רקוד בשמחת תורה במחנה פלאשוב

על מבחן האמונה של החסידים המתמרדים מעידים שני האחים, מנדל ומשה בראכטפלד, ניצולי וויליצ'קה הנמצאים כעת באמריקה.

בשנת 1941 גרתי בוויליצ'קה- קראסנו פרבר של וויליצקה, (עיר המלח הפולנית) מעיד מנדל בראכטפלד- שם הסתתרו במרתף כעשרים בחורים מחסידי גור. הם היו סגורים ועסקו בתורה יומם ולילה . אחותי בשלה עבורם מזמן לזמן מאכל של ירקות, גזר וכדומה, והורידה את הסיר למרתף דרך אשנב קטן. לאחר מכן ברחו כולם לגיטו קראקא והסתתרו בבית המדרש ההרוס של ביקור חולים. ברחוב לימאנובסקיקו. שם הם נתגלו פעם ע"י סגן המפקד של "המשטרה היהודית", משה פיילר. אבל הוא התרשם כל כך  מהבחורים, שעזב אותם לנפשם ולא גילה את מקום מחבואם לשום איש. עם חיסול הגיטו בקראקא הסתתרתי בעלית הגג של בית עזוב. הנאצים עקבו אחרי  ונתפסתי.. הם מצאו אצלי  בכיס אבנט חסידי , ואחד השוטרים אמר לנאצים: "זה חסיד"! אם כן נקח אותך אל ה"אוסמקה"(תא מספר שמונה בבית הסוהר) אל החסידים!"

כך נפגשתי שוב עם קבוצת חסידי גור, בתאי האסירים אשר משם נלקחו כולם להרג, הם אמרו תהילים, לימדו שעור בעל פה. אף האסירים החופשיים התייחסו אליהם מתוך הוקרה.

מתחילה היו כאלה שלעגו להם: "משוגעים"! אבל משהכירו את טוהר לבם ואת עוז אמונתם התרשמו כולם מהם. יום אחד הועברו למחנה עינויים התרשמו כולם מהם. יום אחד הועברו למחנה עינויים ליד פוסטקוב. הם נזכרו שזה  יום של שמחת תורה והתגנבו לאיזה בית מדרש עזוב. אחד מהם הסתכן להוציא ספר תורה בחשאי מתוך המחסנים של הס"ס  אשר שם היה הכל מסודר וממוין. והם רקדו בשמחה עצומה לכבוד שמחת תורה. המפקד של כל המחנות באיזור  קראקא היה געט , הסאדיסט הנורא שתפר לו מכנסי רכיבה מטלית קרועה ואת גווילי ספרי תורה שחוללו  ניצל לכל מיני מלאכות בזויות. והם החסידים הצעירים הסתכנו לגנוב ספר תורה מתוך המחסנים שלו.

(קובץ מחקרים – יד ושם)

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד