משפט ולא נקם

שמעון ויזנטל, ספרית מעריב

שמעון ויזנטל, הידוע בכינויו צייד הנאצים, הקדיש את חייו לאיתורם וללכידתם של פושעים נאציים. מן היום הראשון לשחרורו ממחנות המוות לחם האיש ושקד למצוא את האשמים, אחד לאחד, ולהביאם לדין. "יצר הנקם הוא הפראי והצורב שביצרים, אך רק לבתי משפט הסמכות להעניש", טוען ויזנטל, "ואת סמכותם זו יש לכבד". דמותו ופעילותו שנויות במחלוקת. לא אחת עורר סערה ציבורית ואף זכה לתגובות עוינות בשל פעילותו. יש הרואים בו אחד מגיבורי המאה העשרים, ויש המייחסים לו תכונות של נוקם ונוטר חסר רחמים ובעל כוחות על מסתוריים, המאפשרים לו לחדור לכל מקום ולהניח את ידו על כל מסמך חסוי. אך האיש שנטל על עצמו לעורר ולשמר לעד את הזיכרון ההיסטורי, הקולקטיבי, של השואה רואה עצמו כעד: "אחד העדים האחרונים שנותרו בחיים, ובתוקף מעמדי זה אני כותב". ויזנטל ששרד מן המחנות ומאימי השואה אינו מבקש נקם. משפט ודין צדק הוא מבקש.

משפט ולא נקם הינו ספר מונומנטאלי המושתת על התפיסה הבסיסית, כמעט מיסטית, של צדק מוחלט, המלווה את שמעון ויזנטל כל ימיו, ובו תיאור ותיעוד מפורט של אחדים מן המקרים המאפיינים את המאות שבהם טיפל מאז 1945. ביניהם, לכידתו של אדולף אייכמן; המעקב אחר קצין האס.אס. שגילה את מחבואה של משפחת אנה פרנק והביא למאסרה; פרשת איתורו ולכידתו, חרף המחסומים הפוליטיים, של הפושע הנאצי ראוּף, שתכנן את תאי הגזים;ועוד - עד פרשת ולדהיים, וטיהור שמו של אנדרי סחרוב, שויזנטל פעל למענו במשך שנים ארוכות. הפרק האחרון פונה אל הדור הצעיר בארץ ובעולם ובו מעין ביטוי מסכם למטרה שויזנטל שם לו ליעוד בחייו - הכורח לזכור, להזכיר ולהנציח את תקופת השואה.