תפוחים ביום כיפור

אצלנו בבלוק היו נערים שונים, כל מיני טיפוסים מכל סוגי המשפחות. הבחור החסידי איצ'י מוטל מגטו מלאבה, השפיע על כולנו...

"אני לוקח אתכם היום לעבודה משעשעת" - דיבר אלינו בשפת חלרות קצין הס"ס - "יש פה בוסתן של תפוחים, השייך לתחום המחנה "ביקרנאו" ובחרתי בכם היום לקטוף את התפוחים..."

ברגע זה השמיע לנו קצין הס"ס את הפקודה, להתפזר בין העצים ולקטוף את התפוחים הבשלים... אני נשבע לכם, כי באותו רגע חשתי סחרחורת בראשי. ריח התפוחים הבשלים עלה באפי. מבין הענפים הכבדים קרצו אלינו תפוחים אדומים, נוצצים ומגרים. אך תוך כדי רגע נצנץ רעיון כביר בראשי - יום כיפור היום! כולנו, כל חבורת הנערים, לקחנו על עצמנו לצום, הבטחנו זאת לאיצ'י מוטל. כי הוא שהכין אותנו ליום הזה, הוא הודיע לנו על התאריך המדוייק של יום כיפור. נשכתי בשפתי ונשבעתי בליבי, שלא אגע בתפוחים ואם אפילו אוכל לגנוב משהו מן העצים ולהסתיר בכיסי - לא אעשה זאת בשום אופן!

וקצין הס"ס הסתובב בין העצים, הביט אחרי כל אחד מאתנו וכולו היה חיוכים שלא כרגיל: "מיינע יונגע! (חברה שלי!) מותר לכם לטעום מן התפוחים! ביטע שעהן! (בבקשה!) ומשנוכח שאף אחד מאתנו אינו נוגע בתפוחים הקוסמים נפל בריתחה איומה: "ווארום פרעסן זי ניכט?" (למה אינכם זוללים מן התפוחים?)... וחיש מהר נעלם הצחוק השטני מעל פרצופו והוא צרח אלינו במלוא חרונו: "פערפלוכטע יודן! (יהודים ארורים!) אני יודע הכל. היום "זענינגס טאג" שלכם (יום כיפור בגרמנית) ואתם צמים כולכם! קרויץ דונר ווטר! (חזיז ורעם!) הוא צווח וצרח ואף אחד מקבוצת הנערים שלנו לא נשבר ולא נגע בתפוחים שהתגלגלו מסביב...

מתוך עדותו של יוסף (יוז'ו) וייס, אסיר אושוויץ מס' 29054

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד