ערכות לימוד

"גנזך קידוש השם" שם את הדגש על לימוד חווייתי מנקודת מבט ייחודית המשלבת ידע היסטורי עם ערכים חינוכיים המעצימים את הלומדים. לצורך כך גייס הגנזך צוות מומחים להיסטוריה ופדגוגיה אשר כתבו וערכו ערכות לימוד ייחודיות המבוססות על התחקירים והאוצרות ההיסטוריים שברשות הגנזך. ערכות הלימוד כוללות סרטי לימוד בהפקת הגנזך, ידע היסטורי, חוברות למידה והפעלות. הלמידה באמצעות ערכות אלו היא אפקטיבית וחווייתית וזוכה למשוב נלהב ממורים ותלמידים כאחד. הערכות מאפשרות למבקרים, כמו גם לכל הגולשים ברשת, גישה למקורות הארכיוניים של הגנזך – הן למטרות הוראה והן למטרות למידה.

שליח ציבור

ערכת לימוד זו עוסקת במשה פראגר, חסיד גור, עיתונאי, היסטוריון שואה חרדי ומייסד גנזך קידוש השם בבני ברק.

פראגר חי בפולין בשנים האחרונות לקיומה של יהדות פולין המגוונת, הקרועה, הפגועה והתוססת. הוא היה שותף להצלתו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר, ונמנה עם בני לווייתו שבאו עימו לארץ ישראל בשנת 1940. בהרצאותיו לפני קהל ובכתיבה בעיתונות עם הגיעו לארץ ישראל הציג תיאור ראשון של אימי השלטון הנאצי בפולין, ולאחר המלחמה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בישראל. עד יום מותו עסק בעיצוב זכר השואה – תחילה במרחב הכללי ואחר כך בזה החרדי. בפעילותו זו ראה שליחות עליונה: "ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה […] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח".[1]

סיפור חייו של פראגר משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. ערכה זו, המורכבת מחמש יחידות, תעסוק באיש ובתרומתו, ותוך כדי כך תפתח צוהר לאירועים ולצמתים מרכזיים הנוגעים לזיכרון השואה במדינת ישראל.

מבנה הערכה

היחידה הראשונה עוסקת במשה פראגר – קווים לדמותו, פועלו וחותמו בתחום הנצחת השואה.

בפרק זה ניסינו להשיב על השאלות:

מה הניע את פראגר בפעילותו הציבורית?

מה ייחודו ומהי תרומתו של פראגר בתחום חקר השואה והנצחתה?

היחידה השנייה מוקדשת לסיקור השואה בעיתונות הארץ-ישראלית בזמן אמת.

בפרק זה ניסינו להשיב על השאלות:

מה ידעו בארץ ישראל על המתרחש באירופה בזמן אמת?

מהיכן הגיעו ידיעות על המתרחש?

מה סיבת הפער בין מה שנכתב לבין מה שהופנם בנוגע לידיעות על ההשמדה?

היחידה השלישית עוסקת בגבורה הרוחנית וב"מחתרת החסידית" שפעלה בגטאות פולין.

בפרק זה ניסינו להשיב על השאלות:

מהי "המחתרת החסידית" ומיהם גיבוריה?

מדוע העיסוק בנושא "הגבורה הרוחנית" בתקופת השואה לא היה בקדמת הבמה בחקר השואה בשנים הראשונות לקיומו?

היחידה הרביעית עוסקת במשפט אייכמן.

בפרק זה ניסינו להשיב על השאלות:

כיצד תוכנן המשפט ההיסטורי?

מה חשיבותו ותרומתו של המשפט לזיכרון השואה?

והיחידה החמישית מתמקדת בייסוד גנזך קדוש השם בבני ברק.

בפרק זה ניסינו להשיב על השאלות:

מה היה המניע להקמתו של הגנזך?

מה ייחודיותו בתחום הנצחת השואה במדינת ישראל?

הערכה מיועדת לחטיבה העליונה. היא מודולרית; בכל אחת מהיחידות תמצאו מערכי שיעור מובנים, אבל אפשר גם לבחור בפעילות בודדת או לחבר כמה מהפעילויות יחד. כמו כן מוצעות שאלות שונות לדיון.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.


[1] ח' פרקש, "הנושא הרדום: שיחה עם חוקר השואה משה פראגר", הצופה, 8.4.1975.

הערכה כוללת

קרא עוד

צו השעה – שאלות הלכה בתקופת השואה

מבנה הערכה

ערכה זו מיועדת לתלמידים בחטיבה העליונה, ובה חמש יחידות עיוניות:

  • מבוא – הפסיקה בשואה
  • כשרות
  • תשמישי קדושה
  • שבת קודש
  • הצלה תוך סיכון חיי אחרים

מספר השיעורים המומלץ הוא שיעור אחד לכל יחידה.

למעט המבוא, תוכן היחידות מבוסס על מסמכים ראשוניים של עדויות על שאלות הלכה מתקופת השואה.

לצד העדויות שולבו גם פרופיל דמויות, רקע הלכתי ורקע היסטורי.

היחידות שבערכה אינן בעלות סדר כרונולוגי, אלא הן יחידות נושאיות הסוקרות נושאים אלו בשואה באופן רוחבי. מסיבה זו אין חשיבות ללמד אותן לפי סדרן, אלא אפשר ללמדן במקביל. עובדה זו מקנה אפשרות ללמד את הערכה בלמידה קבוצתית ולא בלמידה פרונטלית.

לערכה מצורף קובץ עדויות של צפייה מונחית בנושא זה ופעילות של שאלות על כך. השימוש ביחידת הצפייה נתון לשיקול הדעת של המורה – האם להטרים דרכה את התוכן או לאסוף את הנושא באמצעותה. הדבר מסור להחלטת המורה בהסתמך על הרכב התלמידים, רמתם וצורכיהם.

מבוא – הפסיקה בשואה

את מי ביקשו הנאצים להשמיד – את היהודים או את היהדות?

לשאלה זו הייתה משמעות מעשית קריטית בהכרעות הלכתיות בתקופת השואה.

קיימים שני מצבים הלכתיים עיקריים – "פיקוח נפש" ו"שעת השמד".

אם מגמת הנאצים הייתה כיליון פיזי, שייעודו להשמיד את העם מן העולם – ההגדרה ההלכתית היא "פיקוח נפש", שהוא דוחה את כל המצוות (פרט לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) ובו צו השעה הוא שמירת החיים – "וחי בהם".

ואולם אם מגמת הנאצים הייתה לנהל מאבק רוחני שתכליתו לעקור גם את התורה והיהדות מן העולם – ההגדרה ההלכתית היא "שעת השמד", שאז יש להימנע מכל איסור עד למסירות נפש ממש ואפילו שלא לשנות ממנהג ישראל (בנוגע לקיום מצוות עשה בשעת השמד, אין חיוב לקיימה בשעת סכנה, אך מותר לקיימה משום "קידוש השם" והכרזה על מלכות שמיים).

בתקופת השואה התלבטו רבים בשאלה זו – האם מדובר בשעת השמד? האם הנאצים ביקשו להשמיד ולעקור גם את התורה והיהדות או רק את העם היהודי?

ואומנם, אין תשובה חד-משמעית בנושא זה.

מצד אחד, היטלר ימ"ש ראה את היהדות כגזע ולא כדת, גזע שיש להכחידו. מכאן התפתחה מערכת שלמה של הגבלות, איסורים וגזרות רבות שנועדו לפגוע בתחומים רבים המסמלים את היהדות, לדוגמה תשמישי קדושה כמו ספרי תורה ותפילין, שמירת שבת ומועד, קיום תפילות, לימוד תורה, רבנים ו"כלי קודש". כך, באביב תרצ"ג (אפריל 1933), זמן קצר אחרי שתפסו את השלטון בגרמניה, פרסמו הנאצים את "חוק השחיטה" האוסר שחיטה כשרה בכל רחבי גרמניה. מאוחר יותר, אחד מהאיסורים הראשונים שהטילו הנאצים בארצות שכבשו היה על תפילה בציבור.

מצד שני, "חרם האחד באפריל" (אביב תרצ"ג-1933) ו"חוקי נירנברג" (החל משנת תרצ"ה-1935) נועדו לפגוע ישירות בכלכלת היהודים ובנכסיהם ולמנוע מהם את המשך ההתבוללות בגרמניה, ובעיקר תוכנית ההשמדה הסדורה של הנאצים אשר ל"פתרון הסופי" של היהודים – כל אלו מכוונים לכך שהשעה הייתה שעה של "פיקוח נפש".

התשובה היא: גם וגם. היו שראו בתקופת השואה "פיקוח נפש", והיו שראו בה "שעת השמד". מובן שהמקום והשלב והנסיבות היו שיקולים מכריעים בקבלת ההכרעות.

מכל מקום, גם מי שחשב שמדובר ב"פיקוח נפש" – לא הוציא פסק גורף שיש להשתמש בהיתר זה בכל מצב. בכל שלב ובכל מצב ובכל מקרה לגופו נבדקו הדברים מחדש, וגם כאשר הוחלט שאומנם מדובר ב"פיקוח נפש" הדוחה מצווה משום "וחי בהם (ולא שימות בהם)" – הקפידו היהודים לעבור על המצווה באופן שיש בו פחות איסור או באופן שיזכיר להם שמדובר בהיתר ארעי משום אונס. ואף במקרים אלו, היו שהחמירו על עצמם לראות בזה "שעת השמד" ולמסור נפשם על קיום המצווה.

מצוקת החיים בתקופת השואה – שהקיפה את כל תחומי הקיום, הרעב, הצפיפות, החולי, הרדיפות וההתעללויות בתוך הגטאות ובמחנות – שינתה את החיים לבלי הַכֵּר ועוררה שאלות הלכתיות חסרות תקדים. המאבק על הקיום נתפס גם כצו השעה – "קידוש החיים", כפי שכינה זאת הרב יצחק ניסנבוים בוורשה.

בירורי הלכות ששרדו מימי השואה, כמו גם עדויות, דרשות ומסמכים, משקפים את עמידתו של האדם מול בוראו, בין יחידי ובין חלק מן הציבור, ומהווים ביטוי לדכדוכו של אדם עד עפר ולהתעלותו עד שחקים.

בערכה זו דוגמאות מאותה התמודדות אפלה ומאירה כאור שבעת הימים, המספרת על יהודים שמעולם לא נפרדו מיהדותם, שאף בתנאים הקשים ביותר ניסו בכל אופן לקיים את המצוות, פעמים עד כדי מסירות נפש.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

יהודי איטליה בצל הכיבוש הנאצי

מבנה הערכה

בערכה שלוש יחידות מרכזיות:

(ג'תרפ"ח–ד'רל"ו, כ-100 שנה לפני הספירה עד ד'רל"ו);

(ד'רל"ו–ה'רנ"ט, 476 עד סוף המאה ה-15);

(המאה ה-15 עד המאה ה-18);

(תרל"א-1871).

(תרפ"ג–תרצ"ט, 1922–1938);

(תרצ"ט-1938);

(תרצ"ט–תש"ה, 1939–1945).

  • למען היהודים;

– קהל היעד של הערכה הוא תלמידים בכיתות ט'–י"ב.

– הערכה משלבת צפייה בעדויות, שיח בעקבות תמונות, קבוצות דיון וכתיבה.

– לשלוש היחידות שבערכה דרושים חמישה שיעורים. עם זאת, כל יחידה יכולה לעמוד בפני עצמה.

– בשל החשיבות לתרומתה של יהדות איטליה הקדומה לאוצרות עם ישראל היחידה הראשונה מוקדשת לנושא זה. השימוש ואופן השימוש ביחידה זו נתונים לשיקול הדעת של המורה.

– שיקולים בבחירת הנושא:

  • הכרת קהילה יהודית ייחודית באירופה ותרומתה לעם היהודי;
  • חשיפה לשואת יהודי איטליה על מאפייניה ותוצאותיה.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

בימים הנוראים ההם

ראש השנה ויום הכיפורים בתקופת השואה

מבוא

"הימים הנוראים" הם הימים שמראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים, ויש בקהילות ישראל הנוהגים להכליל בכינוי זה גם את ימי חודש אלול.

מהו כינוי זה ומה הוא בא לבטא?

בהסתכלות שטחית, הביטוי "נורא" הוא מצב של קושי קיצוני, מציאות של איומים מתמשכים ומצוקה, אך אין ספק שלא לזאת מכוון הכינוי לימי הסליחות והרחמים.

המילה "נורא" באה לתאר מצב של הטלת אימה מתוך יראת כבוד, והיא משקפת את האמונה של כל יהודי בהיותם של ימים אלה ימי חשבון נפש, שבהם דנים כל אדם ואדם בבית דין של מעלה. ימים הדורשים מאיתנו חרטה, תשובה וקבלה לעתיד. "נורא" מבטא את יראת הרוממות; לא מצב של מצוקה פיזית.

ואף על פי שהם מכונים "הימים הנוראים" הרי שימים אלה הם ימי רחמים, למעשה ימים של הזדמנות לאדם לשינוי, לחרטה ולתשובה אמיתית, באמצעות תיקון אמיתי ופנימי.

בערכת הלימוד שלפניכם מתוארת תקופה זו של "הימים הנוראים" בתקופת השואה. האם בימים שהיו נוראים כפשוטם, ימי גזרה, שבהם הוכנסו יהודים לגטאות, נשלחו למחנות עבודה ואף להשמדה, האם גם אז אפשר היה לראות ב"ימים הנוראים" ימי חשבון נפש והזדמנות לתיקון?

נבחן כיצד התמודדו יהודים בזמנים הקשים והנוראים; האם הצליחו להתנתק, ולו לרגע, ולמצוא נחמה ותקווה בתוך החושך הכפול והמכופל?

מטרת הערכה – לחזק ערכים יהודיים בעזרת גילויים של עוצמה יהודית בתקופת השואה, שממנה יצא העם בטווח הקרוב שבור ורצוץ, אך לטווח הארוך התחזק מאוד.

הערכה שזורה שימת דגש על ההיסטוריה, ובייחוד על השפעתה לדורות הבאים ועל מה שאנחנו בדור שלנו יכולים ללמוד מהסיפור הקשה שטלטל את עמנו.

על כן המשימות בערכת לימוד זו מתייחסות לסיפור ההיסטורי ומעלות קושיות על אודותיו, ועם זאת בודקות רלוונטיות, ערכים ונקודות לחיזוק הדור הבא.

"וביום שמחתכם ובמועדיכם… ותקעתם בחצוצרות… והיו לכם לזכרון… אני ה' אלוקיכם".

רש"י: "מכאן למדנו מלכויות עם זכרונות ושופרות, שנאמר ותקעתם – הרי שופרות, לזכרון – הרי זכרונות, אני ה' אלוקיכם – זו מלכויות" (במדבר י, י).

ערכה זו, שהוקדשה לימים הנוראים בתקופת השואה, מורכבת משלוש יחידות בהתאמה סמלית למושגים "מלכויות, זיכרונות ושופרות".

יחידת ה"מלכויות" – מסמלת את מלכותו של הקב"ה בעולם: מה חש האדם כלפי האירועים בתקופה, ולאילו מחשבות הם מביאים אותו מתוך אמונה בקב"ה בורא העולם.

ביחידה זו נעסוק בסוגיית האדם – מחשבותיו, הגיגיו ורגשותיו בתקופת הימים הנוראים.

יחידת ה"זיכרונות" – מעלה את מעשי האדם בפנייתו לקב"ה, הדיבור אל ה', רצונו של היהודי להביא את זיכרון האדם לפניו.

ביחידה זו נעסוק בתפילות הימים הנוראים במחנות ובגטאות – בקשיים, במאפיינים ייחודיים, בתוכן התפילות ובהשפעתן על היהודים.

יחידת ה"שופרות" – מסמלת את מעשה המצוות בימים הנוראים, בדגש על מצוות שופר בראש השנה ומצוות הצום ביום הכיפורים.

ביחידה זו נעסוק בקשיים המיוחדים שליוו יהודים בתקופה הרת גורל זו – בדרכי ההתמודדות המיוחדות ובמשמעות הנלווית לקיום המצוות הללו למרות הקשיים הגדולים.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

ההוד שבגבורה – גבורה יהודית בגיטאות

מבוא

סמלים ודימויים חזותיים להעברת מסרים ומשמעויות מלווים את חיינו מקדמת דנא. כיום, בעידן התרבות הדיגיטלית, אנו עדים ל"תזוזה קדימה לתוך העבר" אשר מכירה בכובד משקלה של האוריינות החזותית ורואה בה כלי משמעותי בלמידה. חינוך בעידן החזותי מציע להטמיע את המרכיב החזותי בכל תחומי הלימוד ולהפוך אותו לרכיב משמעותי בעל נראות גבוהה במערך הלימודים. תלמידים לומדים טוב יותר כשיש תמונות לצד המסר המילולי. במילים אחרות, מדובר על למידה במולטימדיה. הוראה במולטימדיה דורשת מהמורה שימוש בתמונות לצד הקניה מילולית. כאשר נעשה שימוש בדימויים חזותיים בהוראה באופן יעיל, תלמידים מצליחים להבין תהליכים מורכבים.

הוראת ההיסטוריה בבתי הספר נחשבת למאתגרת, בשל הריחוק ההיסטורי והרגשי של התלמידים ממאורעות העבר. בתחום זה יש להוראה החזותית הרבה מה להציע. במחקרים שנערכו בתחום נמצא כי למידה הכוללת דימויים מילוליים וחזותיים יוצרת חידוש וסקרנות, עניין והנעה אצל הלומדים, ושיעורי ההיסטוריה בסגנון זה מקבלים ממד אישי.

ערכת לימוד זו מציגה שימוש פעיל ב"למידה חזותית" המתמקדת בצילומים מגוונים שצולמו בגטאות, ומטרתה – ללמוד על הגבורה היהודית בשואה כפי שעולה מהתמונות.

לצד מטרה מרכזית זו עומדות מטרות נוספות:

  • התוודעות למקורות של תצלומים מן הגטאות;
  • העמקה בשאלת האובייקטיביות של תצלומים בכלל, ושל תצלומים מן השואה בפרט;
  • קבלת כלים לניתוח מונחה של תמונות;
  • התבוננות מעמיקה במושג "גבורה" בהשקפה היהודית;
  • היחשפות לעדויות על גילויי גבורה בגטאות;
  • הצגת צדדים שונים בסוגיית גילויי הגבורה הפיזית בגטאות.

הערכה מחולקת לחמש יחידות:

יחידה א: הצילום בגטאות – מקורותיו, סיבותיו ומסריו.

יחידה ב: תמונות מן הגטו – התבוננות מונחית.

יחידה ג: איזהו גיבור – עיונים במונח "גבורה".

יחידה ד: הסיפור שמאחורי התמונה.

יחידה ה: צפייה מונחית.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

עולם מלא – חסידי אומות העולם בתקופת השואה

מבנה הערכה

מטרתה של ערכה זו היא להאיר תופעה מצומצמת יחסית, אך משמעותית מאוד ורבת השפעה על תולדות היהודים במהלך השואה ועל הקשר בין היהודים לעמי אירופה עד ימינו.

בערכה – דגש מיוחד על מגוון האנשים שסיכנו את נפשם להצלת יהודים בימי האימה. היו ביניהם גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, אנשים פשוטים, דיפלומטים, בעלי משרות רמות ואפילו קהילות שלמות. הם פעלו בצרפת ובפולין, בליטא ובהולנד, בבולגריה ובדנמרק, בהונגריה ובלטבייה, באוקראינה וביוון. הם זייפו ניירות, הסתירו אנשים, הבריחו יהודים. הם הצילו ילדים ומבוגרים, לעיתים בודדים, לעיתים משפחה יחידה ולעיתים מאות ואפילו אלפי אנשים.

מי היו האנשים האלה? מה דחף אותם לסכן את חייהם ואת חיי יקיריהם בעבור אנשים זרים? ומה המחויבות שלנו – בני אדם, יהודים ובני תורה – כלפיהם וכלפי צאצאיהם?

מתוך קרוב ל-30,000 חסידי אומות העולם מוצגים בערכה 14 בלבד, תוך השתדלות לחשוף בפני התלמידים מגוון רחב ככל האפשר של חסידי אומות העולם, הן גאוגרפית, הן דמוגרפית, הן מבחינת דרכי ההצלה שנקטו והן מבחינת האנשים שניצלו בדרך זו.

הערכה מחולקת לשש יחידות:

  • יחידה ראשונה – מבוא והגדרות: מיהו חסיד אומות העולם – מקורות מן ההלכה ומן ההשקפה.
  • יחידה שנייה – מצילים מקרב נושאי משרות ציבוריות: דימיטר פשב (בולגריה); סי קאדור בנגאבריט (צרפת); אריסטידס דה סוזה מנדס (צרפת); ראול ולנברג (הונגריה); סמפו סוגיהרה ויאן זווארטנדיק (ליטא); אוסקר שינדלר (פולין).
  • יחידה שלישית – מצילים מקרב אנשים פרטיים: יאניס ליפקה (לטבייה); ליאופולד סוחה (אוקראינה); אירנה סנדלר (פולין); קורי טן-בום (הולנד).
  • יחידה רביעית – יוזמות הצלה של קהילות: דנמרק; זקינתוס (יוון); לה שמבון סור ליניון (צרפת); ניולנדה (הולנד).
  • יחידה חמישית – חסידי אומות העולם מן המקורות: היחס לחסידי אומות העולם משני סוגי מקורות – עדויות ניצולים מהקדמות לחיבורים תורניים ושאלות ותשובות (שו"ת).
  • יחידה שישית – צפייה מונחית.

סיפוריהם של כל אחד מחסידי אומות העולם יוצגו בפני התלמידים באופן חזותי על פוסטר שבו יפורטו: המקום, התאריך, המציל(ים), הניצול(ים), סיפור ההצלה, סוף דבר, שאלות ונושאים לדיון.

לבד מן הידע על חסידי אומות העולם, יש בערכת למידה זו גם יעדים פדגוגיים:

  • התלמידים יתבקשו לענות על שאלות הנוגעות לחומר המובא בפניהם, לעיתים שאלות של הבנה, אבל גם שאלות עמוקות יותר, הדורשות חשיבה מתקדמת והסקת מסקנות. נוסף על כך ייחשפו התלמידים למושגים גאוגרפיים, היסטוריים, מוסריים ותורניים, כגון מיהו חסיד אומות העולם? מהו ההבדל בין ההגדרה ההלכתית ובין ההגדרה הישראלית? ומהי דילמה מוסרית?
  • התלמידים ילמדו להכיר שתי סוגות של הספרות התורנית – השו"ת וההקדמות האישיות לחיבורים תורניים.
  • קטעי העיתונות שיוצגו בפרקי ההרחבה יעמתו את התלמידים עם טקסטים בני עשרות שנים, בשפה השונה מעט מהמקובל כיום, והם יתבקשו להבין אותם, להשוות בין מקורות שונים ולהסיק מסקנות.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

חגרה בעוז מתניה – נשים ונערות בתקופת השואה

מבוא

הערכה שלפניכם עוסקת בנושא: האישה היהודייה בתקופת השואה.

מאחר שיש בה מגוון נושאים, הערכה עשויה להתאים לתלמידים בחטיבה העליונה ובחטיבת הביניים.

בערכה שלוש יחידות על אודות התמודדויותיהן של נשים בתקופת השואה – עם פרוץ המלחמה, בגטאות ובמחנות.

כמו כן בערכה יחידה של צפייה מונחית.

ההמלצה היא להקדיש שיעור ליחידה הראשונה ולהקדיש 3-2 שיעורים לכל אחת מהיחידות האחרות. את יחידת הצפייה המונחית אפשר לשלב בתוך יחידות הערכה או להשתמש בה להטרמה או לסיום.

שיקולי דעת פדגוגיים בבחירת הנושא ובהצגתו

  • רלוונטי לחיי התלמידים;
  • מאפשר שיח ודיון על רוח האדם – התמודדות במצבי משבר ויכולת הנתינה לזולת עד כדי מסירות נפש;
  • מפתח תחושה של שייכות ומחויבות ומחזק את הקשר הרגשי לניצולים, את הזהות היהודית ואת ערך הערבות ההדדית;
  • משלב רקע היסטורי המעניק תמונה כוללת על תקופת השואה – מפרוץ המלחמה דרך הגטאות, מחנות העבודה ומחנות ההשמדה ועד השחרור ומחנות העקורים;
  • מפתח מיומנויות של ניתוח טקסט בהקשרו ההיסטורי, כולל קריאה ביקורתית במקורות מידע שמאפשרת להעריך את תפיסת העולם העולה מהם;
  • חושף את התלמידים למאגרי מידע ומנועי חיפוש ומלמד אותם לאתר מידע וחומרים רלוונטיים;
  • מציג את שיטות העבודה של ההיסטוריון – חקר מקורות משניים וראשוניים, הכרת ההבדלים ביניהם, השוואות היסטוריות ודרכי יצירת סינתזה היסטורית;
  • מאפשר הבנת המקורות בהקשרם והכרת חיי היהודים בשואה, הן בתיאור הפיזי של חייהם והן בעולמם הפנימי.

מבנה הערכה

יחידה ראשונה – עם פרוץ המלחמה

בפרק זה פרופיל קצר על תיאור החיים היהודיים בימי השגרה והחופש טרם המלחמה, וכן סקירה על פרוץ המלחמה – המהומה, הפחד והשינויים המיידיים שחלו בשגרת החיים בכלל ובחייהן של הנשים בפרט.

הסיפור של השבר מתחיל בפרדה. פרדה מהבית בהיותו המסגרת הפיזית והאינטימית של המשפחה, פרדה מהאב שגויס לעבודות כפייה ולעיתים פרדה מילדים שנשלחו למסתור בתקווה שיינצלו וימשיכו את שושלת המשפחה.

יחידה שנייה – ההתמודדות בגטו

תקופת השואה העמידה את היהודים במלחמת קיום שבה הפכו הנשים לאחד מהגורמים המרכזיים. מאחר שרוב הגברים נלקחו לעבודה או ברחו, נותרו הנשים להתמודד עם מכלול בעיות היום-יום.

בפרק סקירה על תחומי ההתמודדות של נשים בגטאות:

  • במעגל הקיום בחיי היום-יום – היפוך תפקידים בתנאי הגטו הקשים;
  • בתפקידים השונים – אם, רעיה, בת, אחות, נכדה וסבתא;
  • במעגל החברתי – עזרה וחסד לזולת;
  • בדאגה לחינוך למרות הכול;
  • בשאלת מסירת הילדים למחבוא בחסות גויים.

יחידה שלישית – גבורת הרוח במחנות

קיום מצוות במחנות, ולו באופן סמלי, הצריך נחישות, אומץ, תושייה ונכונות לסבל ולסיכון.

והן היו נכונות לכול, אף שלא נעלמה מהן הידיעה הברורה שאם יתפסו אותן אחת דתן למות. לא מעטות אכן נתפסו ושילמו על כך בחייהן או ספגו מכות רצח ועונשים אכזריים, ובכל זאת בתוך הגיהינום הנורא הן חיפשו דרכים לקיים מצוות בכל התחומים: כשרות, שבת ומועדים, תפילה, עזרה הדדית ועוד.

יחידה ויזואלית – צפייה מונחית

עדויות של שש נשים, שהיו אסירות במחנה אושוויץ בהיותן נערות, המתארות את גבורת הרוח של נשים במחנות.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

עיני העדה – מנהיגות רבנית בשואה

מבנה הערכה

ערכת למידה זו מיועדת לתלמידים בגיל הנעורים. בתקופה זו התלמידים עסוקים בשאלות הנוגעות לזהותם, בגיל שבו הם כבר בוגרים ואחראים יותר לחייהם, הן בהיותם פרטים והן חלק מחברה.

לצד זה גיל הנעורים הוא גיל שמחפש גיבורים, ולכן חשוב לכוון את הצעירים לשאת עיניים אל דמויות ראויות מההיסטוריה של העם היהודי. נשיאת עיניים אל גדולי ישראל לאורך כל הדורות היא ערך מרכזי ויסודי ביהדות – "מפיהם אנו חיים", וככל שיספוג ויפנים זאת הנער מוקדם יותר, תהיינה התפתחותו וצמיחתו הרוחנית והאישית עשירות ויציבות יותר.

אחת התקופות שבהן עלתה דמותם של גדולי ישראל והזדהרה באור יקרות, היא תקופת החושך של ימי השואה. במצב שבו כל אדם נלחם על חייו, מפליא לראות כיצד ריכזו המנהיגים הרוחניים את כל כוחותיהם בדאגה לציבור בכל תחום שבו יכלו לתרום. בדמויות אלו מתמקדת ערכת למידה זו.

מבנה הערכה ושיקולים דידקטיים

ההנהגה הרבנית בתקופת השואה היא יריעה רחבה במיוחד, והיא כוללת תיעוד רב שכתבו וסיפרו הרבנים ששרדו וכן יהודים רבים שהיו מעורבים בהתרחשויות או שהיו עדים להן.

מובן שבערכת למידה אין אפשרות אלא לגעת בקצה היריעה, וכדי לעשות זאת באופן שתיקלט אצל התלמיד תמונה שלמה ולא ייקלטו רק פרטים מפוזרים נקבע עקרון האכלול (אינדוקצייה) כדרך להצגת החומר.

למידה בדרך של אכלול משמעותה הסקת מסקנות ממקרים פרטיים והשלכתן על מקרים כלליים. לשם כך מוקדה העדשה בקורותיו ובפועלו של רב אחד, הרב יהושע משה אהרונסון, שמתוך התבוננות בפעולותיו בשנות הזעם אפשר ללמוד על הנהגת הרבנים האחרים, מן הפרט אל הכלל.

ייתכן לומר שיש פה אכלול בתוך אכלול: מתוך העדויות הנקודתיות של הרב אהרונסון – עולות מסקנות על תחום הפעילות, ומתוך תחום הפעילות של רב אחד – עולות מסקנות על פעילות של רבנים רבים.

המסגרת לתיאור פעולותיו של הרב אהרונסון היא התחנות שעבר הרב בימי המלחמה, וכך כל תחנה היא יחידה אחת מתוך ארבע היחידות של הערכה.

באופן זה כרוכים לאורך כל היחידה שני נושאים, שכל אחד חשוב כשלעצמו:

  • הנושא ההיסטורי – שלבי המלחמה וקורות היהודים בכל שלב.
  • הנושא הערכי-חינוכי – עמידת הרבנים בכל כוחם בתפקידם הקשה מנשוא ותרומתם העצומה לציבור.

עם זאת, הערכה אינה מסתפקת בהצגת פעולותיו של הרב אהרונסון בלבד, ולכל תחום שבו פעל הרב מובאת דוגמה נוספת של רב או של רבנים אחרים שפעלו אף הם בתחום דומה. לשם העשרה מובא מידע עיקרי על הדמויות הנוספות שמוזכרות.

סיכום מטרות הערכה

בתחום הלימודי

  • להתוודע לפועלם של רבנים בהיותם דמויות מופת בימי השואה;
  • לקלוט את רוחב היריעה של הפעולות;
  • להכיר את הרקע ההיסטורי שבו התקיימה פעילות הרבנים בשואה;
  • לרכוש מיומנות של עיון במקורות והפקת מידע רב-ערך מהם.

בתחום הערכי

  • לעורר הערכה ואף הערצה לגדולי האומה;
  • לחנך לערכים ולמשמעות;
  • לעורר דיון בנושאים ערכיים הרלוונטיים לחיי התלמידים.

פרקי הערכה

מבוא

המבוא עוסק בתפקיד המנהיג בעם ישראל באופן כללי, תוך עיון קל בדברי התורה וחז"ל בעניין בחירת המנהיג הראשון שבחירתו מתוארת בתורה – יהושע בן-נון.

בהמשך מובא הסבר על מבנה היחידה, ולצידו מידע יסודי על הרב אהרונסון – הלוז של הערכה, ועל תפקידי הרבנים בתקופת השואה.

יחידות הלמידה

ליחידות מבנה דומה, וכל אחת מהן מורכבת מכמה חלקים שיפורטו להלן. לשם הגיוון והעניין, היחידה הרביעית אינה זהה במבנה לשלוש היחידות הראשונות.

חלקי היחידות הם:

  • משימת פתיחה – הצגת מסמך כלשהו שבאמצעותו אפשר לענות על שאלות ולהעלות השערות בנוגע לנושאים המדוברים ביחידה. מטרת המשימה היא לעורר עניין וסקרנות ולהכניס את התלמידים לאווירה ולמסגרת של היחידה.
  • קטע היסטורי – מידע היסטורי על סביבת הפעולה שבה פעל הרב אהרונסון בתחנה שביחידה זו. התחנות הן: הכיבוש הנאצי והגירוש לגטאות, מחנות עבודה, מחנות השמדה, מחנות עקורים.
  • מקורות וקטעי קישור –רוב המקורות עוסקים ברב אהרונסון, חלקם הגדול מהיומן שכתב הרב והתפרסם בספר "עלי מרורות". החומר כולל את קורות הרב בתחנה זו – בקצרה, וקטעים שעוסקים בפעולותיו – באריכות. כן מובאים קטעי עדות ומידע על רבנים אחרים שעסקו בפעולה דומה ובאותה מסגרת.
  • שאלות – לאחר כל קטע, מקור או הרחבה, מובאות שאלות. השאלות הן מכמה סוגים: שאלות הבנה ודיוק, שאלות השוואה והקבלה ושאלות מחשבה והערכה.
  • יחידה רביעית –ביחידה זו נוספו קטעי צפייה של עדויות מכלי ראשון, ובכל קטע מקרה חדש שלא הוזכר במקורות הכתובים, הנוגע בנקודה דומה וקשורה לנקודה המרכזית שבה עסקו המקורות.

יחידת סיכום

כאמור, הערכה מבוססת על למידה אינדוקטיבית, ולכן נוספה בה יחידת סיכום שבאה ליצור הכללה ולהציג את התמונה השלמה.

בסיכום ירוכזו המידע והנתונים שעלו ביחידה לכלל תמונה אחת סביב שני צירים:

  • המלחמה והתחנות המרכזיות בקורות העם היהודי בשואה;
  • פעולות הרבנים בתקופה זו.

שאלות נלוות תסייענה ביצירת המבט הכולל והרחב.

השימוש בערכה

הערכה מותאמת בעיקרה ללמידה משותפת ודיאלוגית בזוגות או בקבוצות קטנות. השימוש בשאלות ובמשימות מאפשר הרחבת זווית הראייה של התלמידים ודו-שיח בינם לבין עצמם ובינם לבין הטקסטים. השאלות מסייעות לתלמידים להתמודד עם הבנת הטקסט, והותאמו במיוחד כך שמעבר להבנת הנקרא תרחיב הלמידה השיתופית של התלמידים את זוויות הראייה של כלל הקבוצה. בשאלות הבנה והערכה כדאי להמליץ לתלמידים הלומדים בקבוצות לאסוף כמה שיותר תשובות לכל שאלה, ולאחר מכן לראות אם הם יכולים להגיע להסכמה על התשובה הטובה ביותר בעיניהם.

עם זאת, מובן שלמורה יש תפקיד מרכזי. חלקו הראשון של תפקיד המורה הוא בהתאמת השאלות לרמת התלמידים. ייתכן שהמורה ימצא כי שאלות מסוימות קשות מדי עבור תלמידיו, ויוכל לפשט אותן או לוותר עליהן. החלק השני של תפקיד המורה הוא במהלך הלמידה והדיונים; השאלה היכן להתערב וכיצד – נתונה בידי המורה ועל פי שיקול דעתו.

Please wait while flipbook is loading. For more related info, FAQs and issues please refer to DearFlip WordPress Flipbook Plugin Help documentation.

הערכה כוללת

קרא עוד

מעפר קומי

נס השיקום של שארית הפליטה

מבוא

שארית הפליטה

בסיום מלחמת העולם השנייה נפתחו שערי החופש! מעבר לגדרות המחנה והגטו התנהל העולם כאילו לא התחוללה עליו רעידת האדמה הגדולה, אך הניצולים לא היו שייכים לאותו עולם, בעצם – לא היו שייכים לשום מקום: עקורים מביתם וממולדתם ומשמם וממשפחתם ומרצונם וממקצועם וממזגם ומהשקפתם… עקורים מכול…

אך באלבום התמונות שלהם לא הונצחה תמונה זו לזמן ממושך. תמונת המצב לאחר חודשים מספר הראתה אותם שונים, פניהם קדימה למרות הכול! ויהי הדבר לפלא…

בעשורים הראשונים שאחרי השואה נחשבה תקופה זו של שארית הפליטה מעין "תקופת ביניים", נתונה בסוגריים בין שתי הדרמות הגדולות – השואה והקמת מדינת ישראל. סיפורם של הניצולים ששהו באירופה בתום מלחמת העולם השנייה נתפס כסיפור אישי, שולי וטפל למוראות השואה. ואולם, עם השנים הלך והתברר נס התחייה המופלא בתקומתם של ניצולי השואה, והתמונה שעולה ממנו מציגה פלא מדהים! הרי מדובר בקומץ אנשים, ניצולים מהתופת הגדולה ביותר עלי אדמות, "אודים עשנים", שבורים, רצוצים, עקורים וחסרי כול, שהפכו תוך זמן קצר לציבור פעיל ויוזם, בעל חזון ועתיר במעש – בכל שטחי החיים בכלל ובתחום החינוך בפרט, ששיקמו את עצמם במהירות ובסופו של דבר הם אלו שבנו מחדש את עם ישראל!

הערכה שלפניכם מביאה קולות מתקומה מופלאה זו. 

שיקולי דעת

נקודת המוצא הפדגוגית לערכה זו היא, שמדובר בנושא נטול עכבות פסיכולוגיות.

בתפיסה חינוכית, יש שתי דרכים להפנמת מסרים – דרך מוסר ותוכחה ודרך רוממות וחוזקות. סיפור העמידה היהודית בתקופת חורבן יהדות אירופה מתכלל את שני הכלים הללו. ואולם, בתפיסת עולמם של צעירים ערוץ ההתחברות הזמין, הישים והמותאם הוא דרך החוזקות והרוממות – תחת הקושי ללמוד על הטרגדיות שהתרחשו בשואה, בסיפור שיקום שארית הפליטה יש אפקט העצמה. בתיאורים על שארית הפליטה אין חיבור לצער ולזוועות אלא להיפך – מדובר בתוכן נושא בשורה ותקווה.

המונח "שארית הפליטה" מוכר לתלמידים מ"חזון העצמות היבשות", התגשמות נבואתו של יחזקאל, שהיא אחד מהמאורעות המעצבים בתודעת התלמידים, והיא נושאת איתה התניה ידידותית של חווית גאולה, שיקום ויכולתו של עם ישראל להתרומם ולהתנער מעפרו.

ביחידה מופיעות עדויות רבות מכלי ראשון וכן קטעי עיתונות ודיווחים ישירים ממחנות העקורים, וזאת ממטרות היסטוריות, דידקטיות ופסיכו-חינוכיות. 

  • פן אישי – דרך העדויות, שרובן הגדול נכתב בידי בני ובנות נוער, יוצאת השואה מדפי ההיסטוריה ומוצאת מסילות אל לב התלמידים. בייחוד שבקריאת עדויות המתארות את מוראות השואה עלול להופיע מחסום פסיכולוגי, כאמור, לעומת קריאת עדויות הניצולים מהתקופה שאחרי השואה שיש לה פוטנציאל חיבור גדול הרבה יותר.
  • פיתוח מיומנויות למידה – בתקופה זו שבה נפוצים כל כך מסמכים שאינם ראשוניים יש חשיבות גדולה לשימוש במקורות ראשוניים כגון עדות. בתוך כך, ירכשו התלמידים מיומנות בשימוש במסמכים דוקומנטריים, ודרכם יהיו מסוגלים לעשות טרנספר ללמידה בתחומים נוספים. 
  • למידה חברתית-רגשית – מבעד לעדשת העדויות הבלתי אמצעיות ירכיבו התלמידים משקפיים של הכלה והבנת הזולת ויפתחו פרופורציות ותובנות לחייהם: משפחה ושורשים, הכוח לצמוח מתוך הקושי, תקווה כמדחף לשינוי, דאגה לצורכי האחר ועוד.

מבנה הערכה

ערכה זו מיועדת לתלמידים בחטיבה עליונה, ובה – ארבע יחידות:

יחידהמספר שיעורים
קווים לדמותה של שארית הפליטה: הרכב, מיקום והגורמים הפעילים1
קשיי הניצולים: מצב הניצולים אחרי השחרור2
נס התקומה של שארית הפליטה3
צפייה מונחית: "עוף החול"1

בכל אחת מהיחידות העיוניות – קובץ עדויות, ובו שזורות שאלות הבנה, חיבור, פיתוח ערכים והטמעה. 

הערכה בנויה באופן שמאפשר למידה עצמאית לחלוטין כמו גם למידה פרונטלית מלאה, הכול בהתאם לשיקולי הדעת הדידקטיים על פי צורכי הלומדים. ההמלצה שלנו היא על "למידה היברידית" המשלבת למידה מקוונת עצמאית של התלמידים לצד תיווך פרונטלי מאת המורה.

בצפייה המונחית אפשר להשתמש כהטרמה או כסיכום – לפי שיקול הדעת של המורה.

מעפר קומי

הערכה כוללת

קרא עוד

נפש מישראל

הצלה במסתור בתקופת השואה

מבוא

הצלת נפשות על פי התורה

הצלת נפש מישראל היא הערך הגבוה ביותר ביהדות, עד כדי כך שהצלת חיים פוטרת מכל המצוות שבתורה, חוץ משלוש העברות החמורות: מצווה מן התורה להציל כל נפש מישראל הנמצאת בסכנה, והזהירה התורה שלא להתרשל בכך, שנאמר: 'לא תעמוד על דם רעך' (ויקרא, יט טז), וכל הרואה את חברו בכל אלה ויכול להצילו ולא הציל, או ששמע גוים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חברו והודיעו… עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'. מלבד הלאו יש גם חיוב 'עשה' להציל את חברו מסכנת מיתה… שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד כל העולם כולו, וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו (תו"ד הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א הלכה יד).

בתקופת השואה מועטות היו אפשרויות ההצלה, שכן המלכודת סגרה על היהודים מכל עבר, וגם הסביבה לא גילתה יחס חיובי להצלה בדרך כלל,  ובמקרים רבים – שיתפה פעולה עם הגרמנים.

למרות זאת לא חדלו יהודים ממאמצי ההצלה, לא רק לגבי עצמם אלא גם לגבי זולתם. חרף מעמדה החשוב של ההצלה בסדרי העדיפויות, היו מקרים שבמהלכם התעוררו שאלות הלכתיות אף שמדובר ב"דיני נפשות", והיו מקרים שבהם היה ברור כיצד יש לנהוג אך ההתמודדות הנפשית או הרוחנית שנלוותה לזה הייתה קשה מנשוא. רבנים ואנשים שעמדו בדילמות אלו נאלצו לקבל הכרעות מהירות, בתנאים קשים, בדרך כלל בלי ספרים ובלי אפשרות של ייעוץ.

ערכה זו מביאה קולות מאותן התמודדויות.

