ערכות לימוד

"גנזך קידוש השם" שם את הדגש על לימוד חווייתי מנקודת מבט ייחודית המשלבת ידע היסטורי עם ערכים חינוכיים המעצימים את הלומדים. לצורך כך גייס הגנזך צוות מומחים להיסטוריה ופדגוגיה אשר כתבו וערכו ערכות לימוד ייחודיות המבוססות על התחקירים והאוצרות ההיסטוריים שברשות הגנזך. ערכות הלימוד כוללות סרטי לימוד בהפקת הגנזך, ידע היסטורי, חוברות למידה והפעלות. הלמידה באמצעות ערכות אלו היא אפקטיבית וחווייתית וזוכה למשוב נלהב ממורים ותלמידים כאחד. הערכות מאפשרות למבקרים, כמו גם לכל הגולשים ברשת, גישה למקורות הארכיוניים של הגנזך – הן למטרות הוראה והן למטרות למידה.

השואה במקדוניה

קהילת מקדוניה בבניינה ובחורבנה

בערכת הלימוד שלפניכם, המיועדת לתלמידים התמקדנו בסיפורה של קהילה עתיקת יומין שהייתה ואיננה, קהילת היהודים במקדוניה שבבלקן.

הערכה בנויה משלוש יחידות מרכזיות:

  • מקדוניה – סודה של עיר
  • שואת יהודי מקדוניה
  • צפייה מונחית

היחידה הראשונה

היחידה הראשונה עוסקת בסיפורה של קהילת מקדוניה – "קהל קדושים", מראשית ההתיישבות בתקופה ההלניסטית ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהקהילה הייתה בשיא פריחתה.

בפרק זה ניסינו לענות על השאלות:

  • מהו ייחודה של קהילת יהודי מקדוניה לאורך הדורות?
  • איזו קהילה צמחה שם?
  • מה אנחנו יכולים ללמוד מקהילת מקדוניה לחיינו כיום?

כדי לספר את סיפור הקהילה, יצאנו למסע לגילוי זוויות שונות על אודות הקהילה ברחבי מקדוניה. בכל פעילות הכרנו עיר מרכזית, התמקדנו במאפיינים ייחודיים לה ועסקנו בנושא אחד בתולדותיהם של היהודים במקדוניה. המסע בכללותו מעניק ללומדים תמונה רחבה של החיים היהודיים במקדוניה לאורך הדורות.

הטמעת המידע ביחידה זו נעשית בחתך רוחב הנפגש עם חתך אורך. חתך אורך – כל פרק מפרקי היחידה סוקר עיר אחת מערי מקדוניה, ובמקביל בחתך רוחב – כל פרק מציג נושא יהודי אחד מהווי החיים היהודי-מקדוני. באופן זה מקבלים הלומדים ידע מקיף וגם "נכנסים לאווירה". 

היחידה השנייה

היחידה השנייה מוקדשת כולה לסיפור שואת היהודים במקדוניה והיא עוסקת בשאלות הבאות:

  • מהם האירועים המרכזיים שהביאו להכחדתה של הקהילה?
  • מה הייתה תגובת היהודים לכיבוש וגזרותיו? וכיצד ניתן להסביר אותה?
  • מה הייתה גישת המקדונים כלפי אפשרויות ההצלה של יהודי מקדוניה?

ביחידה זו נאחזנו בעיקר בסיפורו של יצחק אדיז'ס, וקטעים מעדותו מלווים את כל התחנות בסיפור השואה היהודית-מקדונית. יחידה זו בעלת אופי חקרני-תיעודי, והלומדים הופכים פעילים בה באופן משמעותי. 

היחידה השלישית

בערכה מופיעה גם יחידה שלישית, שמשמשת כסיכום או כהטרמה, ובה צפייה מונחית על שואת יהודי מקדוניה. 

השואה במקדוניה

הערכה כוללת

קרא עוד

הרוח שלא נוצחה

גבורת יהודי לוב בתקופת השואה

לפניכם ערכת הדרכה בנושא: עמידתם של יהודי לוב במאורעות השואה.

ערכה זו עוסקת בקהילה מפוארת ועתיקת יומין, ששורשיה נעוצים עוד בתקופת בית המקדש הראשון.

בערכה ארבע יחידות מרכזיות:

היחידה הראשונה עוסקת ביהודי לוב בעת החדשה, עם חילופי השלטון העותומאני בקולוניאלי והשפעתם החיצונית על הקהילה היהודית בלוב. תקופה זו מציינת את תקופת "תור הזהב" של יהדות לוב – התבססות כלכלית ופריחה רוחנית. יחידה זו עוקבת גם אחר המדיניות האיטלקית הפשיסטית שהלכה והחמירה מיום ליום, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

היחידה השנייה מוקדשת כל כולה לנושא המרכזי של ערכה זו, תקופת השואה. השפעת המלחמה העולמית על חיי היהודים בלוב והעמידה היהודית המופלאה שהתגלתה שם בתקופה הרת גורל זו.

ביחידה השלישית סקירה קצרה על גורלה של קהילה זו לאחר השואה עד חיסולה בתפוצות ועלייתה ארצה.

לאחריהן מופיעה יחידה רביעית של צפייה מונחית, ובה עדויות ויזואליות על יהודי לוב בתקופת השואה. השימוש בסרטון עדויות זה נתון לשיקול דעת המורה. אפשר להשתמש בו בזמן השיעור, אפשר לתת אותו לצפייה פרטנית ואפשר לוותר עליו. הכול בהתאם ללומדים, לערכים ולצרכים.

ביחידות הערכה מופיעים:

  • שאלת-על לדיון
  • רקע
  • קטע מידע מעובד
  • מקורות מידע ראשוניים
  • תמונות ומשימות לתלמיד
  • קטעי העשרה (אופציונלי).

הרוח שלא נוצחה

הערכה כוללת

קרא עוד

אבקש את אחי

יהודי לוב תחת המשטר הפשיסטי – נאצי

לפניכם ערכת הדרכה בנושא: קהילת לוב בתקופת השואה.

ערכה זו עוסקת בקהילה מפוארת ועתיקת יומין, ששורשיה נעוצים עוד בתקופת בית המקדש הראשון.

בערכה שלוש יחידות מרכזיות:

היחידה הראשונה פותחת צוהר לעולמם הפנימי של יהודי לוב, כפי שבא לידי ביטוי בתקופות ההיסטוריות השונות – העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. יחידה זו עומדת על הזהות המשותפת והמבדילה בין המחוזות השונים ומציגה את מאפייני הקהילה – הנהגה, תקנות מיוחדות, מוסדות, ועוד.

