כל תיאור הערב הזה, ולו הטוב ביותר, יחוויר לעומת ההרגשה שחוו בו, כי הוא נגע ברבדים העמוקים ביותר של הלב, והרושם שלו יהדהד בו עוד זמן רב.

פאתי בני ברק, ליל חורף קר ובהיר, דממה כבדה שוררת במרפסת מוארת באור רך כתום. המקום, מבחינה גאוגרפית, קרוב מאוד לבית שהולך ומוקם עבור "גנזך קידוש השם", והוא היה אחד מהשיקולים.

סביב שולחן ערוך באלגנטיות ישבו חברי המשלחת הכבודה שכללה תריסר רבני קהילות חשובות וראשי ישיבות בארצות הברית, קראו את החומר, האזינו להרצאות, הביטו במוצגים, והתרשמו בגוף ראשון מעבודת השימור וההנצחה של "גנזך קידוש השם".

יחד עם הרבנים החשובים, מנהיגי קהילות ומרביצי תורה באזורים שונים בארצות הברית, ביניהם: הרב אריה ליבוביץ, הרב דניאל שטיין, הרב דניאל פלדמן, הרב אלי בליזון, הרב אפרים פולקוף, הרב יצחק רייס, הרב יונה שטיינמץ, הרב לורנס (לארי) רוטווקס, הרב שמואל מרקוס והרב שי שכטר, ישבו ראשי "גנזך קידוש השם": יו"ר נשיאות "גנזך קידוש השם" הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, ראש העיר הרב חנוך זייברט ועוזרו הרב יוסף צימט המנהל הרב צבי סקולסקי, חבר מועצת הנשיאות הרב משה חיים לאו שליט"א, המרצה הבכיר הנודע הרב ישראל גולדווסר, הסופר ועורך התוכן הרב יעקב רוזנפלד וצוות אנשי ההנהלה, יחד עם הרב אברהם מרדכי קמינר, הרב ברוך הלפגוט, ר' אריה פרנקל ועוד.

ארוחת הערב, שקירבה לבבות והסירה מחיצות, פתחה את סדרת הדיונים ההדדיים, כשהנושא המרכזי הוא איך לרתום קהלים נוספים לפרויקט הנצחת ההיסטוריה היהודית, בדגש על סיפור גבורת הרוח של קדושי השואה והניצולים.

בכבוד ובהערכה נשמעו דברי הברכה של הגאון רבי אשר וייס שליט"א, הרב והפוסק הנודע, מייסד וראש בית המדרש "דרכי תורה" ואב בית דין "דרכי הוראה", בן לאב יקר ערך מניצולי השואה, שהיה אבן פינה למוסדות תורה וחסידות בארצות הברית ובישראל. דבריו של הרב וייס נאמרו בשפה האנגלית והותירו רושם עז.

ראש העיר בני ברק, הרב חנוך זייברט, כיבד את האירוע בהשתתפותו יחד עם צוות עוזריו ואנשי לשכתו. בדבריו ריגש את הקהל בזיכרונות מבית אביו הרה"ח ר' שאול דב זייברט, יליד קראקא וניצול מחנה בוכניה.ומבית זקנו החסיד הגאון והצדיק רבי לייבל קוטנר זצ"ל. הוא תיאר בדברים נרגשים את דמותו של החסיד ניצול השואה שאף פעם לא התלונן ותמיד היה אוחז באמת הבניין. בדבריו פרש בפני הנוכחים את תוכנית הקמת מרכז ההנצחה ואת חלקה של הרשות המונציפלית ביוזמה זו.

ראש העיר הרב חנוך זייברט

בהתרגשות ובתשואות חן התקבל כבוד הרב הראשי, הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, יו"ר נשיאות "גנזך קידוש השם", אשר הופעתו המרשימה ודבריו המרגשים שובים כל לב. הרב הנערץ, שריד השואה, מהווה גל-עד לדורות שהיו ואינם, ולשנות הסבל שחווה העם היהודי בימים ההם. גטו פיוטרקוב טריבונלסקי, הגטו הראשון בפולין הכבושה, עדיין עומד מול עיניו של הרב; הגטו שממנו נלקח למחנה העבודה בעיר צ'נסטוחובה, התחנה האחרונה שלו לפני מחנה הריכוז בוכנוואלד.

