ב"גנזך קידוש השם" מציינים את…

סערות התקופה בעין העיתונות

היום, כ"ב אלול תש"ה, לפני שמונים שנה.

מאת יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם

בערב ראש השנה של שנת תש"ו, לפני שמונים שנה בדיוק, לא היו העורכים של כתבי העת צריכים להיות יצירתיים במיוחד כדי למצוא מה למרוח בשערי העיתונים ובעמודי החדשות. זו הייתה תקופה חדשה, וכל יום הביא בכנפיו בשורות חדשות.

הימים ימי סיום המלחמה, ימי כניעת יפן ושרטוט גבולות אירופה השרופה והמדממת. האומות הגדולות הואילו להתאחד במטרה למנוע זוועות כאלו בעתיד, ועם ישראל היה עסוק בחיפוש.

ניצולים חיפשו קרובים, ניצולים חיפשו מקום מנוחה, ניצולים חיפשו מילה טובה ואוזן קשבת, ניצולים חיפשו בית כנסת לראש השנה ושופר, כשר, לצאת ידי חובה.

ובעיתונים היהודיים של אז, שורות על גבי שורות, צפופות, קטנות ושחורות. כל שורה – שם, ומאחורי כל שם – לב יהודי קרוע ומורתח.

לבד, לבד לגמרי בעולם, עמדו הניצולים בערב ראש השנה ועשו כל מה שהיו יכולים כדי למצוא נפש קרובה, ולו אחת, נפש קרובה מכל האחים והאחיות, מכל הדודים והדודות ובניהם ובנותיהם, שכולם נעלמו, עלו, עולה על מוקדה.

עולם חדש, גדול, סוער, ו… ריק. אין מי שיוכל היום לתאר לעצמו את תחושת הריקנות הזו. מין חור שחור של געגוע, תחושות מתחלפות בין כיסופים וגעגועים לכל מה שאבד, לבין מוות פנימי; ייאוש קודר שרק האמונה יכולה לרפא אותו. והיא אכן ריפאה, כי נהרות של אמונה שטפו את מחנות העקורים, רק ככה הם הצליחו להתרומם, להוציא את הראש מבור היגון ולהתחיל הכול מחדש.

ערב ראש השנה של תש"ו, ערב ראש השנה של געגוע וחיפוש בלתי פוסק, קשה לקרוא את העיתונים הישנים האלו. הארכיון של גנזך קידוש השם משמר אותם יפה יפה; ישר הם עומדים, בקלסרים וניילוניות, מקפלים ביניהם רגשות סוערים, תהומות עמוקים, מהיכן הם התרוממו? ממה הם התחילו?

עיתוני היידיש בארצות הברית מביאים את הסיפורים באותיות שחורות, ביידיש גאליציאנית בלולה במילים אנגליות מהעולם החדש, ובין ידיעה לידיעה, משבצת צפופה: הוועדים הגדולים שהוקמו באמריקה אוספים כסף לאלפי היתומים שמסתובבים פזורים ברחבי אירופה! פדיון נפש! צדקה תציל ממוות! ויהודי אמריקה פותחים את הלב ונותנים. כמה מרתק להיכנס לנבכי התקופה ההיא.

הינה כמה ידיעות מעניינות מתוך "דער טאג", לפני שמונים שנה בדיוק (ימי הסליחות, ערב ראש השנה תש"ו).

אמריקה ובעלות בריתה החליטו: מלחמות לא תהיינה עוד!

מאות ראשי ישיבות, אדמו"רים, רבנים וחסידים ליוו למנוחות את הרבי מטשרנוביל, רבי ברוך בן ציון טברסקי (אחיו של הרבי ר' זושא מטשרנוביל בני ברק, מלפנים היה אדמו"ר בעיר אומן. י.ר.)

יוסף סטאלין מבטיח לתת פתרון ל"שאלה היהודית". בישיבה עם ראשי מערכות העיתונים היהודיים שאל ד"ר זמרשטיין (מנהיג יהודי פולני. י.ר.) את סטאלין: האם הוא יודע מה עשו הגרמנים ליהדות פולין? כן! ענה סטאלין, ואנו ננקום על כך! (אם מעשיו של סטאלין במשך השנים שאחרי השואה תאמו את דבריו הללו, תשפוט ההיסטוריה. י.ר.)

מלך ערב הסעודית (פַיְיסַל בֶּן עַבְּד אֶל-עָזִיז בֶּן עַבְּד א-רַחְמָאן, שנרצח בשנת 1975 בידי אחיינו לאחר שניסה לבצע רפורמות מערביות בממלכתו. י.ר.), פונה בדחיפות לפתור את בעיית ארץ ישראל:

"פתרון הבעיה הפלסטינית הוזנח יותר מדי זמן, ואני מקווה שיינקטו צעדים לסיים את העניין".