היחידה השנייה מוקדשת כל כולה לנושא המרכזי של ערכה זו, תקופת השואה. השפעת המלחמה העולמית על חיי היהודים בלוב, ותוכנית "הפתרון הסופי" כפי שבאה לידי ביטוי בקהילת יהודי לוב.

לאחריהן מופיעה יחידה שלישית של צפייה מונחית, ובה עדויות ויזואליות על יהודי לוב בתקופת השואה. השימוש בסרטון עדויות זה נתון לשיקול דעת המורה. אפשר להשתמש בו בזמן השיעור, אפשר לתת אותו לצפייה פרטנית ואפשר לוותר עליו. הכול בהתאם ללומדים, לערכים ולצרכים. 

ביחידות הערכה מופיעים:

  • שאלת-על לדיון
  • רקע
  • קטע מידע מעובד
  • מקורות מידע ראשוניים
  • תמונות ומשימות לתלמיד
  • קטעי העשרה (אופציונלי).

אבקש את אחי

הערכה כוללת

קרא עוד

חירות מתוך שעבוד

לפניכם ערכה בנושא: חירות בתוך שעבוד – חג הפסח בתקופת השואה.

במשך כל שנות ההיסטוריה של עם ישראל היווה הלוח היהודי ציר מרכזי אשר סביבו נסובו חיי הפרט, חיי המשפחה וחיי הקהילה. חגי ומועדי ישראל היוו מוקד של קדושה והתעלות ליהודי. מקום מיוחד תפס חג הפסח, חג המסמל את היציאה מעבדות לחירות, ובו אנו מודים לקב"ה על גאולתנו משעבוד מצרים. בזמן השואה עלו שאלות מהותיות על קיום מצוות החג. האם ניתן להימנע מאכילת חמץ בזמן שפת לחם חרבה היא מנת הקיום של היהודי? כיצד ניתן לקיים מצוות ארבע כוסות כאשר אפילו מים אינם בנמצא? ובכלל, כשהיהודי נרדף ומשועבד לנוגש הנאצי האם ניתן להודות על הגאולה מעבדות ולחגוג את חג החירות? בניסיון העיקש של היהודי לשמור את חג הפסח כהלכתו התעוררו לא רק ארבע קושיות אלא תִלי תִלים של שאלות, שאלות קשות וסבוכות, ואיה האב שיענה עליהן?!

ערכה זו  עוסקת במדגם של עדויות על התמודדותם המופלאה של יהודית בתקופת השואה עם סוגיות אלו ועל גבורת החירות היהודית שבאה לידי ביטוי בחג הפסח בתקופת השואה.

הערכה מיועדת לחטיבה העליונה, ובה ארבע יחידות מרכזיות:

יחידה ראשונה: חמץ או מצה?

יחידה שנייה: ליל סדר בשואה.

יחידה שלישית: "זמן חירותנו" – האומנם?!

יחידה רביעית: צפייה מונחית.

כל אחת משלוש היחידות הטקסטואליות כוללת עדויות באותו נושא, ולכל עדות מצורף מושג מתוך העדות – אירוע, מקום או אישיות. לאחר העדות והמושג ישנה משימה של שאלות, המסנכרנות בין העדות ובין המושג ההיסטורי.

מאחר שמדובר בנושא אקטואלי וחשוב כל כך, שיש בו גם מידע היסטורי יקר ערך, גם חיבור עמוק למשמעותם של חגי ישראל, גם זווית ייחודית של עוצמה יהודית ועמידה יהודית – נבנתה הערכה באופן מודולרי, המתאים את עצמו לשתי רמות.

בכל יחידה יש שני סגנונות של מטלות. הסגנון הראשון של המטלות כולל שאלות פשוטות של הבנת ידע המופיעות לאחר כל עדות. לעומת זאת בסוף כל יחידה מופיעות שאלות סיכום מסדר חשיבה גבוה, בסגנון של ניתוח השוואתי לכלל העדויות המופיעות ביחידה.

מבנה הערכה, המחולק לשלושה תתי נושאים מקבילים, מאפשר ומזמין שימוש בלמידת חקר קבוצתית, שבסיומה איסוף במליאה. ואולם, אפשר לחילופין, לערוך למידה פרונטלית או פרטנית באמצעות ערכה זו. 

ההמלצה שלנו היא לעשות שימוש בשני סוגי המטלות, אולם יתכן קהל יעד שיתאים לו אחד מהסוגים באופן ספציפי. הבחירה באיזה מן הסגנונות להשתמש ובאיזה אופן לעשות זאת היא על פי שיקול הדעת הפדגוגי – בהתאם לרמת הלומדים, ערכיהם וצורכיהם.

חירות מתוך שעבוד

הערכה כוללת

קרא עוד

יסופר לדורות

שלבים בשואת יהדות אירופה

מבוא

תוכן הערכה

ערכת ההדרכה "שואת יהודי אירופה" היא ערכת לימוד בסיסית, ובה שתי יחידות.

ביחידה הראשונה – חומר עיוני על שלושת השלבים בתקופת השואה, ובכל שלב מופיע תיאור על המדיניות הנאצית, על מצב היהודים ועל התגובה היהודית.  

  • פרק ראשון (2 שיעורים) מתמקד בשלב הראשון בקורות השואה – מעליית היטלר לשלטון ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

לפרק זה מצורף מיצג ויזואלי-דוקומנטרי על פרוץ השואה, המופיע ביחידה השלישית. 

  • פרק שני (2 שיעורים) עוסק בשלב השני בקורות השואה – עם הכיבוש הגרמני את פולין ואת מערב אירופה ועם החלת המדיניות הנאצית של חוקי הגזע, ריכוז היהודים ובידודם.
  • פרק שלישי (2 שיעורים) מתרכז בשלב הקשה ביותר בקורות השואה – מהמשך ההתפשטות הנאצית והחלת "הפתרון הסופי" כתוכנית מאורגנת ומתוכננת לרצח יהודים ועד לצעדות המוות ולשחרור.

ביחידה השנייה – פעילות חקר על אותם שלושה שלבים, בעזרת עדויות.

ביחידה השלישית – מיצג ויזואלי-דוקומנטרי על ראשית המלחמה, המשולב בלמידה על השלב הראשון בקורות השואה.

קהל היעד של הערכה

  • תלמידים מחטיבת הביניים הנדרשים לידע היסטורי בנושא: חורבן יהדות אירופה, כהכנה לקראת העמקה בשיעורי ספרות ובשיעורים נוספים.

ערכה זו היא פלטפורמת ידע בסיסי ומקיף על כל קורות השואה, שעל גביה אפשר להעמיק בתובנות רגשיות, חברתיות, לאומיות ורוחניות.

במובן זה, הידע המקיף שבערכה הופך אותה ל"ערכת חובה" של ממש, ובלעדיו לא ניתן "לצלול" לנושא השואה.

