץ ונקדש בקרב יהודי יאס, והללו שמחו מאוד בשמחתו של הרבי, שכן חלפו כבר 15 שנה מנישואיו ועדיין לא נפקד בבן זכר. עד נאמן סיפר שבראשיתם של ימי המלחמה שלח הרבי בידי שליח פתקה ("קויטל") לקבר אביו שבעיר קייב ובה בקשה מיוחדת שיזכה להיפקד בבן.

השמחה התפשטה ברחבי יאס, ויהודים רבים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. הרבי עצמו סיפר לימים ש"השמחה הייתה כה גדולה, עד שבני אדם חשבו שממשמשים ובאים פעמי משיח".

אור ל-ג' חשוון תש"א, ליל שימורים ביאס. היה זה לילה לפני הברית, והרבי הקדוש ישב בבית מדרשו לסעודת ה"וואך נאכט". סביב שולחנו יהודים לאין מספר, והשמחה מילאה את ההיכל באופן בל יתואר. קרן אור של חדווה וצהלה הבליחה והאירה את הלבבות בעיצומם של ימי הרעה, ויהודים שבורי לב לא הפסיקו לנהור לבית המדרש המואר שנחלי שמחה נבעו בין כתליו.

ישב הרבי בראש השולחן תוך אמוני עם סגולה ופניו כצאת השמש בגבורתה, ופיו מלא שירה ולשונו רינה ועיניו מאירות, והקהל מסביב יושב ונהנה מזיו השכינה ושוכח עולם מר כלענה וצרותיו המלאים אותו, ונותן קולו בשיר, והשיר עולה וגואה כליל התקדש חג הפסח והבית כולו דומה לגן עדן עלי אדמות.

ואז לפתע נפתחה הדלת וחבורת שוטרים רומנים פרצה פנימה ועיניהם רעות ופיהם מלא גידופים וקללות. בגסות ובפראות ניגשו ישר אל הקודש ובידיהם הטמאות לפתו את גופו הטהור של הרבי וגררוהו החוצה במהירות של שדים או מלאכי מוות תוך שצווחות מטורפות נפלטות מלוע גרונם:

"זו התאספות בלתי חוקית! זו עבירה על חוקי החירום המחייבים האפלה מוחלטת בלילות ואוסרים כל התאספות. ולא זו בלבד, אלא שזו התאספות לשם איתות לאויב, ועל ריגול בשעת מלחמה יש עונש ברור ומובן: מוות!".

באותה שעה נהפך מחולם של יהודי יאס לאבל קודר. איש לא ידע מה לעשות, ובעיניים דומעות ליוו את הרבי הקדוש בדרכו לרכב המשטרה שהמתין בחוץ ובלע לתוכו את הרבי הקדוש ומלוויו הנוקשים, שוטרים מוצקים ומזוינים שגררו את הרבי אציל הרוח ועדין הנפש כאחרון הפושעים.

המחזה הזה היה בכוחו להטריף את הדעת בסתם יום, קל וחומר בזמן כה מיוחד, כשהכול ממתינים בכיליון עיניים לשמחת ברית המילה שתיערך למחרת בבית המדרש. איך ימולו את הילד בלא נוכחות אביו?

ואז החלה מסכת של השתדלויות נמרצות מצד בני הקהילה, ובסופו של דבר, בשעות הצהריים, התפשטה השמועה: הרבי חזר בריא ושלם ועוד מעט תתקיים הברית.

הייתה זו הפעם הראשונה שבה מל הרבי במו ידיו, שכן מנהג אביו הק' היה למול בעצמו את בניו ונכדיו, וכל הימים היה יום זה יום טוב לרבי, יום הברית של בנו היקר והיחיד, שלימים ישב על כיסאו ומילא מקומו, הלוא הוא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסקווירא.

רבי יעקב יוסף בדרך לנישואי בנו כ"ק אדמו"ר שליט"א

סיפור זה התרחש לפני שמונים וחמש שנה בדיוק. לאחריו עוד נכונו לרבי הק' ולמשפחתו ימים רבים, קשים ומרים של צער וסבל (ובעז"ה ביריעה הבאה נביא מעט מקורות הרבי ומשפחתו בימי השואה), אבל בחסדי השי"ת לאחר סיום המלחמה היגרה משפחת המלוכה לארצות הברית, בה ייסד הרבי את העיירה סקווירא (ניו סווער, בקרבת ספרינג וואלי, ניו יורק) ואת מוסדות התורה והחסד שבה. אבן קטנה זו שיצק הרבי ניצול השואה הייתה לראש פינה, וכיום נוהרים אלפים ורבבות למרכז החסידות ושואבים הימנה רוח הקודש רוח נדיבה, עצה ותושייה, תורה ועבודת ה'.

גנזך קידוש השם מברך את כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אוד מוצל מאש, מגדולי וצדיקי הדור, בברכת שנים טובות וארוכות, בריאות שלמה ונחת דקדושה מכל הצאצאים.

"למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".

"ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור".