אירועי יום השואה בשנה זו נערכים בסימן 80 שנה לשחרור המחנות, בדגש על שחרור בוכנוולד, שבשבת קודש כ"ח ניסן ימלאו שמונים שנה לסיפור האנושי שלו שריגש והסעיר את העולם.

הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א בשחרור ממחנה בוכנוואלד

אחד משרידי בוכנוולד המפורסמים בעולם הוא הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, הרב הראשי, ונשיא גנזך קידוש השם.

לקראת יובל השמונים נפגשו אנשי הארכיון של גנזך קידוש השם עם פרופ' לאה נעמי פוגלמן תחי', בת דודתו של כבוד הרב לאו, שבביתה בקריית מוצקין גדל הרב לאו היתום, פליט השואה, בבואו ארצה.

הגב' פוגלמן נוצרת בליבה זיכרונות אלו מימי הילדות והנערות וגם הרב לאו, כמובן, זוכר למשפחת פוגלמן חסד נעורים ובליבו פינה חמה למשפחת דודו ודודתו, מטיביו ומאמציו.

הקשר החם בין המשפחות הוא הדוק עד היום ולאורך ימים, וביריעה הבאה נגולל את סיפורה של הגב' פוגלמן בפירוט.

הקשר המשפחתי בין הרב לאו למשפחת פוגלמן הוא זה:

הגאון רבי מרדכי פוגלמן זצ"ל

הגאון הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל, רבה של קטוביץ ולאחר השואה רב קריית מוצקין, היה גיסו של הגאון רבי משה חיים לאו הי"ד, רבה של פיעטרקוב.

הגאון המופלא רבי שמואל יצחק שור זצ"ל, רבה של מוסטריץ, גליציה, מח"ס "מנחת שי" (ומקור השם שור, זקנם בעל התוספות רבי יוסף בכור שור).

בנו הגאון רבי אברהם חיים שור זצ"ל עלה לארץ ישראל וכיהן בירושלים כראב"ד.

בתו לאה הינדא נישאה להגאון רבי צבי יהודה לאו מלבוב, אביו של הרב משה חיים לאו.

בתו מרגלא נישאה להגאון רבי יעקב שמשון שפירא, בנם הוא הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין.

אחת מבנותיו של הגאון רבי צבי יהודה לאו הייתה מרת בלה פוגלמן, אשתו של הגאון רבי מרדכי, רבה של קטוביץ.

בגנזך קידוש השם שמור הארכיון של הגאון רבי מרדכי פוגלמן ובו מסמכים חשובים והיסטוריים. להלן מסמך חשוב מאוד שמתפרסם כאן לראשונה: מכתב בכתב ידו של הגאון רבי אברהם חיים שור לגיסו ואחותו, הזוג פוגלמן, שנשלח אליהם בעיצומם של ימי השואה.

במכתב מתאר הרב שור את מאמציו להשגת סרטיפיקטים לבני משפחתו, שלא נשאו פרי, ומייעץ להם איך לפעול כדי להציל את גיסתם מייטא.

הדברים נכתבו בסמוך ליום השנה של אחות הרב שור, היא הרבנית לאה הינדא ע"ה, אימו של הגאון רבי משה חיים לאו הי"ד, ובדבריו מעתיר הרב בעד בנה. באותו פרק עוד לא נודע גורלם של הקדושים אשר בארץ המה, הי"ד…

באותו זמן היו הרב והרבנית פוגלמן יחד עם בתם תבלחט"א מרת לאה נעמי תחי' במסע בריחה נואש. הם היו אז בסכנת חיים, ובנס זכו להינצל ולעלות לארץ ישראל.

בשלהי השואה, באביב שנת תש"ה, כשבשורת השחרור כבר אפפה את אירופה ומשפחת פוגלמן כבר הייתה בארץ ישראל; שבועות ספורים לאחר שחרורו של הילד ישראל מאיר לאו יחד עם עוד מאות ילדי בוכנוואלד בידי הצבא האמריקאי, נפטר הדוד רבי אברהם חיים שור זצ"ל ונקבר בירושלים.

לציון תאריך זה מובא כאן העתק ממכתבו המרגש, והעתק מיומנו של הרב פוגלמן שבו הוא מגולל את הימים הראשונים של המלחמה, ערב ראש השנה והימים הנוראים של שנת ת"ש.

הפוסט וה' ירחם על פליטת משפחתנו… הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

פרק ראשון ביום שני כ"ג בניסן  21/04/25 בשעה: 18:30 (שידור חוזר)

"לי נקם ושילם" – נקמה יהודית בקרב שורדי השואה

הרבנית אסתר פרבשטין

פרק שני ביום רביעי כ"ה בניסן  23/04/25 בשעה: 17:00 (שידור חוזר)

התמודדותם של הרבנים נוכח סוגית עגונות השואה

גב' פסיה פרסי

הפוסט גנזך קידוש השם מזמין אתכם למפגשי זום ליום הזיכרון לשואה תשפ"ה לציון שמונים שנה לשחרור (שידור חוזר) הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

כְּשֶׁכְּבָר כֵּן נִרְדַּמְתִּי, הַחֲלוֹם הוֹפִיעַ

חָלַמְתִּי אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל שִׁירִי וִילָדֶיהָ

פְּעוּרוֹת בְּאֵימָה, שׁוֹאֲלוֹת בְּלִי קוֹל

גִּ'ינְגִ'ים קְטַנִּים, חֲלוֹם אָדֹם גָּדוֹל

בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, הֵם נִצְמָדִים לְאִמָּא

מְחַפְּשִׂים הֲגָנָה, אַךְ אֵין שָׁם נֶחָמָה

וְהַחֲלוֹם חוֹזֵר, כְּמוֹ תַּקְלִיט שָׁבוּר

אוֹתָן פָּנִים, אוֹתָהּ תְּחִנָּה, לְלֹא דִּבּוּר

עֵינַיִים אֵלּוּ, מַזְכִּירוֹת לִי אֶת אִמָּא

שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָחוֹרָה

כְּשֶׁנִּפְרְדָה

שְׁנֵי עוֹלְלִים, אוֹתוֹ מַבָּט שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים

אִמָּא שֶׁרוֹאָה אֶת הַמָּוֶות, בָּעֵינַיִים

הַקְּמָטִים שֶׁסְּבִיב עֵינֶיהָ, כְּמוֹ הָיוּ מְסַפְּרִים

אֶת סִיפּוּרָם שֶׁל הַגִּ'ינְגִ'ים הַמְּבֹעָתִים

סִפּוּרָהּ שֶׁל שִׁירִי, וִילָדֶיהָ הַקְּטַנִּים.

הָאַבָּא, יַרְדֵּן

מוֹפִיעַ לִי בַּחֲלוֹם, וְעֵינַי זוֹלְגוֹת עָלָיו

כְּנָהָר שׁוֹטֵף אֶת הַלַּיְלָה וְכָּל צָרוֹתָיו

אֲנִי מְנַסָּה לִבְרֹחַ, אַךְ הַחֲלוֹם רוֹדֵף

כְּאֵב שֶׁאֵינוֹ נִרְגָּע, צֵל שֶׁלֹּא עוֹזֵב

הַגִּ'ינְגִ'ים הֵם מְצִיאוּת

לֹא חֲלוֹמוֹת חֶזְיוֹנוֹת בִּיעוּת

הַגִּ'ינְגִ'ים הֵם מְצִיאוּת

לֶהָבוֹת קְטַנּוֹת הֵמָּה,

בּוֹעֲרוֹת

מַטְרִיפוֹת אֶת הַדַּעַת

מָתַי הַחֲלוֹם יַרְפֶּה? אֵינֶנִּי יוֹדַעַת

אַךְ לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח, אֶת זַעֲקָתָם הַשְּׁקֵטָה

לגנזך קידוש השם. בעיניים טרוטות מבכי: רחל ק. בת לניצולי שואה

הפוסט את העיניים הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הרב פוגלמן, ששימש לפני השואה כרב הקהילה היהודית בקטוביץ, נודע כגדול בתורה ופוסק הלכות. ספריו שו"ת בית מרדכי וגדולת מרדכי, שיצאו לאור בהוצאת מוסד הרב קוק, הם נכסי צאן ברזל בעולם ההלכה ופרשנות התורה.

הגר"מ היה תלמידו של המהרש"ם מבראזע'ן, שהיה דודו, ובהמשך הוסמך לרבנות בידי רבי דוד מנחם מאניש באב"ד – אב"ד טרנופול; רבי דוד הלוי איש הורוביץ – אב"ד סטניסלב; רבי מאיר אריק, ודודו, ראש ישיבת חכמי לובלין הרב מאיר שפירא זצ"ל.

עת הוכתר לכהונת רב העיר קטוביץ כתב לו הדוד, הגאון רבי מאיר שפירא, מכתב המלצה וסמיכה בשפה הגרמנית. סמיכה זו זכתה להכרה ממשלתית.

