שידור חוזר

גנזך קידוש השם מזמין להרצאה ב – zoom

לציון יום השואה הבינלאומי תשפ"ו

בנושא: בתי ילדים לאחר המלחמה

ביטום – פולין, אולם – גרמניה, טברני – צרפת

ההרצאה תימסר ע"י הגב' חנה זינגר

יום ראשון ז' בשבט תשפ"ו 25/1/26 בשעה 17:30

https://ganzach-org.zoom.us/j/81037633194?pwd=Dabds0w9XCa5BXUnubRSOQrAQmoQai.1

הפוסט והנער אתי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט אלה שלא נכנעו הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

מרצה: גב' מירי קרון – חוקרת שואה, ומדריכת קבוצות.

לבד מול הבלתי אפשרי – סיפורו של ריכרד בורגר

סיפור של מסירות נפש המתרחש על רקע עלילה סוערת ומוכרת פחות בהיסטוריה של השואה העובר דרך ציוני דרך בהתפתחות השואה בצרפת ובאיטליה.

שידור חוזר מיום רביעי י"א בטבת 31/12/25

עוצמה אישית, אמונה ומנהיגות – סיפורה של סטלה נאור

סיפור יוצא דופן הראוי להילמד על סטלה ילידת וינה היוצאת למלחמה על חירותה ועל חייה ומגלה אישיות חזקה, מאמינה ואופטימית, שמירה על ערכים ונתינה ללא תמורה גם במחיר סכנת חיים.

שידור חוזר מיום רביעי י"ח בטבת 07/01/26

הפוסט מפגשי זום לציון יום הקדיש הכללי – עשרה בטבת, תשפ"ו הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

המסע החל בסיור במתחם אנדרטאות הזיכרון באזור יד לבנים בנתניה:

אנדרטת הקרון – קרון מקורי שבו הובלו יהודים בגירושים.

אנדרטת נפש יהודי – מבוססת על הצילום המפורסם של יהודי עטור טלית ותפילין מפוגרום אולקוש (הרב הקרמן).

אנדרטת הזיכרון ללוחמי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה.

לאחר מכן ביקרה הקבוצה בכיכר פנצ'ו, הנקראת כך על שם ספינת המעפילים פנצ'ו שב-1940 נדדה בים התיכון ממדינה למדינה, ואף לא מדינה אחת הסכימה לקבל את היהודים שהיו על סיפונה. בסופו של דבר טבעה הספינה. רוב היהודים ניצלו. הם עלו על אי והדליקו מדורות. משם הועברו למחנות מעצר באי רודוס בים התיכון, ובהמשך עלו לישראל.

התלמידים שמעו סיפורים מרגשים על הרבי מצאנז ועל גבורה יהודית בשואה, צפו בסרטוני עדויות מרטיטים, כמו הסיפור על קידוש ותפילות שנערכו בקרון המוות, מסירת שיעורים לבנות על ידי הרב אורליאן בגטו ועוד.

לסיום שרו את "אני מאמין" במנגינה שחוברה בקרון לאושוויץ.

המסע היה מרגש ומיוחד. התלמידים חשו חיבור וקשר לעמם, ונהנו מאוד.

לאחר המסע הגיב דרור המורה ואמר שהתלמידים נהנו ביותר, ומהשנה הבאה זה יהיה סיור הכנה חובה לכל מי שיוצא לפולין!

הפוסט מסע אישי הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

משלחת האיחוד האירופי בישראל היא הנציגות הדיפלומטית הרשמית של האיחוד האירופי בארץ ותפקידה המרכזי הוא לייצג את האיחוד, לקדם את האינטרסים שלו ולחזק את מערכת היחסים בין מדינות אירופה לישראל במגוון רחב של תחומים.

בפעילות המשלחת הדיפלומטית נכללים תחומי עניין שונים כמו ייצוג פוליטי, שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי, פעילות ענפה בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, החינוך והאקדמיה, איכות הסביבה ואנרגיה, וגם סיוע וקשר עם הקהילה, בדמות תמיכה בפרויקטים חברתיים לשימור ההיסטוריה והמורשת, שכאן נמצא המקום לשיתוף פעולה עם "גנזך קידוש השם".

לאור חשיבות הביקור השקיעו הצדדים חשיבה רבה והכנה יסודית לביקור זה, שהוכתר בהצלחה, ובעז"ה יישא פרי לתועלת יוזמותיו וחזונו של "גנזך קידוש השם".

השגריר מדליק 6 נרות לע"נ 6 מיליון יהודים הי"ד שנרצחו בשואה

את המשלחת אירחו אנשי ההנהלה, המנכ"ל הרב צבי סקולסקי ויו"ר ההנהלה הגב' רחל יוד, סביב שולחנות ערוכים יחד עם אנשי העשייה של "גנזך קידוש השם" בתחומי הארכיון, ההנצחה, החינוך וההוצאה לאור.

הרב סקולסקי הביע את חזון "גנזך קידוש השם" לתקופה הקרובה, ושטח את תוכניות הבנייה למרכז המבקרים שהולך ומוקם במתחם מגדלי ב.ס.ר בבני ברק.

הגב' רחל יוד סקרה באריכות רבה את הנעשה בתחומי הפעילות הענפה של המוסד הוותיק, על כל שלוחותיו ומחלקותיו.

המרצה והמדריכה הגב' חנה רוטנברג סיפרה על תודעת השליחות הבוערת בלב העושים במלאכת החינוך וההנצחה, על פעילות ההנצחה בארץ ובעולם. הגב' הורביץ הוסיפה בהתרגשות על קורות משפחתה בימי השואה, ועל הספר המיוחד רב-המכר "איך לא ידעתי" שהוציאה לאור על הוריה ניצולי השואה במסגרת "גנזך קידוש השם".

המרצה הנודע הרב יעקב רוזנפלד סיפר על הפעילות המוגברת של "גנזך קידוש השם" בימי החנוכה עם מאות נערים דוברי יידיש, והמרצה והמדריך הרב יעקב פרידלנד סיפר על פעילות החינוך בין כל רובדי האוכלוסייה: הדתית, החרדית והמגזר הכללי.

הגב' ריקי פרינץ תיארה בפני האורחים את פעילות ההנצחה בעולם ואת חומרי ההיסטוריה המשובחים בשלל השפות שרואים אור ב"גנזך קידוש השם".

מנהל ארכיון התצלומים, הרב שמחה בונם מושקוביץ, הציג בפני השגריר וצוותו פריטים מהארכיון, תצלומים ורפרודוקציות שנגעו במיתרי ליבו של השגריר וגרמו לו להתרגשות.

החוקר והגנאלוג הרב יצחק שמואל שפירא הציג במצגת מיוחדת מרהיבת עיניים את הווי "גנזך קידוש השם" בעבר ובהווה והעניק טעימה מקצועית מופלאה מהפעילות העדכנית והמשוכללת של המחלקה הגנאלוגית שאין לה אח ורע.

בישיבה נכח ואף השמיע דברים איש המעש הרב אברהם מרדכי קמינר, שניצב בחוד החנית של העושים והמעשים למען המרכז הגדול ההולך ומוקם בעז"ה.

מטעם עיריית בני ברק קיבל בברכה את האורחים ונשא דברים מנכ"ל העירייה, הרב ישראל אירנשטיין, שפירט את חלקה של העירייה בתכנון ובביצוע המרכז החדש, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים.

לסיום, השגריר מצידו נשא דברים נרגשים, והבטיח ליצור אפיק ישיר לשיתוף פעולה רצוף ותמידי, מה שללא ספק יגרום לתועלת עצומה לחזונו ומטרותיו של "גנזך קידוש השם". בביקור נטלו חלק בכירים מעיריית בני ברק וחברי הנהלת "גנזך קידוש השם". המשתתפים סיכמו בסיפוק את הביקור ואת הנושאים שהתלבנו בו, והביעו תקווה להמשך שיתוף פעולה יעיל

הפוסט גנזך קידוש השם ערך טקס קבלת פנים והיכרות לשגריר האיחוד האירופי החדש בישראל הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט הזמנה לכנס ב 22.12.2025 ב 10:00 בבית הפלמ"ח -"מעגלי החיים היהודיים במחנות קפריסין" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

שידור חוזר: הרצאת זום – הרב יהודה טייכטל – הרב הראשי של ברלין

הפוסט קולות מן העבר וקולות מן העתיד הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

הפוסט קראתי – מן המיצר הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

רבים הם נושאי המשרות הבכירות שבמהלך השנים עלו לבקר ב"גנזך קידוש השם"; המקום הקטן שממנו יתד ופינה לכל מלאכת הקודש של "גנזך קידוש השם" מאז יסודו, וממנו בוקע אור של פעלתנות ועשייה בלתי פוסקת בכל תחומי ההנצחה של גבורת הרוח של קדושי השואה ושרידיה.