  • תלמידי החטיבה העליונה בכיתות י"א-י"ב, שהנושא של חורבן יהדות אירופה הוא חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של מבחני החוץ ושל מבחני הבגרות שלהם.

בשל הרצף הכרונולוגי שלפיו מתנהלת תוכנית הלימודים, ממוקם נושא זה סמוך למבחני החוץ/ הבגרות. מהיכרותנו את השטח, נוכח סד הזמנים המצומצם – פעמים רבות נלמד נושא השואה "בהתכתבות" ולא באופן פרונטלי, ולא פעם נלמד אך המינימום הדרוש לאחר שהמיקוד הגיע. כך, שנושא חשוב ועדין זה נלמד לא פעם בלחץ, בעזרת חומר כתוב ובלא העמקה ותיווך הולמים. זוהי בעיה ידועה ומפורסמת, וכעת, בעידן הקורונה, שהגביר את הלמידה מרחוק גם בלא אילוצי ההספקים – הפכה בעיה זו אקוטית פי כמה.

על הצורך הזה נועדה לענות הערכה שלהלן.

בחרנו בנושא, שהוא לב ליבה של תוכנית הלימודים לכיתות י"א-י"ב בנושא השואה, והוא: כרוניקת השלבים בקורות השואה.

בעזרת ערכה זו תוכלנה התלמידות לקבל תמונה מקיפה ומפורטת על קורות חורבן יהדות אירופה, בהלימה לתוכנית הלימודים, מבלי להזדקק לחומרים כתובים נוספים, ותוך למידה חקרנית-משמעותית, התואמת סגנון זה של למידה כתובה.

לראשונה, מוגש הנושא באופן כתוב, מעובד ומוער על פי תוכנית הלימודים, וזאת בנוסף לפעילות הטמעה בסגנון של לומד עצמאי. מובן שאפשר ללמד את החומר במסגרת שיעור, אבל בהתחשב בנתונים הספציפיים לנושא הזה – נבנתה הערכה כך שהתלמידים יוכלו ללמוד בה בכוחות עצמם.  

הפדגוגיה של הערכה

הערכה בנויה משתי יחידות מרכזיות, המתפרשות על פני כשישה שיעורים.

  • ביחידה הראשונה מופיע החומר העיוני, שכולל שלושה שלבים בקורות השואה, ובכל אחד מן השלבים יש סקירה למדיניות הנאצית, למצב היהודים ולתגובה היהודית על כך.

שיקול הדעת הדידקטי של המורה אמור להנחות את הבחירה – באיזו שיטה ללמד את החומר העיוני: פרונטלית, למידה קבוצתית או למידה עצמאית.

ליחידה זו מצורפת צפייה מונחית ובה עדויות על פרוץ השואה – במיצג דוקומנטרי זה אפשר להשתמש כהטרמה ליחידה, כחלק מהלמידה או כסיכום לה.

  • ביחידה השנייה קיימות כמה אופציות לפעילות חקר, שנועדה ליצור הטמעה והפנמה לחומר העיוני.

מאחר שמדובר בחומר עיוני מרוכז, הסוקר את קורות השואה במבט אווירי מתומצת וכולל תאריכים, מקומות ומושגים רבים, חשוב מאוד שהלומדים לא רק יקראו אותו, אלא יבצעו סביבו הפעלות חשיבה ברמות שונות, כדי שהחומר יוטמע ויופנם.

ביחידה זו יש הצעה להפעלות שונות – יש הפעלה פשוטה של קריאת עדויות תוך התאמתן לתקופה על פי ציון מאפיינים ויש הפעלות מסדר חשיבתי גבוה יותר של יצרנות ויצירתיות.

אפשר להשתמש בכל ההפעלות ואפשר – רק בחלק מהן. כל ההפעלות מספקות רפלקציה על רמת הלמידה של הלומדים, בעיקר כאשר מדובר בלמידה עצמאית, אולם הבחירה: באילו מן ההפעלות להשתמש – מסורה לשיקול הדעת של המורה, בהתאם לרמת הלומדים וצורכיהם.

יסופר לדורות

הערכה כוללת

קרא עוד

במסתרים

ילדי מסתור בתקופת השואה

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ז'-ח' במסגרת שיעורי ספרות שואה והיסטוריה.

ערכת זו מורכבת משתי יחידות מרכזיות, שעוסקות בסיפור חייהם של שני ילדים ששרדו את השואה. ביחידה אחת מסופר סיפורה של הלה קוגלר שחוותה את המלחמה בפולין, ארץ מולדתה, נמלטה ממסתור אחד לשני, וחיה בזהות שאולה. השנייה עוסקת בשמואל אמזל, יליד בלגיה, שבעת המלחמה חי זמן מה בזהות שאולה ושרד את השואה בבית ילדים יהודי. היחידות מתארות את מסע חייהם עד עלותם ארצה לאחר המלחמה ואת שיקומם הראשוני, כאן בארץ. לערכה צורפו עדויות של ילדים נוספים, כדי להרחיב את הסוגיות שנדונות ביחידות. מומלץ לשלבן על פי שיקול הדעת של המורה.

לשתי היחידות קודם פרק של הרקע ההיסטורי לפרשת ילדי המסתור בתקופת השואה.

לאחר שתי היחידות ישנו פרק סיכום, ובו ניתוח משווה בין שתי היחידות מבחינת המצילים וכן זרקור על חסידי אומות העולם ומניעיהם.

לערכה מצורפת צפייה מונחית, ובה עדויות של ילדי מסתור ממזרח אירופה וממערבה, המספרים את סיפורם מכלי ראשון.

ליבת הערכה היא, כאמור, שתי היחידיות המרכזיות שבהן סיפורם של הלה ושל שמואל. שאר היחידות – יבואו לידי שימוש על פי שיקול הדעת הדידקטי של המורה. הרקע ההיסטורי, הפרק המסכם על חסידי אומות העולם והצפייה המונחית – כל אחד מן הפרקים הללו יכול לשמש כהטרמה, כסיכום וכעצירת ביניים לעיכול המידע; הכול על פי צורכי הלומדים ורמתם הרגשית והקוגניטיבית.

שיקולים לבחירה

המערך שלפניכם נועד לתלמידי בתי הספר היסודיים, מאחר שהוא מאפשר להם לעקוב אחרי סיפור אחד שלם. הערכה מציגה בפני התלמידים סיפורי חיים של ילדי מסתור תוך ניתוח השוואתי ביניהם ותוך תיווך מכוון לתהליך של למידת חקר והסקת מסקנות. המערך בנוי בגישה אינדוקטיבית – "פרט" שמטרתו "ללמד על הכלל כולו". סגנון זה מאפשר לתלמידים להזדהות עם דמות היחיד, ובאמצעותו להתוודע ולהסיק מסקנות על הקשיים, דרכי ההתמודדות והמושגים המאפיינים את אותה תקופה. באמצעות סיפורו הם צועדים עימו מימיו הטובים של הניצול – לימים הקשים שלו. כמו כן הם נחשפים ליכולת השיקום המדהימה של הניצול. בנוסף, באמצעות קורות הילדים הללו ניתן להבחין בשונות ובאחידות  בתנאי החיים של המשפחה היהודית תחת השלטון הנאצי במזרח אירופה ובמערבה.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • הרקע למסירת הילדים והדילמות של משפחות שנאלצו להיפרד מילדיהם
  • קושי הפרידה של ההורים ושל הילדים
  • סוגי המסתור של ילדים
  • התמודדותם של הילדים שחיו בזהות שאולה
  • הקשיים בחיי המסתור: הפחד, הבדידות, חיי השקר, עבודה קשה
  • התוודעות לערך היהודי של ערבות הדדית
  • שאלות הלכתיות הנוגעות למסירת ילדים למשפחות נוצריות
  • פדיון הילדים לאחר המלחמה: הערבות ההדדית של הניצולים כלפי הקורבנות, החזרה לזהות יהודית, החזרה לבית
  • חסידי אומות העולם – מיהם? מה מניעיהם? ומי נכלל בהגדרה זו?
  • חשיפה למקורות היסטוריים: עדויות, מסמכים, תמונות ועדויות ויזואליות.

כל הסוגיות הללו מופיעות ביחידות הערכה – חלקן באופן ישיר וחלקן באופן מרומז. את כולן ניתן להעלות לדיון עם התלמידים ולפתוח את עולמם לנושא, וזאת באמצעות השאלות שניתנו בכל יחידה ובאמצעים נוספים. הבחירה: אילו סוגיות לפתח ובמה להתמקד  – מסורה בידי המורה ונתונה לשיקול דעתו הדידקטי והפדגוגי, שמביא בחשבון את אוכלוסיית הלומדים ונתוני ההוראה.

מקורות

סיפורם של הלה קוגלר ושמואל אמזל, שעליהם מתבססת הערכה, כמו גם סיפורם של נפתלי פקטר ויעקב מוזס, שקטעים קצרים מעדויותיהם משולבים בערכה – כולם לקוחים מתוך מאגר הראיונות הוויזואליים של "גנזך קידוש השם".  

במסתרים

הערכה כוללת

קרא עוד

אחזת ביד ימיני

שיקולים בבחירת הנושא

  • רלוונטי לחיי התלמידים
  • מאפשר שיח ודיון על רוח האדם
  • מעלה נקודות המחזקות את הזהות היהודית ואת ערך הערבות ההדדית
  • מאפשר שיח ודיון על התמודדות במצבי משבר ועל יכולת הנתינה לזולת, בזמן קושי ובשגרה
  • משלב רקע היסטורי המאפשר הבנת המקורות בהקשרם והכרת חיי היהודים בשואה, הן בתיאור הפיזי של חייהם והן בעולמם הפנימי.

מבנה המערך

המערך משלב קטעי צפייה בעדויות, שיח בעקבות תמונות, כרזות מידע, קבוצות דיון וכתיבה.

הצעת פעילות

המערך מתאים לחמישה שיעורים ומשלב מליאה וקבוצות דיון, בעקבות השאלות הנלוות למקורות ובהתאם לאופי הכיתה או הקבוצה. כמו כן, בשילוב פריטים נוספים בערכה, אפשר להקים בעזרתו מרחב למידה פעיל.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • כוח הערבות הקהילתית – האהדה לזולת והעזרה ההדדית כערך יהודי ואנושי
  • עמידה רוחנית בזמן השואה
  • זהות יהודית
  • כוחו של חינוך יהודי
  • כוחן של נשים בזמן משבר.

אחזת ביד ימיני

הערכה כוללת

קרא עוד

"ילדים שנולדו לפרוח"

"ילדים שנולדו לפרוח" – זהו שמה של הערכה על ילדים בצל החיים בגטאות.

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ז'-ט' במסגרת שיעורי ספרות שואה וחיים יהודיים.

ערכת "ילדים שנולדו לפרוח" מורכבת מארבע יחידות, שניתן ללמדן לפי סדר כרונולוגי או להשתמש בהן באופן מודולרי. כל יחידה עוסקת בפן אחר, השופך אור על התמודדותם של ילדים בגטאות בתקופת השואה. ליחידה השלישית העוסקת בחיי הילדים בגטו, מצורפים קטעי צפייה מתוך יומנה של רבקה ליפשיץ, נערה בגטו לודז'.

מטרת הערכה – לפתוח צוהר לחייהם של ילדים בגטאות ולקשור בין ההווה של הילדים בארץ היום לעברם הכאוב של הילדים היהודים באירופה אז. דרך הטקסטים יכירו הילדים את הרקע שהוביל לשואה, את החיים בגטאות במהלך השואה, את גורל הילדים שחיו בגטאות ואת הערכים שעליהם גדלו ילדים אלו, ויחושו קשר לילדים אלו ולמצבם. כך יוכלו הילדים להמשיך ולזכור את המאורעות שקרו לעמנו, בבחינת: "זכור ימות עולם".

הערכה באה לענות על הקושי של מורה לספרות לשלב בין הרקע ההיסטורי לבין הטקסט הספרותי, כך שיהוו מארג קוהרנטי ולא יכבידו זה על זה. כדי לענות על צורך זה שולבו בערכה טקסטים היסטוריים מסוגים שונים וניתנו לתלמידים כלים מקצועיים לאיסוף מידעני של חומר היסטורי מתוך טקסט. במקביל עובדו הטקסטים האומנותיים באמצעות כללים ספרותיים הן לצורך הבנת ההיסטוריה והן לצורך ההבנה הספרותית. שילוב זה מייצר הוראה רב תחומית בנושא רגיש ומשמעותי, ומפתח כלים מתחום ההיסטוריה (כלי חקר, מושגים, חשיבה היסטורית) ומתחום הספרות (טקסטים ומושגים).

נקודת מוצא נוספת היא הקושי של מורים להנגיש לתלמידים את נושא השואה, הן בגלל הפחד של התלמידים מעיסוק בנושא והן בגלל הקושי הדידקטי של ריחוק במקום ובזמן. ערכה זו מנסה להפגיש את התלמידים עם הנושא באמצעות שילוב ההיסטוריה, כדי להקל על העומס האמוציונלי שעלול להתפתח מתוך קטעי הספרות וליצור אמפטיה מבלי להעמיס חווית יתר רגשית.

