חג השבועות תש"ד הוא החג שסימל יותר מכל את בואם של יהודי הונגריה לאושוויץ.
חג השבועות תש"ה היה ראשיתו של השיקום הנפשי והדתי, שבא בעקבות השחרור הפיזי.
אחד מרגעים אלו, שהמצלמה קלטה והנציחה, היה תפילת חג השבועות בבוכנוואלד, שנשא הרב הצבאי האמריקני הרשל שכטר, ובה השתתפו ניצולים וחיילים יהודים מהצבא האמריקני. התפילה נערכה בבית הכנסת המאולתר באולם מופעים של הנאצים לשעבר. בשורה הראשונה, יושב שלישי משמאל, לולק – הרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל.
בתוך קהל המתפללים היה גם שמחה בונים אונסדורפר. בחרתי בקטע מזיכרונותיו כסיום לספר, משום שמצאתי בו ביטוי למדרגתם של ניצולי השואה מהונגריה שנתגלתה גם בתקופת ההסתר וברגעי הבדידות של השחרור, "בסתר המדרגה", והצליחה לטוות קשר בין עבר לעתיד.
עדין בהיותי בבוכנוואלד זכיתי למנה הראשונה של מזון רוחני, כאשר ימים מספר לפני ששבנו לצ'כסלובקיה פשטה השמועה במחנה שרב יהודי אמריקאי יחגוג עמנו הערב את חג השבועות, יום מתן תורתנו.
את הלוח שלי איבדתי במצעד המוות בין נידראורשל ובוכנוואלד, ולכן היוותה שמועה זו הפתעה בשבילי, היא גרמה לי להתרגשות אך גם לשברון לב.
עוד בהיותי ילד קטן ציפיתי בכיליון עיניים לחג השבועות ושמחתי לקראתו בפרט בימי המלחמה. עתה הייתי מודאג ומוטרד כיצד יצליחו כל החולים והחלשים לבוא לתפילת החג? איך יוכלו עכשיו, לאחר מאורעות טרגיים כאלה, לאסוף את כוחותיהם הפיזיים והרוחניים ולשמוח בחג מתן תורתנו שבעבורה נשפך דם כמים?
אך עתה נוכחתי לדעת שכשם שאין ביכולתנו להעריך כוחות פיזיים ואמצעים גשמיים, על אחת כמה וכמה אי אפשר להעריך כמה כוחות טמונים בנשמות טהורות של יהודים מעונים ושבורים.
באותו ערב היתה בבוכנוואלד הפגנה אדירה של אמונה ובטחון בה', אלפי יהודים נדחפו להיכל בו נערכה תפילת החג, התפילה היהודית הראשונה על אדמתה הארורה של גרמניה אחרי המלחמה. כולם, חלשים ותשושים, זקנים וישישים, הגיעו בשארית כוחותיהם, בתמצית דמם, להוכיח לעצמם ולכל העולם שחיינו מסורים בידיו של מי שאמר והיה העולם, לתורתו ואמונתו. ובשעה שנגש הרב שכטר לעמוד התפילה כשליח צבור, קבלו עליהם מחדש כל היהודים, בפנים ובחוץ , את התורה מחדש, אותה תורה שהיטלר ועושי רצונו רצו להשמידה ולהכחידה מן העולם.
השרשרת הצרופה לא נותקה, המסורת היהודית נמשכת ונארגת מחדש, וכשם שקבלו אבותינו שיצאו ממצרים את עשרת הדברות במדבר סיני, כך קבלנו אנו, יהודים משוחררים בבוכנוואלד, את התורה הקדושה על אדמתה של גרמניה.
אסתר פרבשטין, בסתר המדרגה, עמ' 815 – 816
