בשנים האחרונות לקחו על עצמם אנשי צוות מארכיון "גנזך קידוש השם" למיין ולקטלג שני אוספים גדולים מאוד הכוללים עשרות אלפי מסמכים ותמונות על הרב וינברג זצ"ל ומפעליו. באתר ניתן לאתר רבים ממסמכים אלה המלמדים על אישיותו הגדולה, רבת הגוונים, של הרב ועל פעליו למען הכלל.
חייו ופעליו של הרב
הרב יחיאל יעקב וינברג נולד בשנת תרמ"ה – 1885 בעיירה בוגוד בפולין. הוא עבר עם משפחתו לטשכנובצה. רב העיר באותם ימים, הרב אליהו ברוך קאמיי, לקחו עימו לישיבת מיר. משם עבר לישיבת "כנסת ישראל – סלבודקא". בשתי ישיבות אלו היה מבחירי התלמידים.
בשנת תרס"ו – 1906 החל לכהן כרבה של פילווישקי ובה הקים קיבוץ לצעירים. במלחמת העולם הראשונה עבר לגרמניה, בה השלים לימודים כלליים וקיבל תואר דוקטור בעקבות עבודתו על התרגום הסורי למקרא. הוא השתייך לאסכולת "תורה עם דרך ארץ" מבית מדרשו של הרש"ר הירש.
בגרמניה עמד בראש בית המדרש לרבנים ברלין על שם רבי עזריאל הילדסהיימר, והחזיק בתפקידו זה עד סגירת המוסד בליל הבדולח.
הרב וינברג היה מגדולי הפוסקים והמשפיעים בדורו והתכתב עם קשת רחבה של רבנים ברחבי העולם. בין השאר פעל להתיר הימום בהמה לפני שחיטה בעקבות חוק שאסר שחיטה בגרמניה. אחרי תכתובת ענפה גנז את פסקיו בנידון, בהתאם לבקשת פוסקי ההלכה.
לאחר עליית הנאצים לשלטון פעל להצלתם של תלמידיו, אך גורש לפולין בגלל נתינותו הרוסית, ועקב טיפול רפואי שעבר נאלץ להישאר שם. בפרוץ המלחמה שהה בגטו קובנה, ואחר כך גורש לוורשה, שם כיהן כנשיא "אגודת הרבנים הכללית" ולאחר מכן כנשיא "אגודת רבני פולין". הוא פעל רבות בעזרת קשריו עם הג'וינט להטבת מצבם של יהודי הגטו. בשל נתינותו הרוסית הועבר למחנה העבודה וירצבורג שבגרמניה ושהה שם עד סוף המלחמה.
אחרי השואה החלים הרב בבית חולים בנירנברג במשך חודשים ארוכים. לאחר מכן בעזרת פעילותם של תלמידיו, הרב שאול ויינגורט והרב מרדכי מרקוס כהן, קיבל אשרת שהייה בשווייץ. שם שהה בישיבת "עץ חיים" שבמונטרה. כשריד לדור דעה פעל רבות לשיקומה הרוחני של שארית הפליטה ופעל למען התרת עגונות וסיוע לניצולים בכל נושא שהוא.
הרב וינברג נפטר בשווייץ בשנת תשכ"ו – 1966 והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
ספריו: שו"ת "שרידי אש",
יד שאול, לפרקים – מדברי תורתו שהועלו על הכתב.
טעימה
מעט מן המעט מתוך האוספים המלמד על הכלל:
הרב וינברג עסק רבות בהתרת עגונות וניהל תכתובת רבנית ענפה בנושא.
הרב וינברג התבקש לחוות דעה בנושאים שונים. לדוגמה, האם מותר לתת הכשר לקצב הנשוי לנוכרייה.
כחלק מרבני אירופה הוזמן הרב וינברג לכנסייה הגדולה החמישית של "אגודת ישראל" העולמית שהתקיימה בירושלים.
הרב וינברג חיפש דרך להתיר הימום בהמה לפני שחיטה כדי לפתור את בעיית השחיטה הכשרה בעקבות חוק שאסר אותה בגרמניה.
הרב הרצוג כתב לו טלגרמה בזו הלשון (האותיות בלועזית, אך הטקסט בעברית):
נא לא להדפיס קונטרס בהיתר הימום החשמלי לפני השחיטה סטופ
הדבר יעמוד בדיון בפרלמנט הבריטי וכן באמריקה והרי יש סכנה ודי למבין סטופ
בדרישת שלום הרצוג צ'יף רבי