המוסד הוותיק מהווה במהלך השנים סוג של מקום עלייה לרגל, כי אכן אין מי שעולה למקום הצנוע הזה ואינו מתפלא: איך יוצאת פעילות קודש אדירת ממדים זו ממקום כה צנוע ומאופק.

האמת, גם עובדי המוסד ואנשי ההנהלה אינם יודעים. זה מין נס כזה, מועט המחזיק את המרובה… על משקל מה שכתוב בגמרא סוכה שבזמן הגאולה יבכו הצדיקים שיצר הרע ייראה בעיניהם כהר; הם יאמרו: היאך יכולנו לכבוש הר כזה?! אמר אחד מוותיקי העובדים ב"גנזך קידוש השם": בקרוב, כשבעז"ה נאכלס את הבניין החדש, לא נוכל להבין היאך יכולנו קודם, היאך הסתדרנו?! אבל ב"ה הסייעתא דשמיא שמלווה אותנו מחוללת פלא זה במהלך כל שנות קיומנו, בייחוד בשנים האחרונות, מאז פרצנו בתנופת עשייה חינוכית ותיעודית חסרת תקדים בכמותה ובאיכותה.

חרגנו מהפתיחה, ולכן נחזור אליה:

התרגלנו כבר לביקורים ולסיורים של אנשי ממשל ואישי ציבור מכל גווני הקשת, אבל לפעמים, וגם זה קורה, אבל הרבה פחות, אנו זוכים לארח ידיד אמת, ואז התחושה שונה לחלוטין. זה מה שהרגשנו בישיבה המשותפת של הנהלת "גנזך קידוש השם" ונציגי אנשי ההוראה, התיעוד, המחקר וההוצאה לאור, יחד עם חבר הכנסת הרב אורי מקלב – חבר ועדת הכספים, איש העשייה הוותיק, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה וידיד אמיץ ל"גנזך קידוש השם" מזה שנים רבות.

הרב מקלב הגיע יחד עם פמלייתו המכובדת: ראש המטה מר דוד וורצמן, הדובר מר יהודה מנדלוביץ, מר דודי גרינברג, ומר רועי אסף, מנכ"ל הרשות החרדית.

האורח התקבל בכבוד ויקר, ולאחר סיור קצר התיישב לישיבה משותפת עם "גנזך קידוש השם". נשאו דברים המנכ"ל, הרב צבי סקולסקי; יו"ר ההנהלה, הגב' רחל יוד; רפרנטית הארכיון, הגב' תהילה דרור; הרב יצחק שמואל שפירא, מנהל אגף גנאלוגיה – חקר יוחסין וחיפוש שורשים של "גנזך קידוש השם", שהפתיע את הרב מקלב בממצאים מרגשים על אודות מקור משפחתו ומוצאה; הגב' תמר שרייבר – מנהלת פדגוגית; המורה הדגולה מרת רוחמה ריבלין, שאף הציגה את התוכנית הוויזואלית החדשה על ישיבות ליטא, תוכנית פופולרית שכובשת את אולמי ההרצאות והכינוסים; המרצה הרב רוני קרביץ, שסיכם את פעילות הקיץ עם בני ישיבות והאברכים ואת המסקנות העתידיות; הרב יעקב רוזנפלד, המרצה וכותב התוכן; הרב בונם לייזרוביץ, הספרן הראשי, והרב בונם מושקוביץ, מנהל ארכיון התצלומים.

הרב מקלב, איש רוח מלא טעם ונעימות, התמקד בשתי מטרות מרכזיות אשר להן חייבים לשאוף ואליהן להתקדם בכל העוז: הראשונה לזרז את בניין המרכז, כי הפעילות הזו חייבת להתפתח ובלי בית אי אפשר; דבר נוסף הוא להביא את דבר "גנזך קידוש השם" לקהלים נוספים בציבור הכללי! לדבריו, המגזר הכללי חייב לשמוע וללמוד על גבורת הרוח היהודית בימי השואה. יש צימאון אדיר לכך, בייחוד אחרי אירועי השביעי באוקטובר. התכנים שמועברים ב"גנזך קידוש השם" הם אלו שהציבור כה כמה להם, ואנחנו חייבים למצוא מסילות לליבותיהם של כל הקהלים בישראל שייחשפו להם.