קולו של הרב רעד כשסיפר לנוכחים את אשר חווה באוסטרליה עת ביקר בה לראשונה לפני ארבעים שנה. "בליל שבת צעדתי למלון, כשלפתע בקע ראש של גוי מתוך חלון רכב מפואר. שאלתו של האנטישמי החצוף עדיין מרעידה אותי עד היום: האם כבר שילמתם על הגז?!"…

הרב הראשי, הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, יו"ר נשיאות "גנזך קידוש השם"

התפקיד של רבנים ומנהיגים, בייחוד בארצות הברית ובאירופה, הוא לייצר כלים משמעותיים שיסייעו במאבק באנטישמיות. הבית הזה שהולך ומוקם כאן, רעם קולו של הרב הנערץ, מ"ילדי בוכנוואלד", ישמש גל-עד לכל באי עולם, יהודים ושאינם, שיבואו ללמוד על ההיסטוריה וגם על מה ששנאה ואנטישמיות עלולות לחולל בעולם אם לא עוצרים אותן בהתחלה.

כן נשאו דברים מר אבי גנון, סמנכ"ל משרד החוץ, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר הגב' דלית שטאובר, ראשי מיזם "שופר" להנצחת ההיסטוריה היהודית, שמהווה בריח תיכון להקמת המרכז החדש, והרב ישראל גולדווסר, שנשא דברים נרגשים טרם הצגת משקפות ההיסטוריה שמספרות באמצעות טכנולוגיה מרהיבת עיניים את מה שאנחנו מנציחים מזה שישים שנה. אלו היו, אם כן, השעות הארוכות של קורת רוח ותחושת אחריות שבהן ישבו "שבת אחים גם יחד" אחים לדעה ממגוון עדות וחוגים, במטרה משותפת וחזון שבעז"ה יקרום עור וגידים

מר אבי גנון, סמנכ"ל משרד החוץ

הפוסט "גנזך קידוש השם" בערב מרגש למשלחת רבנים מארה"ב במרפסת בני-ברקית הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

"האם במהלך פגישתכם האחרונה, היה רגע מרגש במיוחד?" – נשאל רבה של רוסיה בריאיון לא רגיל שהעניק ל"דער איד", עיתון של חסידי סאטמאר בוויליאמסבורג (ניו יורק).

"כן", ענה הרב, וחשף סיפור נוגע ללב שחווה לפני כשבועיים, למחרת יום השואה הבינלאומי. באדיבות העיתון "דער איד" אנו מביאים את הסיפור, בתרגום לעברית.

"היה רגע כזה", ענה הרב. "פגישתנו, שנערכה לפני כשבועיים, הייתה למחרת יום השואה הבינלאומי. ישבנו ודיברנו, ואז פוטין אומר לי על טרגדיית השואה: בעבורי זה ממש סיפור שאינני שוכח אותו. אני חושב עליו כל הזמן – אני תוהה ולא מבין: איך הגיעו הנאצים למצב כזה, לעשות דבר כזה… אני חושב כמה קורבנות נפלו כתוצאה מכך, אני מהרהר, איך העולם הגיע למצב כזה?"

העניין הזה נוגע לליבו של הנשיא ואינו מרפה ממנו, אומר הרב.

"לפתע, תוך כדי השיחה, התחיל הנשיא לספר שהוא צפה בסרט שואה אתמול, ביום השואה, והילד שבסרט ההוא נכנס לו לראש ואינו יוצא. "זה ילד אחד מתוך שישה מיליון יהודים, אבל הסיפור שלו כל כך נגע לי ללב".

אוספים את כל היהודים, כך מראה הסרט, ומעמידים אותם בשורה. יש גויים שמנסים לפרוץ ולעזור, אבל הנאצים אינם מרשים להם.

השורה הופכת להיות תהלוכה, ואז רואים אבא, אימא וילד הולכים בתהלוכה, בדרכם האחרונה… הם הולכים למוות. מסביב נאצים חמושים אינם נותנים לאיש לברוח. כלי הנשק שמכוונים נגד היהודים העצובים אינם נותנים להם כל סיכוי.

לפתע, האימא דוחפת בחוזקה את הילד, זורקת אותו החוצה. הילד בוכה, רוצה את אימא, אבל הגוי שתפס אותו מנסה להרגיע אותו ולדבר על ליבו. הילד מנסה להיחלץ מידיו ולחזור לאימא, והגוי אומר לו: לא, לא! הכול בסדר.

הוא לוקח את הילד לבית שלו, והילד עומד בחלון, מביט החוצה ואומר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

הילד עמד בחלון זמן רב, ובעל פה הוא חוזר על כל התפילה (הכוונה לאמירת "שמע ישראל". י.ר.).

 "הילד מאוד ריגש אותי, הילד בחלון שחושב על אימא שלו ואומר שמע ישראל".

בסרט רואים את הגוי מתבונן בילד ואומר לו: כן, אני מבין…

ממשיך הרב ומתאר:

ואז אומר הגוי, "אתה יודע מה? עוד יותר טוב, תפסיק לדבר בכלל, אתה תהיה מרגע זה אילם. עדיף שלא ישמעו בכלל את הקול שלך". והילד ככה מהנהן בראשו ואומר, כן.

אז הנשיא עצר ואמר לי: "כמובן יש עוד המשך לסרט. ראיתי אותו אתמול, אבל הרגע הזה – לחשוב על הילד הזה, על המשפחה הזאת, על ההורים האלה ועל איך שהאנשים האלה הצילו את הילד"…

הנשיא, לאחר דממה, שואל אותי, האם את התפילה הזאת, "שמע ישראל", ילדים קטנים באמת יודעים? כתשובה סיפרתי לו איך מצאו ילדים אחרי המלחמה, ילדים מפוזרים ואבודים שכבר לא ראו שנים את הוריהם ושכחו מהי יהדות, קראו להם את "שמע ישראל" והם זינקו!

סיפרתי לו באריכות על הרבנים שנכנסו למקומות שהיו בהם הרבה ילדים וכדי לדעת מיהו יהודי הם קראו "שמע ישראל".

"זו הנקודה של כל יהודי – הסברתי לו – "שמע ישראל" זו התפילה שאומרים כל יום, בוקר וערב, וזו התפילה שאומרים כשיוצאים במסירות נפש, כי זו התפילה שמבטאת את האמונה בקדוש ברוך הוא. מגיל קטן ילד כבר אומר "שמע ישראל".

הילד שנראה בסרט, זה היה הקשר שלו להורים – המילים של "שמע ישראל".

הדברים עשו על הנשיא רושם חזק מאוד: ילד בן שלוש כבר מבין את העניין הזה של אחדות השם, אמונה בהקב"ה ומסירות נפש. הוא הגיב "עכשיו אני מבין עוד יותר מדוע הסיפור הזה כה נגע לליבי".

היה לו מאוד חשוב שאנחנו נראה ביחד את הסרט, שהוקרן על שולחנו בלשכה.

(תודה לידידי ר' שיע דייטש ממוסקבה על הסיפור.)

הפוסט "שמע ישראל" עם פוטין – הילד בשואה שכבש את ליבו של הנשיא הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט שבר מבקש להתאחות (ערב לנשים) הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

שידור חוזר

גנזך קידוש השם מזמין להרצאה ב – zoom

לציון יום השואה הבינלאומי תשפ"ו

בנושא: בתי ילדים לאחר המלחמה

ביטום – פולין, אולם – גרמניה, טברני – צרפת

ההרצאה תימסר ע"י הגב' חנה זינגר

יום ראשון ז' בשבט תשפ"ו 25/1/26 בשעה 17:30

https://ganzach-org.zoom.us/j/81037633194?pwd=Dabds0w9XCa5BXUnubRSOQrAQmoQai.1

הפוסט והנער אתי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט אלה שלא נכנעו הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

מרצה: גב' מירי קרון – חוקרת שואה, ומדריכת קבוצות.