הערכה עוסקת בילדים ומיועדת לילדים, כך היא הופכת לבעלת ערך, למשמעותית ולרלוונטית לתלמיד.

 שמה של הערכה "ילדים שנולדו לפרוח" נלקח מתוך שירו של ר' משה פורטמן, ניצול שואה מליטא שהיה עד לאקציית הילדים בגטו שאוולי. חלק מן השיר מופיע בפעילות מספר אחת ביחידה הראשונה.

שיקולים לבחירה

הערכה שמה דגש על טקסטים היסטוריים וספרותיים – מילוליים, שמיעתיים וחזותיים. העיסוק בטקסטים מותאמי גיל, המאורגנים באופן מדורג, מעניק מסגרת המאפשרת בנייה של סביבת חקר המזמינה דיון, שיח, רפלקציה ולמידה של מושגי יסוד היסטוריים וספרותיים.

חומרי הלמידה מורכבים מקטעי עדויות, מתצלומים ומקטעי ספרות, תוך בחינה של רגשות הילדים יחד עם עיסוק בכוחות ההתמודדות שלהם.

בערכה התלמידים נפגשים עם סיפורים של ילדים שונים בגטאות שונים, אשר מדגימים כוחות של אמונה, חינוך והתמודדות במסגרת של משפחה וקהילה.

מבנה הערכה

בערכה זו – שלושה נושאים מרכזיים מעולמם של הילדים בתקופת השואה: היכרות עם הילדים ועם עולמם, המעבר מחיי שגרה לגטו והחיים בגטו.

אומנם נושאים אלו מופיעים בערכה על פי סדרם הכרונולוגי ויוצרים ביחד תמונה כוללת על הילדים בתקופה זו, אולם הבחירה – באילו מן היחידות להשתמש ולפי איזה סדר להשתמש בהן – נתונה בידי המורה.

הערכה בנויה באופן מודולרי, כך שאפשר להפעיל לגביה שיקולי דעת ולהתאים את השימוש בה לפי צורכי הלומדים. 

סוגיות ומוקדים לדיון

  • חיי היהודים בטרם השואה – יצירת אמפתיה וחשיפה למגוון דרכי חיים של עולם שאבד וביטויים בעדויות ובתצלומים.
  • עולמם של הילדים בגטו והתמודדותם כ"ילדים מבוגרים"; יוזמות ותושייה של ילדי הגטו.
  • רוח האדם – החינוך השורשי בגטו.
  • זהות יהודית וערבות הדדית במהלך החיים בגטו.
  • חשיפה למקורות היסטוריים וספרותיים: עדויות, מסמכים, חפצים ומשמעותם ועוד.

ילדים שנולדו לפרוח

הערכה כוללת

קרא עוד

המחתרת הבלתי נודעת

הקדמה

גם בתוך השבר הנורא שהביאו הנאצים על עם ישראל בימי השואה, פיעמו חיים יהודיים ששימרו את הזהות היהודית מתוך בחירה, גאווה ונחישות. המאבק על חינוכם של ילדי ישראל הוא אחד הביטויים המרגשים והמשמעותיים לכך. זהו מאבק שחצה מגזרים ואידיאולוגיות, ונושאי דגלו היו אנשי חינוך, מנהיגים ורבנים, כמו גם יהודים מן השורה, ילדים ונוער במזרח אירופה ובמערבה.

מערך זה מציג בפני התלמידים את הגיבורים של מאבק זה, גיבוריה של מחתרת בלתי נודעת – מורים ותלמידים.

המערך משלב קטעי עדות, שיח בעקבות תמונות, קבוצות דיון וכתיבה.

קהל היעד של הערכה

הערכה מיועדת לתלמידי תיכון בכיתות ט'-י"ב ומהווה חלק מהתוכנית להערכה חילופית במסגרת בחינות הבגרות.

שיקולים בבחירת הנושא

  • מדובר על נוער בגיל של הלומדים. זו הזדמנות להזדהות עם הצעירים בשואה ולהתפעל מגבורת נפשם של התלמידים והמורים.
  • המערך מאפשר שיח ודיון על התמודדות עם מצבי משבר ועל היכולת להמשיך את החיים למרות כל הקשיים.
  • במערך משולב רקע היסטורי המאפשר הבנת המקורות בהקשרם.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • הרוח היהודית שאינה מוותרת על חינוך הילדים גם במצבים הקשים ביותר.
  • מסירות נפש ללימוד תורה.
  • כוחו של חינוך יהודי.
  • הערך של מסגרת חינוכית, בזמן משבר בפרט ובזמן שגרה בכלל.

מבנה הפעילות

המערך מתאים לארבעה עד חמישה שיעורים ומשלב דיונים במליאה, עבודה בצוות ועבודת חקר בעזרת מקורות ושאלות מכוונות. התמונות שמלוות את השיעורים מופיעות במצגות המצורפות.

השיעור הראשון מתמקד בתחושות של הילדים והמחנכים עם פרוץ השואה, כאשר בתי הספר נסגרים, וקם הרצון לפעול ולארגן מסגרות חלופיות.

השיעור השני מציג את התנאים בגטו ומדגים קבוצות לימוד שונות בגטאות.

השיעור השלישי מתרכז בלימוד התורה במחתרת שהתקיים בגטאות השונים תוך מסירות נפש.

השיעור הרביעי מעלה על נס דמויות מופת של מחנכים במחנות ריכוז, על התכנים שבקשו להעביר לצעירים ועל הרוח שהניעה אותם לפעילות.

השיעור החמישי מתמקד בחינוך הצעירים של שארית הפליטה בתוך מחנות העקורים, שנעשה בעזרת מחנכים שזה עתה יצאו מהתופת ומסרו את נפשם לוודא שילדי ישראל לא ילכו לאיבוד.

המחתרת הבלתי נודעת

הערכה כוללת

קרא עוד

"מארץ שבי לארץ הצבי"

"מארץ שבי לארץ הצבי" – זהו שמה של הערכה על העלייה לארץ ישראל לאחר השואה.

הערכה מיועדת לתלמידים בכיתות ט'-י' במסגרת שיעורי ספרות שואה והיסטוריה רלוונטית.

ערכת הדרכה זו מורכבת משלוש יחידות, שניתן ללמדן לפי סדר כרונולוגי או להשתמש בהן באופן מודולרי. כל יחידה עוסקת בפן אחר הנוגע לשאיפתם של העקורים משארית הפליטה להגיע לארץ ישראל, ולניסיונותיהם להגשים שאיפה זו.