300 יתומים יהודים נשלחו להבראה בשווייץ לאחר שנזקקו לכך מבחינה רפואית. הם פונו ממחנות עקורים בצרפת. אנו קוראים להשתתף במגבית להצלת ילדים יתומים. המטרה: שני מיליון דולר.

וישיבת עץ חיים, הירושלמית הוותיקה, בעלת תלמודי התורה ובתי התבשיל לאלפי תלמידים, פונה אל יהודי אמריקה בתביעה: הקריבו קורבן תודה! אתם, הורי החיילים האמריקאים, הבטחתם שאם הילדים יחזרו בשלום מהמלחמה תרימו תרומה נדיבה עבור מוסדנו הקדוש, כעת ב"ה, העניין הוכיח את עצמו, והילדים חוזרים הביתה, קריאתנו מופנית אליכם, אלפי יהודי ארה"ב וקנדה: זה הזמן לפרוע את ההבטחה! (יש משרד בניו יורק לתרומות. שנה טובה!)

ישיבה קדושה, ראשונה בפולין אחרי השחרור, הוקמה בעיר לאדז'. כך מבשר העיתון בחגיגיות. על איזו ישיבה מדבר העיתון, אין לדעת. ידוע לנו על ישיבה שהקים הרה"ג ר' חנוך העניך פיוטרקובסקי בלודז', מייד אחרי השואה. האם הכוונה לישיבה הזו? העיתון מתאר שמטרת הישיבה היא להעמיד מנהיגים ורבנים לקהילות ישראל שמוקמות מחדש ברחבי פולין.

המטרה הזו לא הושגה, וקהילות ישראל לא הוקמו ברחבי פולין. חבל ארץ גדול זה, שהיה אכסניה לתורה ועבודת ה' אלף שנה, הקיבוץ היהודי הגדול והמפואר בעולם, נהרס עד היסוד, ושרידיו מצאו להם מקומות מנוחה אחרים ברחבי העולם הגדול.

בכתבה זו מסופר גם על בית כנסת גדול שנפתח בשלזיה עילית, מקום שבו יושבים לאחרונה יהודים רבים מרחבי פולין. בעוד מקומות נפתחו בתי כנסת: קראקא, ורשה, (פרגה), טורנה ועוד.

במקומות אלו מתכוננים במרץ לקראת הימים הנוראים. יתפללו בהם יהודים רבים בעז"ה.

בלודז' נפתח מטבח עממי גדול עבור יהודים שרוצים אוכל כשר. המחירים יהיו זולים.

נמצאו ספרי תורה במרתף המשטרה

סיפור מרגש: ספרי תורה נמצאו בעליית גג בבניין המשטרה בעיר גרמנית. לאחר חיפושים, נמצאו גם אוצרות כלי הכסף: כתרי התורה וה"ידות" של ספרי התורה, שהוחבאו גם הם בבית המשטרה בעיר זו. מי עומד מאחורי סיפור נדיר זה?

העיתון מספר: מ.ד. העריס, סגן יהודי בצבא הבריטי, מספר במכתבו לעיתון ג'ואיש כרוניקל: בעיירה העתיקה קסאנטען, שנוסדה במאה ה-13, היה בית כנסת שנוסד בשנת 1750. בעיירה זו התגוררו בשנת 1933 חמש משפחות יהודיות, שתיים מהן התגוררו בחצר בית הכנסת עד העשרה בנובמבר 1938, כשקבוצות ס.ס. עצרו אותם והשליכו אותם לכלא העירוני. באותו זמן ציוותה המפקדה (של הס.ס.) על המשטרה המקומית להרוס את בית הכנסת.

מפקד המשטרה, שמו סגן גריס, התחמק מביצוע המשימה, אולם שישה חוליגנים מקבוצת ס.ס. המקומית ביצעה את הפקודה והחריבה את בית הכנסת.

למחרת הלכו סגן גריס, יחד עם מרי יאנסען, טלפנית בת 20 במשטרה (בעבר היו "מרכזיות טלפוניות" במשרדים גדולים, כמו מפקדות צבאיות ותחנות משטרה, והטלפניות היו מקבלות את השיחות בדרך הטכנולוגית של הימים ההם. י.ר.) לחפש בין חורבות בית הכנסת מה שיש עוד להציל. הם מצאו שישה ספרי תורה ו"הידורי מצווה" מכסף, כמו כתרים וידות. את ספרי התורה לקחה הנערה והטמינה אותם מתחת לארון הבגדים הפרטי שלה, בתוך בניין המשטרה! בהמשך, החביאה את כלי הכסף בעליית גג בתוך בניין המשטרה…

(את המשך הסיפור הזה ומעט רקע היסטורי על העיירה ועל חורבנה אכתוב בעז"ה ביריעה נפרדת בעוד שבועיים. י.ר.).

רשימת היהודים הניצולים שנמצאים כעת בוורשה, וכתובתם. ברשימה, שכלולים בה שמות המשפחה שמתחילים באות פ', מצוינת גם כתובת המגורים "עד שנת 1939".