לבד מול הבלתי אפשרי – סיפורו של ריכרד בורגר

סיפור של מסירות נפש המתרחש על רקע עלילה סוערת ומוכרת פחות בהיסטוריה של השואה העובר דרך ציוני דרך בהתפתחות השואה בצרפת ובאיטליה.

שידור חוזר מיום רביעי י"א בטבת 31/12/25

עוצמה אישית, אמונה ומנהיגות – סיפורה של סטלה נאור

סיפור יוצא דופן הראוי להילמד על סטלה ילידת וינה היוצאת למלחמה על חירותה ועל חייה ומגלה אישיות חזקה, מאמינה ואופטימית, שמירה על ערכים ונתינה ללא תמורה גם במחיר סכנת חיים.

שידור חוזר מיום רביעי י"ח בטבת 07/01/26

הפוסט מפגשי זום לציון יום הקדיש הכללי – עשרה בטבת, תשפ"ו הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

המסע החל בסיור במתחם אנדרטאות הזיכרון באזור יד לבנים בנתניה:

אנדרטת הקרון – קרון מקורי שבו הובלו יהודים בגירושים.

אנדרטת נפש יהודי – מבוססת על הצילום המפורסם של יהודי עטור טלית ותפילין מפוגרום אולקוש (הרב הקרמן).

אנדרטת הזיכרון ללוחמי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה.

לאחר מכן ביקרה הקבוצה בכיכר פנצ'ו, הנקראת כך על שם ספינת המעפילים פנצ'ו שב-1940 נדדה בים התיכון ממדינה למדינה, ואף לא מדינה אחת הסכימה לקבל את היהודים שהיו על סיפונה. בסופו של דבר טבעה הספינה. רוב היהודים ניצלו. הם עלו על אי והדליקו מדורות. משם הועברו למחנות מעצר באי רודוס בים התיכון, ובהמשך עלו לישראל.

התלמידים שמעו סיפורים מרגשים על הרבי מצאנז ועל גבורה יהודית בשואה, צפו בסרטוני עדויות מרטיטים, כמו הסיפור על קידוש ותפילות שנערכו בקרון המוות, מסירת שיעורים לבנות על ידי הרב אורליאן בגטו ועוד.

לסיום שרו את "אני מאמין" במנגינה שחוברה בקרון לאושוויץ.

המסע היה מרגש ומיוחד. התלמידים חשו חיבור וקשר לעמם, ונהנו מאוד.

לאחר המסע הגיב דרור המורה ואמר שהתלמידים נהנו ביותר, ומהשנה הבאה זה יהיה סיור הכנה חובה לכל מי שיוצא לפולין!

הפוסט מסע אישי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

משלחת האיחוד האירופי בישראל היא הנציגות הדיפלומטית הרשמית של האיחוד האירופי בארץ ותפקידה המרכזי הוא לייצג את האיחוד, לקדם את האינטרסים שלו ולחזק את מערכת היחסים בין מדינות אירופה לישראל במגוון רחב של תחומים.

בפעילות המשלחת הדיפלומטית נכללים תחומי עניין שונים כמו ייצוג פוליטי, שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי, פעילות ענפה בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, החינוך והאקדמיה, איכות הסביבה ואנרגיה, וגם סיוע וקשר עם הקהילה, בדמות תמיכה בפרויקטים חברתיים לשימור ההיסטוריה והמורשת, שכאן נמצא המקום לשיתוף פעולה עם "גנזך קידוש השם".

לאור חשיבות הביקור השקיעו הצדדים חשיבה רבה והכנה יסודית לביקור זה, שהוכתר בהצלחה, ובעז"ה יישא פרי לתועלת יוזמותיו וחזונו של "גנזך קידוש השם".

השגריר מדליק 6 נרות לע"נ 6 מיליון יהודים הי"ד שנרצחו בשואה

את המשלחת אירחו אנשי ההנהלה, המנכ"ל הרב צבי סקולסקי ויו"ר ההנהלה הגב' רחל יוד, סביב שולחנות ערוכים יחד עם אנשי העשייה של "גנזך קידוש השם" בתחומי הארכיון, ההנצחה, החינוך וההוצאה לאור.

הרב סקולסקי הביע את חזון "גנזך קידוש השם" לתקופה הקרובה, ושטח את תוכניות הבנייה למרכז המבקרים שהולך ומוקם במתחם מגדלי ב.ס.ר בבני ברק.

הגב' רחל יוד סקרה באריכות רבה את הנעשה בתחומי הפעילות הענפה של המוסד הוותיק, על כל שלוחותיו ומחלקותיו.

המרצה והמדריכה הגב' חנה רוטנברג סיפרה על תודעת השליחות הבוערת בלב העושים במלאכת החינוך וההנצחה, על פעילות ההנצחה בארץ ובעולם. הגב' הורביץ הוסיפה בהתרגשות על קורות משפחתה בימי השואה, ועל הספר המיוחד רב-המכר "איך לא ידעתי" שהוציאה לאור על הוריה ניצולי השואה במסגרת "גנזך קידוש השם".

המרצה הנודע הרב יעקב רוזנפלד סיפר על הפעילות המוגברת של "גנזך קידוש השם" בימי החנוכה עם מאות נערים דוברי יידיש, והמרצה והמדריך הרב יעקב פרידלנד סיפר על פעילות החינוך בין כל רובדי האוכלוסייה: הדתית, החרדית והמגזר הכללי.

הגב' ריקי פרינץ תיארה בפני האורחים את פעילות ההנצחה בעולם ואת חומרי ההיסטוריה המשובחים בשלל השפות שרואים אור ב"גנזך קידוש השם".

מנהל ארכיון התצלומים, הרב שמחה בונם מושקוביץ, הציג בפני השגריר וצוותו פריטים מהארכיון, תצלומים ורפרודוקציות שנגעו במיתרי ליבו של השגריר וגרמו לו להתרגשות.

החוקר והגנאלוג הרב יצחק שמואל שפירא הציג במצגת מיוחדת מרהיבת עיניים את הווי "גנזך קידוש השם" בעבר ובהווה והעניק טעימה מקצועית מופלאה מהפעילות העדכנית והמשוכללת של המחלקה הגנאלוגית שאין לה אח ורע.

בישיבה נכח ואף השמיע דברים איש המעש הרב אברהם מרדכי קמינר, שניצב בחוד החנית של העושים והמעשים למען המרכז הגדול ההולך ומוקם בעז"ה.

מטעם עיריית בני ברק קיבל בברכה את האורחים ונשא דברים מנכ"ל העירייה, הרב ישראל אירנשטיין, שפירט את חלקה של העירייה בתכנון ובביצוע המרכז החדש, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים.

לסיום, השגריר מצידו נשא דברים נרגשים, והבטיח ליצור אפיק ישיר לשיתוף פעולה רצוף ותמידי, מה שללא ספק יגרום לתועלת עצומה לחזונו ומטרותיו של "גנזך קידוש השם". בביקור נטלו חלק בכירים מעיריית בני ברק וחברי הנהלת "גנזך קידוש השם". המשתתפים סיכמו בסיפוק את הביקור ואת הנושאים שהתלבנו בו, והביעו תקווה להמשך שיתוף פעולה יעיל

הפוסט גנזך קידוש השם ערך טקס קבלת פנים והיכרות לשגריר האיחוד האירופי החדש בישראל הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט הזמנה לכנס ב 22.12.2025 ב 10:00 בבית הפלמ"ח -"מעגלי החיים היהודיים במחנות קפריסין" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

שידור חוזר: הרצאת זום – הרב יהודה טייכטל – הרב הראשי של ברלין

הפוסט קולות מן העבר וקולות מן העתיד הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.