שיקולים לבחירה

בדרך כלל, כשעוסקים בתקופת השואה, מייחדים את שיעורי ההיסטוריה והספרות לקורות היהודים בזמן המלחמה. באופן טבעי, התחושה היא ש"הסיפור מסתיים" ביום השחרור. ואולם, לשרידי השואה נכונו עוד ימים קשים, שבהם התמודדו עם החורבן האישי, המשפחתי והלאומי שחוו. לעיתים קרובות, הקושי המשמעותי ביותר שחוו היה הצורך למצוא לעצמם מנוח ומקום, שיאפשר להם לשקם את חייהם. מטרתה של ערכה זו – לחשוף את התלמידים לפן זה של ההתמודדות שעברו הניצולים לאחר המלחמה, ובעקיפין – לפתח בהם מודעות לתהליך הכולל שהיה עליהם לעבור.

הערכה אינה עוסקת בחיי השרידים במחנות העקורים, היא מפנה את המבט בעיקר לאלו שבחרו באופן טבעי לעלות לארץ אבותם, ועוסקת בכמיהה שחוו, בקשיים שבהם נתקלו ובניסיונות שעשו להגשים את חלומם. בתוך כך, הושם דגש על בחירת טקסטים אישיים כדוגמת יומנים, מכתבים וזיכרונות, שיפתחו לתלמידים צוהר לעולמם הפנימי, ההשקפתי והרגשי של הניצולים.

סוגיות ומוקדים לדיון

  1. החיבור הייחודי בין עם ישראל לארץ ישראל.
  2. העמידה הרוחנית של פליטי השואה בעולם שפרק את ערכיו.
  3. דמותו של מנהיג וכוחו.
  4. היבט נוסף של האנטישמיות בעידן המודרני: ההתנגשות בין פליטי השואה לממשלת המנדט.

את כל הסוגיות הללו ניתן להעלות לדיון עם התלמידים ולפתוח את עולמם לנושא, באמצעות השאלות שניתנו. השאלות צמודות לקטעים שנבחרו מתוך ספרים, מכתבים, יומנים, עיתונים ותמונות ועדויות ויזואליות.

מבנה הערכה

הערכה מורכבת משלוש יחידות.

היחידה הראשונה עוסקת בגעגועיהם של היהודים לארץ ישראל – לפני השואה, במהלכה ואחריה. היחידה השנייה עוסקת בחיפוש הדרך של שארית הפליטה לאחר השחרור,.

 והיחידה השלישית עוסקת בקשיים שעמדו בפני היהודים ובמאבקם להגשים את חלום העלייה למרות הכול.

נושאים אלו מופיעים בערכה על פי סדרם הכרונולוגי ויוצרים ביחד תמונה כוללת על הקשר בין פליטי השואה לארץ ישראל, אולם הבחירה – באילו מן היחידות להשתמש ולפי איזה סדר להשתמש בהן – נתונה בידי המורה.

הערכה בנויה באופן מודולרי, כך שאפשר להפעיל לגביה שיקולי דעת ולהתאים את השימוש בה לפי צורכי הלומדים – הן לגבי קצב הלמידה והן לגבי אופן הלמידה.

אנחנו בגנזך קידוש השם מאמינים, שבשביל ללמד טוב אין די בקריאת חומר אלא ביצירת חומר.

לפיכך, אנו רואים בערכות אלו מעין הצעת הגשה. אומנם הגשנו בפניכם את מיטב החומר ההיסטורי ואף צרפנו הצעות דידקטיות שונות, אולם כל זה הוא בבחינת חומר גלם בלבד, ולמורה נותרה עבודת המרקחת: באילו מן היחידות להשתמש? באילו מן העדויות בכל יחידה להשתמש? מה יהיה סדר הלימוד? מהי הפעילות הדידקטית הנכונה ביותר בעבור קבוצת הלומדים הספציפית? באיזה אופן לעשות שימוש בתכנית – קבוצתי או פרטני? וכו'.

ערכה זו אינה בסגנון של "עבודה בהבנת הנקרא",  עם הוראות הפעלה מדויקות. ערכה זו נועדה לגעת בלב, ומטרתה – חיבור בלתי אמצעי לעם שלנו, לתורה ולארץ, ובעצם – חיבור לחיים שסביבנו.

מסיבה זו, השארנו בכוונה תחילה מרחב פיתוח משמעותי למורה. בלעדיו, לפי תפישתנו, עלולה להיגרע הלמידה המשמעותית.

מארץ שבי אל ארץ הצבי

הערכה כוללת

קרא עוד

ממעמקים קראתיך – גטו קובנה (ליטא)

התכנית "ממעמקים קראתיך" עוסקת בגטו קובנה, אחד מן הגטאות הבודדים שהוקמו בליטא. קורותיהם של היהודים בגטאות במזרח אירופה באו כבר לידי ביטוי במחקרים וגם ביחידות לימוד שונות, אך רק מעט עסקו עד כה בגטו זה שהחיים היהודיים בו היו עשירים ויחודיים, ואשר ראוי שיהיו קורותיו חלק מרכזי בתכנית הלימוד על הגטאות. המקורות ההיסטוריים המיוחדים ששרדו ממנו, שאלות ותשובות בהלכה, צילומים וכתבים יהודיים רבים, מאפשרים לבדוק את החיים בגטו מנקודת ראות יהודית, וזו מטרתה של תכנית זו.י

יחידת הלימוד מעבירה לפני הלומד את החיים בגטו קובנה: תהליך הקמתו ושלבי קיומו, סבלותיהם ולבטיהם של יהודים והעמידה היהודית בגטו, כאשר נקודת המוצא ומוקד הדיון הם עדשת המצלמה ובצִדה השאלות ההלכתיות שנשאלו בגטו קובנה במהלך כל שנות קיומו.

היחידה מורכבת משני חלקים:

1. ערכה בת 18 כרזות (פוסטרים). הכרזות מכילות תמונות מחיי הגטו ושאלות הלכתיות שנשאלו בקובנה. בכל כרזה מוצג נושא מסוים מחיי הגטו ולבטיו, כאשר התמונה והשאלה מהוות נקודת פתיחה לשיחה (שיח-תמונה). העמדת התמונה והשאלה באותה כרזה מביעה את ההתמודדות הרוחנית-מוסרית של הגטו ומנהיגיו לאור המציאות הקשה.

2. חוברת הנחיה המביאה הצעות דידקטיות וקטעי העשרה לשיחה ולדיון.

החוברת כוללת:

  • מבואות היסטוריים על אודות קובנה, תולדותיה וקורות רבה של העיר. במבואות מופיעים גם סרגל זמן ומפה, כל אלו מהווים כלים למורה ולמדריך בתהליך הדיון המלווה את כל היחידה.
  • יחידות הבנויות על פי הכרזות, בכל אחת מהן הצעה דידקטית: קטעי העשרה בנושא הכרזה ממקורות היסטוריים שונים. הקטעים הם רבים ומגוונים, ומתוכם יבחר המורה את הקטעים המתאימים ללומדים.