הרב פוגלמן היה נואם רהוט בשפות רבות, כותב פורה, נואם בחסד עליון ורועה נאמן לצאן מרעיתו.

תשובותיו ההלכתיות רהוטות ומאופיינות בגאונות כבירה, ומאמריו התורניים התפרסמו במגוון אכסניות לפני השואה ולאחריה.

עם פרוץ המלחמה הצליח בס"ד להימלט עם רעייתו, הרבנית בלה, ובתו היחידה לאה נעמי תחי'. בארץ כיהן הרב פוגלמן ברבנות העיר קריית מוצקין, ניהל באהבה את צאן מרעיתו והקים מוסדות לחינוך, תורה וחסד.

מעשה הצלתו של הרב פוגלמן, הרבנית והבת היחידה מרת לאה נעמי תחי', שיש הרבה מה ללמוד הימנו מבחינה השקפתית והיסטורית, יונצח ויפורסם בעז"ה בידי גנזך קידוש השם.

הבת, פרופ' נעמי תחי', שרידה לדור דעה, סופרת והיסטוריונית בעלת שם, הואילה למסור את הארכיון של אביה זצ"ל לטיפולו המסור של גנזך קידוש השם. הרב, שהיה בבואה נאמנת ליהדות מזרח אירופה ורבניה, הותיר יבול היסטורי ותורני יקר-ערך, ועובדי הארכיון של גנזך קידוש השם ניגשים למלאכה באהבה ובחרדת קודש תוך שימוש באמצעי השימור המשוכללים בעולם.

הפוסט ארכיון הגאון רבי מרדכי פוגלמן זצ"ל התקבל לשימור והנצחה בגנזך קידוש השם הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הרצאה ראשונה – הרבנית אסתר פרבשטיין

הרצאה שניה – ד"ר ליאור אלפרוביץ

גב' חוה פלזנבורג-מוזיאון עמוד האש

שרידי היהודים לאחר המלחמה – הגב' חנה זינגר

אודים ולפיד אש-הרבי מקלוזנבורג – גב' דבורה סורסקי

שארית הפליטה בליטא – הרבנית אסתר פרבשטין

הדוד מאמריקה והאח באירופה ד"ר אורי קראוסהר

בניין בלב חורבות – גב' שושנה שנקר

הפוסט השתלמות ZOOM אחרית ותקווה הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

על מסירות נפש יוצאים מ"גנזך קידוש השם" תכנים, מאמרים, הרצאות, שיעורים, עדויות. ב"גנזך קידוש השם" עסוקים יומם ולילה בעניינים של קידוש השם, גבורה יהודית, ניצוצות אור שזורחים מתוך החושך ואמונה בזמני חושך וצלמוות.

ולכן, יום ההשתלמות שארגנה ההנהלה עבור כל צוות החינוך והארכיון, הנוטלים חלק בעבודת הקודש של "גנזך קידוש השם", היה כה מרתק ומרגש. פתאום קרם המושג הקדוש והנאצל הזה עור וגידים. היה זה יום שכולו תודעה של גבורה יהודית, עוצמה יהודית, ערבות הדדית יהודית, וקרבת אלוקים, שכל כך הרבה אנשים זכו לה. גם כאלו שמעולם לא ידעו ולא הבינו, אלו שאור האמונה מעולם לא זרח בליבם.

מיודענו הרב ישראל גולדווסר, מוותיקי המרצים ב"גנזך קידוש השם", ניהל לתפארת את יום ההשתלמות ואת תכניו. המסלול שגיבש הרב גולדווסר יחד עם צוות המארגנים מטעם ההנהלה התברר כמושלם ומדויק. המקומות, השבילים, האתרים, הבתים, הנופים והווי – כל אלה חברו להדרכה המושלמת ולסיפורים המדהימים ממקור ראשון מפיהם של ניצולי הזוועה ובני משפחותיהם.

הבוקר התחיל בבית הכנסת בשדרות, בו קיבל את הקבוצה רב בית הכנסת, הרב הרצל, שניצל בחסדי שמיים מפציעה אנושה בבוקר שמחת תורה תשפ"ד. הרב הרצל סיפר על שעבר עליו ועל שרשרת הניסים והנפלאות שחווה במסע המופלא שעבר עד שיקומו.

הרב מראה את החולצה ואת החליפה. הקליע חדר לגופו, פילח את חלל הבטן סמוך לחזה, ופשוט "יצא" מהצד השני…

ברחבה הגדולה שבה שכנה בעבר משטרת שדרות עד לחורבנה קיבל את הקבוצה מפקד משטרת שדרות סנ"צ מידד לביא. בנאום נרגש שנשא תחת כיפת השמיים, באותו מקום שבו התחולל הטבח הנורא בקדושי שוטרי משטרת שדרות, סיפר על אבותיו ניצולי השואה ועל ההשראה שלקח מהם לחייו ולתפקידו. המפקד הבכיר הביע את הערכתו להנהלת "גנזך קידוש השם" על ארגון יום ההשתלמות לעובדים דווקא בשדרות, ואיחל הצלחה להמשך יום ההשתלמות.

השוטר היקר רמי כהן, מתנדב במשטרה, ליווה את הקבוצה במשך שעות ארוכות. השוטר רמי, יהודי יקר, שומר תורה ומצוות ונעים הליכות, הפליא את המתכנסים בסיפורו האישי מעורר ההשראה. רמי מסר את נפשו בפועל להציל יהודים בשביעי באוקטובר. הוא התפרסם בעולם כולו בזכות התיעוד עוצר הנשימה כשחרף נפשו להציל את שתי התינוקות מהרכב של ההורים שנהרגו ביריות. רמי השוטר המשיך עם הקבוצה בתחנות שונות ברחבי העוטף, ובסיור המיוחד בתוככי כפר עזה שהתאפשר בזכותו.

ולעת תפילת המנחה, עת עמדו אנשי "גנזך קידוש השם" לתפילה מעומק הלב בבית הכנסת ביבס שבכפר עזה, הייתה זו תפילה נאצלת בעמק הבכא, שבוודאי בקעה רקיעים.

במהלך יום ההשתלמות לובנו נושאים בוערים העומדים על הפרק במהלך עבודתם של אנשי "גנזך קידוש השם". ההרצאות, ההקרנות, העדויות והסיפורים נגעו בעניינים שהצוות עסוק בהם דבר יום ביומו.

המפגש הישיר עם ניצולי הזוועה וסיפורי ההוד והגבורה שהם השמיעו, בנוסף למאגר הבלתי נגמר של סיפורי הפלאות שקלחו מפי הרב גולדווסר, הותירו חותם עז על המשתתפים והטעינו אותם בכוח ותעצומות להמשך מלאכת הקודש.

מסקנה חשובה שעליה הסכימו כולם בשבת אחים גם יחד עת נטו צללי ערב ויום ההשתלמות הגיע לקיצו: הניצוץ היהודי שניצת בלב הרחוקים כל כך, דווקא בימי הזוועה הקשים כל כך, מוכיח שאין כוח בעולם שיוכל לעמעם את אור הנשמה היהודית אף אם נדמה שחלילה כובתה בצוק העיתים לאחר שנות ניתוק וניכור.

נטו צללי ערב, אנשי "גנזך קידוש השם" פנו איש איש לעירו ולביתו, אולם את התובנות ממסע הרגש המפעים הזה ייטלו המה להם צידה לדרך, לתמיד.

אכן, היה זה מסע שכולו עצב מחד גיסא, רגש מאידך גיסא, ובמרכז: התפעלות גדולה לנוכח תעצומות הנפש וגבורת הרוח.

תודה רבה למארגני יום ההשתלמות, לרכזת ההשתלמות הגב' דבורה סורסקי, לאחראית יום העיון הגב' מלכה פנחסי ולכל מי שנטל חלק בסיוע.

הפוסט השתלמות ביישובי עוטף עזה הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

אין מספר לתלמידי הישיבות שגלו מהחום הישיבתי שהקיף את כל ישותם אל תוך כור ההיתוך של מחנות העבודה והמוות, ואין ערוך למושג הנעלה של "מסירות נפש" בדרגה הגבוהה ביותר שלה, שבאה לידי ביטוי בחייהם ובמותם של מקדשי ה', אלה שלא נכנעו אלא שמרו על צלם אלוקים בימי הרעה והמשיכו להגות בדברי תורה במסירות נפש. הם נלחמו בשטן הנאצי ויכלו לו למרות כל הסיכויים.

על אלה ועוד שמעו אלפי תלמידי ישיבות בימי בין בזמנים מפי מרצים בני תורה שהוכשרו בידי גנזך קידוש השם וצוידו באמצעי תיעוד מקצועיים ומרהיבי עין, שהביאו את ההיסטוריה המופלאה הזו לפני בני הישיבות המסולאים בפז, מכל העדות והחוגים.

ההרצאות וימי העיון של גנזך קידוש השם קנו להם שם ב"קעמפים" ומחנות הקיץ של מיטב "ישיבות הדגל" של הציבור החרדי, והביקוש להם הולך וגדל, כשבמקביל גנזך קידוש השם מכשיר עוד ועוד מרצים ומפיק הרבה אמצעי תיעוד משוכללים ברמה הגבוהה ביותר במטרה אחת ויחידה: "למען ידע דור אחרון".

ובעוד שבימי בין המצרים נענו אנשי גנזך קידוש השם על כל מדוריו ומחלקותיו לאתגר המשמעותי של הנחלת זכרם של גיבורי הרוח קדושי השואה, זאת משום ההתעניינות הגוברת בימים אלו בקרב רבים מאוד שרואים בימי הנהי והבכי על החורבן הזדמנות להרהר על החורבן האחרון שגדע את קרן ישראל בארצות אירופה ולבכות את השרפה אשר שרף ה', הרי שבימי בין הזמנים הבאים אחריהם לא זו בלבד שלא יצאו אנשי גנזך קידוש השם ל"חופשה" אלא אדרבה, מתוך דבקות במטרה "הסתערו" על המבצע האדיר של ימי העיון בקעמפים הישיבתיים, עד שבעז"ה זכו לספק את הביקוש ולא להשיב ריקם אף פונה מכל חוג ועדה.

גנזך קידוש השם מחדש בשנים האחרונות כנשר נעוריו ופעילות חינוכית ותיעודית מופלאה רוחשת בין כתליו, והרבה מחוצה להם. תוכניות הבנייה והפיתוח של המוסד הוותיק נמצאות בשלבים סופיים של הגשה לרשויות טרום התחלת הביצוע בפועל, ובעז"ה לא ירחק היום וסיפורם המופלא של הקדושים אשר בארץ המה, שהוא בעצם הסיפור של כולנו, יהיה לו בית ובו יוכל כל שומר תורה ומצוות לבקר, להרהר, להתבונן וליטול צידה לדרך.

הפוסט פעילות בין הזמנים בגנזך קידוש השם הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

סביב השולחן ישבו אנשי ההנהלה בראשות הרה"ח ר' דוד סקולסקי שליט"א, אנשי הארכיון, אנשי המחלקה החינוכית, אנשי הכתיבה וההוצאה לאור וגם יתר העושים במלאכת הקודש – הנצחת הגבורה היהודית של קדושי השואה ושרידיה.

בראש השולחן ישב האורח הדגול, כ"ק אדמו"ר מסאסוב שליט"א, וסמוך לו ישבו בניו הרבנים, נכדיו, ומסביב – פמליית ראשי החסידות והעסקנים.

הרבי מסאסוב, דור שני לשואה, העניין בוער בליבו. לדבריו, צריכים להנציח את זכר הקדושים ולעשות הכול כדי שהדור הצעיר יֵדע ולא ישכח.

שעה ארוכה נמשך הביקור המרומם, ובמהלכו סיפר הרבי מסאסוב דברים נפלאים על הצלת אימו ממלתעות הרשע. השקפה נכוחה וטהורה נמסרה מפי הקודש לאוזני העוסקים במלאכה, שלדבריהם הפיקו תועלת רבה מהדברים שנאמרו.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הביע קורת רוח מרובה מ"שכיות החמדה" שהוצגו בפניו. תחקיר יסודי על ייחוס המשפחה הרוממה הופק בפאר בידיו האמונות של החוקר וההיסטוריון, הר' יצחק שמואל שפירא הי"ו.

כמו"כ נערכה מצגת ייחודית על נתיבי הבריחה של אם המלכות על פני ארצות אירופה בימי השואה.

בהמשך הוצגו בפני הרבי קטעי עדויות וחפצים מארכיון "גנזך קידוש השם", כמו תפילין זעירות ששרדו את התופת ושופר שעבר על פני מחנות וגטאות ויהודים תקעו בו במסירות נפש.

לקראת סיום הביקור ערך הרבי שולחן לחיים והאציל על הנהלת "גנזך קידוש השם" ועובדיו מברכות קודשו.

בעז"ה יעלו דברות קודשו של הרבי מסאסוב שליט"א באתר "גנזך קידוש השם".

הפוסט זיכרון קודש בין המצרים הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

לכניסה להרצאה: https://us02web.zoom.us/j/82370481278?pwd=aEaQeP5VIKFtUM360OHDAXrHOsecDE.1

שידור חוזר: מפגש ראשון

הפוסט השתלמות זום לציון 80 שנה ל'שואת יהודי הונגריה" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט תומך גורלי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.