אפשרויות ההצלה בדרך של מסתור

תוכנית "הפתרון הסופי" שתכננו הנאצים, בוצעה באירופה מסוף שנת תש"א (1941) ועד תום המלחמה והביאה לרציחתם של שישה מיליון יהודים. כל יהודי שנותר בחיים בהשגחה פרטית, היה ביטוי להבטחת השם "לא מאסתים לכלותם".

תחושות של פחד, בידוד, לחץ כלכלי ודאגה החלו עם עליית היטלר לשלטון, ובעיקר – עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באלול תרצ"ט (ספטמבר 1939), והן גברו והלכו ככל שהתמשך שלטון הנאצים. המעבר לגטאות בשנת ת"ש (1940) היה שבר גדול לפרט, למשפחות ולקהילות, אך עדיין לא ניתן היה לקלוט את גודל הסכנה. רק כאשר החלו השילוחים מן הגטאות למחנות, הבינו רבים את הסכנה הקיומית וחיפשו דרכי הצלה.

רק מעטים הצליחו לצאת מתחום השליטה הנאצית, בעזרת ויזות (שניתנו במספר מוגבל) או באמצעות הברחת גבולות. לא נותר, אפוא, אלא לחפש דרכי הצלה בתוך אזור הכיבוש הנאצי, והדרך היחידה הייתה לחפש מקומות מסתור למשפחה, לאחד מבניה או לילדים. 

הצלה במסתור הייתה כרוכה בקשיים רבים, שהיו שונים בכל אחת מדרכי המסתור, אך המשותף להם היה הפחד הנורא מפני הרדיפה המתמדת של הנאצים אחר היהודים ומפני החשש של הלשנות מהסביבה הנכרית – ליטאים ופולנים, הונגרים והולנדים, אוקראינים וצרפתים…

להצלה בעזרת מסתור היו שלוש אפשרויות עיקריות:

  • מסתור בטבע – ביערות, בדרכים ובהרים, בבתי קברות ובבתים נטושים.
  • מסתור בחסות מציל – בבית או בחווה, בעליית גג, במרתף, בדיר, ברפת, באסם ופעמים בבונקר או בבור שנבנה והוכשר למטרה זו.
  • ·        מסתור בזהות בדויה – השתלבות בחברה הנוצרית בזהות נוכרית, בדרך כלל בעבודה בכפר או במגורים במנזר.

מבנה הערכה

הערכה מיועדת לחטיבה עליונה, וטווח השיעורים המומלץ לה הוא 6–8. 

בערכה שלושה פרקים עיוניים, וכל פרק עוסק באחד מסוגי המסתור. לערכה מצורפת צפייה מונחית, שיכולה לשמש כהטרמה או כסיכום.

הכלי הלימודי המרכזי בערכה זו הוא עדויות ישירות של ניצולים ששרדו בדרך זו, המעניקות אותנטיות והעברה בלתי אמצעית של החוויה. 

הפרקים העיוניים אינם בנויים היררכית אלא מקבילים האחד לשני מבחינת ציר הזמן. מסיבה זו הערכה מתאימה לסוגי למידה מגוונים – למידת חקר עצמאית לכל לומד באופן פרטני, למידה פרונטלית או למידה קבוצתית. עם זאת, בשל האופי הייחודי של הערכה ההמלצה שלנו היא על למידה שיתופית.

בכל אחד מפרקי הערכה יש הטרמה נושאית קצרה המעניקה מסגרת היסטורית לסוג המסתור הספציפי, אחריה מופיעות עדויות ראשוניות בנושא ולאחר מכן – שאלות על אותן העדויות.

בסיום הערכה יש פרק סיכום, ובו שאלות רוחביות לדיון על כלל סוגי המסתור בתקופת השואה. גם פרק זה מתאים לכמה סוגי למידה, אולם האופן המומלץ לפרק זה הוא למידה בקבוצות.

נפש מישראל

הערכה כוללת

קרא עוד

הרוח שגברה

הרוח היהודית שלא נוצחה בתקופת השואה

מבוא

המלחמה בין הנאצים ליהודים התרחשה לא רק על הקיום הפיזי.

היה זה מאבק על ערכים ועל צלם האדם, בין בני הדת שהעניקה אותם לאנושות ובין המשטר השטני ביותר בדברי ימי העולם שאמון על שנאה ושלילת האחר. יהודים רבים ניהלו במודע מאבק על ערכיהם היהודיים, והיו גאים על כך.

באפס-תנאים חומריים, כנגד כל הסיכויים ומול אויב שניסה לקעקע מהם כל צלם אנוש – הצליחו יהודים לגלות גבורת נפש שלא תיאמן ולשמור על ערכים נעלים של אחווה, חמלה כלפי הזולת, אמונה בלתי מעורערת בהשם ודבקות בכל האצילי והיפה שבן-אנוש מסוגל להגיע אליו.

יהודים אלו הוכיחו, שגם גדרות תיל, עבודת פרך ועונשי מוות אינם יכולים לגבורת הנפש היהודית, אשר דווקא בתקופת השואה התגלתה פעמים רבות כל כך בתפארתה והוכיחה שהיא מעל לכל כליאה והשמדה פיזית.

[באושוויץ] למדנו לדעת, מה הוא האדם באמת.

אחרי ככלות הכל, האדם הוא אותו יצור שהמציא את תאי הגז של אושוויץ; אבל הוא גם אותו יצור שנכנס קוממיות אל תאי הגז אלה ועל שפתיו תפילת 'שמע ישראל'.

(ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות, עמ' 161)

הערכה ושיקולי דעת

ערכה זו מיועדת לתלמידים בחטיבה עליונה, ובה שלוש יחידות עיקריות:

  • פדות בתוך עבדות – היכולת של הנפש להתעלות מעל הנתונים החומריים ולהיות בחירות ובמצב של בחירה.
  • תפילה ממעמקים – חיבור של האדם אל עצמו (אישיותו, ערכיו ובחירתו) ואל בוראו דרך התפילה בתוככי הקושי.
  • קידוש החיים – המוסריות האנושית בתנאי השואה האל-אנושיים.

נושאים אלו עולים בקנה אחד עם גישת הלמידה הרגשית-חברתית (SEL), אשר אינה מסתפקת בהקניית ידיעות אינפורמטיביות לתלמידים אלא חותרת למגע עם עולמם הרגשי-חברתי ומבקשת להקנות להם כלים עם ההתמודדויות שלהם בתחום זה.

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" (דברים לב, ז) – התורה אינה מעוניינת בלימוד היסטוריה גרידא, אלא מבקשת מאיתנו ללמוד מההיסטוריה. להתבונן בה בדור שלנו אנו ולמצוא בה נקודות המשיקות לחיינו. לגדול דרכה.

בערכה זו יוצאת השואה מהמסגרת הלימודית הרגילה שלה ומגיעה עד לעולמם של התלמידים עצמם. כל אדם, ובפרט בגיל העשרה, נאלץ להתמודד עם משברים וניסיונות, שכדי לצלוח אותם עליו לגייס מוטיבציה, כלים וכוחות נפש. שלושת הקודקודים, שבהם עוסקת הערכה – שימוש בכוח הבחירה בכל מצב נתון, תפילה כחיבור לאדם ולבורא בתוככי הקושי ואחיזה בערכים מוסריים גם בסביבה שערכיה פסולים – הם עוגנים לכל התמודדות בחיים, ובערכה זו יש ניסיון לקרב אותם לתלמידים.

כמו כן, יש בערכה זו ניסיון לחוות את סיפור השואה דרך עולמו של הפרט. נושא השואה נתפס בדרך כלל כנושא היסטורי מובהק בעל ממדים לאומיים, מדיניים, פוליטיים וכו', אך בתוך הגודל של מסת ההתרחשויות, התהליכים והנתונים בתקופת השואה אפשר לא פעם לשכוח את ההתמודדות האנושית האינדיווידואלית – לא את ההתמודדות על ההישרדות הפיזית שהייתה נחלתם של אסירי המחנות ויושבי הגטאות, אלא התמודדות על צלם אנוש, על ערכים, התמודדות על תקווה, על אופטימיות, על חזון, על שליטה עצמית בתוך הכאוס הגדול בכל הממדים.

מסיבה זו הכלי העיקרי שנוקטת הערכה הוא עדויות מכלי ראשון.

שלוש היחידות שבערכה אינן בעלות סדר כרונולוגי, אלא הן יחידות-רוחב הסוקרות נושאים אלו בשואה באופן רוחבי. מסיבה זו אין חשיבות ללמד אותן לפי סדרן, אלא – במקביל. עובדה זו מקנה עדיפות ללמד את הערכה בלמידה קבוצתית ולא בלמידה פרונטלית.

לערכה מצורף קובץ עדויות של צפייה מונחית בנושא זו ופעילות של שאלות על כך. השימוש ביחידת הצפייה נתון לשיקול הדעת של המורה – האם להטרים התוכן דרכה או לאסוף את הנושא באמצעותה. הדבר מסור להחלטת המורה בהסתמך על הרכב התלמידים, רמתם וצורכיהם.

הרוח שגברה

הערכה כוללת

קרא עוד

שמור וזכור

שמירת שבת בתקופת השואה

מבוא

לפניכם ערכת הדרכה בנושא: שמירת שבת בתקופת השואה.

יום השבת הוא יום מנוחה והתעלות הנשמה עבור האדם היהודי, היום שממנו הוא שואב כוחות לימים הבאים. השבת – נועם הנשמות והשביעי – עונג הרוחות ועדן הנפשות.

שבת הוא יום מיוחד, שיש בו עצירה של האדם מכל מה שהוא עסוק בו ועלייה למישור רוחני יותר. מעמד זה מביא את האדם לגלות בעצמו, בקהילתו, בעמו הרבה מעבר למה שאפשר במציאות היום-יומית הרגילה.

תקופת השואה העמידה יהודים בסיטואציות קשות ומורכבות, והשבת –לא פעם נתנה את האפשרות, גם בתוך הסבל והקושי, למצוא נחמה קטנה ולראות בה מתנה.

יהודי יכול בשבת לרגע קט, לעצור, לחשוב, להיזכר, לנסות לשמר, להתגעגע ולהתחבר.

הנאצים היו מודעים לכך, ועשו כל שביכולתם כדי להפוך דווקא את הימים הללו לימי גזירות, גירושים ועבודות כפייה מיוחדות.

ואולם, היהודים לא נכנעו, אלא עשו ככל שביכולתם לנהל לוחות שנה, לציין את ימי השבת ולשמור אותם. גם יהודים שאינם שומרי מצוות עשו מעל ומעבר כדי לזכור את השבת.

זו הייתה דרכם של האסירים המעונים והמושפלים לבטא התנגדות ושמירה על צלם אנוש, לא להיכנע לניסיונם של הנאצים להפוך אותם למכונות עבודה חסרות נשמה, ולהביע תקווה שיבואו ימים טובים יותר שבהם יוכלו לשמור את השבת כהלכתה, בגלוי ובגאון.

לפניכם ערכת למידה אשר משקפת את ערגתם ואת ניסיונם של היהודים לשמור ולזכור את השבת גם במציאות הנוראה של הגטאות והמחנות.

חשוב לציין כי ערכה זו נבנתה על סמך המשמעות הערכית של השבת ולא בהתאמה לרצף האירועים הכרונולוגיים בתקופת השואה.

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות התיכון וטווח השיעורים שלה הוא 5–7.

מבנה הערכה

הפתיחה – מטרתה לזהות ולגלות את משמעות השבת על כל ערכיה, אז והיום.

היחידה הראשונה: "שמור את יום השבת לקדשו" – בודקת כיצד שמרו יהודים את השבת בתקופת השואה, באילו קשיים נתקלו, וכיצד התמודדו עימם.

היחידה השנייה: "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו" – מתמקדת בדרך הייחודית, שבה בחרו יהודים לכבד את השבת כשהתקשו לשמור עליה בתקופת השואה.

היחידה השלישית: עדיין בבחינת "זכור את יום השבת" – הוקדשה למצווה המיוחדת המקבלת את השבת, הדלקת נרות בתקופת השואה.

היחידה הרביעית: "וקראת לשבת ענג" – עוסקת בשמירת השבת בגטאות ובמחנות, מתוך התבוננות ברובד ההיסטורי של הנושא תוך הבחנה בין המושגים ההיסטוריים השונים בהקבלה לכרוניקה של השואה.

לאחר ארבע היחידות מופיע סיכום הערכה, שבו יש חזרה רוחבית על תוכן הערכה וכן צפייה מונחית המיועדת לסיכום או להטרמה, לפי שיקול הדעת הדידקטי. 

מי ייתן ויהיו דברים אלה להנצחת הקדושים שפעלו במסירות נפש לשמירת השבת ולנתינת כוח עבור הדור שלנו להבנת הערכיות והמשמעות של מצווה יקרה זו.

שמור וזכור

הערכה כוללת

קרא עוד

יהודי ביער

היער בשנות השואה  מפלט או מלכודת

ערכת הדרכה בנושא: יהודים ביער בתקופת השואה.

בערכה שלוש יחידות מרכזיות:

  • יחידה ראשונה: היער – מקום הצלה
  • איש ומשפחתו – משפחות ובודדים ביער: דילמת ההחלטה לצאת ליער (סיכונים מול סיכויים) וההתמודדות עם חיי היום-יום ביער.
  • איש ועמו – הפרטיזנים: מאבק הפרטיזנים ביער.
  • יחידה שנייה: היער – מקום הרג ואתר קידוש השם
  • יער פונאר, היער המדמם – אתר רצח לרבבות יהודים, בעיקר מווילנה.
  • צפייה מונחית: מפגש ביער – יחידה זו אינה תלויה ביחידות האחרות אלא עומדת בפני עצמה.

שיקולים בבחירת הנושא

  • היחידה כוללת פרק היסטורי שלא נכלל עד כה בתוכנית הלימודים: חיים יהודיים ותגובה יהודית ביער, בדגש על דילמות הקשורות להיבט הגאוגרפי שבו חיו היהודים בתקופת השואה ועל הקשיים העצומים שהיו להם כשניסו להינצל מידי הנאצים.
  • היחידה מתייחסת לערבות ההדדית שהייתה בין היהודים בתקופת השואה.
  • היא מאירה את העמידה הרוחנית באותה עת כאשר יהודים הוכיחו את עמידתם על שמירת הצלם האנושי שלהם ועל זהותם היהודית.
  • היחידה מתייחסת לדילמות הלכתיות ומשפחתיות שליוו את היהודים הנרדפים בשואה.
  • היחידה מחברת את הלומד לערכים היהודיים שבאו לידי ביטוי בתקופת השואה, מקנה לתלמיד מבט נכון על קורבנות השואה ומעניקה לו חוסן אישי וחיזוק הזהות.