Open Book

הערכה כוללת

  • דיסק לצפיה של 18 כרזות
  • חוברת הנחייה
  • קטעי ההעשרה
קרא עוד

לא נותקה השלשלת

סיפור אודות משפחת עמנואל וכו'

אירופה שלפני המלחמה שקקה קהילות יהודיות שופעות חיים. בכל אחת מהן התקיימו חיים יהודיים מדורי דורות, פעלו מוסדות יהודיים, התרחבו מוסדות חינוך והתפתחו זרמים שנוצרו בעת החדשה והשפיעו על דמותה של הקהילה.

אופיין של הקהילות היה שונה מקהילה לקהילה, והושפע מהזרמים הרוחניים ומההנהגה היהודית המקומית, ממידת השתלבותם של היהודים בחברה הסובבת ומהרכבה של הקהילה.

ההשפעה היתה הדדית: חיי הקהילה ואופיה השפיעו על הפרט, והפרט שיקף וגם עיצב את דמותה של הקהילה המקומית.

סיפורו של החורבן הוא, אפוא, גם סיפורה של כל קהילה בפני עצמה וכל משפחה בפני עצמה. המשפחה היא החוליה המחברת בין הפרט לקהילה, והיא אבן היסוד לקיומו של עם ישראל.

ייחודה של יחידה זו הוא, שהיא עוסקת בקהילה אחת מבין רבות, ובסיפורה של משפחה אחת שעברה את כל גלי הפורענות, שרדה ונבנתה מחדש.

הקהילה – היא קהילת יהודי הולנד, ובתוכה – קבוצות המהגרים שהגיעו להולנד מגרמניה ומאוסטריה, ונשאו עמם אורח חיים המעוגן עמוקות בחינוך של "תורה עם דרך ארץ". הם נקלעו לאותו מצב שבו היו יהודי הולנד, שהיו אזרחי המדינה מקדם, אף כי בתחילה נראה היה שגורלם יהיה קשה יותר.

קורות המשפחה, משפחת עמנואל, נרשמו בידי יונה עמנואל ז"ל בספרו "יסופר לדור", ונשמרו גם במכתבים וברשימות שכתבו עוד מבני המשפחה. כתבים אלו הם הבסיס ליחידה זו.

באמצעות סיפורה של משפחה אחת יוכל התלמיד לעסוק בקורות קהילת יהודי הולנד דרך חייה של משפחה אחת בתקופה זו. החיבור למשפחה ולבניה עשוי לקרב את הנושא ללב התלמיד, ולסייע בהבנת הקשיים והמצוקה, עוצמת העמידה היהודית וממדי האסון.

תודתנו לגב' עמנואל ולבני המשפחה, על שיתוף הפעולה בהפיכת זכרונותיה של המשפחה לנחלתו של ציבור לומדים.

מבנה היחידה והצעות למורה

היחידה בנויה במבנה כרונולוגי, ומעבירה את קורות משפחת עמנואל במספר תחנות זמן.

בכל אחת מתחנות אלו קיים מידע על המצב הפוליטי-חברתי, על בני המשפחה, ועל הערכים היהודיים ששימשו להם עוגן בכל עת.

התחנות הן:

  •  בטרם שואה – המשפחה ואורחות חייה
  • השפעת ליל הבדולח בגרמניה על יהדות הולנד
  • הכיבוש – החיים בהולנד תחת שלטון נאצי
  • השילוחים מהולנד למחנות הריכוז – סיפור המסתור
  • במחנה ווסטרבורק
  • השחרור והמפגש המשפחתי המחודש
  • בארץ ישראל

כל המסמכים המובאים הם מסמכים מקוריים שנשמרו בידי המשפחה ובגנזך קידוש השם.

היחידה נועדה לשמש בסיס להוראה פעילה. היא נותנת בידי התלמיד מקורות מובנים מסוגים שונים, ודורשת את תגובתו עליהם. אנו מציעים אפשרויות מספר להפעלת היחידה בכיתה באמצעות הטקסטים, התמונות וסרטי העדותהמצורפים ליחידה.

במהלך היחידה משולבות שאלות נקודתיות המתייחסות לקטעים, במטרה לסייע לתלמיד בהפנמת הדברים ובחידוד הנקודות החשובות. בסוף היחידה מוגשות הצעות למטלות רחבות היקף, והן בנויות על עבודה קבוצתית. במטלות הללו נבחנים התכנים של היחידה מן הצד המשפחתי, הערכי וההיסטורי. בכל תחום שנבחר, הקבוצה מסכמת פן מסוים בחתך רוחב של היחידה, ומציגה זאת בדרכים שונות.

אם כי מטרת היחידה היא חינוכית-לימודית, היא יכולה לשמש כחומר קריאה משכיל לכל אחד.

לא נותקה השלשלת

הערכה כוללת

  • לוח תאריכים, הכולל תאריכים כלליים ותאריכים הקשורים בקורות משפחת עמנואל.
  • רשימת הגדרות של מושגים המוזכרים ביחידה.
קרא עוד

דרשות שעלו מן האפר

הרבי מפיאסצנה בגטו וורשה

"דרשות שעלו מן האפר" היא יחידת לימוד העוסקת בנושא ייחודי בחייהם של יהודי ורשה בשנות הזעם; האמונה היהודית והחסידות, ומשמעותן בחיי הגטו. היחידה בנויה סביב דמותו של הרבי מפיאסצנה, ר' קלונימוס קלמן שפירא, שנשא את דרשותיו בגטו בעיצומם של האירועים.

היחידה כוללת 18 כרזות ומדריך למורה.

בכל כרזה מוצגות תמונות מהווי החיים היהודי בוורשה, ולצִדן ציטוטים מדרשותיו של הרבי מפיאסצנה. השילוב הייחודי הזה של דרשות חסידיות עם תמונות ארכיון מאפשר לתלמיד לקלוט את תנאי החיים בגטו מנקודת מבטו של מנהיג רוחני הנמצא עם אחיו בסבלותם. בדבריו של הרבי מקבלים הסבל והכאב משמעות עמוקה ורחבה יותר.

המדריך למורה כולל: קטעים מדרשות הרבי, עדויות ויומנים המספרים את הסיפור שמאחורי התמונות והצעות לדיון בכיתה.

אוכלוסיית יעד: היחידה מיועדת לתלמידי הכיתות הגבוהות, לכיתות על-יסודיות ולכיתות סמינר. ניתן לשלב אותה במסגרת שיעורי יהדות ושיעורי היסטוריה. ידע קודם: כהכנה ליחידה נדרש ידע בסיסי על החיים בגטאות. חשוב לציין כי היחידה אינה מקיפה את כל ההיבטים של החיים בגטו. אין היא מזכירה, לדוגמה, את היודנרט או את המשטרה היהודית. מטרתה למלא את החסר הקיים בחומרי למידה העוסקים בעמידה הרוחנית של היהודים בגטאות תוך התמקדות בדרשותיו של הרבי. אולם למידה משמעותית של הדרשות דורשת הבנה של תנאי החיים שהיוו רקע לכתיבתם. לכן, קודם העיון בדרשות רצוי לחשוף בפני התלמיד את מציאות החיים בגטו.

היחידה מיועדת לתלמידי הכיתות הגבוהות, לכיתות על-יסודיות ולכיתות סמינר. ניתן לשלב אותה במסגרת שיעורי יהדות ושיעורי היסטוריה. ידע קודם: כהכנה ליחידה נדרש ידע בסיסי על החיים בגטאות. חשוב לציין כי היחידה אינה מקיפה את כל ההיבטים של החיים בגטו. אין היא מזכירה, לדוגמה, את היודנרט או את המשטרה היהודית. מטרתה למלא את החסר הקיים בחומרי למידה העוסקים בעמידה הרוחנית של היהודים בגטאות תוך התמקדות בדרשותיו של הרבי. אולם למידה משמעותית של הדרשות דורשת הבנה של תנאי החיים שהיוו רקע לכתיבתם. לכן, קודם העיון בדרשות רצוי לחשוף בפני התלמיד את מציאות החיים בגטו.

ניתן להיעזר במבוא ההיסטורי על גטו ורשה המופיע במדריך.

דרשות שעלו מן האפר

הערכה כוללת

  • דיסק לצפיה של 18 כרזות
  • מדריך למורה
קרא עוד

KI EMANU-EL

Prewar Europe was full of vibrant Jewish communities that had existed for generations. Each of these communities was home to communal institutions, including growing educational institutions. Within each community different streams of Judaism developed over the years and affected its character. No two communities were identical. The nature of the community depended not only on the makeup of its members, but on the various religious streams that reached it, on the local Jewish leadership and on the extent to which the Jews were integrated in the surrounding gentile society. While community life affected the individual, the individual both reflected and influenced the character of the local community.

The story of the Holocaust, then, is the story of each and every community and each and every family, the family being the link between the individual and the community, the foundation stone on which the existence of the Jewish nation rests. The unique aspect of this study unit is that it focuses on one community out of many, and on the story of one family that experienced all the horrors, survived them and rebuilt itself.

The community is that of Dutch Jewry, and in its midst was a group of emigrants who had arrived in Holland from Germany and Austria. They carried with them a way of life that was firmly anchored in the principles of Torah im derech eretz. They were destined to share the same fate as that of native Dutch Jews, though initially it did not seem that it would be so.

The story of the Emanuel family was recorded by Yonah Emanuel in his book Dignity to Survive, and has been preserved in letters and writings of other members of the family. These all served as the basis for this unit.

Through the medium of the story of one family, the student will be able to gain an insight into the experiences of the Jews of Holland. The connection to one family and its members will bring the topic close to the student’s heart, allowing him/her to understand the hardships of the time, the enormity of the catastrophe and the greatness of the Jews’ religious steadfastness.

We are grateful to Mrs. Emanuel and the members of the family for their cooperation in making their memories available to the next generation of students.

The structure of the unit and didactical suggestions

This study unit is structured chronologically, relating Family Emanuel’s story at a few stages in time. At each of these stages, information is given about the political-social situation, the members of the family, and the Jewish values that served the family as an anchor at all times. The stages are:

  • Prewar – family life
  • The effect of Kristallnacht in Germany on the Jews in Holland
  • The occupation – life in Holland under the Nazi regime
  • The transportations from Holland to concentration camps; finding places to hide
  • Westerbork transit camp
  • Liberation and the rebuilding of the family
  • In Israe

Open Book

הערכה כוללת

קרא עוד

בצר ובמצוק

ערכה זו מוקדשת לקהילת יהודי לודז', אחת הקהילות החשובות בפולין.

הניסיון להחיות את חיי הקהילה בבניינה ובחורבנה, בעזרת תמונות ועדויות, נועד לפרוש לפניכם פיסת חיים קטנה, אך מייצגת, של יהודי פולין.

לודז' היהודית שחסידות, רבנות ופעלתנות יצרו בה את הטיפוס של "יהודי לודז'אי", טוב לשמים וטוב לבריות.

לודז' כקהילה דינמית, בעלת ריבוד חברתי ואידאולוגי מגוון.

לודז' כקהילה נצורה בגטו, אשר גם הנסיבות הקשות המיוחדות לגטו זה לא הכניעו את רוח יהודיה, ולודז' כמרכז של שארית הפליטה, משם הציתו מחדש את אש היהדות בניצולי השואה בפולין.

יהודי לודז' החיים בינינו הינם עדות חיה ליהדות מפוארת זו. לא מעט בזכותם יכולנו לנסות ולשחזר את מהותה של קהילה יהודית.

באמצעות תמונת החיים היהודיים בקהילה אחת הבאנו לפני הלומדים מושגי יסוד רבים, מידע מגוון, נושאים לדיון, ובעיקר – תחושה של כבוד והערכה, קרבת הלב ורצון להוות המשך לרקמת החיים שנגדעה שם.

יחידת הלימוד "לודז', דיוקנה של קהילה" , כוללת שלושה חלקים:

  • יהודי לודז' בשנות הפריחה בטרם חורבן.
  • בצר ובמצוק – החיים בגטו לודז', תערוכת תמונות וחוברת הדרכה למורה.
  • סרט העדות – בצר ובמצוק.

חוברת זו, הקרויה "בצר ובמצוק", הינה חוברת מלווה למצגת תמונות על גטו לודז'. את התמונות ניתן להעלות על גבי מסך או כתערוכה ניידת.

המטרה הינה לאפשר התבוננות מעמיקה, עיון ודיון באמצעות מקורות נוספים המעשירים את ההתבוננות ואת הדיון.

בצר ובמצוק

הערכה כוללת

  • מבואות כלליים על מאפייני גטו לודז' ועל הרבנים בגטו זה.
  • הדרכה למיקוד הצפייה בתמונות הגטו. בחוברת מופיעות חלק מהתמונות שבמצגת, הכיתוביות וההצעות למיקוד הצפייה.
  • דפי העשרה על העמידה הדתית בגטו לודז', מתוך עדויות וקטעי ארכיון. הדפים נועדו להעשרת הדיון לאחר הצפייה בסרט העדות.
קרא עוד