"גנזך קידוש השם" נטל על עצמו את המשימה לחשוף, לחקור ולתעד את מכלול הגילויים של גבורת הנפש ושמירה על צלם אנוש לאורך הדורות, ובעיקר בתקופת השואה, להיות לפה לקדושים ולניצולים, להעלות על הכתב את סיפורם של האנשים שעד נשימתם האחרונה נשאו על שפתותיהם את הקריאה "שמע ישראל" ולהנחיל אותה לדורות הבאים.
זו התשתית הרעיונית של "גנזך קידוש השם" כפי שהניח אותה המייסד, ר' משה פראגר.
הגנזך פועל בתחום ההיסטורי והחינוכי כאחד. בעידן חילופי הדורות טמונה סכנת השכחה וההכחשה של השואה.
נוכחותם של העדים, שארית הפליטה, שראו את המראות ונדרו לספר אותם, העניקה לזיכרון תוקף ומשמעות. אך דור זה הולך ונעלם, והיעדרם יוצר חלל. חלק מהדור הצעיר תוהה האם ולמה לעסוק באירועי העבר, שהוא בבחינת תם ונשלם.
מה יהיה בגורלו של הזיכרון? מה יעלה בגורלם של גילויים המתעדים שמירה על צלם אנוש, קידוש השם וקידוש החיים? הפעילות ההיסטורית-חינוכית של גנזך קידוש השם נועדה לתת מענה לצרכים ולאתגרים אלו, ברוח הציווי האלוקי "זכור ואל תשכח", וברוח צוואתם של הניספים: "כל זאת באתנו ולא שכחנוך".
הגנזך שם דגש על הוראת השואה. אנו מאמינים שעלינו לשאת באחריות וללמד את השואה מנקודת מבט ייחודית, להעלות על נס את דמותם של רבנים ואישים שהיוו מופת לעמידה היהודית בכוחה של האמונה והתורה, דמותם של חסידים מרחבי פולין שפעלו כתנועת מרי חסידית המכונה: "מתסוביצים", הסתתרו בבונקרים ועסקו בתורה, וגם כשנתפסו לא נפלו ברוחם, דמותה של המשפחה היהודית שביקשה לשמור ולהיאבק על שלשלת הדורות ודמותם של יהודים מן השורה שנאחזו באמונה ובהלכה כבעוגן הצלה גם כאשר חרב חדה הונפה על צווארם. נוער המתחנך על מסורת זו יהיה גאה להיות חלק מן העם היהודי, ושוב לא ישאל ויתמה היאך הלכו כצאן לטבח.
החומר הרב שנאצר בגנזך משמש בסיס איתן להוראה ולחינוך, לכתיבה ולמחקר. מעבר לנושא השואה, הגנזך מכיל עוד אוצרות רבים הקשורים במורשת העם היהודי לתפוצותיו, קהילות ישראל, מנהיגיו, מוסדותיו ועמידתו האיתנה נוכח האנטישמיות לגלגוליה השונים. בחיבורה של השואה למורשת היהודית ההיסטורית אנו רואים את התשובה לקיומו של עם ישראל.
משימות חינוכיות ותרבותיות רבות ניצבות בפני ה"גנזך". משימות אלו כלולות בתכנית קומפלקס "מרכז פראגר" שיוקם בקרוב.
הרב דוד סקולסקי
מנהל