מבנה המערך

המערך משלב צפייה בעדויות, שיח בעקבות תמונות, קבוצות דיון וכתיבה.

ניתן לחלק את המערך לחמישה שיעורים, כאשר כל יחידה יכולה לעמוד בפני עצמה.

קהל היעד של הערכה – תלמידים בכיתות ט'–י"ב.

יהודי ביער

הערכה כוללת

קרא עוד

לאות ולעד

בר מצווה ומצוות תפילין בתקופת השואה

מבוא

מעבר הנער מילדות לבגרות הוא שלב המסמל אבן דרך משמעותית בהתבגרות, ועשוי להיות מלווה בהרהורים ובהחלטות על אודות מהותו ותפקידו של האדם בעולמו.

ערכת למידה זו מיועדת לנערים בסביבות גיל בר-המצווה ובאה לתת להם חומר נוסף למחשבה. זהו  חומר ייחודי המגיע אל נקודת האמת שבמעמד חדש זה, כפי שעולה מתיאורים ועדויות של נערי בר-מצווה, בסביבה שבה לא היה מקום לחיצוניות ולקליפה ונותרו רק הפנימיות והגרעין.

לימוד הערכה מתפרס על טווח של 5–8 שיעורים.

מבנה הערכה ושיקולים דידקטיים

הערכה מחולקת לשתי יחידות עיקריות, כל אחת מהן עוסקת באחת משתי הזוויות המרכזיות בחוויותיו ובמהותו של הנער הנכנס לעול תורה ומצוות: האחת עוסקת בציון היום והמעמד כפי שנהוג לציינו במשך הדורות בעם ישראל, השנייה עוסקת במצוות הנחת תפילין, שבשונה משאר המצוות היא מצווה שאין מתחנכים אליה בילדות, ורק סביב מועד בר-המצווה מתחילים הנערים לקיימה. 

בתוך המטרה הכללית של הערכה – למידה אקטיבית משמעותית, יש שתי מטרות משנה:

  • פיתוח תובנות ושאיפות אישיות בלב התלמידים וקבלת פרופורציות נכונות. המסרים העולים מתוך למידה חברתית-רגשית זו אינם באים מתוך הטפת מוסר או באופן ישיר, מה שעלול לעורר התנגדות פנימית, אלא מתוך התרגשות והתפעמות מסיפורים על אודות התנהגות של נערים בני גילם, שהועמדו בכור מבחן קשה מנשוא ועברו אותו בהצלחה. ההתמקדות בנושא בר-המצווה, שהוא נושא הקרוב לחוויה האישית של הנערים, עשויה לשמש תוספת השראה לתקופה שהיא בעלת השראה מיסודה.
  • הקניית ידע – מושגים, מידע היסטורי, עובדות וערכים. ידע זה נרכש מתוך הקשר רחב של המקורות הסיפוריים יותר, ובכך הופך לידע משמעותי ולא נקודתי העומד בפני עצמו.

לשם השגת שתי מטרות אלו מורכבת כל יחידה מכמה חלקים: דיון מטרים, קטעי עדויות, הרחבה, שאלות וקטעי צפייה.

  • דיון מטרים – מטרתו לעורר את הנערים להתעניין בנושא, להכיר אותו ולהתחבר אליו גם מהפן האישי, ובעקבות זאת לנסות לעשות השלכה כלשהי מהנערים המתמודדים, שסיפוריהם הבלתי רגילים מוזכרים ביחידות, אל חייהם שלהם.
  • קטעי עדויות – בכל יחידה שלושה חלקים העומדים בפני עצמם. בכל חלק מקור של עדות מכלי ראשון, שבה מתאר נער את קורותיו בהקשר המתאים ליחידה. המיוחד במקורות אלו הוא שלכל תיאור כזה נלווה גם "פרק ב" שבו השלמה באמצעות סיפור או מאורע שהתרחש עשרות שנים לאחר מכן וסוגר את המעגל שנפתח בפרק הראשון.  תוספת זו של הפרק השני עשויה להועיל בהתגברות על המחסום הפסיכולוגי שיש לבני נוער מול סיפורי שואה, שכן הם מהווים סוג של "סוף טוב" במובן מה.
  • הרחבה – לכל חלק נוספת הרחבה. ההרחבה מפתחת נקודה אחת שהופיעה במקור ומתארת אותה, כדי לתת לעדות קונטקסט או ביאור. הרחבה כזו יכולה להציג מושג, דמות, ערך, סוגיה משמעותית או פרק היסטורי.
  • שאלות – לאחר כל קטע, מקור או הרחבה, מובאות שאלות. השאלות הן מסוגים שונים: שאלות הבנה ודיוק, שאלות השוואה והקבלה ושאלות מחשבה והערכה.
  • קטעי צפייה – לכל חלק מצורף קטע צפייה, שבו ניתן לצפות בעדות מכלי ראשון על מקרה חדש, שלא הוזכר במקורות הכתובים, הנוגע בנקודה דומה וקשורה לנקודה המרכזית שבה עסקו המקורות. מיותר לציין מה מוסיפה הצפייה על קריאת הקטעים, שהרי אינה דומה שמיעה לראייה, והצפייה מעניקה חוויה אחרת. בסוף הערכה מופיעות שאלות כלליות על העדויות.

לשתי היחידות נלווה נספח, שבו מתוארים כמה מקרים יוצאי דופן של ציוני בר-מצווה שלא בזמנה, על רקע הנסיבות הבלתי רגילות של תקופת השואה.

השימוש בערכה

המבנה המודולרי של הערכה מעניק למורה חירות גמורה בבחירת הנושאים והנקודות, ובקביעת היקף ההתייחסות לכל נושא. כל יחידה עומדת בפני עצמה, וכל חלק בתוך יחידה עומד גם הוא בפני עצמו ומהווה שיעור שלם ומגוון. אפשר להתמקד באחד משני הנושאים ולהקיף אותו במלואו, אפשר גם לעסוק בשלושת ההיבטים המובאים בערכה, בשתי היחידות ובנספח, ולעסוק רק בחלק אחד מכל יחידה. חשוב לציין כי לדיון המטרים חשיבות בלתי מבוטלת, שכן הוא גורם לדברים "לצאת" מתוך החיים של התלמידים עצמם, ולכן מומלץ לפתוח בו כל אחד מהנושאים.

לאות ולעד

הערכה כוללת

קרא עוד

השואה במקדוניה

קהילת מקדוניה בבניינה ובחורבנה

בערכת הלימוד שלפניכם, המיועדת לתלמידים התמקדנו בסיפורה של קהילה עתיקת יומין שהייתה ואיננה, קהילת היהודים במקדוניה שבבלקן.

הערכה בנויה משלוש יחידות מרכזיות:

  • מקדוניה – סודה של עיר
  • שואת יהודי מקדוניה
  • צפייה מונחית

היחידה הראשונה

היחידה הראשונה עוסקת בסיפורה של קהילת מקדוניה – "קהל קדושים", מראשית ההתיישבות בתקופה ההלניסטית ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהקהילה הייתה בשיא פריחתה.

בפרק זה ניסינו לענות על השאלות:

  • מהו ייחודה של קהילת יהודי מקדוניה לאורך הדורות?
  • איזו קהילה צמחה שם?
  • מה אנחנו יכולים ללמוד מקהילת מקדוניה לחיינו כיום?

כדי לספר את סיפור הקהילה, יצאנו למסע לגילוי זוויות שונות על אודות הקהילה ברחבי מקדוניה. בכל פעילות הכרנו עיר מרכזית, התמקדנו במאפיינים ייחודיים לה ועסקנו בנושא אחד בתולדותיהם של היהודים במקדוניה. המסע בכללותו מעניק ללומדים תמונה רחבה של החיים היהודיים במקדוניה לאורך הדורות.

הטמעת המידע ביחידה זו נעשית בחתך רוחב הנפגש עם חתך אורך. חתך אורך – כל פרק מפרקי היחידה סוקר עיר אחת מערי מקדוניה, ובמקביל בחתך רוחב – כל פרק מציג נושא יהודי אחד מהווי החיים היהודי-מקדוני. באופן זה מקבלים הלומדים ידע מקיף וגם "נכנסים לאווירה". 

היחידה השנייה

היחידה השנייה מוקדשת כולה לסיפור שואת היהודים במקדוניה והיא עוסקת בשאלות הבאות:

  • מהם האירועים המרכזיים שהביאו להכחדתה של הקהילה?
  • מה הייתה תגובת היהודים לכיבוש וגזרותיו? וכיצד ניתן להסביר אותה?
  • מה הייתה גישת המקדונים כלפי אפשרויות ההצלה של יהודי מקדוניה?

ביחידה זו נאחזנו בעיקר בסיפורו של יצחק אדיז'ס, וקטעים מעדותו מלווים את כל התחנות בסיפור השואה היהודית-מקדונית. יחידה זו בעלת אופי חקרני-תיעודי, והלומדים הופכים פעילים בה באופן משמעותי. 

היחידה השלישית

בערכה מופיעה גם יחידה שלישית, שמשמשת כסיכום או כהטרמה, ובה צפייה מונחית על שואת יהודי מקדוניה. 

השואה במקדוניה

הערכה כוללת

קרא עוד

הרוח שלא נוצחה

גבורת יהודי לוב בתקופת השואה

לפניכם ערכת הדרכה בנושא: עמידתם של יהודי לוב במאורעות השואה.

ערכה זו עוסקת בקהילה מפוארת ועתיקת יומין, ששורשיה נעוצים עוד בתקופת בית המקדש הראשון.

בערכה ארבע יחידות מרכזיות:

היחידה הראשונה עוסקת ביהודי לוב בעת החדשה, עם חילופי השלטון העותומאני בקולוניאלי והשפעתם החיצונית על הקהילה היהודית בלוב. תקופה זו מציינת את תקופת "תור הזהב" של יהדות לוב – התבססות כלכלית ופריחה רוחנית. יחידה זו עוקבת גם אחר המדיניות האיטלקית הפשיסטית שהלכה והחמירה מיום ליום, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

היחידה השנייה מוקדשת כל כולה לנושא המרכזי של ערכה זו, תקופת השואה. השפעת המלחמה העולמית על חיי היהודים בלוב והעמידה היהודית המופלאה שהתגלתה שם בתקופה הרת גורל זו.

ביחידה השלישית סקירה קצרה על גורלה של קהילה זו לאחר השואה עד חיסולה בתפוצות ועלייתה ארצה.

לאחריהן מופיעה יחידה רביעית של צפייה מונחית, ובה עדויות ויזואליות על יהודי לוב בתקופת השואה. השימוש בסרטון עדויות זה נתון לשיקול דעת המורה. אפשר להשתמש בו בזמן השיעור, אפשר לתת אותו לצפייה פרטנית ואפשר לוותר עליו. הכול בהתאם ללומדים, לערכים ולצרכים.

ביחידות הערכה מופיעים:

  • שאלת-על לדיון
  • רקע
  • קטע מידע מעובד
  • מקורות מידע ראשוניים
  • תמונות ומשימות לתלמיד
  • קטעי העשרה (אופציונלי).

הרוח שלא נוצחה

הערכה כוללת

קרא עוד

אבקש את אחי

יהודי לוב תחת המשטר הפשיסטי – נאצי

לפניכם ערכת הדרכה בנושא: קהילת לוב בתקופת השואה.

ערכה זו עוסקת בקהילה מפוארת ועתיקת יומין, ששורשיה נעוצים עוד בתקופת בית המקדש הראשון.

בערכה שלוש יחידות מרכזיות:

היחידה הראשונה פותחת צוהר לעולמם הפנימי של יהודי לוב, כפי שבא לידי ביטוי בתקופות ההיסטוריות השונות – העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. יחידה זו עומדת על הזהות המשותפת והמבדילה בין המחוזות השונים ומציגה את מאפייני הקהילה – הנהגה, תקנות מיוחדות, מוסדות, ועוד.

היחידה השנייה מוקדשת כל כולה לנושא המרכזי של ערכה זו, תקופת השואה. השפעת המלחמה העולמית על חיי היהודים בלוב, ותוכנית "הפתרון הסופי" כפי שבאה לידי ביטוי בקהילת יהודי לוב.

לאחריהן מופיעה יחידה שלישית של צפייה מונחית, ובה עדויות ויזואליות על יהודי לוב בתקופת השואה. השימוש בסרטון עדויות זה נתון לשיקול דעת המורה. אפשר להשתמש בו בזמן השיעור, אפשר לתת אותו לצפייה פרטנית ואפשר לוותר עליו. הכול בהתאם ללומדים, לערכים ולצרכים. 

ביחידות הערכה מופיעים:

  • שאלת-על לדיון
  • רקע
  • קטע מידע מעובד
  • מקורות מידע ראשוניים
  • תמונות ומשימות לתלמיד
  • קטעי העשרה (אופציונלי).

אבקש את אחי

הערכה כוללת

קרא עוד

חירות מתוך שעבוד

לפניכם ערכה בנושא: חירות בתוך שעבוד – חג הפסח בתקופת השואה.

במשך כל שנות ההיסטוריה של עם ישראל היווה הלוח היהודי ציר מרכזי אשר סביבו נסובו חיי הפרט, חיי המשפחה וחיי הקהילה. חגי ומועדי ישראל היוו מוקד של קדושה והתעלות ליהודי. מקום מיוחד תפס חג הפסח, חג המסמל את היציאה מעבדות לחירות, ובו אנו מודים לקב"ה על גאולתנו משעבוד מצרים. בזמן השואה עלו שאלות מהותיות על קיום מצוות החג. האם ניתן להימנע מאכילת חמץ בזמן שפת לחם חרבה היא מנת הקיום של היהודי? כיצד ניתן לקיים מצוות ארבע כוסות כאשר אפילו מים אינם בנמצא? ובכלל, כשהיהודי נרדף ומשועבד לנוגש הנאצי האם ניתן להודות על הגאולה מעבדות ולחגוג את חג החירות? בניסיון העיקש של היהודי לשמור את חג הפסח כהלכתו התעוררו לא רק ארבע קושיות אלא תִלי תִלים של שאלות, שאלות קשות וסבוכות, ואיה האב שיענה עליהן?!

ערכה זו  עוסקת במדגם של עדויות על התמודדותם המופלאה של יהודית בתקופת השואה עם סוגיות אלו ועל גבורת החירות היהודית שבאה לידי ביטוי בחג הפסח בתקופת השואה.

