ברוך דיאמנט וספר התורה
סיפור מאת יעקב רוזנפלד ברכבת הנוסעת ללודז' ישבו מצונפים יהודים מפוחדים, והמתינו בחוסר סבלנות לרגע שבו יגיעו כבר ליעדם. זה היה בקיץ תש"ו, תקופה קצרה אחרי תום המלחמה הנוראה. "שניים מעיר ואחד ממשפחה" שרדו את התופת, ואלו שניסו לשוב ולהתאקלם בביתם הישן, במקום שבו גדלו ומשם נעקרו באכזריות, נוכחו מהר מאוד להיווכח כי שכניהם, הגויים הפולנים, אינם נופלים ברשעותם מזו של הנאצים. לעיר אוסטרובצה, שבה התגוררו ערב השואה שבעה עשר אלף יהודים, שבו כמה עשרות יהודים שבורי לב; שכולים, יתומים, חלשים וחסרי כול. ליבם היה שבור אבל מלא תקווה, מלא חלומות. הם רצו לבנות את עצמם מחדש, אולם אכזריותם של הרוצחים הפול... קרא עוד
להיות בני חורין בגלות קפריסין: חג הפסח במחנות המעצר
"אילו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל, דיינו" מאת: דבורה סורסקי פסח תש"ז: מפעליו של הרה"ג יעקב בן ציון רוטנר "אנחנו עסקנו בשיעורי תורה ובכשרות המטבחים, ובפרט לפני פסח ארגנו מכירת חמץ לכל המחנות... מצות לציבור שלחו מארץ־ישראל, אבל בעבורנו שלחו מארץ־ישראל מצות בהשגחת הבד"ץ" (הרב י' בן ציון רוטנר, "ואספר מעשי י-ה"). אוניית "שבתאי לוז'ינסקי" בחלומם של המעפילים – גולי קפריסין – לא שיערו שיחוגו את חג החירות על אדמת קפריסין. אולם, המסורת של עם המצטיין בבחירה היא שניווטה את המעפילים, ומתיאורי התקופה – חג הפסח נחוג כהלכתו, בהדרו, בהידורו ובאמונה של "השתא עבדי – לשנה... קרא עוד
מפית לחלות ממחנות המעצר בקפריסין: מעגל של נתינה וערבות
מאת: דבורה סורסקי מפית אומנותית לחלות השבת, ממוסגרת כתמונה, הוצגה בפתיחת מיזם קפריסין בערב בירושלים. בתוך מפית מקופל סיפור משפחתי שנמסר לקהל מפי אחת מבנות המשפחה. יצאנו למסע במנהרת הזמן בעקבות המפית, שאוצרת בתוכה מעגלים אין סופיים של נתינה וערבות. "ואז קמה אמנו ע"ה ואזרה חיל והתחילה להתעסק בעניין זיווג הזיווגים... זכתה לחבוש נשברי לב" (הרב א"י רוטר, ההסתר והגילוי).כך מתאר הרב אהרן ישעיה רוטר שליט"א, מחבר סדרת הספרים "שערי אהרן" על התורה ועוד, את מפעליה של אימו, גב' ל' רוטר, במחנות המעצר בקפריסין. הגברת ל' רוטר נודעה לשם ולתפארת במעשי החסד הרבים שלה. דמותה חקוקה עמוק בזיכרונם של מגורש... קרא עוד
גלתה תורה עימהם: תורה במחנות המעצר בקפריסין
מקולות מים רבים: הרב יצחק קלונימוס שטיין זצ"ל – מאת: גב' דבורה סורסקי הישיבה ולימוד התורה "מיד בבואנו שמה, התאספנו כמה צעירים וייסדנו ישיבה. הר"מ היה יהודי יקר מבודפשט בשם רבי יצחק שטיין ז"ל, ולמרות שלא היו לנו ספרי לימוד, רק כמה מסכתות בבא קמא בלי מפרשים, בכל זאת היינו קמים בחורף בבקר מוקדם ולמדנו בבא קמא עם רש"י ותוספות כפי הבנתנו המוגבלת מפאת חוסר ספרים. יותר מאוחר הגיעו גם עולים פולנים והישיבה התרחבה, ולקראת הקיץ למדנו מכות עם ריטב"א... ולימד אותנו הרה"ח מאיר קליבנסקי ז"ל, ואח"כ להבדיל בין חיים לחיים הרה"ר ר' חיים ישראל וינשטיין" (הרב א"י רוטר, שערי אהרן – ההסתר והגילוי). ... קרא עוד
באבי יאר: אל דומי לך, שמונים שנה לטבח, תשרי תש"ב
עם רדת הערב, בהתקדש ליל יום הכיפורים תש"ב, בשעה שמבתי הכנסת בקעו קולות המתפללים "אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך" - עדיין לא נדמו קולות הבכי של הנרצחים בבאבי יאר, והתערבבו אלו באלו. באדמת באבי יאר לא רק נטמנו הנרצחים, אלא גם סיפורם שכוסה והיה לסוד, וקול דמי אחינו זעק מן האדמה בדממה... ספור הרצח בבאבי יאר מעלה שאלות נוקבות, מה ידעו העולם, והעולם היהודי בפרט? כיצד הפואמה של יבגני יבטושנקו שברה את הדממה? מה יודעים על כך כיום באוקריאנה ומה מתרחש שם כיום? תחקיר וכתיבה: גב' דבורה סורסקי, גנזך קידוש השם באבי יאר (בור הסבתא) הוא גיא מיוער הנמצא בשיפו... קרא עוד