בנימה אישית, הרב מקלב ביטא את התרגשותו לנוכח מה שמוצג כאן. לדבריו, שנים רבות שהוא מלווה את פעילות המוסד הוותיק ומתעניין בתכניו ובהווי שלו, אבל אינה דומה שמיעה לראייה, וליבו מתרחב מול פעילות חינוכית, ויזואלית, תיעודית ומקצועית זו.

בפן המעשי נשא דברים מר רועי אסף, מנכ"ל הרשות החרדית, שהתמקד בצורך לממש פוטנציאל תקציבי שכבר מעוגן בחקיקה לטובת פעילות הקודש החינוכית והתיעודית של "גנזך קידוש השם".

הישיבה הביאה בכנפיה משב רוח מרענן של עצה ומעש, ובסיומה העניק המנכ"ל הרב סקולסקי לאורחים החשובים כשי הוקרה את הספר "בנות עמי מטלז".

הנהלת "גנזך קידוש השם" מודה להרב אורי מקלב ולצוותו על ידידות אמיצה, על תמיכה רבת שנים ועל עידוד בלתי פוסק בכל מצב ובכל זמן.

הפוסט ביקור מסוג אחר הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.

כתיבה וציור: יעקב רוזנפלד, גנזך קידוש השם.

בשבוע שבו התקבל האוסף של ר' יצחק פרנקפורט, יליד טראנוב שבפולין, בגנזך קידוש השם, קראנו בתורה על מצוות הציצית. כשהתבוננתי בפריט הקטן והישן שנמצא במרכזו של האוסף, התרגשתי מאוד. מדובר ב"טלית קטן" שאותה תפר לעצמו במו ידיו ר' יצחק בימי גלותו ברוסיה.

עמדתי והתבוננתי בציצית הססגונית והמוזרה, טלית שיהודי מעונה וכאוב נתן נפשו עליה, והרהרתי בליבי: למַה דומה טלית זו? ואם אמרו חז"ל על מצוות התכלת שבציצית שה"תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא כבוד"… הרי ציציות ססגוניות אלה, שדומות לשקיעה, וגם לזריחה, וגם לים ששקטו גליו וחמה של בין הערביים שוקעת בו, אולי אלו היו גווני הים, הרקיע וכיסא הכבוד בשנות החורבן הנורא שפקד את כלל ישראל, אז בימי ראינו רעה?

הציציות עשויות בדים צבעוניים שונים; צבעים עזים ובולטים שהתכלת נעדרת מהם, וגם מה שדומה לתכלת, אבל כיוון שהיא כן דומה לים, לא ים תכול רוגע אלא ים כתום של שקיעה, ואולי קצה של זריחה, הרי נהיר שהיא גם דומה לכיסא הכבוד, שהרי בזמן צרות ישראל יושב הקב"ה על כיסא הכבוד ובוכה ומתאנח על צערן של ישראל, ועל מסירות נפשם של קדושי ישראל שעל כל גל וגל מנענעין לו בראשם ואומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבה. על הפסוק וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֺקֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר (שמות כד) מביא רש"י מהגמרא (סוטה יב): "כמעשה לבנת הספיר" – "היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים במעשה לבנים",

"וכעצם השמים לטוהר" – "משנגאלו היה אור וחדוה לפניו"…

מותר לנו לחשוב, ולדמיין. אם בזמן שִעבוד מצרים הייתה לפני כיסא הכבוד לבנה לזכר צרת ישראל ששִעבדו אותם המצרים בלבנים, ורק לאחר שנגאלו היה אור וחדווה במקומו, מה היה צבעו של הים הדומה לכיסא הכבוד בשנות שִעבוד השואה, כשהיה העולם אדום מדם ישראל שנשפך כמים?… ואולי ציצית זו הייתה אז "תחת רגליו" בשלל גווניה הסמוקים, ואולי היא זו אשר הייתה אז דומה לכיסא הכבוד?

הציצית של ר' יצחק פרנקפורט

הפוסט "רקיע דומה לכיסא הכבוד" הופיע לראשונה ב-גנזך קידוש השם.