הערכה מיועדת לחטיבה העליונה, ובה ארבע יחידות מרכזיות:

יחידה ראשונה: חמץ או מצה?

יחידה שנייה: ליל סדר בשואה.

יחידה שלישית: "זמן חירותנו" – האומנם?!

יחידה רביעית: צפייה מונחית.

כל אחת משלוש היחידות הטקסטואליות כוללת עדויות באותו נושא, ולכל עדות מצורף מושג מתוך העדות – אירוע, מקום או אישיות. לאחר העדות והמושג ישנה משימה של שאלות, המסנכרנות בין העדות ובין המושג ההיסטורי.

מאחר שמדובר בנושא אקטואלי וחשוב כל כך, שיש בו גם מידע היסטורי יקר ערך, גם חיבור עמוק למשמעותם של חגי ישראל, גם זווית ייחודית של עוצמה יהודית ועמידה יהודית – נבנתה הערכה באופן מודולרי, המתאים את עצמו לשתי רמות.

בכל יחידה יש שני סגנונות של מטלות. הסגנון הראשון של המטלות כולל שאלות פשוטות של הבנת ידע המופיעות לאחר כל עדות. לעומת זאת בסוף כל יחידה מופיעות שאלות סיכום מסדר חשיבה גבוה, בסגנון של ניתוח השוואתי לכלל העדויות המופיעות ביחידה.

מבנה הערכה, המחולק לשלושה תתי נושאים מקבילים, מאפשר ומזמין שימוש בלמידת חקר קבוצתית, שבסיומה איסוף במליאה. ואולם, אפשר לחילופין, לערוך למידה פרונטלית או פרטנית באמצעות ערכה זו. 

ההמלצה שלנו היא לעשות שימוש בשני סוגי המטלות, אולם יתכן קהל יעד שיתאים לו אחד מהסוגים באופן ספציפי. הבחירה באיזה מן הסגנונות להשתמש ובאיזה אופן לעשות זאת היא על פי שיקול הדעת הפדגוגי – בהתאם לרמת הלומדים, ערכיהם וצורכיהם.

חירות מתוך שעבוד

הערכה כוללת

קרא עוד

יסופר לדורות

שלבים בשואת יהדות אירופה

מבוא

תוכן הערכה

ערכת ההדרכה "שואת יהודי אירופה" היא ערכת לימוד בסיסית, ובה שתי יחידות.

ביחידה הראשונה – חומר עיוני על שלושת השלבים בתקופת השואה, ובכל שלב מופיע תיאור על המדיניות הנאצית, על מצב היהודים ועל התגובה היהודית.  

  • פרק ראשון (2 שיעורים) מתמקד בשלב הראשון בקורות השואה – מעליית היטלר לשלטון ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

לפרק זה מצורף מיצג ויזואלי-דוקומנטרי על פרוץ השואה, המופיע ביחידה השלישית. 

  • פרק שני (2 שיעורים) עוסק בשלב השני בקורות השואה – עם הכיבוש הגרמני את פולין ואת מערב אירופה ועם החלת המדיניות הנאצית של חוקי הגזע, ריכוז היהודים ובידודם.
  • פרק שלישי (2 שיעורים) מתרכז בשלב הקשה ביותר בקורות השואה – מהמשך ההתפשטות הנאצית והחלת "הפתרון הסופי" כתוכנית מאורגנת ומתוכננת לרצח יהודים ועד לצעדות המוות ולשחרור.

ביחידה השנייה – פעילות חקר על אותם שלושה שלבים, בעזרת עדויות.

ביחידה השלישית – מיצג ויזואלי-דוקומנטרי על ראשית המלחמה, המשולב בלמידה על השלב הראשון בקורות השואה.

קהל היעד של הערכה

  • תלמידים מחטיבת הביניים הנדרשים לידע היסטורי בנושא: חורבן יהדות אירופה, כהכנה לקראת העמקה בשיעורי ספרות ובשיעורים נוספים.

ערכה זו היא פלטפורמת ידע בסיסי ומקיף על כל קורות השואה, שעל גביה אפשר להעמיק בתובנות רגשיות, חברתיות, לאומיות ורוחניות.

במובן זה, הידע המקיף שבערכה הופך אותה ל"ערכת חובה" של ממש, ובלעדיו לא ניתן "לצלול" לנושא השואה.

  • תלמידי החטיבה העליונה בכיתות י"א-י"ב, שהנושא של חורבן יהדות אירופה הוא חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של מבחני החוץ ושל מבחני הבגרות שלהם.

בשל הרצף הכרונולוגי שלפיו מתנהלת תוכנית הלימודים, ממוקם נושא זה סמוך למבחני החוץ/ הבגרות. מהיכרותנו את השטח, נוכח סד הזמנים המצומצם – פעמים רבות נלמד נושא השואה "בהתכתבות" ולא באופן פרונטלי, ולא פעם נלמד אך המינימום הדרוש לאחר שהמיקוד הגיע. כך, שנושא חשוב ועדין זה נלמד לא פעם בלחץ, בעזרת חומר כתוב ובלא העמקה ותיווך הולמים. זוהי בעיה ידועה ומפורסמת, וכעת, בעידן הקורונה, שהגביר את הלמידה מרחוק גם בלא אילוצי ההספקים – הפכה בעיה זו אקוטית פי כמה.

על הצורך הזה נועדה לענות הערכה שלהלן.

בחרנו בנושא, שהוא לב ליבה של תוכנית הלימודים לכיתות י"א-י"ב בנושא השואה, והוא: כרוניקת השלבים בקורות השואה.

בעזרת ערכה זו תוכלנה התלמידות לקבל תמונה מקיפה ומפורטת על קורות חורבן יהדות אירופה, בהלימה לתוכנית הלימודים, מבלי להזדקק לחומרים כתובים נוספים, ותוך למידה חקרנית-משמעותית, התואמת סגנון זה של למידה כתובה.

לראשונה, מוגש הנושא באופן כתוב, מעובד ומוער על פי תוכנית הלימודים, וזאת בנוסף לפעילות הטמעה בסגנון של לומד עצמאי. מובן שאפשר ללמד את החומר במסגרת שיעור, אבל בהתחשב בנתונים הספציפיים לנושא הזה – נבנתה הערכה כך שהתלמידים יוכלו ללמוד בה בכוחות עצמם.  

הפדגוגיה של הערכה

הערכה בנויה משתי יחידות מרכזיות, המתפרשות על פני כשישה שיעורים.

  • ביחידה הראשונה מופיע החומר העיוני, שכולל שלושה שלבים בקורות השואה, ובכל אחד מן השלבים יש סקירה למדיניות הנאצית, למצב היהודים ולתגובה היהודית על כך.

שיקול הדעת הדידקטי של המורה אמור להנחות את הבחירה – באיזו שיטה ללמד את החומר העיוני: פרונטלית, למידה קבוצתית או למידה עצמאית.

ליחידה זו מצורפת צפייה מונחית ובה עדויות על פרוץ השואה – במיצג דוקומנטרי זה אפשר להשתמש כהטרמה ליחידה, כחלק מהלמידה או כסיכום לה.

  • ביחידה השנייה קיימות כמה אופציות לפעילות חקר, שנועדה ליצור הטמעה והפנמה לחומר העיוני.

מאחר שמדובר בחומר עיוני מרוכז, הסוקר את קורות השואה במבט אווירי מתומצת וכולל תאריכים, מקומות ומושגים רבים, חשוב מאוד שהלומדים לא רק יקראו אותו, אלא יבצעו סביבו הפעלות חשיבה ברמות שונות, כדי שהחומר יוטמע ויופנם.

ביחידה זו יש הצעה להפעלות שונות – יש הפעלה פשוטה של קריאת עדויות תוך התאמתן לתקופה על פי ציון מאפיינים ויש הפעלות מסדר חשיבתי גבוה יותר של יצרנות ויצירתיות.

אפשר להשתמש בכל ההפעלות ואפשר – רק בחלק מהן. כל ההפעלות מספקות רפלקציה על רמת הלמידה של הלומדים, בעיקר כאשר מדובר בלמידה עצמאית, אולם הבחירה: באילו מן ההפעלות להשתמש – מסורה לשיקול הדעת של המורה, בהתאם לרמת הלומדים וצורכיהם.

יסופר לדורות

הערכה כוללת

קרא עוד

במסתרים

ילדי מסתור בתקופת השואה

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ז'-ח' במסגרת שיעורי ספרות שואה והיסטוריה.

ערכת זו מורכבת משתי יחידות מרכזיות, שעוסקות בסיפור חייהם של שני ילדים ששרדו את השואה. ביחידה אחת מסופר סיפורה של הלה קוגלר שחוותה את המלחמה בפולין, ארץ מולדתה, נמלטה ממסתור אחד לשני, וחיה בזהות שאולה. השנייה עוסקת בשמואל אמזל, יליד בלגיה, שבעת המלחמה חי זמן מה בזהות שאולה ושרד את השואה בבית ילדים יהודי. היחידות מתארות את מסע חייהם עד עלותם ארצה לאחר המלחמה ואת שיקומם הראשוני, כאן בארץ. לערכה צורפו עדויות של ילדים נוספים, כדי להרחיב את הסוגיות שנדונות ביחידות. מומלץ לשלבן על פי שיקול הדעת של המורה.

לשתי היחידות קודם פרק של הרקע ההיסטורי לפרשת ילדי המסתור בתקופת השואה.

לאחר שתי היחידות ישנו פרק סיכום, ובו ניתוח משווה בין שתי היחידות מבחינת המצילים וכן זרקור על חסידי אומות העולם ומניעיהם.

לערכה מצורפת צפייה מונחית, ובה עדויות של ילדי מסתור ממזרח אירופה וממערבה, המספרים את סיפורם מכלי ראשון.

ליבת הערכה היא, כאמור, שתי היחידיות המרכזיות שבהן סיפורם של הלה ושל שמואל. שאר היחידות – יבואו לידי שימוש על פי שיקול הדעת הדידקטי של המורה. הרקע ההיסטורי, הפרק המסכם על חסידי אומות העולם והצפייה המונחית – כל אחד מן הפרקים הללו יכול לשמש כהטרמה, כסיכום וכעצירת ביניים לעיכול המידע; הכול על פי צורכי הלומדים ורמתם הרגשית והקוגניטיבית.

שיקולים לבחירה

המערך שלפניכם נועד לתלמידי בתי הספר היסודיים, מאחר שהוא מאפשר להם לעקוב אחרי סיפור אחד שלם. הערכה מציגה בפני התלמידים סיפורי חיים של ילדי מסתור תוך ניתוח השוואתי ביניהם ותוך תיווך מכוון לתהליך של למידת חקר והסקת מסקנות. המערך בנוי בגישה אינדוקטיבית – "פרט" שמטרתו "ללמד על הכלל כולו". סגנון זה מאפשר לתלמידים להזדהות עם דמות היחיד, ובאמצעותו להתוודע ולהסיק מסקנות על הקשיים, דרכי ההתמודדות והמושגים המאפיינים את אותה תקופה. באמצעות סיפורו הם צועדים עימו מימיו הטובים של הניצול – לימים הקשים שלו. כמו כן הם נחשפים ליכולת השיקום המדהימה של הניצול. בנוסף, באמצעות קורות הילדים הללו ניתן להבחין בשונות ובאחידות  בתנאי החיים של המשפחה היהודית תחת השלטון הנאצי במזרח אירופה ובמערבה.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • הרקע למסירת הילדים והדילמות של משפחות שנאלצו להיפרד מילדיהם
  • קושי הפרידה של ההורים ושל הילדים
  • סוגי המסתור של ילדים
  • התמודדותם של הילדים שחיו בזהות שאולה
  • הקשיים בחיי המסתור: הפחד, הבדידות, חיי השקר, עבודה קשה
  • התוודעות לערך היהודי של ערבות הדדית
  • שאלות הלכתיות הנוגעות למסירת ילדים למשפחות נוצריות
  • פדיון הילדים לאחר המלחמה: הערבות ההדדית של הניצולים כלפי הקורבנות, החזרה לזהות יהודית, החזרה לבית
  • חסידי אומות העולם – מיהם? מה מניעיהם? ומי נכלל בהגדרה זו?
  • חשיפה למקורות היסטוריים: עדויות, מסמכים, תמונות ועדויות ויזואליות.

כל הסוגיות הללו מופיעות ביחידות הערכה – חלקן באופן ישיר וחלקן באופן מרומז. את כולן ניתן להעלות לדיון עם התלמידים ולפתוח את עולמם לנושא, וזאת באמצעות השאלות שניתנו בכל יחידה ובאמצעים נוספים. הבחירה: אילו סוגיות לפתח ובמה להתמקד  – מסורה בידי המורה ונתונה לשיקול דעתו הדידקטי והפדגוגי, שמביא בחשבון את אוכלוסיית הלומדים ונתוני ההוראה.

מקורות

סיפורם של הלה קוגלר ושמואל אמזל, שעליהם מתבססת הערכה, כמו גם סיפורם של נפתלי פקטר ויעקב מוזס, שקטעים קצרים מעדויותיהם משולבים בערכה – כולם לקוחים מתוך מאגר הראיונות הוויזואליים של "גנזך קידוש השם".  

במסתרים

הערכה כוללת

קרא עוד

אחזת ביד ימיני

שיקולים בבחירת הנושא

  • רלוונטי לחיי התלמידים
  • מאפשר שיח ודיון על רוח האדם
  • מעלה נקודות המחזקות את הזהות היהודית ואת ערך הערבות ההדדית
  • מאפשר שיח ודיון על התמודדות במצבי משבר ועל יכולת הנתינה לזולת, בזמן קושי ובשגרה
  • משלב רקע היסטורי המאפשר הבנת המקורות בהקשרם והכרת חיי היהודים בשואה, הן בתיאור הפיזי של חייהם והן בעולמם הפנימי.

מבנה המערך

המערך משלב קטעי צפייה בעדויות, שיח בעקבות תמונות, כרזות מידע, קבוצות דיון וכתיבה.

הצעת פעילות

המערך מתאים לחמישה שיעורים ומשלב מליאה וקבוצות דיון, בעקבות השאלות הנלוות למקורות ובהתאם לאופי הכיתה או הקבוצה. כמו כן, בשילוב פריטים נוספים בערכה, אפשר להקים בעזרתו מרחב למידה פעיל.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • כוח הערבות הקהילתית – האהדה לזולת והעזרה ההדדית כערך יהודי ואנושי
  • עמידה רוחנית בזמן השואה
  • זהות יהודית
  • כוחו של חינוך יהודי
  • כוחן של נשים בזמן משבר.

אחזת ביד ימיני

הערכה כוללת

קרא עוד

"ילדים שנולדו לפרוח"

"ילדים שנולדו לפרוח" – זהו שמה של הערכה על ילדים בצל החיים בגטאות.

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ז'-ט' במסגרת שיעורי ספרות שואה וחיים יהודיים.

ערכת "ילדים שנולדו לפרוח" מורכבת מארבע יחידות, שניתן ללמדן לפי סדר כרונולוגי או להשתמש בהן באופן מודולרי. כל יחידה עוסקת בפן אחר, השופך אור על התמודדותם של ילדים בגטאות בתקופת השואה. ליחידה השלישית העוסקת בחיי הילדים בגטו, מצורפים קטעי צפייה מתוך יומנה של רבקה ליפשיץ, נערה בגטו לודז'.

מטרת הערכה – לפתוח צוהר לחייהם של ילדים בגטאות ולקשור בין ההווה של הילדים בארץ היום לעברם הכאוב של הילדים היהודים באירופה אז. דרך הטקסטים יכירו הילדים את הרקע שהוביל לשואה, את החיים בגטאות במהלך השואה, את גורל הילדים שחיו בגטאות ואת הערכים שעליהם גדלו ילדים אלו, ויחושו קשר לילדים אלו ולמצבם. כך יוכלו הילדים להמשיך ולזכור את המאורעות שקרו לעמנו, בבחינת: "זכור ימות עולם".

הערכה באה לענות על הקושי של מורה לספרות לשלב בין הרקע ההיסטורי לבין הטקסט הספרותי, כך שיהוו מארג קוהרנטי ולא יכבידו זה על זה. כדי לענות על צורך זה שולבו בערכה טקסטים היסטוריים מסוגים שונים וניתנו לתלמידים כלים מקצועיים לאיסוף מידעני של חומר היסטורי מתוך טקסט. במקביל עובדו הטקסטים האומנותיים באמצעות כללים ספרותיים הן לצורך הבנת ההיסטוריה והן לצורך ההבנה הספרותית. שילוב זה מייצר הוראה רב תחומית בנושא רגיש ומשמעותי, ומפתח כלים מתחום ההיסטוריה (כלי חקר, מושגים, חשיבה היסטורית) ומתחום הספרות (טקסטים ומושגים).

נקודת מוצא נוספת היא הקושי של מורים להנגיש לתלמידים את נושא השואה, הן בגלל הפחד של התלמידים מעיסוק בנושא והן בגלל הקושי הדידקטי של ריחוק במקום ובזמן. ערכה זו מנסה להפגיש את התלמידים עם הנושא באמצעות שילוב ההיסטוריה, כדי להקל על העומס האמוציונלי שעלול להתפתח מתוך קטעי הספרות וליצור אמפטיה מבלי להעמיס חווית יתר רגשית.

הערכה עוסקת בילדים ומיועדת לילדים, כך היא הופכת לבעלת ערך, למשמעותית ולרלוונטית לתלמיד.

 שמה של הערכה "ילדים שנולדו לפרוח" נלקח מתוך שירו של ר' משה פורטמן, ניצול שואה מליטא שהיה עד לאקציית הילדים בגטו שאוולי. חלק מן השיר מופיע בפעילות מספר אחת ביחידה הראשונה.

שיקולים לבחירה

הערכה שמה דגש על טקסטים היסטוריים וספרותיים – מילוליים, שמיעתיים וחזותיים. העיסוק בטקסטים מותאמי גיל, המאורגנים באופן מדורג, מעניק מסגרת המאפשרת בנייה של סביבת חקר המזמינה דיון, שיח, רפלקציה ולמידה של מושגי יסוד היסטוריים וספרותיים.

חומרי הלמידה מורכבים מקטעי עדויות, מתצלומים ומקטעי ספרות, תוך בחינה של רגשות הילדים יחד עם עיסוק בכוחות ההתמודדות שלהם.

בערכה התלמידים נפגשים עם סיפורים של ילדים שונים בגטאות שונים, אשר מדגימים כוחות של אמונה, חינוך והתמודדות במסגרת של משפחה וקהילה.

מבנה הערכה

בערכה זו – שלושה נושאים מרכזיים מעולמם של הילדים בתקופת השואה: היכרות עם הילדים ועם עולמם, המעבר מחיי שגרה לגטו והחיים בגטו.

אומנם נושאים אלו מופיעים בערכה על פי סדרם הכרונולוגי ויוצרים ביחד תמונה כוללת על הילדים בתקופה זו, אולם הבחירה – באילו מן היחידות להשתמש ולפי איזה סדר להשתמש בהן – נתונה בידי המורה.

הערכה בנויה באופן מודולרי, כך שאפשר להפעיל לגביה שיקולי דעת ולהתאים את השימוש בה לפי צורכי הלומדים. 

סוגיות ומוקדים לדיון

  • חיי היהודים בטרם השואה – יצירת אמפתיה וחשיפה למגוון דרכי חיים של עולם שאבד וביטויים בעדויות ובתצלומים.
  • עולמם של הילדים בגטו והתמודדותם כ"ילדים מבוגרים"; יוזמות ותושייה של ילדי הגטו.
  • רוח האדם – החינוך השורשי בגטו.
  • זהות יהודית וערבות הדדית במהלך החיים בגטו.
  • חשיפה למקורות היסטוריים וספרותיים: עדויות, מסמכים, חפצים ומשמעותם ועוד.

ילדים שנולדו לפרוח

הערכה כוללת

קרא עוד

המחתרת הבלתי נודעת

הקדמה

גם בתוך השבר הנורא שהביאו הנאצים על עם ישראל בימי השואה, פיעמו חיים יהודיים ששימרו את הזהות היהודית מתוך בחירה, גאווה ונחישות. המאבק על חינוכם של ילדי ישראל הוא אחד הביטויים המרגשים והמשמעותיים לכך. זהו מאבק שחצה מגזרים ואידיאולוגיות, ונושאי דגלו היו אנשי חינוך, מנהיגים ורבנים, כמו גם יהודים מן השורה, ילדים ונוער במזרח אירופה ובמערבה.

מערך זה מציג בפני התלמידים את הגיבורים של מאבק זה, גיבוריה של מחתרת בלתי נודעת – מורים ותלמידים.

המערך משלב קטעי עדות, שיח בעקבות תמונות, קבוצות דיון וכתיבה.

קהל היעד של הערכה

הערכה מיועדת לתלמידי תיכון בכיתות ט'-י"ב ומהווה חלק מהתוכנית להערכה חילופית במסגרת בחינות הבגרות.

שיקולים בבחירת הנושא

  • מדובר על נוער בגיל של הלומדים. זו הזדמנות להזדהות עם הצעירים בשואה ולהתפעל מגבורת נפשם של התלמידים והמורים.
  • המערך מאפשר שיח ודיון על התמודדות עם מצבי משבר ועל היכולת להמשיך את החיים למרות כל הקשיים.
  • במערך משולב רקע היסטורי המאפשר הבנת המקורות בהקשרם.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • הרוח היהודית שאינה מוותרת על חינוך הילדים גם במצבים הקשים ביותר.
  • מסירות נפש ללימוד תורה.
  • כוחו של חינוך יהודי.
  • הערך של מסגרת חינוכית, בזמן משבר בפרט ובזמן שגרה בכלל.

מבנה הפעילות

המערך מתאים לארבעה עד חמישה שיעורים ומשלב דיונים במליאה, עבודה בצוות ועבודת חקר בעזרת מקורות ושאלות מכוונות. התמונות שמלוות את השיעורים מופיעות במצגות המצורפות.

השיעור הראשון מתמקד בתחושות של הילדים והמחנכים עם פרוץ השואה, כאשר בתי הספר נסגרים, וקם הרצון לפעול ולארגן מסגרות חלופיות.

השיעור השני מציג את התנאים בגטו ומדגים קבוצות לימוד שונות בגטאות.

השיעור השלישי מתרכז בלימוד התורה במחתרת שהתקיים בגטאות השונים תוך מסירות נפש.

השיעור הרביעי מעלה על נס דמויות מופת של מחנכים במחנות ריכוז, על התכנים שבקשו להעביר לצעירים ועל הרוח שהניעה אותם לפעילות.

השיעור החמישי מתמקד בחינוך הצעירים של שארית הפליטה בתוך מחנות העקורים, שנעשה בעזרת מחנכים שזה עתה יצאו מהתופת ומסרו את נפשם לוודא שילדי ישראל לא ילכו לאיבוד.

המחתרת הבלתי נודעת

הערכה כוללת

קרא עוד

"מארץ שבי לארץ הצבי"

"מארץ שבי לארץ הצבי" – זהו שמה של הערכה על העלייה לארץ ישראל לאחר השואה.

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ט'-י' במסגרת שיעורי ספרות שואה והיסטוריה רלוונטית.

ערכת הדרכה זו מורכבת משלוש יחידות, שניתן ללמדן לפי סדר כרונולוגי או להשתמש בהן באופן מודולרי. כל יחידה עוסקת בפן אחר הנוגע לשאיפתם של העקורים משארית הפליטה להגיע לארץ ישראל, ולניסיונותיהם להגשים שאיפה זו.

שיקולים לבחירה

בדרך כלל, כשעוסקים בתקופת השואה, מייחדים את שיעורי ההיסטוריה והספרות לקורות היהודים בזמן המלחמה. באופן טבעי, התחושה היא ש"הסיפור מסתיים" ביום השחרור. ואולם, לשרידי השואה נכונו עוד ימים קשים, שבהם התמודדו עם החורבן האישי, המשפחתי והלאומי שחוו. לעיתים קרובות, הקושי המשמעותי ביותר שחוו היה הצורך למצוא לעצמם מנוח ומקום, שיאפשר להם לשקם את חייהם. מטרתה של ערכה זו – לחשוף את התלמידים לפן זה של ההתמודדות שעברו הניצולים לאחר המלחמה, ובעקיפין – לפתח בהם מודעות לתהליך הכולל שהיה עליהם לעבור.

הערכה אינה עוסקת בחיי השרידים במחנות העקורים, היא מפנה את המבט בעיקר לאלו שבחרו באופן טבעי לעלות לארץ אבותם, ועוסקת בכמיהה שחוו, בקשיים שבהם נתקלו ובניסיונות שעשו להגשים את חלומם. בתוך כך, הושם דגש על בחירת טקסטים אישיים כדוגמת יומנים, מכתבים וזיכרונות, שיפתחו לתלמידים צוהר לעולמם הפנימי, ההשקפתי והרגשי של הניצולים.

סוגיות ומוקדים לדיון

  1. החיבור הייחודי בין עם ישראל לארץ ישראל.
  2. העמידה הרוחנית של פליטי השואה בעולם שפרק את ערכיו.
  3. דמותו של מנהיג וכוחו.
  4. היבט נוסף של האנטישמיות בעידן המודרני: ההתנגשות בין פליטי השואה לממשלת המנדט.

את כל הסוגיות הללו ניתן להעלות לדיון עם התלמידים ולפתוח את עולמם לנושא, באמצעות השאלות שניתנו. השאלות צמודות לקטעים שנבחרו מתוך ספרים, מכתבים, יומנים, עיתונים ותמונות ועדויות ויזואליות.

מבנה הערכה

הערכה מורכבת משלוש יחידות.

היחידה הראשונה עוסקת בגעגועיהם של היהודים לארץ ישראל – לפני השואה, במהלכה ואחריה. היחידה השנייה עוסקת בחיפוש הדרך של שארית הפליטה לאחר השחרור,.

 והיחידה השלישית עוסקת בקשיים שעמדו בפני היהודים ובמאבקם להגשים את חלום העלייה למרות הכול.

נושאים אלו מופיעים בערכה על פי סדרם הכרונולוגי ויוצרים ביחד תמונה כוללת על הקשר בין פליטי השואה לארץ ישראל, אולם הבחירה – באילו מן היחידות להשתמש ולפי איזה סדר להשתמש בהן – נתונה בידי המורה.

הערכה בנויה באופן מודולרי, כך שאפשר להפעיל לגביה שיקולי דעת ולהתאים את השימוש בה לפי צורכי הלומדים – הן לגבי קצב הלמידה והן לגבי אופן הלמידה.

אנחנו בגנזך קידוש השם מאמינים, שבשביל ללמד טוב אין די בקריאת חומר אלא ביצירת חומר.

לפיכך, אנו רואים בערכות אלו מעין הצעת הגשה. אומנם הגשנו בפניכם את מיטב החומר ההיסטורי ואף צרפנו הצעות דידקטיות שונות, אולם כל זה הוא בבחינת חומר גלם בלבד, ולמורה נותרה עבודת המרקחת: באילו מן היחידות להשתמש? באילו מן העדויות בכל יחידה להשתמש? מה יהיה סדר הלימוד? מהי הפעילות הדידקטית הנכונה ביותר בעבור קבוצת הלומדים הספציפית? באיזה אופן לעשות שימוש בתכנית – קבוצתי או פרטני? וכו'.

ערכה זו אינה בסגנון של "עבודה בהבנת הנקרא",  עם הוראות הפעלה מדויקות. ערכה זו נועדה לגעת בלב, ומטרתה – חיבור בלתי אמצעי לעם שלנו, לתורה ולארץ, ובעצם – חיבור לחיים שסביבנו.

מסיבה זו, השארנו בכוונה תחילה מרחב פיתוח משמעותי למורה. בלעדיו, לפי תפישתנו, עלולה להיגרע הלמידה המשמעותית.

מארץ שבי אל ארץ הצבי

הערכה כוללת

קרא עוד

ממעמקים קראתיך – גטו קובנה (ליטא)

התכנית "ממעמקים קראתיך" עוסקת בגטו קובנה, אחד מן הגטאות הבודדים שהוקמו בליטא. קורותיהם של היהודים בגטאות במזרח אירופה באו כבר לידי ביטוי במחקרים וגם ביחידות לימוד שונות, אך רק מעט עסקו עד כה בגטו זה שהחיים היהודיים בו היו עשירים ויחודיים, ואשר ראוי שיהיו קורותיו חלק מרכזי בתכנית הלימוד על הגטאות. המקורות ההיסטוריים המיוחדים ששרדו ממנו, שאלות ותשובות בהלכה, צילומים וכתבים יהודיים רבים, מאפשרים לבדוק את החיים בגטו מנקודת ראות יהודית, וזו מטרתה של תכנית זו.י

יחידת הלימוד מעבירה לפני הלומד את החיים בגטו קובנה: תהליך הקמתו ושלבי קיומו, סבלותיהם ולבטיהם של יהודים והעמידה היהודית בגטו, כאשר נקודת המוצא ומוקד הדיון הם עדשת המצלמה ובצִדה השאלות ההלכתיות שנשאלו בגטו קובנה במהלך כל שנות קיומו.

היחידה מורכבת משני חלקים:

1. ערכה בת 18 כרזות (פוסטרים). הכרזות מכילות תמונות מחיי הגטו ושאלות הלכתיות שנשאלו בקובנה. בכל כרזה מוצג נושא מסוים מחיי הגטו ולבטיו, כאשר התמונה והשאלה מהוות נקודת פתיחה לשיחה (שיח-תמונה). העמדת התמונה והשאלה באותה כרזה מביעה את ההתמודדות הרוחנית-מוסרית של הגטו ומנהיגיו לאור המציאות הקשה.

2. חוברת הנחיה המביאה הצעות דידקטיות וקטעי העשרה לשיחה ולדיון.

החוברת כוללת:

  • מבואות היסטוריים על אודות קובנה, תולדותיה וקורות רבה של העיר. במבואות מופיעים גם סרגל זמן ומפה, כל אלו מהווים כלים למורה ולמדריך בתהליך הדיון המלווה את כל היחידה.
  • יחידות הבנויות על פי הכרזות, בכל אחת מהן הצעה דידקטית: קטעי העשרה בנושא הכרזה ממקורות היסטוריים שונים. הקטעים הם רבים ומגוונים, ומתוכם יבחר המורה את הקטעים המתאימים ללומדים.

ממעמקים קראתיך

הערכה כוללת

  • דיסק לצפיה של 18 כרזות
  • חוברת הנחייה
  • קטעי ההעשרה
קרא עוד

לא נותקה השלשלת

סיפור אודות משפחת עמנואל

אירופה שלפני המלחמה שקקה קהילות יהודיות שופעות חיים. בכל אחת מהן התקיימו חיים יהודיים מדורי דורות, פעלו מוסדות יהודיים, התרחבו מוסדות חינוך והתפתחו זרמים שנוצרו בעת החדשה והשפיעו על דמותה של הקהילה.

אופיין של הקהילות היה שונה מקהילה לקהילה, והושפע מהזרמים הרוחניים ומההנהגה היהודית המקומית, ממידת השתלבותם של היהודים בחברה הסובבת ומהרכבה של הקהילה.

ההשפעה היתה הדדית: חיי הקהילה ואופיה השפיעו על הפרט, והפרט שיקף וגם עיצב את דמותה של הקהילה המקומית.

סיפורו של החורבן הוא, אפוא, גם סיפורה של כל קהילה בפני עצמה וכל משפחה בפני עצמה. המשפחה היא החוליה המחברת בין הפרט לקהילה, והיא אבן היסוד לקיומו של עם ישראל.

ייחודה של יחידה זו הוא, שהיא עוסקת בקהילה אחת מבין רבות, ובסיפורה של משפחה אחת שעברה את כל גלי הפורענות, שרדה ונבנתה מחדש.

הקהילה – היא קהילת יהודי הולנד, ובתוכה – קבוצות המהגרים שהגיעו להולנד מגרמניה ומאוסטריה, ונשאו עמם אורח חיים המעוגן עמוקות בחינוך של "תורה עם דרך ארץ". הם נקלעו לאותו מצב שבו היו יהודי הולנד, שהיו אזרחי המדינה מקדם, אף כי בתחילה נראה היה שגורלם יהיה קשה יותר.

קורות המשפחה, משפחת עמנואל, נרשמו בידי יונה עמנואל ז"ל בספרו "יסופר לדור", ונשמרו גם במכתבים וברשימות שכתבו עוד מבני המשפחה. כתבים אלו הם הבסיס ליחידה זו.

באמצעות סיפורה של משפחה אחת יוכל התלמיד לעסוק בקורות קהילת יהודי הולנד דרך חייה של משפחה אחת בתקופה זו. החיבור למשפחה ולבניה עשוי לקרב את הנושא ללב התלמיד, ולסייע בהבנת הקשיים והמצוקה, עוצמת העמידה היהודית וממדי האסון.

תודתנו לגב' עמנואל ולבני המשפחה, על שיתוף הפעולה בהפיכת זכרונותיה של המשפחה לנחלתו של ציבור לומדים.

מבנה היחידה והצעות למורה

היחידה בנויה במבנה כרונולוגי, ומעבירה את קורות משפחת עמנואל במספר תחנות זמן.

בכל אחת מתחנות אלו קיים מידע על המצב הפוליטי-חברתי, על בני המשפחה, ועל הערכים היהודיים ששימשו להם עוגן בכל עת.

התחנות הן:

  •  בטרם שואה – המשפחה ואורחות חייה
  • השפעת ליל הבדולח בגרמניה על יהדות הולנד
  • הכיבוש – החיים בהולנד תחת שלטון נאצי
  • השילוחים מהולנד למחנות הריכוז – סיפור המסתור
  • במחנה ווסטרבורק
  • השחרור והמפגש המשפחתי המחודש
  • בארץ ישראל

כל המסמכים המובאים הם מסמכים מקוריים שנשמרו בידי המשפחה ובגנזך קידוש השם.

היחידה נועדה לשמש בסיס להוראה פעילה. היא נותנת בידי התלמיד מקורות מובנים מסוגים שונים, ודורשת את תגובתו עליהם. אנו מציעים אפשרויות מספר להפעלת היחידה בכיתה באמצעות הטקסטים, התמונות וסרטי העדותהמצורפים ליחידה.

במהלך היחידה משולבות שאלות נקודתיות המתייחסות לקטעים, במטרה לסייע לתלמיד בהפנמת הדברים ובחידוד הנקודות החשובות. בסוף היחידה מוגשות הצעות למטלות רחבות היקף, והן בנויות על עבודה קבוצתית. במטלות הללו נבחנים התכנים של היחידה מן הצד המשפחתי, הערכי וההיסטורי. בכל תחום שנבחר, הקבוצה מסכמת פן מסוים בחתך רוחב של היחידה, ומציגה זאת בדרכים שונות.

אם כי מטרת היחידה היא חינוכית-לימודית, היא יכולה לשמש כחומר קריאה משכיל לכל אחד.

לא נותקה השלשלת

הערכה כוללת

  • לוח תאריכים, הכולל תאריכים כלליים ותאריכים הקשורים בקורות משפחת עמנואל.
  • רשימת הגדרות של מושגים המוזכרים ביחידה.
קרא עוד

דרשות שעלו מן האפר

הרבי מפיאסצנה בגטו וורשה

"דרשות שעלו מן האפר" היא יחידת לימוד העוסקת בנושא ייחודי בחייהם של יהודי ורשה בשנות הזעם; האמונה היהודית והחסידות, ומשמעותן בחיי הגטו. היחידה בנויה סביב דמותו של הרבי מפיאסצנה, ר' קלונימוס קלמן שפירא, שנשא את דרשותיו בגטו בעיצומם של האירועים.

היחידה כוללת 18 כרזות ומדריך למורה.

בכל כרזה מוצגות תמונות מהווי החיים היהודי בוורשה, ולצִדן ציטוטים מדרשותיו של הרבי מפיאסצנה. השילוב הייחודי הזה של דרשות חסידיות עם תמונות ארכיון מאפשר לתלמיד לקלוט את תנאי החיים בגטו מנקודת מבטו של מנהיג רוחני הנמצא עם אחיו בסבלותם. בדבריו של הרבי מקבלים הסבל והכאב משמעות עמוקה ורחבה יותר.

המדריך למורה כולל: קטעים מדרשות הרבי, עדויות ויומנים המספרים את הסיפור שמאחורי התמונות והצעות לדיון בכיתה.

אוכלוסיית יעד: היחידה מיועדת לתלמידי הכיתות הגבוהות, לכיתות על-יסודיות ולכיתות סמינר. ניתן לשלב אותה במסגרת שיעורי יהדות ושיעורי היסטוריה. ידע קודם: כהכנה ליחידה נדרש ידע בסיסי על החיים בגטאות. חשוב לציין כי היחידה אינה מקיפה את כל ההיבטים של החיים בגטו. אין היא מזכירה, לדוגמה, את היודנרט או את המשטרה היהודית. מטרתה למלא את החסר הקיים בחומרי למידה העוסקים בעמידה הרוחנית של היהודים בגטאות תוך התמקדות בדרשותיו של הרבי. אולם למידה משמעותית של הדרשות דורשת הבנה של תנאי החיים שהיוו רקע לכתיבתם. לכן, קודם העיון בדרשות רצוי לחשוף בפני התלמיד את מציאות החיים בגטו.

היחידה מיועדת לתלמידי הכיתות הגבוהות, לכיתות על-יסודיות ולכיתות סמינר. ניתן לשלב אותה במסגרת שיעורי יהדות ושיעורי היסטוריה. ידע קודם: כהכנה ליחידה נדרש ידע בסיסי על החיים בגטאות. חשוב לציין כי היחידה אינה מקיפה את כל ההיבטים של החיים בגטו. אין היא מזכירה, לדוגמה, את היודנרט או את המשטרה היהודית. מטרתה למלא את החסר הקיים בחומרי למידה העוסקים בעמידה הרוחנית של היהודים בגטאות תוך התמקדות בדרשותיו של הרבי. אולם למידה משמעותית של הדרשות דורשת הבנה של תנאי החיים שהיוו רקע לכתיבתם. לכן, קודם העיון בדרשות רצוי לחשוף בפני התלמיד את מציאות החיים בגטו.

ניתן להיעזר במבוא ההיסטורי על גטו ורשה המופיע במדריך.

דרשות שעלו מן האפר

הערכה כוללת

  • דיסק לצפיה של 18 כרזות
  • מדריך למורה
קרא עוד

KI EMANU-EL

Prewar Europe was full of vibrant Jewish communities that had existed for generations. Each of these communities was home to communal institutions, including growing educational institutions. Within each community different streams of Judaism developed over the years and affected its character. No two communities were identical. The nature of the community depended not only on the makeup of its members, but on the various religious streams that reached it, on the local Jewish leadership and on the extent to which the Jews were integrated in the surrounding gentile society. While community life affected the individual, the individual both reflected and influenced the character of the local community.

The story of the Holocaust, then, is the story of each and every community and each and every family, the family being the link between the individual and the community, the foundation stone on which the existence of the Jewish nation rests. The unique aspect of this study unit is that it focuses on one community out of many, and on the story of one family that experienced all the horrors, survived them and rebuilt itself.

The community is that of Dutch Jewry, and in its midst was a group of emigrants who had arrived in Holland from Germany and Austria. They carried with them a way of life that was firmly anchored in the principles of Torah im derech eretz. They were destined to share the same fate as that of native Dutch Jews, though initially it did not seem that it would be so.

The story of the Emanuel family was recorded by Yonah Emanuel in his book Dignity to Survive, and has been preserved in letters and writings of other members of the family. These all served as the basis for this unit.

Through the medium of the story of one family, the student will be able to gain an insight into the experiences of the Jews of Holland. The connection to one family and its members will bring the topic close to the student’s heart, allowing him/her to understand the hardships of the time, the enormity of the catastrophe and the greatness of the Jews’ religious steadfastness.

We are grateful to Mrs. Emanuel and the members of the family for their cooperation in making their memories available to the next generation of students.

The structure of the unit and didactical suggestions

This study unit is structured chronologically, relating Family Emanuel’s story at a few stages in time. At each of these stages, information is given about the political-social situation, the members of the family, and the Jewish values that served the family as an anchor at all times. The stages are:

  • Prewar – family life
  • The effect of Kristallnacht in Germany on the Jews in Holland
  • The occupation – life in Holland under the Nazi regime
  • The transportations from Holland to concentration camps; finding places to hide
  • Westerbork transit camp
  • Liberation and the rebuilding of the family
  • In Israe

Open Book

הערכה כוללת

קרא עוד

בצר ובמצוק

ערכה זו מוקדשת לקהילת יהודי לודז', אחת הקהילות החשובות בפולין.

הניסיון להחיות את חיי הקהילה בבניינה ובחורבנה, בעזרת תמונות ועדויות, נועד לפרוש לפניכם פיסת חיים קטנה, אך מייצגת, של יהודי פולין.

לודז' היהודית שחסידות, רבנות ופעלתנות יצרו בה את הטיפוס של "יהודי לודז'אי", טוב לשמים וטוב לבריות.

לודז' כקהילה דינמית, בעלת ריבוד חברתי ואידאולוגי מגוון.

לודז' כקהילה נצורה בגטו, אשר גם הנסיבות הקשות המיוחדות לגטו זה לא הכניעו את רוח יהודיה, ולודז' כמרכז של שארית הפליטה, משם הציתו מחדש את אש היהדות בניצולי השואה בפולין.

יהודי לודז' החיים בינינו הינם עדות חיה ליהדות מפוארת זו. לא מעט בזכותם יכולנו לנסות ולשחזר את מהותה של קהילה יהודית.

באמצעות תמונת החיים היהודיים בקהילה אחת הבאנו לפני הלומדים מושגי יסוד רבים, מידע מגוון, נושאים לדיון, ובעיקר – תחושה של כבוד והערכה, קרבת הלב ורצון להוות המשך לרקמת החיים שנגדעה שם.

יחידת הלימוד "לודז', דיוקנה של קהילה" , כוללת שלושה חלקים:

  • יהודי לודז' בשנות הפריחה בטרם חורבן.
  • בצר ובמצוק – החיים בגטו לודז', תערוכת תמונות וחוברת הדרכה למורה.
  • סרט העדות – בצר ובמצוק.

חוברת זו, הקרויה "בצר ובמצוק", הינה חוברת מלווה למצגת תמונות על גטו לודז'. את התמונות ניתן להעלות על גבי מסך או כתערוכה ניידת.

המטרה הינה לאפשר התבוננות מעמיקה, עיון ודיון באמצעות מקורות נוספים המעשירים את ההתבוננות ואת הדיון.

בצר ובמצוק

הערכה כוללת

  • מבואות כלליים על מאפייני גטו לודז' ועל הרבנים בגטו זה.
  • הדרכה למיקוד הצפייה בתמונות הגטו. בחוברת מופיעות חלק מהתמונות שבמצגת, הכיתוביות וההצעות למיקוד הצפייה.
  • דפי העשרה על העמידה הדתית בגטו לודז', מתוך עדויות וקטעי ארכיון. הדפים נועדו להעשרת הדיון לאחר הצפייה בסרט העדות.
קרא עוד